כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארכיון

    0

    בשבילים מקבילים

    2 תגובות   יום רביעי, 11/7/12, 15:11

    בשבילים מקבילים

     

    אנחנו החילוניים וגם הציונות הדתית הולכים בשביל אחד והחרדים והערבים בשביל מקביל. אין מפגש אינטרסים וזהויות בין הולכי שני השבילים המקבילים. שתי הקבוצות האחרונות לא מכירות דה-יורה בלגיטימיות קיומה של ישראל. אז אין רואים סיבה אידאולוגית להירתם לקיומה הפיזי לא הצבאי ולא האזרחי של הישות שקמה אחרי השואה.

     

    אני מציין אירוע דרמטי זה –השואה—כסימן דרך של העם היהודי. זה המקום שלא "נעשו הנחות" לאף יהודי. יהודי חילוני, דתי, חרדי, חצי יהודי, או יהודי "נוצרי" שהמיר את דתו, הוא או הוריו.

     

    מבחינת חוקי נירנברג אין לחוס על חייו.. אני רציתי להביא כאן סיפור קצר מהעיתונאי וסופר היהודי-הונגרי בלה ז'ולט. האיש התקשה להשלים עם "בגידתם" של ההונגרים בעם היהודי בזמן השואה. הוא היה אחד מהמתבוללים שחי בין שתי המלחמות בבודפשט, ולמרות ביקורתו המתמדת נגד הממשלות הימניות תחתם הוא חי, הוא לא דימיין לעצמו מקום טוב יותר על כדור הארץ עבורו, זולת הונגריה.

    והנה ב-יוני 1944 מצא את עצמו בגיטו נאג'ואראד (ORADEA-NAGYVARAD יחד עם יהודים עשירים , עניים, חילוניים וחרדיים. מה שהסב את תשומת ליבו –הייתה התנהגותם של החרדים בגיטו, אותם מעולם לא פגש עד 1944. פתאום, הוא אומר חש קירבה יותר גדולה לשומר המחנה  ב"ימיו הנחמדים" שלו – הוא וז'ולט מצאו נושאים לשיחה משותפת.

     

    החרדי במחנה –לבש פנים סטואיים – התרכז בתפילה וקבלת הדין. ודאי בורא עולם יודע מה מיטיב עם בני עמו. הרי כל חייהם החרדים האלה שעכשיו נקלעו למחנות ריכוז, היו באוהלה של התורה. פניהם של החרדים –לטענת ז'ולט נשארו שלווים. כאילו מאום לא קרה.

    אפירוס בטח היה אומר—החרדים האמינו בעולם הבא, והחילוניים נבאך – ממש לא. מסכנים אלה האחרונים.

    זה הויכוח האידאלוגי הבסיסי בין החרדים והציוניים. עבור הראשונים הישרדותה של הישות הציונית, הוא נושא לא רלוונטי. הגדיל לעשות אחד מהעסקנים החרדיים—שהוא גם חבר כנסת במדינה הציונית, כאשר הוא אמר לאחרונה, שמספר היהודים במדינת ישראל הוא מיעוט זניח במרחב המוסלמי הענקי כאן, והעובדה שאנחנו מתקיימים עדיין זה בזכות אותם עילויים שחיים בעולמה של התורה, ומתפללים למען עם ישראל.

    מתפלא על עסקן זה, והייתי שואל אותו איך יהודי אירופה – אותם יהודים שהיו אז באוהלה של התורה –לא הצליחו להציל את עצמם וגם את אחיהם הכופרים בעת השואה. למה שעכשיו יצליחו יותר?

     

    או אולי בכל זאת אותו "קומץ קטן של פראיירים" שנוסעים בכביש המקביל אלו שמצילים את עולמה של התורה מחורבן כלכלי, צבאי קיומי?

    טיפלתי כאן רק בהיבט האידיאולוגי על סרובם של בחורי הישיבות לשרת בצבא או בשירות אזרחי.

    לא דיברתי על העול על החברה, על היבט הפראזיטי, על האנטרסים של ראשי חצרות הרבנים, על ניצול של האנשים ההגונים, ועוד הרבה היבטים אחרים.

     

    בלי נדר בפוסט הבא.

     

     

    זכויות שמורות לצבי הרטמן.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/7/12 11:40:

      אוכלי חינם..
      אנשים השקועים במיץ שלהם.. זה נהפך למנטליות עד שמתרגלים לכך. .....
      כל מה שהם יודעים זה רק לקבל כל דבר בקלות מבלי לתת..
      ובדרך כלל בוחרים להתעלם מהנורמות ומהחוקים...

        12/7/12 08:54:
      הזכרת גם את הערבים - ראיינו אמש בטלוויזיה ערבייה, מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושליים ,והיא אמרה: יש לתת לערבים את כל הזכויות. שיהיה שוויון זכויות בינם לבין היהודים. וגם אחר כך הם לא ישרתו בצבא ולא בשירות אזרחי בקהילותיהם. והיא לא הסבירה את דבריה. האין זה דומה לחרדים? במובנים שונים...שתי קבוצות אוכלוסיה במספרים עולים במדינה רוצים רק לקבל ולא מוכנים לתת. שתי האוכלוסיות הללו , בראשית דרכה של המדינה , שותפו בצבא, ואחר כל , מסיבות שונות נסוגו האחראים מלשתפם. את המחיר משלמים היום ומחר.

      פרופיל

      Zvi Hartman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      titulic