אלוהים, המלאכים, אני

TheMarker Cafedee-deemarch and everything afterאלוהים, המלאכים, אני

march and everything after

פוסטים פופולאריים

על מותה של הדודה בת שבע והחזרה לשגרה
25/1/09 | 1137 צפיות
ליצן עצוב
16/12/07 | 2751 צפיות
הבלונד ואני - סיפור אהבה ליום כיפור. וגם - הפעם הראשונה שניסיתי לצום
20/9/07 | 896 צפיות
הבלוג המגונה שלי
8/11/07 | 272 צפיות
בוקר קשה?
14/6/07 | 1292 צפיות
כוססאומו קפה דמרקר. על הפנים
7/2/08 | 1889 צפיות

פוסטים אחרונים

אלוהים, המלאכים, אני

לצפייה במסך מלא

אלוהים, המלאכים, אני

‎12

42 תגובות יום חמישי, 27/12/07, 19:35

במהלך חיי פגשתי שלושה מלאכים.

הפעם הראשונה היתה מזמן. שנת 98' או 99', כבר לא זוכרת במדויק. הייתי אז בעיצומה של תקופה רעה. פרידות, כשלונות, הרס עצמי מהלך.

חיפשתי עזרה, לא ידעתי מאיפה היא תגיע.

לפתע, במהלך ביקור בעיר זרה, עצר לידי רכב לבן. חשבתי שהנהג מבקש כיוונים. זה קצת הצחיק אותי. בהתחשב בעובדה שאני לא יודעת להבחין בין שמאל לימין ושאני נמצאת במקום שמעולם לא הייתי בו.

אבל נו, טוב ליבי הרחב, ניגשתי לאוטו הלבן.

בפנים גבר. ובמקום לשאול לכיוונים, הוא אמר לי "שלום ענבל". האמת, שנבהלתי נורא. אבל לפני שהספקתי אפילו לברוח משם, המלאך החל לדבר. ולא הפסיק.

הוא סיפר לי הרבה, עימת אותי עם אי אילו דברים. הוא הושיט לי יד.

אבל אני אז, ילדה אבודה, לא הצלחתי לראות את היד המושטת. פניתי ממנו והלאה, המשכתי בחיים. עוד זמן מה התבוססתי בעצב שעטף את הימים ההם, ימים של תחילת בגרות, תחילת החיים. ימים של ניסוי וטעיה, ותהיה.

אבל לא שכחתי את המפגש ההוא. עד היום, כשאני מנסה לשפוך הסבר הגיוני לפגישה, אני לא מוצאת. הלכתי רחוק רחוק בדמיון. סוכן מוסד שהאזין לכל שיחותי ועקב אחרי בסתר. אבל זה עדיין לא מסביר. הוא ידע לא מעט דברים שלא העליתי מעולם, עד היום אפילו, על דל שפתי.

המפגש השני היה לפני כשנתיים, אם אני לא טועה.

הוא חלף על פני בנסיעה מהירה על אופניים. הפעם קלטתי אותו לחלוטין. חייכתי לעצמי, ולמרות שהייתי בגבי אליו הוא הרגיש. שנינו עצרנו והסתובבנו בו זמנית.

במפגש הזה לא היה כבר צורך לשקף לי יותר מידי דברים. רק להעביר ליטוף, מסר של אהבה וחיים. להחזיר אמונה בטוב, ברך, באוהב.

המלאך הזה סיפר לי שאני בדרך הנכונה. שאני עושה טוב, שאלוהים מרוצה ממני. המלאך שפך עלי תקווה ענקית ובלילה חלמתי שאני עפה, עפה לגבהים. והתעופה שלי נתנה לי כח ובריאות.

ובעוד לילות עפתי עוד, גם דידי עפה איתי. וזה היה נעים.

לפני חודשיים פגשתי עוד מלאך. הפעם מלאכית. כולה זוהרת בלבן וזהב, מפזרת סביב חום ונעימות אינסופית.

היא בחנה אותי עמוק עמוק, זמן ארוך. ואז פסקה, "יקירתי, הכל אצלך כל כך טוב". היא החזיקה את כפות הרגליים שלי בידיים חמות ורכות. רק דאגה אחת היתה לה. "מתי תעשי טוב לעצמך"?

אז אני עושה. וזה לא פשוט בכלל. שינוי איטי אבל מהותי, אחד כזה שבא עמוק מבפנים. השינוי הזה, ללא ספק, הוא אחד המהותיים שאעבור בחיים. אני מבינה גם בדיוק לאן הוא מוביל, והולכת לשם בשמחה.

הוא לא פשוט לי כי הישן מסרב להרפות בלי מאבק.

ואני קצת נחלשתי, אני אפילו חולה. מזה זמן מה שאני לא עפה בחלומות.

חשבתי היום. והבנתי. המלאכים לא באו סתם. הם באו כשהייתי הכי צריכה. באו ונתנו לי כח וכיוון. אז אני אזמין לי אחד עכשיו.