תיאור מדוייק ומצמרר של הקטסטרופה והכאב. מטאפורות ציוריות ומקוריות מאוד! אהבתי! מאז ועד היום התפזרנו ואנחנו לא מצליחים להתאחד שוב כמו שהיינו פעם, עם אחד, אל אחד, גורל אחד. היום כל אחד לעצמו ואפילו זה לא...
כתיבה נהדרת!
ג'אן

לפעמים מרגישים בדיוק כך, בחיים הקטנוניים שלנו, כמו בשעות הגדולות בעבר ובימים קרובים יותר.

הציפייה הילדותית כלשהו להתערבותו-גוננותו של אבא גדול וגיבור שכמובן נכזבת פעם אחר פעם, ואז הכעס והזעם על שלא שעה ולא ענה, לא ראה ולא זעק ואחרי הזוועה הקולוסאלית - לו לפחות זה! - הוא גם לא קרע קריעה...

אח, לאן לקח אותי השיר המצמרר הזה שלך... ?! ♣