החיים יפים
"לכל איש ולכל אשה...", כך אני מאמינה קיים ,קו
האופק האישי היחודי לו . באימון יש לכך שמות כמו חזון או חלום ... עלי , באופן אישי חביבה המלה ייעוד . אבל גם המושג אופק והצפייה אל עבר קו האופק האישי שלנו , נשמעת לי כמו משהו ששווה ואף ראוי לחיות למענו . אחד הדברים החביבים עלי באימון היא היכולת, ללוות אנשים בדרכם אל קו האופק האישי שלהם . ואגב, גם המסע לשם הוא חלק מהעניין ... אז לכבוד האופק של כל אחת ואחד מאיתנו , אני משגרת אל חללו של עולם את הבלוג שלי ...
פוסטים פופולאריים
-
הלוואי הלוואי והייתי יכולה להבין
5/2/11 | 1593 צפיות
-
בטרם
28/10/07 | 1298 צפיות
-
קמטי התות
28/2/08 | 1419 צפיות
-
לאן.../יעל פריאל
18/3/09 | 677 צפיות
-
תמיד לעת ערב / יעל פריאל
24/10/10 | 1393 צפיות
-
הזמנה לאימון אישי בקבוצה קטנה
6/2/09 | 2439 צפיות
פוסטים אחרונים
- בוקר טוב, והרי עיקר החדשות יש לי סדנה נפלאה מחר, והיא בהחלט אופטימית 18/3/15
- פורים ונהנים :) :) 6/3/15
- מסר בשיר, יפה לכל עת 23/2/15
- ביקור געגוע - ד"ש עם שיר 18/2/15
- מפגש מיוחד שלך ובשבילך באהבה 23/11/14
- סדנה חגיגית, מפתיעה ומרתקת !! 13/10/14
תמיד כשחם בחוץ... / יעל פריאל
תמיד כשחם בחוץ, חושבת עד כמה אנו ברי מזל,שיש לנו לאן למהר ולחזור קורת גג מוצלת מעל הראש, מים, אוכל וחום אנושי. כל כך לא מובן מאליו לכל מי שמוטלים בקרן זווית, על מדרכה לוהטת, ספסל מזדמן שהופך לא אחת לזה הקבוע. שקופים וחיוורים מאובנים מכאב. וכן לא רק אנשים מוטלים... גם בעלי החיים. בסביבת מגורי בעיקר החתולים, שתמיד תמיד מתרבים, למרות שגם לאלה הבוגרים אין ממה להתקיים. ולמה משווה כי לכל מי שהוא בעל חיים, שנשמה באפו יש צרכים בסיסיים וכשהם חסרים, הסבל בהתאם. וכמה מעט נדרש לעיתים בפועל כדי לעזור מעט, זה רק הסיפורים או הפחדים שאנו רגילים לספר לעצמנו שזה קשה, אבל מה קשה בלהניח מים לחתולי הרחוב בפינה מוצלת אליה הם קרובים ? כשעושים פעם אחת, כשמצילים פעם אחת, גם צורת החשיבה המקובעת ביותר, מתחילה להתאוורר ולחייך לאחר. שבת נעימה וקרירה לכל. יעל פריאל.
נ.ב. ויכול להיות שזה קשור באיזה שהוא אופן לחלקיקי האלוהי. לא, לא זה שבשמיים מעל, אלא זה הקיים בנמצא, בלב האדם. |
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"הכי טוב שיכול להיות" לא בטוחה שמישהו מסתובב עם סרגל מדידה
ובכל מקרה נפש האדם מורכבת מדי מכדי להיתפס להכללה או הסקת מסקנות
כה חד-משמעית.
לגבי מצבם של החתולים, לצערי אתה צודק :((
למי שזה מדויק :))
אוהבתותך, שבת כיפית לך דאגי
מי שמניחה מים לחתולים היא בהחלט האדם הכי טוב שיכול להיות. וגם אוכל, כי בעידן הרצחני שלנו סגרו את פחי הזבל הרמטית, ואיפה כבר מוצאים חתול שיכול לרדוף אחר ציפור? והעכברושים כבר גדולים מכל חתול ממוצע..
מוהיקני, אחרון שכמוך :))
תודה על המילים והתמונות המקסימותתת
תודה לך יקירתי. נעים לחזור לאחר זמן ממושך שלא הייתי כאן
או העלתי דבר ולפגוש בך שוב :))
ברוררר ולהעיר קצת או הרבה, ולנער את אלה העיניים
כפי שאת עושה בפוסטייך גם.
תנו להם מים
קיץ,
חם שם בחוץ.
*
צריך לראות גם העיניים שבלב, לא רק אלה שבראש.
מסכימה ומקווה יחד איתך !!
הכל באמת יחסי בחיים... חצי הכוס המלאה או חצי הכוס הריקה, זה באמת עניין של השקפה...
אבל כוס ריקה לגמריי - לא ניתנת לשום פרשנות...
ובאמת... לפעמים... צריך כמו מעט בכדי למלא את הכוס בקצת ולא להשאירה ריקה לחלוטין...
אני מקווה שבקיץ הקרוב, יחזור משהו מהקיץ שעבר, ואולי אף יותר...
וכל המדינה הזו תכנס לפרופורצייה
כי "מוהיקנים"... חשוב שיהיו גם בצמרת השלטון, שם מתקבלות ההחלטות ולא רק בקרב "העם"...
היי תודה אסתר ושבת נעימה :))
לגמרי ועוד מקבלים זאת כמובן מאליו,
כמו פוקסיונרים מבטן :))
צחיתוש הכל בעיני המתבונן, מה שאומר שאת מ ק ס י מ ה :)) !!
הכוכבים הללו מיותרים מלכתחילה, חשובות התגובות
או ההקשבה לחוץ ולפנים.
תודה יקרה !!
יהודית תגובתך כותבת הכל, יקרה וטוב,
טוב שכך.
שולה תודה יקרה,
נכנסתי לכרטיס שלך ואהבתי מאוד:)) !!
אבייתי האחת ואיך שאת תמיד מופיעה כאן בעקביות,
גם ללא כל פניה או קישור ועל כך נאמר והושר:" באה מאהבה"
וללא מרכאות :)) !!
הנה כוכב של בוקר שיקרר את הפוסט הזה
כתיבתך יפה ונכונה.
שבת נעימה וברוכה.
היי תודה. מילה קטנה שאומרת הכל.
אני מסכים איתך,
החמלה הנדרשת נמצאת בחלקיק האלוהי שנמצא בלב,
הוא קיים אצל כולם, נדרש רק להתחבר איליו כדי לתת מאהבה.