אמא

לא מבוגרת ולא צעירה, רוח כלואה ברגל מוגבלת, קמה בבוקר בקושי מחייכת

רוצה להחזיר את הזמן לאחור, לימים עלומים של עשיה וצחוק

אני רואה את התסכול שלך,  לקום בבוקר , להסתכל במראה ולראות את מה שהלב ממאן להשלים.

ואז את רוצה שנעשה אנחנו הילדים את כל מה שאת כבר לא יכולה לעשות.

התווכחנו הערב, ואני מצטערת על כך, אבל לא אתן לך לשקוע בעולם של דיכאון, לא אתן לך ליפול לתהום.

[האימרה, אמא יכולה לגדל 10 ילדים, 10 ילדים לא יכולים לטפל באמא, מאוד נכונה.

אני חושבת שהכי קשה, זה החוסר אונים, הצפיות הבלתי פוסקות שנעשה ונפעל את מה שהיא כבר לא יכולה לעשות ולפעול.

להביא אותה להשלים עם המצב שלה, שהיא מוגבלת ולא יכולה לעשות כמו פעם.

הערב היה קשה עם אמא.]

אני אוהבת אותך אמא.