
זה היה אחד מאותם ימים - נדמה לך שאתה צריך לבתר את רסיסי הזמן המתים שצברת. לא שניתוח שלאחר המוות יעזור לך לפתור את חידת הספינכס או לישון בשקט לדחות את הפיצוץ למועד מאוחר יותר נשכני פחות. כן, ככה זה ישנם דברים שמתחפרים לך בירכתי המוח מחכים להזדמנות לתפוס בגרון ואז אתה מוכרח לחתוך, להתיז את המוגלה אחרת תחנק.
|
שיח אחר
בתגובה על פֶּפְּצֶ'ה
lioba
בתגובה על גם לאבנים
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הא! אצלי זה יותר גבישים של זמן חסר משמעות... ואולי בעצם המשמעות נמצאת חסרת משמעות לעומת הזמן החולף?
רסיסי זמן מתים, בעיני, הם אותם רגעים שבזבזת מתוך מאגר הרגעים המוגבל שהוקצב לך בעולם הזה.
אלו רגעים שלא עשית בהם שום דבר בעל משמעות לגביך.
אפשר, אבל יש פצעים שלא רוצים לגעת בהם ומחכים שאולי הזמן יעשה את שלו. ואז לפתע מתעוררים והכל מתפוצץ.
הנקודה המרכזית כאן היא הפיצוץ המתרחש כשאנחנו מוכנים לנתח את רסיסי הזמן המתים שצברנו, שבזבזנו למעשה. צריך אומץ להודות שבזבזנו את המשאב היקר ביותר שיש לאדם - הזמן הקצר המוקצב לו עלי אדמות, וכשמתמודדים עם האמת הזאת, מתרחש הפיצוץ.
תודה על תגובתך.