כותרות TheMarker >
    ';

    יוֹמַנּוּת - "לאן הדרך הולכת"

    יומנות - כשמו כן הוא. יומן אמנות. שמו של היומן מתאר את הדרך אשר מוליכה אותי ימין ושמאל לפנים ואחור. דרך האמנות שלי, היא הדרך אשר בה אני שואלת. תהליך היצירה הוא שאלה, תמיד שאלה, והתוצר הוא התשובה הזמנית עד ליצירה הבאה.
    ברשומותיי כאן אספר על יצירתי, על חקירתי, על האמנות שבאמנות וגם על מה שביניהם.

    0

    4X4 זה לא רק רכב שטח

    44 תגובות   יום שישי , 6/7/12, 18:59

    4X4 = הדפס +

    (תערוכה בבית האמנים ע"ש שאגאל - 2012 )

    אוצרת ומשתתפת : ד"ר נורית צדרבוים

     

     

     

    ''

    מתוך התערוכה - טכניקה מעורבת ( הדפס, קולאז', רישום) - נורית צדרבוים 2011


     

     

    44 X = הדפס + / זה השם שנתתי לתערוכה שאותה הוזמנתי לאצור וגם להשתתף בה כיוצרת(השנה - יולי 2012 ).


    הרבה שאלות עלו בטרם קיבלתי על עצמי לשמש בשני תפקידים אלה. וכמנהגי, בשנה האחרונה, עת למדתי לשתף את חברי הקוראים הסקרנים, בלבטים שלי ,בתהליכי היצירה ובתוצרים -  כך אעשה גם כאן.


    אך עוד קודם לכן, לפני שאבהיר למה בכלל בחרתי לאצור ולהשתתף, ולפני שאספר על כל התהליך אני שואלת, זורקת לחלל שאלה. מדוע אני משתפת? למה אני חושבת שזה מעניין את מישהו?


    את מי זה מעניין בכלל?


    ובכן, לא שאני חושבת בבטחה שזה מעניין מישהו, אבל כן אני מאד מאד מקווה שאכן כן. שיעניין.


    כאשר החלטתי לפתוח לי כאן בלוג שלו קראתי 'לאן הדרך הולכת' – הצהרתי שם באופן כן ואולי גם תמים כך: "רציתי שחיי יהיו יצירת אמנות" -  כך אמר סארטר. גם אני רוצה. בינתיים אני עושה ועל כך גם אכתוב. זאת כאשר בעיני ובעבורי החיים הם אמנות, ואמנות היא חיים - וביחד זו דרך שבה החקירה היא יצירה ולהיפך גם. ברשימותיי אכתוב על יצירתי, על חקירתי, על האמנות שבאמנות וגם על מה שביניהם”.


    כתבתי זאת אז ושלחתי לאוויר, לחלל הווירטואלי ולא ידעתי מי יקרא, מה יקרא. מי רואה את זה בכלל ואת מי מעניין מה אני עושה באמנות, או מה עושה האמנות אצלי. אבל זו הייתה האמת שלי. והאמת הזו מורכבת כאשר שתי פנים לה לפחות.


    האחת, אודה ולא אבוש, זה הרצון שלי לתת לעשייה שלי במה, לתת לקול שלי להישמע, לפרסם את העשייה שלי שנמשכת לאורך שנים, כפי שאכן ראוי לעשות עם אמנות – שהרי עליה להיות בשיח, ולא להיטמן במגירה. זה הצורך האישי שלי כיוצרת.


    אבל, הטעם השני, לא פחות חשוב בעיני וגם לא פחות אמיתי. חשבתי שאחרי הרבה מאד שנים של עשייה, אחרי הרבה קבלות ועבודת שדה כחריש עמוק, אחרי שנים שאני מתפקדת כיוצרת, אוצרת, משוררת, מנהלת, מרצה, מלמדת וכותבת – האמנתי שיש לי מה לתת. האמנתי שבזמן שאני מפלסת לאמנותי (ולי) במה ראויה, בו בזמן אני נותנת משהו גם לאחרים. מאפשרת להם להכיר מושגים משפת האמנות, מאפשרת להם להכיר תהליכי יצירה, חושפת להם משהו מעולמו הפנימי של אדם יוצר ומאפשר להם לרדת אל נבכי נפשו המפותלת, לצעוד בעקבות מנגנון החשיבה היצירתית. ובנסוף, פותחת פתח להכיר אמנים, אמנות, תערוכות, וגם סיפורי ביניים פיקנטיים.


    קיוויתי שיש קהל שאכן זה יעניין אותו. וחשבתי שעשוי להתקיים דיאלוג הדדי שבו אני תורמת ונתרמת.


    בינתיים באמת הצטרפו חברים, החלו להגיב, להתעניין וחלקם אפילו להודות לי אם בגלוי ואם בסמוי שבכל פעם הם לומדים עוד משהו. אז ידעתי שאכן, השגתי את מטרתי. הבאתי את הקול שלי ואת העשייה שלי לתודעה, ובינתיים השארתי משהו, נתתי גם לאחר.


    חז"לינו החכמים ידעו לומר את זה בשפתם הציורית ואמרו "המדליק נר מנר, זה דולק וזה אינו חסר". אז כן נתתי קצת מהאור שלי (קוראים לי נורית, זוכרים?) הדלקתי נורות אצל הקוראים המתעניינים ויחד יצרנו אור גדול יותר בבחינת כולם נהנים.


    מאחר ובעשייה היומיומית שלי יש לי גם כותרת של חוקרת (ד"ר) הרי שמצויה אני גם ברזי הכתיבה האקדמית, ומפרסמת לא מעט מאמרים בכתבי עט שונים. אך כאן, הכתיבה שלי אחרת. זה, כאן, המקדש מעט שלי, שבו אינני כפופה לכללי כתיבה מחמירים (בנוסח הכתיבה האקדמית), אינני כותבת על פי כללים ועושה במרחב הזה כאן, שלו קראתי 'לאן הדרך הולכת', כבתוך שלי, כמי שנותנת לדרך, היודעת את עצמה היטב, להוליך אותי.


    כאן אני כותבת בחופש יצירתי ומשתפת את הקוראים בתהליכים, בשאלות האישיות שעלו בי, ברגשות שהציפו אותי, בהחלטות שקיבלתי, וכאשר אני כותבת על החלטה שנעשתה שנים רבות קודם לכן, אין לי בעיה להתבונן בה היום ממרחק של זמן ולהתייחס אליה ממקום אחר, ולפעמים בלי בושה, או עם בושה - גם עם חרטה. כי לעשות אמנות זה ללכת בדרך. כל הזמן דרך.


    אז זה למה אני משתפת.


    למה התערוכה הזאת? מה היו השאלות?


    אז מה בקשר לתערוכה הנוכחית אליה הוזמנתי כאוצרת וכאמנית. איזה שאלות עלו כאן? ולמה? (ואני חושבת שכל השאלות שאציג כאן חשובות משום שהן חושפות משהו מתוך עולם האמנות – משהו שנמצא בין הדברים. משהו שאותו לא אומרים ולא כותבים כאשר מפרסמים הזמנה מאירת עיניים לתערוכה).


    כמו זו למשל, שאותה במסגרת תפקידי כאוצרת, גם עיצבתי.

     

     

    ''

     

    עוד תערוכה? אמרתי לעצמי בעייפות. למה? בשביל מה? בשביל מי? מי יבוא? שוב אטריד אנשים? היום אפשר הרי לראות הכול במחי לחיצת מקלדת במרחב הווירטואלי (כפי שטוען ידידינו הזכור לטוב 'אבי מדיה').


    וזה לא הכול. בבית האמנים ע"ש שאגאל? מי בא לשם בכלל? היסטוריה יש לי עם בית שאגאל. לפני כמעט שלושים שנה התקבלתי לשם כחברה באגודה. אז בדיוק סיימתי את לימודי האמנות, ולהיות חברה באגודה נחשב אז כפסגת חלומותיי. "אני חברה באגודה" אמרתי לעצמי אז בגאון. הצגתי שם בהרבה מאד תערוכות קבוצתיות, גם בתערוכות יחיד 'סביבתי אני' ו 'כן לא שחור לבן' שזכו לביקורות מאד טובות כפי שאפשר לקרוא כאן . מהר מאד התבקשתי והוזמנתי להיות במועצה, בוועדת תערוכות וכו'. ובית שאגאל עומד לו בין המוזיאון, ובין בית הגפן, משולש מבטיח לכאורה, ובעצם כלום לא קורא שם חוץ מתערוכות מתחלפות שאיך שהוא מצליחות להחזיק מעמד.


    לימים כפי שסיפרתי ברשימתי 'קו אדום קו ירוק' – התגלעו ויכוחים, מאבקים, מרידות, ותככים כפי שצפוי שיקרה באגודות למיניהם, ובמיוחד כאשר באמנים עסקינן, מקום שבו כמויות האגו עולים על גדותיהם. באקט מאד נועז, נפרדנו מהאגודה כפי שאני מספרת שם ובנינו לעצמינו עמותה (ולא אחזור על הסיפור שאותו אפשר לקרוא שם). אחר כך, קיבלתי תפקיד חשוב ומאתגר להקים את המרכז הבינתחומי ללימודי אמנות במכללת הגליל המערבי – והחיים באגודה, ובבית שאגאל נראו רחוקים ולא שייכים.


    בסדר, אמרתי לעצמי, זו הייתה תקופה. מבחינתי היא הייתה עוד שלב בדרך, כולי ורובי בגליל המערבי כראש מרכז ועיקר פעילותי באזור הזה ואחר כך במסגרת שותפות 2000 גם בקהילות בארה"ב. האגודה, בית האמנים הלכו ודהו בזיכרוני.


    והנה, אני כבר לא שם במרכז הבינתחומי (פרשתי מרצוני על מנת לסיים את עבודת הדוקטורט), והנה כבר סיימתי את המחקר, הקמתי לי סטודיו עצמאי שבו אני פועלת (בנוסף לעיסוקים נוספים – וכולם בתחום היצירה והמחקר) ונזכרתי באגודה. ממקום אחר לגמרי, החלטתי לחדש את החברות שלי באגודה, לא בדקתי יותר מדי לעומק מדוע ולמה. זו הייתה החלטה ספונטנית, ואני כבר למדתי להקשיב לקול הפנימי שלי, שיודע הרבה פעמים טוב יותר ממני מה טוב ומה נכון. חידשתי. למזלי, דור חדש גדל בבית האמנים "שלא ידע את יוסף" ולא זכר את המרד של קניספל ו24 החברים שפרשו והקימו להם את סדנא 24 ואני נמניתי ביניהם. אפשר לפתוח דף חדש אמרתי לעצמי ולא ידעתי למה. אבל פתחתי. והוא נפתח.


    באותו זמן גם חידשתי את קשריי עם רינה רינג חברתי משכבר הימים, חברה לנפש ולאמנות. והחלטנו על פעילות ברטר בין אמניות. אני אמכור לה את מרכולתי והיא לי את מרכולתה. לה יש סדנת הדפס ידועה, היא אמנית הדפס חשובה ופעילה, מיומנת מאד ובעלת ידע רב ולי יש סדנת דיוקן עצמי שבה אני עובדת עם יחידים או עם קבוצות על תהליכי צמיחה והתפתחות  באמצעות דיוקן עצמי (מוזמנים להציץ בדף האוהדים שלי בפייסבוק שנקרא 'דיוקן בדיוק כאן' ובאתר שלי שמתאר את הסדנא).


    רינה רוצה לעבור את התהליך המעצים הזה והמיוחד של חקר העצמי באמצעות ציור דיוקן עצמי, ואני רוצה לחזור ולעבוד בתחריט, הדפס ולהכיר עוד טכניקות. וכך במשך שנה ויותר, פעם בשבוע אצלי בסטודיו רינה עוסקת בהדרכתי ב'דיוקן עצמי' (ראו סרטון  - ועוד אכתוב על כך רשימה בפני עצמה) ופעם בשבוע אני בסדנת ההדפס, חורשת על המכבש ולא כובשת את יצרי אף לא לרגע.


    סדנת ההדפס של רינה, היא סדנא פעילה ויש לה מספר אמנויות שעובדות אצלה ובהדרכתה במשך שנים רבות וברציפות. יום אחד פנתה אלי רינה בשאלה "מה דעתך שנעשה תערוכה קבוצתית בהדפס, ואת תאצרי אותה" (שהרי אני גם אוצרת במקצועי, ותעודת מוזיאולוגית מונחת אחר כבוד בארכיון התעודות שלי).


    רינה מבקשת אני ישר אומרת כן. אני ישר אומרת כן, והראש שלי כבר רץ. אני כבר רואה את הקונספט, אני כבר רואה פתיחה ורב שיח, טקסט הגלריה כבר מתגלגל בראשי וכמו תמיד שוב אני מוצאת את עצמי עבד נרצע לרעיונות שלי. הם כבר שם ועכשיו אני צריכה לממש, לקיים, ולרוץ אחריהם.


    טוב, יש עוד זמן. רינה אמרה סוף יוני.


    הזמן חולף והמועד מתקרב. "מה עשיתי"?, אני שואלת את עצמי, "עכשיו בין כל הפרויקטים שלי? בין כל העיסוקים שלי והמשימות שלי? עכשיו לאצור תערוכה? ולהכין את העבודות שלי? ועוד בבית שאגאל? ובכלל האם זה ראוי שאהיה גם האוצרת וגם אמנית משתתפת? והאם אני מסכימה להציג עם ארבעת החברות? עד כמה אני מכירה את עבודותיהן"? כל השאלות האלה הולמות ברקותיי, ואני בדחילו וגם ברחימו שואלת את רינה ספק בקול ספק בשקט, האם אי אפשר לרדת מהתערוכה?


    רינה מתבוננת בי, ואני מרגישה שאני מחלישה אותה. אבל יש לה את החוזק שלה. הבטחנו, היא אומרת. הבטחנו לבנות האחרות, כבר קבענו בבית האמנים, החלטנו שעושים, אז עושים. איש לא יכול להכריח אותי, כשאני לא רוצה אני לא עושה. אבל מבט אחד ברינה, אומר לי שככה לא מתנהגים. אני לא יכולה לעשות את זה לרינה.


    רינה הבינה את מצוקתי, הבינה את עומס שהיה מוטל עלי באותו זמן בדיוק, הבינה גם את הלבטים שלי (האם זה שווה? האם יש לנו מה להגיד? האם התערוכה ראויה? האם בית שאגאל מקום מתאים? האם אפשר להיות אוצר ואמן משתתף? ועוד לא הזכרתי את ההוצאות הכספיות שגם הן לא מבוטלות – מסגור, שכירות הגלריה וכו'). הבינה ואף הסכימה בגלוי ובסמוי. ויחד עם זאת הייתה בה נחישות (וצריך להכיר אותה, הנחישות של רינה באה מתוך השקט האינסופי שלה) שלא אפשרה לי לסגת. יאללה, הולכים על זה אמרנו, תקענו כף והחלטנו שלאף אחת מהשאלות שבצבצו אין מקום. הולכים לעשות תערוכה טובה.


    ובאשר לשאלות


    אפשר להיות גם אוצרת וגם אמנית? למה לא?, אני אומרת, זו לא שאלה של אתיקה. אם אדע לעבוד נכון, לתת לכל אחת את המקום שלה, לקבוע קונספט לתערוכה ולהתנהל בהתאם לקונספט, אז זה מה שיקבע איך וכיצד תראה ותהיה התערוכה. ולמה שלא אהיה האוצרת? הרי אני אוצרת, ואת העבודה אני יודעת. אם עולם המחקר אפשר לי והרשה לי להיות החוקרת של היצירות שלי, אז להיות האוצרת אני יכולה על אחת כמה וכמה. כן אפשר להיות גם וגם. תלוי מי מחליט. תלוי באיזה הקשר. בהקשר שלנו אנחנו קבוצה של יוצרות, כולן עובדות בסדנא של רינה, כל אחת עולם לעצמה. חברנו יחד לתערוכה ומתוך הקבוצה, רוצים שאחת תנווט ותעשה סדר. אוצרות כמוה כעריכה.


    להציג בבית שאגאל? כן למה לא? אין הרבה חללי תצוגה בחיפה. ובמקום לשאת עיניים לחללו של איזה מוזיאון שאולי לא חפץ כלל ביקרנו, יש לנו את הבית שלנו, בית החברים באגודה. ואם עד עכשיו היו בו הרבה, ובאמת הרבה תערוכות חובבניות, עכשיו תהיה בו תערוכה מקצועית, טובה ואיכותית. כך החלטנו, כך החלטתי וידעתי שזה מה שיהיה. לא המקום יקבע את איכות התערוכה, התערוכה היא זו שתקבע את איכות המקום.


    כן, אני יודעת, הנחתום אינו צריך להעיד על עיסתו. אבל, היום, בדיעבד, אחרי שהתערוכה כבר מוצגת כשבוע, יכולה אני לצטט את הדברים שאמר יו"ר האגודה אריה רבינוביץ, בפתיחת התערוכה. "כזאת תערוכה טובה, איכותית ומקצועית לא הייתה עוד בבית הזה". את זה הוא אמר בפתיחה,( יכול להיות שהוא הגזים, אבל איזושהי אמת היתה שם בכל זאת), אבל עוד קודם לכן אמר גם לנו כאשר סיימנו לתלות אותה. ולא רק הוא אמר זאת. עוד רבים אחרים, עמדו, ותהו, והשתהו, והיללו את התערוכה הטובה. אז כן, החלטנו שאנחנו הולכות להציג בבית שאגאל, המנומנם, תערוכה טובה.


    ובאשר לשאלה מה יש לנו להגיד? כן גם זו שאלה שהדהדה אצלי. מה עוד לא נאמר בתחום ההדפס? מה כבר לא נעשה? ואת מי זה מעניין, בעידן הדיגיטלי שלנו, ובעידן השעתוק והשכפול? מה יש לנו לחדש? אז עוד כמה נשים שחרטו על משטחים צורות וקווים וסיפורים והדפיסו, ועשו עוד כמה ציורים. לנו כיוצרות אולי נעים וטוב לנו וחשוב לנו לעשות את זה, אבל האם באמת עוד יש מי שמתעניין בזה?


    הסתמיות והבינוניות הורגים אותי. בשביל משהו בינוני אינני מוכנה להרים תערוכה ולו בשביל שיהיה רשום ברזומה שלי עוד תערוכה (זניחה בבית האמנים, בחיפה הפריפריאלית). כן. השאלות האלה הטרידו. ואז שוב באה ההחלטה. יהיה קונספט, תהיה אמירה, יהיה כאן משהו שראוי שייאמר, שראוי שייראה, שיגרום לצופה להרגיש שהוא חווה חוויה חדשה ונוספת.


    קשה לחדש היום, וזו לא המטרה. הרי כל אחת אתנו עבדה ועשתה את שלה, בלי לשאת עיניים לתערוכה. עבדה בשביל לעבוד, ליצור. אבל, בכל זאת, כאשר הולכים להטריד את קהל הצופים, צריך שתהייה סיבה מוצדקת להטרדתו – זו דעתי.


    וההוצאות? אכן הוצאות ,אבל אם יש לי תשובה מוצדקת לשאלות הקודמות, אזי גם ההוצאות מוצדקות.


    יצאנו לדרך.


    4X4 = הדפס + - על התערוכה ועל האוצרות


    וקבעתי שם לתערוכה (הנה סוף סוף אני מספרת על התערוכה – ותודה לכל מי שהלך אתי כל הדרך עד לכאן). התערוכה נקראת 4X4 הדפס פלוס.

     

    למה 4X4?


    כי בחדרון הקטן 4X4 של רינה. סדנת הדפס. חברו להן ארבע אמניות שונות בתכלית. כל אחת לעצמה, חברו יחד להציג תערוכה. 4X4 ,קבעתי, מתאר את העובדה שבה אנחנו ארבע צלעות שונות יוצרות יחד מרקם שלם – ריבוע. כל אחת לעצמה וכולנו יחד. התבנית הזאת שבה אנחנו ארבע אמניות, היא זו שגם קבעה בעבורי אחר כך את מבנה התערוכה. בהתייחס לזה ביקשתי מחברותי – שהגיע הזמן לנקוב בשמותיהן – רינה רינג, כרמלה מרום, ציפי אוהל, נורית צדרבוים – שיביאו קבוצות של עבודות. עבודות שיש ביניהן קשר שיכולות להיות רביעיות. ארבע אמניות, קבוצות של רבעיות, 16 מקבצים.


    וכך קבעתי, ואלה היו גם דברי ההסבר שלי לחברותיי האמניות, ביום שהבאנו את העבודות,טרם תליית העבודות ועיצוב החלל "המטרה שלי היא, שברגע שאדם ייכנס לחלל התצוגה הוא יבין מתוך המראה של התערוכה את נושא התערוכה. עניין הרביעיות צריך להיות מאד ברור. במילים אחרות, כל אחת תבלוט כיחידה בפני עצמה, תוך שהיא גם מתמזגת אם כל האחרות. יחד ולחוד. זה לא יהיה בזר ואוסף עבודות של ארבע אמניות שונות. מה שאני מבקשת ליצור זה מיזוג ונפרדות בעת ובעונה אחת". חברותיי ישבו קשובות ומסכימות, וכולנו נרתמנו למשימה.


    בניתי את התערוכה על בסיס של רביעיות. כל קיר קיבל עיצוב אחר של קבוצת רביעיות כאשר יש רווח גדול בין רביעיה לרביעה, וכאשר יש קשר בין העבודות בתוך אותה רביעיה. כל רביעיה מייצגת אמנית. והמקבצים היו בריבוע, בשורה לאורך, בשורה לרוחב, לגובה ולרוחב. בנוסף יצרתי שתי רביעיות שבהן בכל רביעייה היה ייצוג של ארבעתנו, עבודה לכל אמנית. כאמור 4X4 בכל דרך אפשרית.

     

     

    ''

    דוגמא של חלל התצוגה

     

     

     

    ''

     

    דוגמא של חלל התצוגה

     

    ''
      

    דוגמא של חלל התצוגה

     

    ''

     


    אבל זה לא הקונספט היחיד של התערוכה. עוד הרבה לפני וקודם לכן, יש לנו את 'הדפס +'.


    וכמו שתיארתי בטקסט גלריה '4X4 = הדפס + ' – זו לא נוסחה מתמטית. זה רק נראה כך ואולי גם נשמע כך. הדפס + הוא לב ליבה של התערוכה. הוא התשובה למה בכלל להציג תערוכת הדפס. הוא המכנה המשותף והקו המשותף בין ארבעת האמנויות שחוץ מזה אין ביניהן כלום משותף, אולי גם חברות ליצירה.


    נקודת המוצא בעבודה שלנו היא ההשתתפות בסדנא של רינה, השימוש בטכניקות התחריט וההדפס, השימוש במכבש, הלימוד אצל רינה. כן. כל העבודות בתערוכה מקורן, נקודת המוצא שלהן, הוא הדפס. אך כל אחת לקחה את ההדפס למקום אחר והוסיפה לו. לא עוד הכללים המחמירים של ההדפס והתחריט הקלאסי. לא צעידה במקום שהיא כמוה כהליכה לאחור. ואנחנו שואלות כפי שכתבתי בטקסט גלריה "איפה עומד ההדפס היום כאשר כל מכשיר דיבור סלולרי הוא גם מצלמה וכל מרחב וירטואלי הוא גלריה. זה הקיום של הישן בצד החדש, והאתגר של הישן להתחדש תוך שמירה על ערכיו הישנים"


    "לקחנו את ההדפס הלאה, להיום "כל העבודות שמוצגות בתערוכה זו בוצעו תוך שימוש בטכניקת ההדפס כטכניקה העיקרית, אלא שבנוסף, וכפי שזה מוזכר בתערוכה במילה 'פלוס', כמעט אף פעם אין זו עבודת הדפס טהורה, ובמובנים רבים חורגת מההגדרות ומחוקי ההדפס המסורתיים. בטרמינולוגיה המוכרת אפשר גם לקרוא לכך טכניקה מעורבת".


    "בתערוכה זו ההדפס מוצג כמי ששומר מצד אחד על ניחוחות העבר ועל מקומו ומעמדו המיוחד של המכבש, על ייחודה של עבודת התחריט, על חדוות היצירה של חריטה חד פעמית (מונוטייפ), ויחד עם זה נושא את עינו לאפשרויות הבלתי מוגבלות של כוח היצירה והיצירתיות. ברוח הפוסט מודרניזם שבו תחום מתערב בתחום ואלה פורצים את גבולותיו של אלה, וברוח שבו הישן משמש חומר ליצירה כדי לחדש ולהתחדש – ההדפס כאן בתערוכה מבקש להגדיר שוב את עצמו ואת מקומו".


    "כך הוא מהדהד לז'אנרים נוספים באמנות. הוא מתגלה כסוג של 'רדי מייד' (ReadyMade) כאשר חלקים מעבודות הדפס מסוימות הופכים להיות חומר מן המוכן ומצטרפים אחר כך יחד עם עבודות הדפס נוספות להיות עבודה אחרת חדשה, בבחינת ישן עם חדש, חדש על ישן, ישן עם ישן, כמיטב המסורת האינטרטקסטואלית (Intersexuality) שבה טקסטים, ובמקרה הנדון טקסטים ויזואליים, הופכים להיות מרובדים ורב שכבתיים, הן בחומר והן בתוכן".


    "כך הוא גם מתגלה גם כסוג של 'בריקולאג'' (Bricolage) שבו חפצים או יצירות שונות מונחות יחד זה לזה ויוצרות בכך יצירה חדשה ואחרת שמביאה אתה את ניחוחות עברה, אינה מסתירה אותם ובכך מעבה את העבודה החדשה בצורה וברוח".


    "ארבע אמניות שונות בתכלית חברו להיות קבוצה אחת של מציגות, והפלוס הוא בתוספת שכל אחת מביאה עמה הן לתוך עולם ההדפס שלה, והן לתוך המקבץ הנוכחי. מקבץ זמני שכוחו והפלוס שלו הם זמן האמת, זמן התצוגה" (ציטוט מתוך טקסט גלריה שאותו כתבתי כאוצרת).


    במקום אחר, ובכתבה נפרדת אני מספרת על ארבע האמניות 'מי הן ארבע האמניות' – מי הן הגלגלים שמניעים את הרכב הזה לדהור אל מרחבי ההדפס. מתוך רשימה זו ניתן להכיר את האמניות ולדעת על פעלן בכלל ועל העשייה שלהן בתערוכה זו.


    ברשימה זו, מאחר וזה הבלוג שלי, שבו אני מספרת על האמנות שלי, אני מציגה את עבודתי כאוצרת (זה מה שעשיתי עד עכשיו ) ועתה אעבור להציג ולתאר את העבודות שאני מציגה בתערוכה זו.


    העבודות שלי בתערוכה – יוצרת משתתפת


    אנסה לתאר את העבודות ולהצביע על מקומו של + בעבודות אלה. בהזדמנות זו אציג באופן ויזואלי גם את המקבצים , כלומר רביעיות, וגם עבודות נפרדות.


    בדף אמן שמוצג בגלריה אני מתארת את עבודתי במילים אלה


    "עיקר ענייני בעבודת האמנות שלי היא באדם כאשר המופע החיצוני שלו הוא מבחינתי שרטוט פיזי של נפשו פנימה. במשך שנים התרכזתי בציור דיוקן עצמי, נושא שהפך להיות גם ליבת המחקר שלי שבו עסקתי בחקר האדם, נפשו, דרך ובאמצעות ציור דיוקן עצמי. חקירה אמנותית, שנוקטת בציור דיוקן עצמי כסוג של חקר ה'עצמי' ואותם המשכתי וחקרתי תוך שאני מתייחסת לציורי דיוקן עצמי כאל טקסטים ויזואליים פרשניים.

    הדימוי הפיזי, הטכניקות השונות ביצירה, החומרים, והדרכים השונות להפוך בהם, להפוך אותם, להשתמש בהם ולהתבטא באמצעותם הם בעבורי תמיד נושא לחקירה, כאשר בד בבד הם לעולם מטאפורה לעולם נפשי פנימי, חי ואף בועט.

    החומר בידי היוצר, מתגלה תמיד כמטאפורה לחיי הנפש.  וחיי הנפש כמו גם האני הפנימי הוא לעולם חמקמק, מתעתע, מבעבע, נבנה ונהרס.

    "הבילוי" בסדנת ההדפס אפשר לי להרחיב את מנעד אפשרויות הביטוי, למה שמתחולל בנפשי פנימה בין אם אני מודעת לכך ובין אם לא".


    ומי שכבר למד להכיר את דרכי ביצירה, ואת מערכת היחסים המורכבת שאני מנהלת עם יצירותיי יודע, שיצירותיי לא דורכות במקום. משתנות הן ברבות הזמן. אם לא נגזר עליהן גריסה, או שריפה, ואם לא נחתם גורלן שיותר אין לגעת הרי שהן תמיד בבחינת מה שהן עכשיו ומה שהן תהיינה אולי עוד מעט.


    עבודות ההדפס שלי, למן הרגע הראשון, ידעו, אפילו טוב ממני, שמה שהן, זה מה שהן תהיינה בהמשך.


    כך יש לי קבוצת עבודות דיוקן (כן, אני עדיין בענייני דיוקן, וכך כנראה יהיה עוד זמן רב) שהחלו מחריטה, תחריט אחד בסיסי שממנו בכל הדפסה יצרתי וריאציות נוספות. התחלתי בתחריט, הוספתי לו הדפס, וצבע ושילבתי בדרכים שונות. לאחר מכן בחרתי הדפס נוסף וכפי שכבר עשיתי בעבר, התחלתי לקלוע בעבודת שתי ערב עבודה בתוך עבודה.

     

    דיוקן אחד נחתך בפסי אורך – אלה הם חוטי היסוד באריגה חוטי השתי. דיוקן אחר נחתך לרצועות ואלה הם פסי הרוחב – אלה שיוצרות את התערובת.

     


     

    ''

    עבודה מס' 1 - ההדפס בשלב הראשון - נורית צדרבוים

     

     

    ''

     

    עבודה מס' 1 - ההדפס בשלב השני ( שלב הקליעה) - נורית צדרבוים

     

     

    ''

    עבודה מס' 2 - ההדפס בשלב הראשון

     

     

     

    ''

    עבודה מס' 2 - ההדפס בשלב השני ( הקליעה ) - נורית צדרבוים

     


    עבודתי, היא לעולם עבודת שכבות. בין אם זה בצבעים, בין אם זה בחומרים בין אם זה בתוכן שלה. זה מעורב בזה, זה חודר אל זה, זה נכנס בזה. חותך, פוצע, אורג, ומשלים. לכאורה פצעתי עבודות חתכתי, פירקתי, והנה שוב חיברתי ויצרתי שלם מורכב יותר, שלם יותר, בעיני, מרובד יותר,  ועשיר יותר, בעיני כמובן.


    רוצה לומר, שגם ובעוד זו נחרצת ונחתכת, אין זה חורץ את גולה להישמד. זו רק ירידה לצורך עליה, עוד מעט קט, יחדרו אליה חלקים מתוך עבודה אחרת שנדמה שגם היא פורקה והושמדה ויחד הן תהיינה משהו שלם יותר. הייתי רוצה לומר שכן, זו עבודה שלמה יותר מסך כל חלקיה.


    וכך היא מופיעה ארבע פעמים, להיות בו בזמן גם מה שהיא הייתה בעבר, וגם מה שהיא הפכה להיות בהווה. ועכשיו היא כבר ארוזה במסגרת.


    בתוך הרביעייה הזאת יש גם וריאציה נוספת. כידוע, כאשר מורחים בצבעים פלטה שיש עליה תחריט ומוליכים אותה אל המכבש, מתקבלת עבודה בצבעים בולטים חזקים וטובים. לפעמים אני אוהבת להדפיס פעם נוספת את אותה פלטה ואז מתקבלת עבודה בהירה מאד, דהוייה יותר מקודמתה, ולי היא נראית כמו איזה הד קלוש של העבודה הראשונה. כאילו הקול וההד שלו.

     

     

    ''
     

    עבודה מס' 3 - הדפס בשלב 1

     

    ''

    עבודה מס' 4 - הדפס בשלב ראשון

     


    גם כאן לקחתי שתי עבודות ומיזגתי ביניהן. האחת העליונה היא ההדפס הראשון שיצא חזק, מדויק ובולט והאחרת, אותו תחריט בדיוק רק שהוא דהוי יותר, בהיר, שקוף ורגיש. ושוב, ללא רחם, חתכתי פסים מתוך העבודה הראשונה. הנחתי מתחתיה את העבודה הבהירה וקיבלת עבודה בעלת שני מימדים ועומק. הבולט ומתחתיו הבהיר ואלה מהדהדים זה לזה גם ברמת הרוחב שכן הם נראים ברצף, וגם ברמת העומק. גם החלקים שהוסרו מהעבודה הראשונה, לא נפקד מקומם. הם הודבקו בהמשך ויצרו מבנה וקומפוזציה.

     

    ''

     

    שילוב בין עבודה מס' 3 ועבודה מס' 4


    כך עשיתי למספר עבודות.


    גם לעבודות הדפס, שמשום מה נראו לא מספיק מעניינות. אמרתי נאחד אותם. נשזור אותן זו בזו. לקבוצה מאוחדת, מאורגנת שיושבת טוב יחד יש תמיד יותר כוח. כך בחיים, כך באמנות, כך בתמונה.

     

     

    ''
     

    עבודה מס' 5 - הדפס בשלב ראשון

     

     

    ''

     

    עבודה מס' 6 - הדפס בשלב הראשון

     

     

     

    ''

    שילוב בין עבודה מס' 5 ועבודה מס' 6

     


    והיו גם עבודות מונוטייפ שאותם בצעתי על נייר עיתון פשוט. מונוטייפ זו עבודה חד פעמית. מורחים צבע על הזכוכית וחורטים על גב הנייר רישום מהיר ביד מהירה ובוטחת. אין זמן להסס, אין זמן לתכנן – צריך לבטוח ביד, ביכולת הפנימית ובמה שיש לקול הפנימי שלנו להגיד, דרך הקו – שהיא בעיני דרך המלך.


    בחרתי ארבע עבודות מונוטייפ ויצרתי להם סביבה. סביבה שתקלוט אותם. סביבה שאחרי שלב הקליטה הם ייראו יחד כאילו מעולם נועדו להיות זה עם זה.

     

    בחרתי ארבע ריבועי דיקט ועליהם מרחתי דבק שפכטל בטקסטורה עבה ורציפה. את העבודה הדבקתי  הטמעתי על הלוח, ואחר כך המשכתי לעבוד על היצירה. הוספתי צבע שמן שקוף (שמיועד לעץ), חרטתי על דבק השפכטל, הוספתי חלקים שחתכתי מעבודות הדפס אחרות ויצרתי קומפוזיציה.

    זה למה +.

     

     

    ''

    עבודה מס' 7 - מונוטייפ

     

     

     

    ''

     

    עבודה מס' 7 - עיבוד נוסף על דיקט וטכניקה מעורבת

     

     

     

    ''

    עבודה מס' 8 - מונוטייפ בשלב ראשון


     

    ''

    עבודה מס' 8 - לאחר עיבוד בטכניקה מעורבת ( דיקט, דבק שפכטל, חריטה וקולאז')

     

     

     

    ''

     

    עבודה מס' 9 - מונוטייפ

     

    ''

    עבודה מס' 9 - לאחר עיבוד בטכניקה מעורבת.

     

     

    וכך זה הוצג בתערוכה - רצף של ארבעה

     

    ''

     


     


    זה מבחינתי ההדפס +.


    וזה לדעתי הפלוס שלו, במקרה הזה. במקרה של התערוכה הזאת.

    דבר נוסף שעשיתי, ובזה אסיים, לא לפני שאני מודה לכל מי שהיה לו מספיק סבלנות להגיע אתי עד לכאן.


    חיברתי בין עבודות שעסקו באותו נושא בווריאציות שונות ויצרתי מהן רצף של תמונה אחת ארוכה ברצף. כאילו שזה איזה פילים מתוך סרט, כאילו שהן מספרות סיפור.

    מה הסיפור?


    כל אחד יכול להתבונן ולספר לעצמו את הסיפור שהוא רואה, קורא, מבין. הרי אנחנו חיים בעידן שבו בארת הכריז על 'מות המחבר' ורצה בכך לומר שאין זה משנה מה היוצר רצה לומר. משנה איך הפרשן קורא את הטקסט/ יצירה שמונחים לפניו.


    ועכשיו משסיימתי סוף סוף לכתוב את הרשימה הזאת אני יכולה להוסיף לנוסחה הזאת 4X4 = הדפס +      גם את ה – V.

     

     

     

    ''
     

    תחריט - נורית צדרבוים 2012

     

     

    ואם הצלחתי לעורר בכם סקרנות וגם עוד קצת תיאבון לראות עוד הדפסים.

    מוזמנים להכנס ולראות את אלבום אוסף ההדפסים שלי משנים 2011 - 2012

     

     

    הזמנה לרב שיח

    ביום שלישי - 10.7.12 בשעה 19.00 יתקיים בגלריה רב - שיח.

    פתוח לכולם.

    להלן פרטים כפי שפורסמו בפייסבוק


    www.facebook.com/events/336247423123566/

     

     



    © כל הזכויות  שמורות לנורית צדרבוים

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (44)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/7/12 07:39:
      ההסברים מאירי עיניים העבודות מגוונות ומרשימות
        9/7/12 19:09:

      צטט: שטוטית 2012-07-09 15:41:41

      צטט: טאל סטוביק 2012-07-09 11:12:26

      מה שמעניין בעייני בטכניקת ההדפס זו היכולת לקחת את אותו אימג' בדיוק ולבדוק אותו באין ספור עיבודים וצבעים. מאוד מזכיר לי את תהליך העיצוב. בהצלחה בתערוכה!
      בדיוק וזה גם תהליך עיבוד תמונות בתוכנת עריכה במחשב
      הנה צילום שלי מעובד- כמו רוב צילומי הגלריה השחורה שלי ובעוד גלריות
      ונראה דומה מאוד להזמנה לתערוכה 4X4
      http://cafe.themarker.com/media/t/863/401/file_0_big.jpg

      http://cafe.themarker.com/image/863401/

       

      יפה שטוטית. זו דוגמא מעולה.

      נכון זה עיבוד. מה שאומר שאפשר להרחיב את העשייה וממכבש הדפוס ללכת הלאה לתוכנת המחשב. ואני עושה עם זה ואת זה הרבה. תודה

        9/7/12 19:07:

      צטט: שטוטית 2012-07-09 15:05:45

      מרתק נורית

      4X4 שם מושך מאוד וגם מתאים על פי ההסבר שקיבלנו

       

      לומדים דרכך אמנות זו האמת כך אני מרגישה

       

      עבודות מצויינות - בית שאגאל מקום ראוי

      יופי

      הי שטוטית,

      במילים קצרות אמרת הכל. יש לך תפיסה חדה ומדוייקת. תודה לך.

        9/7/12 19:06:

      צטט: razam-דודי רצם 2012-07-09 14:25:55

      נורית היקרה
      נורית, אומר לך כפי שכתבתי לך באישי... אני חש שדבריך כוונו גם אלי...
      אישית, אני אוהב לקרוא ולראות את עבודותיך ואת דרך קבלת החלטות בתהליך יצירתך שמעשירה אותי וגם את האחרים...
      הרצון שלך לשתף בידע ולהרוות ברעיונותיך הרבים הוא עצום! עבורי, זאת סימביוזה בה את מעניקה ידע נרחב בגבולות הוירטואליות... ואני ע"י זה מגדיל את נפח השכלתי באומנות ובפילוסופיה... הדבר משול בעיניי לגוזל רעב שרוצה את מזונו בלי שובע...ואת אכן מזינה בפוסטים על עבודותיך, בכתיבת שירה ותגובותיך לי ולאחרים.

      גודל הפוסט אינו מהווה מכשול ואם היית כותבת ספר! גם אותו הייתי קורא .
      ארבע היוצרות הן מייצגות את ארבעת כיווני הרוחות, כל אחת בכיוון אחר... ביחד יוצרות מפה טופוגרפית שהמבקר מנתב את עצמו בתערוכה...
      נורית,הנך יוצרת,אוצרת ואינך עוצרת באדום!!! לכן אני פוטר אותך מדוח משטרתי מפני שזה מציל אותי מבורות.חיוך
      תודה.

      דודי,

      הבנת נכון. אם אתה גילית זאת כאן לעולם, אז עכשיו גם לי מותר. כאשר כתבתי וחשבתי על אלה ששמחים "לקנות את מרכולתי" בשוק המילים והיצירות שלי, בהחלט חשבתי עליך. והנה אתה מחזק זאת כאן. וזה יפה וגם משמח. אני אכן שמחה לתת את מה שאני עושה ויודעת וחושבת ומרגישה - ואם יש מי שרוצה לקחת הרי כולנו נהנים.

      צחקתי גם, אוהוו צחקתי כשאמרת ורמזת שגודל הפוסט אינו מהווה מכשול. עדיין אני צוחקת אמרת את זה יפה. ובהזדמנות זו גם הרגעת אותי ( אני מודה) משום שלפעמים אני חושבת שאיני חסה על קוראיי כאשר אני מכבירה במילים.

      בכלל, צחקתי והמשכתי לצחוק גם כאשר קיבלתי ממך אישור לעשות "עבירות תנועה". ותודה על כל המחמאות איש יקר, סקרן וחכם.

        9/7/12 18:46:

      צטט: טאל סטוביק 2012-07-09 11:12:26

      מה שמעניין בעייני בטכניקת ההדפס זו היכולת לקחת את אותו אימג' בדיוק ולבדוק אותו באין ספור עיבודים וצבעים. מאוד מזכיר לי את תהליך העיצוב. בהצלחה בתערוכה!

      זה בדיוק מה שמעניין גם אותי בטכניקה הזאת, ואחר אני עוד מוסיפה עליה עוד ועוד. לכן קראתי לזה הדפס פלוס. תודה.

        9/7/12 18:45:

      צטט: natan_b 2012-07-09 10:32:28

      וואו , איזה פוסט ארוך עשיר ומושקע .. חייב לחזור שנית ולקרוא לעומק. תודה על מסירותך

      תודה.

      אם אתה מרגיש חייב לחזור ולקרוא לעומק, זה כבר טוב.

      אכן, אני מסורה לאמנותי ואחר כך מוסרת אותה לאחרים - למתעניינים.

      ואם חזרת וקראת אשמח לשמוע תגובה.

      ושוב תודה.

        9/7/12 18:42:

      צטט: AvitalHaver 2012-07-09 09:32:59

      וואו פוסט ארוך ... אך מעניין מאוד מאמינה אני בשיתוף פעולה בין אומנים מאמינה שזה צו השעה ורק טוב יכול מכך... שתהייה לכן הצלחה מרובה!!!

      תודה אביטל.

      וואלה את צודקת פוסט ארוך. דקה לפני שפירסמתי אותו התלבטתי אם לקצור אותו או לקצר אותו והחלטתי לשלוח אותו כך לעולם. זו גם הסיבה שלקראת הסוף אני פונה לאלה שהייתה להם הסבלנות להישאר. בכל מקרה, ארוך ארוך, מבחינתי כמי שמתעדת בשנה האחרונה את כל הפעילותי באמנות בשלושים השנה האחרונות, צריך שזה ייאמר. וכן את צודקת שיש טעם וחשיבות בין שיתוף פעולה בין אמנים.  על אף שזה קשה מאד, משום שדווקא בין אמנים יש הרבה מאד אגו.... ושוב תודה.

        9/7/12 18:38:

      צטט: סמדר לומניץ 2012-07-09 03:36:40

      מרתק נורית. התרגשתי במיוחד מהעבודות האחרונות. חגיגת יצירה. נפלאה דרכך באמנות ומרשימה מאוד. תודה.

      תודה סמדר יקרה. שמחה שאהבת.

        9/7/12 18:37:

      צטט: perach1 2012-07-09 00:51:05

      תודה על הפוסט המושקע .. אוסף ההדפסים הנפלא , והשיתוף בתערוכה ..!

      תודה פרח על הביקור והעקבות שהשארת.

        9/7/12 18:37:

      צטט: ג.ע. 2 2012-07-08 21:53:16

      נורית היקרה, קראתי כתמיד את כל רשימתך וכמו שאת יודעת אני אוהבת לקרוא את השלבים וההתלבטויות שמעסיקות אותך. מצד אחד היו כאן שאלות בסיסיות: האם את מעוניינת להשתתף? האם רק כאוצרת? האם גם כאמנית? מה המשותף לכן? אבל מתוך קריאה של רשימותייך הרבות עד היום על התערוכות הרבות ובעיקר על התערוכות הקבוצתיות בהן את משתתפת באופן תדיר, אני מבינה שאיך שלא יסתובב הגלגל, בסוף, תמיד תימצא הדרך לחבר בינך לבין התערוכה ולבין משתתפיה, גם אם "החיבור" הוא לפעמים דווקא ההבדלה שלך מהם (כמו למשל בפסטיבל "אבן בגליל), תוך כדי התייחסות כזאת או אחרת לנושא התערוכה או למה שעוסקת בו הקבוצה כולה, גם אם מהצד השונה. יפה היה לקרוא על ויתור האגו שלכן אחת מול השנייה, ועל הרצון לתת לכל אחת מכן, את ורינה, את מקומה כאשת המקצוע. את - כמנחת סדנת דיוקן עצמי, ורינה - כמומחית בהדפסים. אהבתי מאוד את העבודות בשחור לבן (תחריט) שנדמה לי שהן מהתעורכה המדוברת ביותר - "כן-לא, שחור לבן", או לפחות הזכירו לי את העבודות ההן. אהבתי גם מאוד את הפנים של תמונה מס' 9. מרקם הפנים הנראות עשויות מעץ, נראה מאוד טבעי. נראה כאילו העץ מצליח לדמות את תאי העור, וזה יצא מעניין ואהבתי גם את הדיוקנאות שלך באדום. הן יפות וגם מעניינות. איך אמרת? אמנים זה הרבה אגו? אגו לא יכול לעמוד מול במה המוצעת לו לעלות עליה, ולכן תמיד תימצא הדרך שלך וגם של אמנים אחרים להשתתף בכל מקום בו הם יכולים להציג את יצירותיהם. מקווה שיצאת נשכרת מההשתתפות גם בסדנא של רינה וגם מההשתתפות בתערוכה עצמה, כאמנית וכאוצרת.

      גימל יקרה,

      לפעמים נדמה לי שרק בשביל קומץ תגובות שמגיעות לכאן וביניהם כמובן התגובות הכל כך רציניות שלך, שווה כל ההשקעה שלי ברשימה. אין ספק שאת קוראת מסורה, נאמנה ועקבית, וגם קוראת טובה במובן של קריאה פרשנית. דומה שאני נהנית לקרוא את הסיכום שלך על רשימתי ולומדת ממנו מה בעצם כתבתי. כן, הזולת ( או לפעמים כתיבתו) משמש לנו מראה. זאת אמרו חכמים הרבה לפני , במשלי למשל 'כמים הפנים לפנים, כך אדם לאדם'. ובכן את עוקבת אחר תהליכי היצירה שלי, הלבטים שלי, המסקנות שלי, ההתנהלות שלי ( מה אני צריכה יותר, תגידי?) ובמשך הזמן למדת להבין ולהכיר את דרכי הישרה והנפתלת ( באמנות וביצירה). את מבינה את ההתנהלות שלי, ונראה שלפעמים גם די תומכת בה. זה נחמד מאד לפגוש את זה. שמתי לב גם לניתוח שלך את הציורים, ואת ההעדפות שלך. ואת בהחלט יכולה להתחיל להיות ההסטוריונית שלי, כשאת כבר זוכרת לציין את "התערוכה המדוברת ביותר". גרמת לי הנאה מרובה לקרוא את קריאתך. תודה לך יקירה.

        9/7/12 18:31:

      צטט: אוריתלנ 2012-07-08 15:27:52

      תיאור מרתק של תהליך לידה של תערוכה. כל כך הרבה השקעה ומחשבה. כל הכבוד נורית על שני הכובעים,זה של האוצרת,זה של האמנית שמחפשת כל הזמן דרכים חדשות.

      תודה לך אורית.

      אכן הפעם השתמשתי בשני הכובעים, ולא בלי להסס כפי שהבנת מרשימתי. ונכון, מבחינתי היצירה היא חיפוש וחקירה, תמיד. תודה.

        9/7/12 15:43:
      סליחה על הבלגן אלה הבאגים שיש בקפה מפעם לפעם
        9/7/12 15:41:

      צטט: טאל סטוביק 2012-07-09 11:12:26

      מה שמעניין בעייני בטכניקת ההדפס זו היכולת לקחת את אותו אימג' בדיוק ולבדוק אותו באין ספור עיבודים וצבעים. מאוד מזכיר לי את תהליך העיצוב. בהצלחה בתערוכה!
      בדיוק וזה גם תהליך עיבוד תמונות בתוכנת עריכה במחשב
      הנה צילום שלי מעובד- כמו רוב צילומי הגלריה השחורה שלי ובעוד גלריות
      ונראה דומה מאוד להזמנה לתערוכה 4X4
      http://cafe.themarker.com/media/t/863/401/file_0_big.jpg

      http://cafe.themarker.com/image/863401/

        9/7/12 15:05:

      מרתק נורית

      4X4 שם מושך מאוד וגם מתאים על פי ההסבר שקיבלנו

       

      לומדים דרכך אמנות זו האמת כך אני מרגישה

       

      עבודות מצויינות - בית שאגאל מקום ראוי

      יופי

        9/7/12 14:25:

      נורית היקרה
      נורית, אומר לך כפי שכתבתי לך באישי... אני חש שדבריך כוונו גם אלי...
      אישית, אני אוהב לקרוא ולראות את עבודותיך ואת דרך קבלת החלטות בתהליך יצירתך שמעשירה אותי וגם את האחרים...
      הרצון שלך לשתף בידע ולהרוות ברעיונותיך הרבים הוא עצום! עבורי, זאת סימביוזה בה את מעניקה ידע נרחב בגבולות הוירטואליות... ואני ע"י זה מגדיל את נפח השכלתי באומנות ובפילוסופיה... הדבר משול בעיניי לגוזל רעב שרוצה את מזונו בלי שובע...ואת אכן מזינה בפוסטים על עבודותיך, בכתיבת שירה ותגובותיך לי ולאחרים.

      גודל הפוסט אינו מהווה מכשול ואם היית כותבת ספר! גם אותו הייתי קורא .
      ארבע היוצרות הן מייצגות את ארבעת כיווני הרוחות, כל אחת בכיוון אחר... ביחד יוצרות מפה טופוגרפית שהמבקר מנתב את עצמו בתערוכה...
      נורית,הנך יוצרת,אוצרת ואינך עוצרת באדום!!! לכן אני פוטר אותך מדוח משטרתי מפני שזה מציל אותי מבורות.חיוך
      תודה.

        9/7/12 11:12:
      מה שמעניין בעייני בטכניקת ההדפס זו היכולת לקחת את אותו אימג' בדיוק ולבדוק אותו באין ספור עיבודים וצבעים. מאוד מזכיר לי את תהליך העיצוב. בהצלחה בתערוכה!
        9/7/12 10:32:
      וואו , איזה פוסט ארוך עשיר ומושקע .. חייב לחזור שנית ולקרוא לעומק. תודה על מסירותך
        9/7/12 09:32:
      וואו פוסט ארוך ... אך מעניין מאוד מאמינה אני בשיתוף פעולה בין אומנים מאמינה שזה צו השעה ורק טוב יכול מכך... שתהייה לכן הצלחה מרובה!!!
        9/7/12 03:36:
      מרתק נורית. התרגשתי במיוחד מהעבודות האחרונות. חגיגת יצירה. נפלאה דרכך באמנות ומרשימה מאוד. תודה.
        9/7/12 00:51:
      תודה על הפוסט המושקע .. אוסף ההדפסים הנפלא , והשיתוף בתערוכה ..!
        8/7/12 21:53:

      נורית היקרה, קראתי כתמיד את כל רשימתך וכמו שאת יודעת אני אוהבת לקרוא את השלבים וההתלבטויות שמעסיקות אותך. מצד אחד היו כאן שאלות בסיסיות: האם את מעוניינת להשתתף? האם רק כאוצרת? האם גם כאמנית? מה המשותף לכן? אבל מתוך קריאה של רשימותייך הרבות עד היום על התערוכות הרבות ובעיקר על התערוכות הקבוצתיות בהן את משתתפת באופן תדיר, אני מבינה שאיך שלא יסתובב הגלגל, בסוף, תמיד תימצא הדרך לחבר בינך לבין התערוכה ולבין משתתפיה, גם אם "החיבור" הוא לפעמים דווקא ההבדלה שלך מהם (כמו למשל בפסטיבל "אבן בגליל), תוך כדי התייחסות כזאת או אחרת לנושא התערוכה או למה שעוסקת בו הקבוצה כולה, גם אם מהצד השונה. יפה היה לקרוא על ויתור האגו שלכן אחת מול השנייה, ועל הרצון לתת לכל אחת מכן, את ורינה, את מקומה כאשת המקצוע. את - כמנחת סדנת דיוקן עצמי, ורינה - כמומחית בהדפסים. אהבתי מאוד את העבודות בשחור לבן (תחריט) שנדמה לי שהן מהתעורכה המדוברת ביותר - "כן-לא, שחור לבן", או לפחות הזכירו לי את העבודות ההן. אהבתי גם מאוד את הפנים של תמונה מס' 9. מרקם הפנים הנראות עשויות מעץ, נראה מאוד טבעי. נראה כאילו העץ מצליח לדמות את תאי העור, וזה יצא מעניין ואהבתי גם את הדיוקנאות שלך באדום. הן יפות וגם מעניינות. איך אמרת? אמנים זה הרבה אגו? אגו לא יכול לעמוד מול במה המוצעת לו לעלות עליה, ולכן תמיד תימצא הדרך שלך וגם של אמנים אחרים להשתתף בכל מקום בו הם יכולים להציג את יצירותיהם. מקווה שיצאת נשכרת מההשתתפות גם בסדנא של רינה וגם מההשתתפות בתערוכה עצמה, כאמנית וכאוצרת.

        8/7/12 15:27:
      תיאור מרתק של תהליך לידה של תערוכה. כל כך הרבה השקעה ומחשבה. כל הכבוד נורית על שני הכובעים,זה של האוצרת,זה של האמנית שמחפשת כל הזמן דרכים חדשות.
        8/7/12 15:04:

      צטט: יהודית מליק שירן 2012-07-08 14:17:12

      אין דבר העומד בפני הרצון. גם יוצרת גם אוצרת. את אמנית רב תחומית מוכשרת מאוד. אהבתי לקרוא ולראות את עבודותייך היפות, מאירות עיניים ממש
      תודה יהודית יקרה.
      אהבתי לקרוא את דברייך כאן. תמיד זה משמח, ובוודאי שמחה אני להאיר עיניים. תודה ותודה

       

        8/7/12 15:03:

      צטט: ניקיטה רנא 2012-07-08 12:14:17

      מקסים... איזה עבודה נקייה ויפה. מכירה את הטכניקה. אך עשית בה שימוש מדהים.

      תודה ניקיטה, שמחתי מאד לתגובתך. ונקודת המבט שלך הטכניקה, חשובה. תודה.

        8/7/12 15:02:

      צטט: שולה ניסים 2012-07-08 11:12:50

      וואו, איזה יפי, מקסים - מקסים. אוהבת במיוחד את המונוטייפים. מכירה את הטכניקה. גם את הקליעה אני מאוד אוהבת, לדעתי זו יכולה להיות תשובה טובה לאלו שקיטלגו מלאכות נשיות מסורתיות כ"נחותות".

      שולה תודה תודה.

      יפה!!!!!!!!!!!!!!!

      עלית על הנקודה.

      על זה בדיוק אני מדברת, כאילו באופן סמוי. אני מביאה אומנות ועבודת נשים, עבודת כפיים לכאן בדרך אחרת.

      וזה מופיע ונרמז בעוד עבודות שלי כפי שראית בהמשך, וכפי שתראי גם בתגובה שלי לשירך היום.

      צדקת וראית והבנת נכון.

      אין דבר העומד בפני הרצון. גם יוצרת גם אוצרת. את אמנית רב תחומית מוכשרת מאוד. אהבתי לקרוא ולראות את עבודותייך היפות, מאירות עיניים ממש
        8/7/12 12:14:
      מקסים... איזה עבודה נקייה ויפה. מכירה את הטכניקה. אך עשית בה שימוש מדהים.
        8/7/12 11:12:
      וואו, איזה יפי, מקסים - מקסים. אוהבת במיוחד את המונוטייפים. מכירה את הטכניקה. גם את הקליעה אני מאוד אוהבת, לדעתי זו יכולה להיות תשובה טובה לאלו שקיטלגו מלאכות נשיות מסורתיות כ"נחותות".
        8/7/12 10:17:

      צטט: rutpal1 2012-07-08 07:05:24

      עבודה יסודית, הן בניתוח והן בחלל הגלריה. בהצלחה רבה. רות

      תודה לך רות,

      ושוב אני אומר, שמחתי שהיית, שמחתי לפגוש אותך שם. ובכלל.

        8/7/12 07:05:
      עבודה יסודית, הן בניתוח והן בחלל הגלריה. בהצלחה רבה. רות
        8/7/12 03:52:

      צטט: רפי פרץ 2012-07-08 01:12:46

      רעיון משגע 

       

      יופי של תערוכה ......

       

      נראות גם עבודות מצויינות בהצלחה

       

       

      אני כל פעם מתפעל מהיסודיות בהן את מעלה תכנים ....

      הי רפי,

      תודה ותודה ותודה חיוך

        8/7/12 01:12:

      רעיון משגע 

       

      יופי של תערוכה ......

       

      נראות גם עבודות מצויינות בהצלחה

       

       

      אני כל פעם מתפעל מהיסודיות בהן את מעלה תכנים ....

        8/7/12 00:56:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-07-08 00:51:50

      ואני בכלל חשבתי שאת בחו'ל (: תגידי מתי יש לך זמן לנשום את?...

      נסעתי לשבוע ימים, נשמתי אוויר הרים צלול כיין, בדרך היין באלזס לורן. חזרתי בסוף השבוע ואני ממשיכה לנשום את אוויר הארץ. אני נושמת אמנות, זה מתי יש לי זמן לנשום...

       

      מאד אהבתי הכל אבל את האחרונות בשחור לבן בעיקר. יש בהן המון כוח.
      ואני בכלל חשבתי שאת בחו'ל (: תגידי מתי יש לך זמן לנשום את?...
        7/7/12 23:59:

      לאור התגובות שאני מקבלת גם בהודעות פנימיות וגם בגלוי - אני רוצה להוסיף עוד פרט .

      ביום שלישי הקרוב 10.7.12 - בשעה 19.00 יתקיים רב שיח בגלריה. בחלל התצוגה.

      כולם מוזמנים.

      והנה ההזמנה כפי שהיא פורסמה בפייסבוק

      ttps://www.facebook.com/events/336247423123566/

       

       

      ''

        7/7/12 23:56:

      צטט: rachely111 2012-07-07 23:36:44

      את אמנית ממש ואת יכולה להתגאות בעצמך, ואמן צריך להיות מיוחד בכדי שיהיו סקרנים לראותו וכך את , מיוחדת!

      רחלי, תודה.

      נעים לשמוע ולדעת שכך את חושבת. משמח. אכן תודה.

        7/7/12 23:55:

      צטט: סטאר* 2012-07-07 23:30:49

      נורית יקרה ,שבוע טוב .....נכנסתי בסקרנות רבה לקרוא את רשימתך זו ויצאתי נשכרת...

      אין ספק אפשר ללמוד הרבה ממך, על תהליך עבודתך, על מקצועיותך ועל ושלמות ביצירותייך.  את מצליחה להביא במחשבה פתוחה ובתעוזה המיוחדת לך כאמנית מגוון רחב של אמצעים לעולם יצירתך ובכך הוא ייחודך.

      מאחלת לכן בהצלחה רבה ובהחלט אנסה להגיע ולראות מקרוב את העבודות . תודה  .

      תודה כוכי,

      שמחתי לקרוא את תגובתך. כמו שגם הצטערתי לא לפגוש אותך בסלונה (החמצה שלי בשל עניינים סמוכים). שמחתי לדעת שיצאת נשכרת, בכך ענית על הפתיח שלי ברשימה. תודה על דברייך - ואם תצליחי להתארגן את מוזמנת לרב שיח שיתקיים השבוע ביום שלישי.

       

        7/7/12 23:53:

      צטט: sari di 2012-07-07 23:08:08

      עבודות יפות. וגם האוצרות והשאלות:) שבוע נעים.

      תודה לך שרי על הגם והגם והגם. ואת הרי בחיפה ( אז בואי לצלם...........) יש רב שיח.

       

        7/7/12 23:52:

      צטט: ד'ר רותי לאופר 2012-07-07 06:45:01

      כדרכך, כתוב יפה מאד ומתובל היטב בתמונות. ובינינו, מי אינו מתלבט באותן שאלות שאת מעלה? ד'ש, נורית יקרה.

      רותי יקרה,

      הפתעת אותי שהגעת ועוד ראשונה. כפי שהבנתי בימים אלה הנך עסוקה בפרוייקט. שמחתי שבכל זאת היית כאן. מודה לך על תגובתך. שמחה כמובן שאהבת וצודקת ביותר בכך שנגעת והבנת את השאלות הכמעט אוניברסליות האלה. תודה לך ובהצלחה בפרוייקט. אגיע גם לשיר שפירסמת בין לבין.

        7/7/12 23:36:
      את אמנית ממש ואת יכולה להתגאות בעצמך, ואמן צריך להיות מיוחד בכדי שיהיו סקרנים לראותו וכך את , מיוחדת!
        7/7/12 23:30:

      נורית יקרה ,שבוע טוב .....נכנסתי בסקרנות רבה לקרוא את רשימתך זו ויצאתי נשכרת...

      אין ספק אפשר ללמוד הרבה ממך, על תהליך עבודתך, על מקצועיותך ועל ושלמות ביצירותייך.  את מצליחה להביא במחשבה פתוחה ובתעוזה המיוחדת לך כאמנית מגוון רחב של אמצעים לעולם יצירתך ובכך הוא ייחודך.

      מאחלת לכן בהצלחה רבה ובהחלט אנסה להגיע ולראות מקרוב את העבודות . תודה  .

        7/7/12 23:08:
      עבודות יפות. וגם האוצרות והשאלות:) שבוע נעים.
        7/7/12 06:45:
      כדרכך, כתוב יפה מאד ומתובל היטב בתמונות. ובינינו, מי אינו מתלבט באותן שאלות שאת מעלה? ד'ש, נורית יקרה.

      ארכיון

      פרופיל

      נורית-ארט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין