לפנות בוקר, סוף התורנות שלי בטיפול נמרץ ילדים, התעוררתי בטרם עת, נדודי שינה קוראים לזה. חשבתי שבזמן הקצר הזה שנותר לי עד לשעת ההשכמה המתוכננת אכתוב קמעה, הכתיבה התעכבה, אך לבסוף יצא מה שיצא.
כשקראתי לפני מספר ימים את הפוסט של רונית – "כשדמעה", מייד חשבתי על הפוסט שכתבתי מספר ימים קודם לכן – ים של דמעות. שלשום, לאחר ששמעתי שיעור של הרב משה יזדי מירושלים, עלה בי הרצון לכתוב פוסט נוסף בנושא. ככה זה כששערי דמעה לא ננעלו וכשהדמעה מצויה.
כולכם בוודאי מכירים את הסיפור שמופיע בספר בראשית אודות ברכת יצחק ליעקב ועֵשָׂו, כאשר יעקב זוכה לברכת אביו לכאורה במרמה. עֵשָׂו הבא מן הציד עם המטעמים שהכין, פונה לאביו ואומר לו: "יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבֻר תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ". יצחק שנחרד חרדה גדולה אומר: "מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרְכֵהוּ, גַּם-בָּרוּךְ יִהְיֶה". עֵשָׂו שמבין שהברכה שהייתה מיועדת לו נִתנַה ליעקב אַחִיו צועק צעקה גדולה ומרה עד מאוד – "כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו, וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד".
המדרש מספר שבאותה שעה הוריד עֵשָׂו שתי דמעות, אך את הדמעה השלישית שעמדה לרדת, תקע לו המלאך בתוך עיניו. מוסיף המדרש ומספר שבגלל הדמעה הראשונה של עֵשָׂו חרב בית המקדש הראשון ובגלל הדמעה השנייה חרב בית המקדש השני ואם חס ושלום הייתה יורדת דמעתו השלישית, אזי לא היה קם לעתיד לבא בית המקדש השלישי ולא הייתה תקומה לעם ישראל ח"ו.
בגמרא מסופר כי בכל לילה ולילה יושב הקב"ה ושואג כארי ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם (ברכות ג', א'). עוד מוסיפה הגמרא ואומרת כי בשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם מוריד שתי דמעות לים הגדול וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו (ברכות נט', א').
המדרש מוסיף ומספר על עֵשָׂו הרשע שבאותו היום שבא אל יצחק אביו לקבל את הברכות עבר על חמש עבירות: בא על נערה המאורסה, הרג את הנפש, כפר בתחיית המתים, כפר בעיקר ובזה את הבכורה ועוד שתאב מיתת אביו וביקש להרוג את אחיו.
אותו עֵשָׂו הרשע שמוריד שתי דמעות גורם לחורבן הבית הראשון והשני ולשאגות הליליות של הקב"ה ולהורדת שתי דמעות אלוקיות יום יומיות אל הים הגדול, פשוט מבהיל !
מזה ניתן להבין מהו הכוח של הדמעות. אם עֵשָׂו הרשע בדמעותיו גורם לשינויים מרחיקי לכת כאלה בהתנהלות העולם, מה יכולים לעשות דמעותיהם של האיש או האישה הישראלית?
מובא בזוהר הקדוש: "תנו רבנן, האי מאן דצלי ובכי וצעיק עד לא יכיל למרחש בשפוותיה, האי צלותא שלימתא דהיא בלבא, ולעולם לא הדרא ריקניא" - שנו רבותינו: זה שמתפלל ובוכה וצועק עד שהוא לא מסוגל להזיז את שפתיו, זוהי תפילה שלימה, שהיא בלב, ולעולם אינה חוזרת ריקה. (פרשת שמות, ח''ב, דף כ ע''א).
ראו מהו כוחן של דמעות !!!
ולסיום :
פיוט שבני אשכנז נוהגים לומר בראש השנה
מַכְנִיסֵי רַחֲמִים, הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ
מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה, הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ
מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה, הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ
מַכְנִיסֵי דִּמְעָה הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ
הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה
שבת שלום
|
מעט מהאור
בתגובה על ארון הקודש בבית מדרשו של הבעש"ט
באה ♥מהנשמה
בתגובה על העין של יהל - דחוף!!!
זאת שבדרך
בתגובה על פרשת השבוע - יתרו
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
קסומה, את
בנקיונך
בראייתך
ברפואתך
שבת שלום
"הניקיון" הוא הדרך
"הראיה" היא המטרה
"הריפוי" הוא התוצאה , הוויה של החיים
אישוני העיוורון, אהבתי...
אך אם העיוורון הוא עיצבי ולא חיצוני,
אבק הדרכים המתנקה, האם גם אז הוא מרפא???
אם העיניים הן ראי הנפש
אז הדמעות באות לנקות את אבק הדרכים
המצטבר על אישוני העיוורון
כדי לאפשר לנפש פנימה לראות
ולנהוג בעולם הזה מתוכנו ולא מחוצנו
יפה כתבת.
משי...
לא סתם דמעות זולגות מהעיניים דווקא.
את רואה לעומק.
דמעות
בדיוק כשראיתי את השם של הקטע עבר לי בראש
"וואי, יש לו קטע עם דמעות לבנאדם" :)
וכן, יש סיבה- דמעות, כאמור, הן דבר חזק, עמוק מן השכל הרגיל, הגשמי.
לדעתי.
יפיפה.
(אין לי כוכבים... )
תודה רבה על הקריאה, ברוך הבא.
אין זה המקום להרחיב על רשעותו של עשיו, אך יעקב אף טעה בו בעשיו והתייחס אליו טוב מידי כששלח לו את המלאכים (שליחים) עם הדרונות. אומרים המפרשים שבגלל זה, נפלו ישראל בידי רומי שהוא צאצאו של עשיו.
ח"ו שדימעותייך מקבילות לאלו של עשיו. מדמעות עשיו ניתן ללמוד מהו הכח של הדמעות.
אהבתי את ההקבלה בין דמעותיו של עשוו לדימעותיי,
מה שאומר כי עצם הורדת הדמעות הן אלה אשר יביאו שינוי.
מעניין ביותר.
תודה- מעניין ומרגש
אך אם יורשה לי ואכן יורשה
אני מטיל ספק קל לגבי רשעותו של עשו
נשמע שהחששות של יעקב ממנו יצאו מפרופורציות