חברים יקרים למחאה החברתית,
נראה שלאחרונה שינתה המחאה את פניה, ובמקום למחות נגד הממשלה הטורפת שלנו, מפנים אחדים מן המוחים את זעמם דווקא אל חבריהם למאבק, והם עושים זאת בגסות רוח מדהימה, ובלי לקחת שבויים.
אינני יודע אם הם נוהגים כך מתוך תיסכול, כשהם רואים את חלומם נמוג מול עיניהם, אך התנהגותם מבהירה דבר אחד: הם אינם יותר טובים מאלה שכנגדם יצאו למאבק מלכתחילה.
קשה לי למצוא את המלים המתאימות כדי לבטא את צערי למראה הפוסטים הבוטים ולנוכח החזיון הדוחה של השנאה המניעה את שולחיהם, ועל כן אסתפק במלים היפות שנכתבו על ידי המשוררת רחל, בשירה "יום בשורה":
יוֹם בְּשׂוֹרָה וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר – – – וַיֹאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ: – – – הַיּוֹם הַזֶּה יוֹם- בְּשֹׂרָה הוּא (מלכים ב', ז', ג-ט)
בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הָאוֹיֵב הַנּוֹרָא אֶת שֹׁמְרוֹן הֵבִיא בְּמָצוֹר; אַרְבָּעָה מְצֹרָעִים לָהּ בִּשְּׂרוּ בְּשׂוֹרָה. לָהּ בִּשְּׂרוּ בְּשׂוֹרַת הַדְּרוֹר.
כְּשֹׁמְרוֹן בְּמָצוֹר – כָּל הָאָרֶץ כֻּלָּהּ, וְכָבֵד הָרָעָב מִנְּשׂא. אַךְ אֲנִי לֹא אֹבֶה בְּשׂוֹרַת גְּאֻלָּה, אִם מִפִּי מְצֹרָע הִיא תָבוֹא.
הַטָּהוֹר יְבַשֵּׂר וְגָאַל הַטָּהוֹר, וְאִם יָדוֹ לֹא תִמְצָא לִגְאֹל – אָז נִבְחָר לִי לִנְפֹּל מִמְּצוּקַת הַמָּצוֹר אוֹר לְיוֹם בְּשׂוֹרָה הַגָּדוֹל. |