הרגל מוזר לרגליים
להעמיד אותנו על גבן
מתיימרים לעמוד על שלנו
ועומדים על שלהן
כנראה שעמדתי לא מעט לצידן
פחדתי לדרוך, הלכתי לצידן על ביציי
והנה יום אחד אמרו לי: "אנחנו שלך"
מאז אותו יום אני מנסה לעמוד עליהן, על שלי
עומדת על אמיתות
עומדת על רצוני
אומדת על גבולות
ומנסה להתוות את קווי המתאר
כדי להישאר עומדת איתנה
עומדת מתנסה
מרחיבה עצמי בודקת סופי
מבררת היכן נגמר ואיפה אני...
מרחיבה עוד מעט ומצרה גבולות אחר מיותרים
שחדרו למרחבי המתהווים
מזקקת נזקקות
פוטרת את התלות
מניחה לכל תפל
מודה על שירותו או על מניע אפל
ויוצאת אל תוכי שומם החושך
ממסע הנטל אל מעבר להרי החוסך |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
התגובות שלך ראויות לעוד שיר ונועדו רק כדי לשרת אותן.
מה עוד אני צריך לומר...
המילים עומדות לי על הקצה..
לבטא אותם אני מנסה..
מעצם המחשבה..פשוט לא יוצא
ללכת רק על הקווים..:)
...והלוואי והמציאות תוכיח זאת:)
תודה רבה לך שחיין הדרכים...מבטיחה לנסות לעשות את המיטב:)
אמרת יפה בנג'
שבת נפלאה
תודה דניאל יקר
כשמפסיקים להיות קיומיים והשרדותיים
אז מתחילים לחיות באמת:))
שבת נפלאה
גלית