אקווריום גדול ויפה מפריד בין שני חדרים אצל רופא השיניים שלי ומאפשר למחכים בתור לשטוף את העיניים בצבע, תנועה ומים. אחרי שבהיתי בדגים אין ספור פעמים , אתמול, שמתי לב למשהו וצילמתי.

הם יפים. מי יותר מי פחות, צבעוניים כך או אחרת ולמרות השוני - חיים אותו דבר. שטים לכאן ולשם, חשבו שהגיעו לאן שהוא אך לא הגיעו לשום מקום וחוזרים על אותם סיבובים שוב ושוב...לעיתים עולים קרוב לפני המים (מקסימום ההעזה) אך גם שם אין בנמצא אופציה מעניינת מלבד לחזור למטה.

לעיתים פוגשים בדגים האחרים, מתקרבים לתוך מרחב המחייה של הדג האחר ומתרחקים ממנו בלי לשנות מאומה.

נוגסים במשהו...סוף סוף משהו מעניין ומגלים כמעט מייד שהביס לא היה ביג דיל ואז פותחים פה ופולטים את הפירורים המיותרים החוצה.

 אין רגע של מנוחה לדגים של הד"ר. הם זזים כל הזמן, אולי הם חושבים שהם מזיזים את המים או את עצמם אך הגבולות של האקווריום אינם משתנים ושכבת האויר הנכספת מחוץ למים - נשארת בלתי מושגת. חלום תמידי ומסוכן.

לו רק ראו את עצמם, היו מבינים כמה מצבם מגוחך וחסר מוצא אך את זה אפשר לראות רק במבט מהחוץ.

בקיצור - זה נראה משעמם רצח. הדבר הכי מרתק שיכול לקרות להם בחיים זה שמישהו מבחוץ יוציא אותם מהאקווריום הזה ויניח אותם באקווריום אחר, שם יחיו, יזוזו ויתנהלו אותו דבר עד שימותו.

לדגים ב"אקווריום" של הקרפיונים צפוי שינוי יותר מעניין - יאכלו אותם

ולדגים בים? הדגה הגדולה - ה"כרישים" יטרפו אותם בחיים , אחרי שכל החיים ניסו לברוח מהם ללא הצלחה.

מזכיר לכם משהו?

נ.ב. ואני חשבתי שהדגים הם הייצורים הכי טפשים עלי אדמות. - עד אתמול.