כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    מילה טובה על הניכור

    9 תגובות   יום שישי , 13/7/12, 22:51

    ''

    יוצא לי לפעמים לחשוב כמה בתור ילד חלמתי שאגיע פעם לגור בעיר גדולה --ובאמת לא היכרתי בגיל ההוא את משמעות המילה "ניכור" , אבל זאת הייתה אז שאיפת חיי.

    נולדתי וגדלתי בעיר קטנה שלא אוכל לומר שכולם הכירו את כולם, בכל זאת גרו ביישוב זה כ-20000 איש, אבל היה משהו מתעתע שהיכן שהלכת תמיד פגשת אותם אנשים. כבר מילמלת "שלום" לכל עובר ושב. בדרך לבית ספר, במרכול הגדול של העיר, ב"קופת חולי...ם" , במרפאת השיניים, בספריה העירונית, וגם בקולנוע שכולם הלכו לאותו אולם -היחיד שהיה בעיר.

    ואז בערב כאשר הלכתי לישון - כמו סרט של לפני שינה עברו על פניי הפנים המוכרות שראיתי במקומות שונים בעיר.

    אין זה אומר שנוצרה קרבה בין האנשים, או ידידות, אלא פגישות בלתי נמנעות . אתה ידעת מי נוהג ללכת לקולנוע, ומי מבזבז הרבה זמן אצל רופא שיניים, ומה קנה פלוני במרכול.

    היחסים היו של שלום מנומס ולא תמיד ידידותי בין תושבי העיר שנפגשו אלו באלו

    היתה כאן היעדר פרטיות בכוח. יש לציין שגם היה משטר קומוניסטי- והאח הגדול היה אי שם בסביבה כל הזמן, אם לא בפועל, אז בתחושה. כאשר יצאת לרחוב חשת מאויים - אני יודע שיותר מאשר אני ידעתי משהו על מישהו, הם ידעו עלי כ"יהודי" שמסתובב לו ברחובות.. זאת לא הייתה פראנויה. זאת הייתה שגרת חיים

    על כן, חלמתי כילד שאם אצליח לעלות לישראל - אני מקווה שאגיע לעיר גדולה, שאף אחד לא מכיר אותי, מסתובב "חופשי" ברחובות, ולא סופרים באיזה חנות הייתי, מה קניתי. המקום יהיה מספיק גדול ש"אוכל ללכת לאיבוד" בקהל הרחב.

    בקיצור שהמקום יהיה מספיק מנוכר - והאיש יהיה בעל פרטיות מקסימלית

    באתי לארץ, התישבנו בעיר חיפה, באמת עיר גדולה, הניכור היה מעצם שטחה הענק של העיר.

    חייב הסבר קצר על היווצרות הניכור בתודעתו של האדם. זהו תוצר לוואי של המהפכה התעשייתית שהתחילה באנגליה- הביאה לזרימה של אנשים מן הכפר אל העיר. האוכלוסיה העירונית גדלה, והאופציה שאיש יכיר את רעהו הלכו וקטנו.

    לי לא הייתה שום שאיפה ליטול חלק במהפכה תעשייתית כלשהי, אלא להנות מפירותיה הצדדיים-- הניכור, האנונימיות, כי לא ראיתי אף פעם בהפך מזה קרבת יתר בין האנשים, אלא התחככות על הטריטוריה הפרטית של האחד מול השני.

    בניכור האמיתי והמקווה זכיתי 10 שנים לאחר עלייתי ארצה , כאשר עברתי מחיפה לתל אביב. שם בעיר הגדולה באמת- השגתי את התחושה שחלמתי עליה שנים, איש עובר על ידך, אתה לא מכיר אותו, והוא לא אותך, ואתה נע במרחב המנוכר, לגמרי עם עצמך.

    מישהו אמר לי , אבל אם אתה לבד, ופתאום אתה חש בודד או חלילה לא טוב, אז לאף אחד לא איפכת ממך. האמת שאין את האדישות הזאת כלפי הזולת במנטליות הישראלית. יורקים עליך ביום יום, אבל אם אתה נופל באמצע תל אביב , יש יותר מסיכוי שאדם זר ייגש אליך , וישאל אותך אם אתה צריך עזרה. אבל אם אתה מרגיש טוב והולך עליז לבב בעיר הגדולה , לא יטרידו אותך עם שאלות חודרניות לפרטיותך. אני מתכוון לאנשים שלא מכירים אותך אישית. גם לא ישאלו אותך מה אכלת לארוחת בוקר, או אם איזה בחורה חילקת מיטה בלילה האחרון.

    כי זה לא שייך לשיח של העיר המנוכרת.


    זכויות שמורות לצבי הרטמן

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/7/12 19:23:
      ת"א שמופיעה אצלך כאן כעיר מנוכרת בעצם הופכת את המושג ניכור לחבל בעל שני צדדים שניתן לאחוז בו ולהרוויח ממנו. מצד אחד אף אחד לא דוחף אף גדול בחייך האינטימיים ומצד שני אם חלילה תזדקק, יהיה מי שיעצור ואולי יעזור. בעיני זה עדיף על קהילה חונקת. עדיף על משטר קומוניסטי. עדיף על מדיניות האח הגדול. nice כתבת
        14/7/12 14:48:

      צטט: נועהר 2012-07-14 14:40:25

      החוויה שונה בתכלית השינוי,
      בכל אחת מהערים בארץ..
      וניכור הוא תחושה אישית ...
      לפעמים היא תוצאה של תנאים מסוימים..

      לטעמי... אנשים מנוכרים זה לא ממש כייף..

       

       

      שח מט אפשר לשחק אפילו עם אנשים מנוכרים...

       

      אני גם לא חושב שלהיות מנוכר זאת בחירה מרצון

        14/7/12 14:40:

      החוויה שונה בתכלית השינוי,
      בכל אחת מהערים בארץ..
      וניכור הוא תחושה אישית ...
      לפעמים היא תוצאה של תנאים מסוימים..

      לטעמי... אנשים מנוכרים זה לא ממש כייף..

        14/7/12 09:21:
      אני חושבת שהרצון לניכור הוא פועל יוצא של הקירבה הבלתי רצוייה קודם לכן. יוצאי קיבוץ שהטרידה אותם הפאמיליאריות הדביקה ירגישו טוב בעיר הגדולה. באופן כללי, הרצון לניכור והרצון לחברות הם ,לדעתי, פקטור של הזמן. הם תלויי מצב רוח של האדם המסויים.
        14/7/12 09:06:
      יש הרבה מקומות אינטימים גם בעיר גדולה.
        14/7/12 05:42:
      האם תחושת הניכור באמת נצמאת ביחס ישר לגודל הישוב ?
        13/7/12 23:46:
      "אם אתה נופל באמצע תל אביב , יש יותר מסיכוי שאדם זר ייגש אליך..." אני מחייכת לפעמים לזרים ומתעניינת. זה עושה לי טוב. לעומת זאת, גם אני רואה לעיתים ערך מסויים בלהיות כמו דני דין, לא מוכרת ולא חייבת כלום לאף אחד, בעיר גדולה. סוג של חופש.
        13/7/12 23:07:
      לא חייבים לככב - העיקר תגובתך-- תודה
        13/7/12 23:02:
      עיר גדולה... נפש עצומה :) (סורי, נגמרו לי היום הירוקים :))

      פרופיל

      Zvi Hartman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      titulic