מעולם לא חייתי בזוגיות בצורה של לחיות ביחד שהכל משותף, לישון ביחד, לקום ביחד ומחויבות ללא טווח זמנים.

אצלי זה תמיד היה אחרת, אהבתי ללמוד הייתי סקרן תמיד. יצאתי למחקרים במקומות מבודדים בעולם, רחוק יחסית ממקומות הומי אדם, אבל תמיד היו מגיעים מתנדבים, טוב בעיקר מתנדבות צעירות לקחת חלק בעבודה שעשיתי [מחקר על התנהגות שפה וקשר אצל בעלי חיים]כך שהיו הרבה קשרים מהירים מזדמנים, הייתי בין הגברים הכי מושכים שם, בעיקר כשהייתי גם הגבר היחיד.

נעתי בארצות שונות, לזמן זה או אחר. כל הקשרים היו של כאן ועכשיו, ומה שיהיה יהיה.בנות זוגי היו תמיד צעירות ממני בשנים רבות, ושהגיע הזמן הלכו לחפש בן זוג כפי שאתן מכירות. מישהו שיהיה איתן לנצח..

 מצד שני הן החברות הכי טובות שלי, עם כמה הקשר קבוע ויומי ועם כמה  רק מידי פעם, אבל גם לאחר  שנים רבות  תמיד שמחים להיפגש,  לפגוש ולהכיר את הבעל והילדים. או סתם לצאת לאכול ביחד.האהבה תמיד שם, אחרת, אבל עדיין אהבה.

גם הנשואים שלי היו מתוך מציאות מסוימת. בנשואים הראשונים היא הייתה בחורה בת 19 יפיפייה מפינלנד שרשויות ההגירה בארהב רצו לגרש, אז התחתנו בחתונה מהירה בלאס ואגס על מנת שתוכל להישאר .

החתונה השנייה הייתה עם אקסית התחתנו כי היה צריך להיות אז נשוי בכדי לקבל משכנתה.

יש לי ילדה בת 14 שלא מנשואים, אימא שלה שהייתה זוגתי כמה שנים חזרה מאוסטרליה ובקשה שנעשה ילד משותף,בדיוק אז סיימתי לבנות בית אבן גדול בתוך יער עשיר עם נוף אדיר. ראיתי שיש משפחות שמחזיקות ילד או שתיים בבית, החלטתי לנסות גם.

בתי מאד דומה לי מהרבה בחינות .היא אוהבת ללמוד, אבל רק מה שמתאים לה. היא בבית ספר פרטי ויקר. אבל בעיקר לומדת לבד. היא דוברת 3 שפות בדרגה של שפת אם, ב3 שפות אחרות יכולה לנהל שיחות. וכעת לומדת יפנית, ונגינה. כל זה בזמנה הפנוי.היא לא אוהבת קניות לא מוצאת שפה משותפת עם חברות בנות גילה,לא מתאפרת, מתלבשת הכי נוח לה. כיום גיבורי התרבות שלה הם יפנים. לפחות עד הודעה חדשה.