כותרות TheMarker >
    ';

    דוקא בלוג

    למה דוקא - מפני שזאת מילה ישראלית למהדרין והיא הכותרת של הטור הקבוע הראשון שכתבתי.
    למה בלוג - מפני שכל עיתונאי אוהב לאהוב את החרות מעריכה.
    בלוג על תקשורת ופוליטיקה ועל האנשים והנשים שעושים אותן.
    כל הזכויות על תכני "דוקא בלוג" שמורות למחבר.
    ©

    0

    ההגדה על בר מוחא ובכר או: מועצת העיתונות – זמן להגדרה מחדש

    6 תגובות   יום שישי , 13/7/12, 10:15


    ''


     

    מועצת העיתונות נתונה במשבר. אגודת העיתונאים בתל אביב הישעתה חברות בה. מערכת יחסים שנעכרה בין מנכ"ל האגודה יוסי בר מוחא לבין מזכ"ל מועצת העיתונות אריק בכר מייצרת כותרות הפוגעות בשני המוסדות גם יחד.

    ועם זאת – יתכן שניתן להפוך את המשבר הזה לנקודת שינוי והגדרה מחדש. הגיע זמן עידכון ושידרוג למציאות של תקשורת עכשווית.  

    מה היא מועצת העיתונות ולמה המקצוע צריך אותה חרף כל המשברים: המוסד הבכיר של רגולציה עצמית בתקשורת. המחסום בפני חקיקת כנסת "מרסנת". המקום בו נפגשים בעלי עיתונים, נציגי אגודות עיתונאים ונציגי ציבור. חלקם מן האקדמיה, חלקם מעיתונות העולים החדשים, חלקם מן המגזר הדתי או הפריפריה.

    ראיתי את המוסד הזה שאני חבר בו לאורך שנים הולך ושוקע – ומנסה להתרומם בהנהגת אישים כמו פרופ' מרדכי קרמניצר ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר. המפתח מצוי  במנהיגות, לא בתקציבים.

    אך מליאת מועצת העיתונות  היא פורום חגיגי המתעורר לעיתים רחוקות לפעולה ממוקדת. המליאה לא מפעילה צוותים מצומצמים לקביעת מדיניות או אכיפתה - אלא לעיתים רחוקות. עיקר הניסיון לאכוף אתיקה  נעשה בבית הדין לאתיקה אותם מפעיל במסירות עו"ד אורי סלונים.

    בתי הדין לאתיקה מספקים מצב של תועלת משולשת. לנילון – כתובת שאינה מצריכה הליך משפטי יקר עם סיכוי סביר לבוא על מקצת סיפוקו. לבעלי העיתונים – טריבונל שגם אם יחמיר לא יחייב אותם בקנסות כספיים כבדים. לעיתונאים – מוסד שיכול לייסר עברייני אתיקה ולהוקיע אותם ברבים. מוסד שאמור היה לטהר ולהרתיע – אך בפועל לא ממלא את כל יעדיו.

    בכלי הענישה הקיימים אין  די כדי להרתיע עברייני אתיקה סידרתיים. הם מ-צ-פ-צ-פ-י-ם.

    עמוס שוקן – "הארץ"-  רצה בקיץ 2006  בבחירתה של דורנר.  שוקן פעיל ומעורב במועצה יותר מכל ברוני התקשורת. הרוב במועצה להוציא את  ארנון מוזס – "ידיעות אחרונות" - סבר כי דורנר ראויה מאד לתפקיד.

    דורנר נבחרה ועימה כסגנית פעילה מאד גם עו"ד אורנה לין. הגוף הלא -ממשלתי העליון של הקהילייה העיתונאית הונהג איפא בשנים האחרונות  על יד צמד משפטניות – דעתניות מאד, חדות לשון. הוא לא סבל מכך.

    עדיין – נותר פער גדול מדי בין תקנוני האתיקה שמועצת העיתונות ייצרה, בין חוות הדעת שלה – לבין מצב אכיפת האתיקה בשטח בעידן של מדיה חדשה ותקשורת מקוונת. נקודת התורפה היתה אי אכיפה ואי התאמה למציאות אינטרנטית. זאת - וסנקציות שלא הפחידו איש. זה הסיפור – ולא מערכת היחסים בין בר מוחא לבין בכר, מרתקת ככל שתהיה.

    אינני זוכר קריירה עיתונאית שספגה מהלומה של ממש בעקבות החלטה של בית הדין. מהלומה מן הסוג שהופך קריירה לסופנית. באחת – דרושות שיניים חדות יותר למועצה.

    ועדיין - היא היתה ונותרה גוף הכרחי המאפשר שיח בין בעלי אינטרסים שונים במדיה: ההון. האקדמיה. עובדים בתקשורת. מומחים לתקשורת. נציגי ציבורים הרואים עצמם מודרים.

    בספטמבר 2006 כתבתי לדורנר בפנייה אישית כך:

    "בעשרים השנים האחרונות נעה תעשיית התקשורת במעבר הדרגתי ואחר כך מואץ מאד מהעסקה במסגרת חוזה קיבוצי להעסקה במסגרת חוזה אישי. עוד ביטוי של מעבר משוק סוציאליסטי לשוק תחרותי מופרט חפשי.

     ועם זאת עולה השאלה שקיבלה עיון ודיון במספר פסקי דין בבתי דין לעבודה: האם ככל העובד העיתונאי. האם אין מקום לדון בהגנות מיוחדות לו מעצם טיבה של עבודתו.

    במציאות כמות שהיא לא כמות שאנו רוצים בה – אין היום לאגודות העיתונאים את כל הכלים שהיו להן בעבר כדי להגן על עיתונאי מפני שרירות לב של מעסיק או עורך – גם כאשר מדובר בסירוב לבצע עבירה אתית או בהתנגדות לכתיבה שאינה הולמת את כבוד המקצוע וכללי האתיקה שלו. 

    על כל עיתונאי מפוטר או בסכנת פיטורין ממתינים עשרות אחרים בתור להשתלבות במקצוע, חלקם כבר במאגרי עבודה מקבילים כמו אתרי האינטרנט של העיתונות המודפסת. נשק השביתה כנשק יעיל אינו קיים עוד. דינם של מובילי מחאות ציבוריות נגד מעסיקים בתקשורת – הוא להיות ראשונים בסבב הפיטורין הבא. מי שמעז להרים את קולו משלם על כך לעיתים גם במשרתו".

    רוצה לומר - יש קשר הדוק בין העדר בטחון תעסוקתי  במתפרות התקשורת לבין העדרה של אתיקה עיתונאית.  האתגר הזה מונח כולו לפיתחן של אגודות העיתונאים. 

    אני מבין היטב את הסיבות לצעדי אגודת העיתונאים בתל אביב אך מקווה כי היא תחזור לשורות המועצה ללא סיבוב קרבות נוסף. אני רוצה לראות בה גם את איגוד העיתונאים החדש. 

    נכון – במציאות הישראלית הכל אישי. אך האתגר גדול מדי מכדי שיבוזבז על קרבות יוקרה ו/או אגו.

    מוצעת: הפסקת אש. לאלתר. פישור וגישור.

    לפני שמועצת העיתונות תיסדק. המקצוע – ואני מאמין שהוא מקצוע -  זקוק לה.

    בצילום – בר מוחא ובכר בימים של חברות חמימה יותר.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/7/12 15:09:
      האם המועצה אמורה להגן על תנאי העבודה של העיתונאים או על חופש הביטוי? האם תנאי עבודה של עיתונאים לא אמורים (לפחות) להיות מעוגנים בהסכמי עבודה קיבוציים? מועצת העיתונות היא לא, למיטב ידיעתי, ארגון עובדים יציג ובאשר לסנקציות, אתם לא לבד. לא שמעתי מעולם על סנקציות חמורות שהטיל ארגון הרופאים או ארגון הפסיכולוגים על רופאים או פסיכולוגים שסרחו. נהפוך הוא הם טובים בלהגן עליו גם כשלא צריך מחשש שמא יבולע להם. חבל
        17/7/12 22:29:

      צטט: באבא יאגה 2012-07-17 21:06:01

      יש קשר הדוק בין העדר בטחון תעסוקתי במתפרות התקשורת לבין העדרה של אתיקה עיתונאית. - זה נכון, אבל לא ברור מה קדם למה.

       ברור למדי. העדר בטחון תעסוקתי קדם. מי שמפחד להגיד לא  להוראה שמצפונו העיתונאי אינו שלם עימה מחשש פן יאבד את משרתו - הופך לעיתונאי לחוץ. בתרחיש אחר הוא הופך לכתב חצר. 

        17/7/12 21:06:
      יש קשר הדוק בין העדר בטחון תעסוקתי במתפרות התקשורת לבין העדרה של אתיקה עיתונאית. - זה נכון, אבל לא ברור מה קדם למה.
        17/7/12 13:46:
      בדרך כלל, אחרי ירידה, באה עליה (בלי אחריות...)
        14/7/12 20:50:

      צטט: Ze`ev Ben-Yosef 2012-07-13 22:53:38

      אני מקווה שאכן משאלתך תתגשם, חיים. אין צודקת ממנה!
      תודה לידידי ושבוע טוב 

       

        13/7/12 22:53:
      אני מקווה שאכן משאלתך תתגשם, חיים. אין צודקת ממנה!