כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עד הפרת האחרון

    ארכיון

    ממה אנחנו מתפעלים?

    10 תגובות   יום חמישי, 12/7/12, 23:38

    לרוב, מדברים פשוטים שלכאורה נראים מדהימים, אבל בתכל'ס הם למעשה האלף בית.

    למה הכוונה?

     

    כבאי הציל ילד מבית בוער.

    חייל חילץ את חברו בקרב וחיסל 2 מחבלים.

    שומר מנע שוד בכך שניטרל את השודד ולקח את אקדח.

    קשר הכניס לחלוץ כדור בטיימינג הנכון, והאחרון כבש.

     

    כל אלה הם דוגמא להצלחות שמזכות את בעליהן בשלל תשבוחות, צלש"ים, כבוד ותהילה. אנחנו מתפעלים ממעשיהם ומבצעם נחשב לגיבור.

     

    מדוע בעצם? האם הם באמת עשו משהו יוצא דופן?

    האין כל חייל מתאמן כל זמן שירותו איך לבוא במגע עם אויב ואיך לחלץ את חברו בעת קרב?

    האין שומר צריך לחשוב בכל רגע מהמשמרת שלו איך לחשוד באנשים ולמנוע שוד ?

    האין כל תכליתו של כבאי הוא להציל אנשים מממבנים בוערים?

    האין מהות תפקידו של קשר הוא למסור כדורים מדוקים לחלוץ, ולחלוץ לכבוש שערים?

     

    כלומר, כשסוף סוף האדם מצליח להתעמת עם הצורך שלו לבצע את מה מהות תפקידו - הוא למעשה קונה את עולמו.

    מדוע? כי רוב הזמן הוא אינו מתעמת עם הצורך הזה. רוב הזמן הדברים שאותם למד והוכשר - לא נעשים. או שנעשים בערך.

     

    מאות מארבים ואף לא חיסול אחד.

    מאות שעות שמירה ולא שודד אחר לרפואה באזור.

    מאות שריפות ואף לא חילוץ אחד.

    מאות מסירות לא מדויקות ופיספוסים מול השער.

     

    את כל אלה לא סופרים. לזה אנחנו רגילים, זו השגרה המשעממת. נקודת ההיי-לייט היא הרגע שבו מתקיים יישום של הדברים בפועל. לכן אפשר להבין משפטי גיבורים לרגע כמו "בסה"כ עשיתי את מה שכל אחד היה עושה" או "אני לא מרגיש גיבור. באותו רגע לא חשבתי ופעלתי כמו שלימדו אותי".

     

    בדיוק. הוא בסה"כ עשה מה שלימדו אותו, כמו תלמיד שמצליח בבחינה, כיוון שיישם כהלכה את החומר הנלמד בזמן אמת. אז למה בכל זאת אנחנו מתפעלים?

     

    כיוון שזה לא קל. לא קל ליישם את מה שלמדת באופן מושלם בזמן אמת. אומרים שכדורגל הוא משחק פשוט, אבל נסו פעם להתמסר אחד עם השני ולדייק כל פעם במסירה. אנחנו מתפעלים מהמשחק של ברצלונה כי הם פשוט עושים את הבסיס. מוסרים מדויק אחד לשני. זה הכל.

    פשוט לכאורה, אבל לא קל בכלל. כי ברגע האמת מצטברים עוד אלמנטים שלא קיימים בזמן ההכשרה. לחץ, עמידה בזמנים, כושר החלטה, מהירות החלטה, כושר מנהיגות, יוזמה, תושייה, קור רוח. וכאן מתגלים הגיבורים האמיתיים.

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/7/12 23:55:
      עכשיו קלעת. המון פעולות נעשות כדי לכסת"ח, כשהאפקטיביות מהן והלאה. אבל זה מה שגורם לי לחשוב. למה אנחנו כאלה גרועים בעצם? האם זה באמת כ"כ קשה לעשות דברים נכון? למה אחד שהצליח להגיב נכון הוא יחיד סגולה?
        17/7/12 15:33:

      קשר שמעביר כדור לחלוץ, לא כל אחד יכול. זו מומחיות ולא כולם יודעים לעשות זאת כמו אינייסטה. כשרון בהחלט משחק תפקיד למרות שמצופה מכל קשר שיעביר כדור לחלוץ.

       

      שומר בקניון שמבצע את תפקידו ראוי לציון כי אלה המקרים היוצאים מן הכלל. אותו שומר בקניון בודק מאות תיקים ביום ועושה עבודה רפטטיבית (שחוזרת על עצמה) כל הזמן. השעמום והשגרה הם האויב הגדול של העבודה הזו. יום ועוד יום ועוד יום והכל אותו הדבר. אין חריגות. בפעם האחת שתהיה חריגה יהיה זה נס אם בכלל יבחין בה. הוא יהיה רמבו אם יגיב נכון וגאון אם יצליח לסכל חס וחלילה פיגוע.

      מאד קל להגיד "זה הרי התפקיד שלו", או "ברור - זאת העבודה שלו". הרבה יותר קשה לדרוש זאת בפועל. השומרים בקניון הם יותר בשביל האפקט הפסיכולגי שהקהל יחשוב שמישהו חושב על בטחונו. בזמן אמת מעט מאד יגיבו נכון וצריך הרבה מזל בשביל שיגיבו בכלל.

       

      אני זוכר את הלילות בהן הייתי מקיף איזורים שלמים בגבולות מדינת ישראל בתוך ג'יפ או ננ. אין מצב שחבורת אנשי מילואים תגיב נכון ותוכל לייצר משהו אפקטיבי כשמופרעת שגרת הלילה. גם כאן הסיורים הם לא יותר מתפאורה לילית ושריפת סולר.

      שמעתי אנשים שונים שלחמו במלחמת יום הכיפורים שלקח להם שעות להבין שהם נמצאים בעצם במלחמה. נכנסו למצב לחימה רק לאחר שבוצע הסוויץ' בראש.

      בגלל זה בן גוריון השתית את תורת הלחימה של צה"ל על התקפה. ברגע שאתה יוזם אתה יותר עירני מאשר כשאתה שומר במוצב או בכניסה לקניון.

        15/7/12 00:57:
      נראה לי שפיספסת קצת את הכוונה שלי. אני לא מדבר בכלל על כישרון. אני מדבר על הבסיס, על האלף-בית, על המובן מאליו. לא מתייחס לוירטואוזים. את סנה אתה יכול לצרף למייקל ג'ורדן, מסי ומוצרט. הם בסקלה אחרת, מעל כולם. אני מדבר על העובד הפשוט - השוטר, הכבאי, השומר - שרק צריך לקבץ ברגע הנכון מספר אלמנטים שיעזרו לו לפעול בסה"כ כפי שהוא צריך.
        15/7/12 00:49:

      צטט: מסתכל סביב 2012-07-14 23:13:35

      חסר לי משהו בפוסט שלך. חסר המגע האלוהי. מתת האל. אותה מתנה שמקבלים מהטבע. לא התייחסת לזה כלל.

      המילה האחרת לזה היא כשרון, אם כי לפעמים אני מעדיף "מתת האל".

      הדוגמא הטובה ביותר היא איירטון סנה. אולי גדול נהגי פורמולה 1 בהסטוריה. כל מי שנוהג בפורמולה 1 יש לו כשרון. רובם מאד טובים בזה. מעטים מהם יכולים לנהוג מעבר לחוקי הפיסיקה. זה מה שאיירטון סנה הצליח לעשות. היתה לו מתת אל שהציבה אותו מעל בני אנוש רגילים.

      כדאי לראות את הסרט המצורף.

      ''

       

        14/7/12 23:13:

      חסר לי משהו בפוסט שלך. חסר המגע האלוהי. מתת האל. אותה מתנה שמקבלים מהטבע. לא התייחסת לזה כלל.

      המילה האחרת לזה היא כשרון, אם כי לפעמים אני מעדיף "מתת האל".

      הדוגמא הטובה ביותר היא איירטון סנה. אולי גדול נהגי פורמולה 1 בהסטוריה. כל מי שנוהג בפורמולה 1 יש לו כשרון. רובם מאד טובים בזה. מעטים מהם יכולים לנהוג מעבר לחוקי הפיסיקה. זה מה שאיירטון סנה הצליח לעשות. היתה לו מתת אל שהציבה אותו מעל בני אנוש רגילים.

      כדאי לראות את הסרט המצורף.

      ''

        14/7/12 11:18:
      זה לא סוג הבלוג שאני כותב. :-)
        14/7/12 02:39:
      קדימה, כתוב על זה...
        13/7/12 19:24:
      זו דרך אחת לראות את זה, והיא תלויה מאוד בהגדרה של "מוצלחים". אם פירוש המילה הוא להתעלות מעל עצמנו ומעל השאר (ההגדרה המקובלת, שמדירה שינה מעיני רובנו ועושה אותנו נוירוטים ומתוסכלים כרונית), אז רובנו באמת מזייפים ולא מוצלחים. אבל זה רק פירוש אחד, ולאחרונה הרהרתי באפשרות של פירושים אחרים.
        13/7/12 14:59:
      תודה. אני בטוח שיש עוד הרבה דוגמאות מכל מיני תחומים, שבו אדם מתבלט פשוט בגלל שהוא עושה את עבודתו כהלכה. הוא מתבלט כיוון שרובנו, כך נראה, מזייפים או סתם לא מוצלחים מאד.
        13/7/12 09:05:
      מעניין שהדוגמאות שבחרת הן מהתחום הגברי והמסוקס (ובשתיים מהדוגמאות, גם האָלים), וגם שאלו תפקידים שבהם תקופות ארוכות של שגרה סתמית מתנקזות לרגעים מכוננים בודדים. פוסט מעניין.