כותרות TheMarker >
    ';
    0

    במחט בחוט שני - שיר מאת שולה ניסים

    26 תגובות   יום ראשון, 8/7/12, 09:30
    במחט בחוט שני
    - - - כל הזכויות שמורות לשולה ניסים - - - 
    ***********
    ***********
    ***********
     
     
    מפה לניצה או ליולנדה לא חשוב למי
     
    במחט בחוט שני רוקמת אני שולה שולמית
     
    לח ביולי אלפיים ושתים עשרה, לח וחמים
     
    בקיץ הבא בת חמישים
     
    זמן טוב לתשלום חובות לבירורים
     
    ניצה, גלי חום? יולנדה, יבש בנרתיק?
     
    הכסף שלווית ממני אז במחנה, יש להחזיר?
     
    לי יש מחט וחוט שני מהשנים בהן רקמתי חלום
     
    תופתעי שכך הגענו עד הלום
     
    חם ולח ביולי אלפיים ועשר ועוד שתיים
     
    זמן טוב לתפור לך את הפה ואת השפתיים
     
    במחט אתפור בחוט שני
     
    מקצה אחד עד קצת לפני  קו המחצית
     
    פעולה דומה מקצה שני
     
    באמצע חור קטן כמו של בתולה
     
    וכמו יונה שמתכוננת לשכב עם אלוהים
     
    אנעץ בתוכו קשית
     
    שתי את הלימונדה ניצה או יולנדה לא חשוב מי
     
    תרגישי נשית עד שתופתעי בשנית
     
    זה לא פה, אלו לא שפתיים
     
    זה פצע רחב עמוק
     
    ובשל אילוצי החיים וההישרדות
     
    מוכרחה אני לתפור את הכל
     
    לא אוכל לאפשר לך להמשיך לירוק עלי מוגלה
     
    המוגלה של ניצה או יולנדה, מי משתיכן יותר בתולה
     
    החור שלה שחור וחשוך ולא אטרקטיבי בעליל
     
    לא ארוטי לא שווה קשית, לא לירה לא עשירית
     
    רק שיר במחט בצבעי שני כותבת אני שולה שולמית
     
    זו שבפה בשפתיים שלך תמיד היתה
     
    שולה שעשו לה ולא שילמו לה
     
    מטרה נוחה למטחי לעג לכדורי השפלה
     
    מונחת מסתובבת אצלה בנפש
     
    כזאתי ג'ולה.
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
    "שולה שעשו ולה ולא שילמו לה".
    הייתי מוכרחה לעשות מזה שיר.
     
     
     
     
     
     
    שירה חברתית, שירים חברתייים, שיר חברתי, צדק חברתי שיר, שיר צדק חברתי, צדק חברתי שירים, משוררת אדומה, שירה אדומה, חוט השני, משוררת אמריקאית,
    משוררת ישראלית, שירה ארספואטית, שירים ארס פואטיים,  שירים ארס פואטים, ארספואטיקה, משוררת שולה ניסים, שירים של שולה ניסים, נורית שיר נורית שיר מאת שולה ניסים, שיר אביב שולה ניסים, שולה ניסים שירים, ארספואטיקה הגדרה, שירהישראלית, שורה עברית, יונה וולך, שירים של יונה וולך, יונה וולך שירים 
     
    דרג את התוכן:

    תגובות (26)

    התוכן ננעל וכעת לא ניתן להגיב.

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      11/7/12 13:39:

    צטט: רבקהירון 2012-07-11 13:03:12

    ציפתה לי הפתעה גדולה בשיר הזה, שולה, מההפתעות האלה שאני לא תמיד יודעת אם לבכות, אם לחייך, אם רק להתפעל. // טוב שיונה וולך ברקע: מתאים מאוד, לשיר, לאווירה שנוצרת בעקבות ההִדהוד ומה שעשית כאן. // מצד אחד, מעשה הרִקמה והמעשיות הספקולָטיוויוֹת סביב הגי ותולדות החיים; מצד שני, הנימה המתחלפת - פעם בכעס, פעם בלגלוג עצמי, פעם בהשלמה רחוקה מהתבטלות. // והכול בקלוּת, בחריזה קלילה, כמו "נו באמת, אז מָה?" (מעורר קנאה, שולה, לא קנאה ירוקה, זדונית, אלא קנאה של "איזה יופי! הלוואי עלַי!"). // תודה על השיר, על ההפתעה, על הפן החדש שרק עכשיו אני מתחילה להכיר. // רבקה.

    גם אני מופתעת רבקה, לא ידעתי לאיזה תגובות אני יכולה להרשות לעצמי לצפות, ובכלל התלבטתי בשאלה האם עלי לפרסם את השיר תחת אזהרת "תוכן פוגעני".   תודה!

     

      11/7/12 13:03:
    ציפתה לי הפתעה גדולה בשיר הזה, שולה, מההפתעות האלה שאני לא תמיד יודעת אם לבכות, אם לחייך, אם רק להתפעל. // טוב שיונה וולך ברקע: מתאים מאוד, לשיר, לאווירה שנוצרת בעקבות ההִדהוד ומה שעשית כאן. // מצד אחד, מעשה הרִקמה והמעשיות הספקולָטיוויוֹת סביב הגי ותולדות החיים; מצד שני, הנימה המתחלפת - פעם בכעס, פעם בלגלוג עצמי, פעם בהשלמה רחוקה מהתבטלות. // והכול בקלוּת, בחריזה קלילה, כמו "נו באמת, אז מָה?" (מעורר קנאה, שולה, לא קנאה ירוקה, זדונית, אלא קנאה של "איזה יופי! הלוואי עלַי!"). // תודה על השיר, על ההפתעה, על הפן החדש שרק עכשיו אני מתחילה להכיר. // רבקה.
      11/7/12 08:55:

    צטט: תכשיט 2012-07-10 18:33:39

    :))))

    מגניב

     

      10/7/12 18:33:
    :))))
      10/7/12 16:03:

    צטט: מאיה113 2012-07-10 07:37:38

    *ענק
    תודה מאיה!!!

     

      10/7/12 16:00:

    צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-07-10 02:03:35

    (: צחקתי ממה עשית שיר ועוד כזה אחד. אחלה שיר.

    גם אני צוחקת עכשיו. תודה מגניב

     

      10/7/12 15:58:

    צטט: שיח אחר 2012-07-09 19:10:17

    חזרתי שוב להתעמק בשיר...תשמעי רעיון גאוני ..ממש כך..חחחחחחח
    במחט אתפור בחוט שני
    מקצה אחד עד קצת לפני קו המחצית
    פעולה דומה מקצה שני
    באמצע חור קטן כמו של בתולה
    וכמו יונה שמתכוננת לשכב עם אלוהים



    "תבוא לשכב איתי כמו אלוהים" ( יונה וולך )


    וגם:



    אוי ציפורה
    מילים: יונה וולך
    לחן: אילן וירצברג
    אוי ציפורה לאן נתקענו
    ימים קשים או תאמרי במלעיל
    ימים קשים אויוי
    כמו לשתות את כל הימים בקשית
    באיזה תחבושות נחבש הלילה
    פרחוניות ורודות ובסוף צהובות
    וביום?
    וי ציפורה איפה אנחנו עומדים
    איפה אנחנו עומדים.

     

     

    תהיתי אם מישהו שם לב....

    נמנעתי עד עכשיו מלכתוב שירים שמהדהדים ליונה וולך, אבל בשיר  הנוכחי זה ממש התבקש מעצמו. מה אני כבר יכולה לעשות  אם עשו לי ולא שילמו לי??? קריצה תודה שיח אחר



     

     

      10/7/12 07:37:
    *ענק
      10/7/12 02:03:
    (: צחקתי ממה עשית שיר ועוד כזה אחד. אחלה שיר.
      9/7/12 19:10:

    חזרתי שוב להתעמק בשיר...תשמעי רעיון גאוני ..ממש כך..חחחחחחח
    במחט אתפור בחוט שני
    מקצה אחד עד קצת לפני קו המחצית
    פעולה דומה מקצה שני
    באמצע חור קטן כמו של בתולה
    וכמו יונה שמתכוננת לשכב עם אלוהים

      9/7/12 09:27:

    צטט: amnondahan 2012-07-08 23:55:20

    שולה שולה שלא גילו לה ,המילים שלך שולה מגוללות אבן ומגלות כמה קסם יש בכתיבתך ,אהבתי וטוב ששחררת ,
    תודה אמנון!!!

     

      9/7/12 09:25:

    צטט: אריאןסולאל 2012-07-08 22:43:59

    מחט שהיא סכין מנתחים וחוט שתופר את הפצע הפעור הזה. מצמרר וכמו חצוב בסלע.
    נכון. מחט שהיא גם סכין. פתיחת  פצע ותפירתו בו זמנית. תודה אריאן. :))))

     

      9/7/12 09:22:

    צטט: סטאר* 2012-07-08 22:36:34

    אשוב לקרוא שוב ...
    אין ספק, יש שירים שדורשים קריאה חוזרת... תודה כוכי.

     

      9/7/12 09:21:

    צטט: שיח אחר 2012-07-08 20:17:14

    כמוני גם את מוכרחה אני לתפור את הכל לא אוכל לאפשר לך להמשיך לירוק עלי מוגלה..שולה שעשו ולה ולא שילמו לה".הייתי מוכרחה לעשות מזה שיר...עם זה הפלת אותי מכסאי..אני היטב זוכר את השיר הזה בילדותי..נהדר

    האמת שחששתי מעט מכך שאנשים ייגעלו מהמוגלה וכל זה ולא ירצו להגיב. מצד שני תהיתי האם עלי להיות "נחמדה" לאחר הסבל והכאב שנגרמו לי.  טוב, השיר עבר את טבילת האש שלו.
    תודה שיח אחר.

     

      9/7/12 09:16:

    צטט: ביייבי 2012-07-08 17:59:00

    שיר קשה לקריאה ואני מתארת לעצמי איזו תחושה קשה היתה לילדה של אז ולאישה של היום להוציא אותו החוצה, חוץ ממילות הנקמה שזרת כאן עם חוט השני גם הומור וקשה לי להחליט אם לצעוק "אוי" או לחייך, זה גדולתו של שיר אמיתי. תודה וערב טוב. אני לא בטוחה אם הכיכוב עובד. * קחי פרטי ממני.


    בתיה, 

    כשסיימתי לעבוד על השיר הייתי עצובה, ואני חושבת שאפשר להבין למה, זה דרש ממני לחיות את הדברים מחדש. אבל עכשיו אני מסוגלת לראות את הצד המצחיק שבעניין. הייתי רוצה בהקשר הזה להזכיר את דינה אור שמצאה את הדרך להפוך את הקשיים והמצוקות לצחוק ולהומור ואפילו לפרנסה. את יכולה לעשות עליה גוגל אם את רוצה. תודה :))))

     

      9/7/12 09:10:

    צטט: נורית-ארט 2012-07-08 14:58:07

    שולה אכן שיר קשה, לכאורה קשה, משום שהוא בא ממקום כאב וכבד.

    אבל, תתפלאי, למרות שהוא מספר סיפור קשה, יש בו הרבה מאד הומור וצחוק.

    אני חשה שבמבט לאחור, מרגע שיכלת להתמודד עם ה"מפלצת" הזאת, היא כבר לא מפחידה, גם לא מאיימת.

    היום את יכולה לבוא ולעמוד מולה כמו גיבורה שעברה את המסע.

    "זה כמו לפרק את הכאב ואת המעמסה מנשקה המפרך "( כתבתי לך כאן שורה משיר שלי).

    השיר הוא מצויין, כתוב טוב. יש בו הרבה אומץ גם מבחינת הסיפור שאת נותנת וגם מבחינה שירית.

    את עולה ופורחת.

    וצדק שוב בפעם האלף עמוס עוז שאמר שיצירה באה ממקום פצוע.

    ולבסוף, אני חייבת לתבל את שירך זה בציור שלי, שלא מזמן תליתי בתערוכה ( וגם בשבוע הבא הוא הולך לתערוכה בבית סוקולוב). את מכירה אותו, כבר ראית אותו. אבל הוא כל כך מתאים לשירך.

    התפירה, חוט השני ועוד ועוד.

    הנה

     

    ''

    'אני תבנית נוף' - נורית צדרבום 2012

     

     


    הי נורית,

    דווקא חשבתי על העבודות שלך שמשלבות תפירה בחוט אדום (יש יותר מאחת, לא?) ורציתי לומר לך שיש פה איזו התכתבות  - לא מכוונת אמנם, ככה יצא - אך הקדמת אותי.. זה יפה הצירוף מקרים הזה. תודה על כל דברייך :)))

      9/7/12 08:58:

    צטט: ליריקה. 2012-07-08 13:57:47

     מוטיב של   מחט.

    קשה לאחות בתפירה תופעה מחפירה.

    אך חוט של שני על כל קדושתו

    מצנן את הזעם את כלות ראשיתו.


    מצג קשה -בשיר הדן בעוולות שעולות על גרדום השירה.

     

    הי ליריקה,

    מחט - חוט - תפירה

    היו שנים שאהבתי לעשות עבודות ריקמה.

    אני חושבת  שמצאתי את הדרך להביא את זה אל השירה.

    תודה.

     


     

      8/7/12 23:55:
    שולה שולה שלא גילו לה ,המילים שלך שולה מגוללות אבן ומגלות כמה קסם יש בכתיבתך ,אהבתי וטוב ששחררת ,
      8/7/12 22:43:
    מחט שהיא סכין מנתחים וחוט שתופר את הפצע הפעור הזה. מצמרר וכמו חצוב בסלע.
      8/7/12 22:36:
    אשוב לקרוא שוב ...
      8/7/12 20:17:
    כמוני גם את מוכרחה אני לתפור את הכל לא אוכל לאפשר לך להמשיך לירוק עלי מוגלה..שולה שעשו ולה ולא שילמו לה".הייתי מוכרחה לעשות מזה שיר...עם זה הפלת אותי מכסאי..אני היטב זוכר את השיר הזה בילדותי..נהדר
      8/7/12 17:59:

    שיר קשה לקריאה ואני מתארת לעצמי איזו תחושה קשה היתה לילדה של אז ולאישה של היום להוציא אותו החוצה, חוץ ממילות הנקמה שזרת כאן עם חוט השני גם הומור וקשה לי להחליט אם לצעוק "אוי" או לחייך, זה גדולתו של שיר אמיתי. תודה וערב טוב. אני לא בטוחה אם הכיכוב עובד. * קחי פרטי ממני.

      8/7/12 14:58:

    שולה אכן שיר קשה, לכאורה קשה, משום שהוא בא ממקום כאב וכבד.

    אבל, תתפלאי, למרות שהוא מספר סיפור קשה, יש בו הרבה מאד הומור וצחוק.

    אני חשה שבמבט לאחור, מרגע שיכלת להתמודד עם ה"מפלצת" הזאת, היא כבר לא מפחידה, גם לא מאיימת.

    היום את יכולה לבוא ולעמוד מולה כמו גיבורה שעברה את המסע.

    "זה כמו לפרק את הכאב ואת המעמסה מנשקה המפרך "( כתבתי לך כאן שורה משיר שלי).

    השיר הוא מצויין, כתוב טוב. יש בו הרבה אומץ גם מבחינת הסיפור שאת נותנת וגם מבחינה שירית.

    את עולה ופורחת.

    וצדק שוב בפעם האלף עמוס עוז שאמר שיצירה באה ממקום פצוע.

    ולבסוף, אני חייבת לתבל את שירך זה בציור שלי, שלא מזמן תליתי בתערוכה ( וגם בשבוע הבא הוא הולך לתערוכה בבית סוקולוב). את מכירה אותו, כבר ראית אותו. אבל הוא כל כך מתאים לשירך.

    התפירה, חוט השני ועוד ועוד.

    הנה

     

    ''

    'אני תבנית נוף' - נורית צדרבום 2012

     

      8/7/12 13:57:

     מוטיב של   מחט.

    קשה לאחות בתפירה תופעה מחפירה.

    אך חוט של שני על כל קדושתו

    מצנן את הזעם את כלות ראשיתו.


    מצג קשה -בשיר הדן בעוולות שעולות על גרדום השירה.

      8/7/12 10:14:

    צטט: אחוזה 2012-07-08 10:04:05

    וואו.....בהחלט זמן להפטר מהג'ולה הזו.... היא לא תורמת בכלום:))

    אכן. כל כך הרבה שנים ישבה לי בתוך הנפש. תודה על שהיית הראשונה להעז להגיב. אחד השירים שהיה לי הכי קשה לכתוב. 

     

      8/7/12 10:04:
    וואו.....בהחלט זמן להפטר מהג'ולה הזו.... היא לא תורמת בכלום:))