כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירה

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    0

    כשחזרת

    15 תגובות   יום חמישי, 5/7/12, 15:27

    סתם יום של חול, רוח מהים אל חלוני. פתחתי לשניה את הטלוויזיה, סקרנות של רגע. במרקע "גבר ואשה" ברגע של שיר בסגנון דרום אמריקה. וחזרתי...

    חזרתי לשנות העשרים בחיי. אל העולם החדש של קלוד ללוש אל עיניה מלאות ההבעה של אנוק איימה ואל  ה א ה ב ה ... "גבר ואשה" עשרות פעמים, ועיני דומעות ומחייכות. מעניין למה?


    כשחזרת

    אל מיתר נשמתי

    אל הרעד

    אל הדם בעורקי

    אל השקט

    אל החום בשפתי

    והחשק

    אל השד בגופי

    חד כתער

    והוורד שבי

    לך כזר

    של כלולות

    לא נוגסות

    רק בסער

    בשבילי הלבד

    אל הים הגדול

    של כולי

    נשמתי

    ותוכי

    עד, הרעד


    כשחזרת

     

    http://cafe.themarker.com/image/2343474/

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/7/12 18:57:
      נשמה זועקת לרגש ורוך ,הגוף צמא ליד לוטפת ...אז גם הכתיבה מביעה את רחשי הלב ...והתמונה משלימה את הקומפוזיציה הנפלאה ...אהבתי .
        7/7/12 14:49:
      נפלא. גם וגם. הציור מאזן, מוסיף וכלכך משלים את הכתוב.
        7/7/12 14:29:
      השיר הזה מתיישב במקום אחד שאין בו מילים. בלב
        7/7/12 09:45:
      קסום
        7/7/12 02:10:

      נהדר. הציור והשיר,

        6/7/12 21:24:
      אהוד יקירי, כתיבתך הרומנטית נוגעת ומרגשת , "גבר ואישה" היה הטריגר המבורך לזיכון נפלא של רגעי קסם שהולידו יצירה מדהימה שכזאת, עונג צרוף לקרוא אותך. שבת מבורכת חבר ♥
        6/7/12 16:26:
      איזו נוסטלגיה ואיזה שיר ! מתנגן ומזכיר את הריתמוס של נעימת הסרט.
        6/7/12 11:41:
      מילים מרגשות ונוגעות והציור נהדר.... שבת שלום...
        6/7/12 11:36:

      כמה יפות המילים... והציור...
      'אל הים הגדול

      של כולי

      נשמתי

      ותוכי'


      כמה. כמה שזה לא מובן מאליו...

        6/7/12 09:49:

      אהוד,

      מלים מרגשות והציור גם הוא חודר עמוק ללב,
      השבוע יצא לי לעבור ליד מה שהיה פעם קולנוע גורדון בתל אביב,

      והאסוציאציה הראשונה הייתה "גבר ואשה"

       

      (כבר יומיים נטולת כוכבים)

      סופשבוע נעים

        6/7/12 07:24:
      כשחדרת...איזה רגע
        6/7/12 00:38:
      גפרור שמצית להבות :)

      צטט: אהוד עמיר 2012-07-05 16:00:39

      תודה ל"מוהיקני" על התגובה המחמיאה. ולבקשתך הוספתי יצירה שלי מה"קפה" (משומה קשה לי לעלות באזור השירים תמונות חדשות מהמחשב אני מקווה שזה יתוקן). הציור הזה נולד גם הוא בדקות שבהם נשאר לי צבע, והשפכטל שבידי שיחק על קנבס לפני שהתפנתי לנקותו. ציור ישירות מרגעי ההירהור שבאים בגמר ציור אחר

       

      מעניין, לחברתנו debie30 יש את אותה בעייה טכנית, יש קשר בין זה ששניכם עוסקים באמנות הציור ולא רק במילים? טוב נו, זה כנראה צירוף מקרים, התקלות לא פוסחות על כולנו... תודה שנעתרת לבקשתי וצירפת יצירה, יצירה נפלאה וייחוד בה רב, אגב, מתחת לסנטרה של האישה מצויירת דמות נוספת וזעירה? שאריות הרהוריך הם סוריאליסטיים, זה כדי להתנקות ולהתכונן ליצירה האקספרסיוניסטית הבאה (: 

        5/7/12 16:00:
      תודה ל"מוהיקני" על התגובה המחמיאה. ולבקשתך הוספתי יצירה שלי מה"קפה" (משומה קשה לי לעלות באזור השירים תמונות חדשות מהמחשב אני מקווה שזה יתוקן). הציור הזה נולד גם הוא בדקות שבהם נשאר לי צבע, והשפכטל שבידי שיחק על קנבס לפני שהתפנתי לנקותו. ציור ישירות מרגעי ההירהור שבאים בגמר ציור אחר
      באמת מעניין למה? זה קשור לתבונה ורגישות, לרגש יש בינה משלו שמייצרת עבורנו תגובות אמוציונליות ורציונליות כשצריך ובזמן, אך בלי רגישות ורוך פנימי ובסיסי כל זה אינו יכול להתרחש, כל זה מתווסף למעבר החד מזמן הווה לזמן עבר שהציף בך זכרונות נעימים וגעגוע לימים שהרגישות שרתה מסביב והרומנטיקה חוללה בין זוגות אוהבים וכולנו רצינו להצטרף למחול ההרמוני והנעים הזה, שיר נהדר (חסרה לי יצירה שלך להשלמת הפזל הנהדר שהרכבת כאן)

      פרופיל

      אהוד עמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין