בקר טוב לכולם!

אני כמעט בן 8 חודשים בעצם בן שבעה וחצי חודשים ואני מתוק וחמוד.

אבל אני חייב לספר, שאני עצבני מאד על כולם. נכון שאני עדיין לא מדבר ורק עושה דה, דה, דה, דה והם לא מבינים אותי. אבל ממש לא אכפת לי. אני יכול לקלל את כולם והם לא יבינו.

 אני חייב לספר שהם, אמא שלי ,אבא שלי וכל הסבים והסבתות

ממש מביאים לי את הסעיף כמו שאומרים החברה. אני בוכה והם לא יודעים למה אז הם מתחילים לתת לי מוצץ ,לא בא לי הגומי המסריח הזה כל הזמן, ואחר כך הם נותנים לי בקבוק עם מים , אני ממש לא צמא. אני. ואחר כך אמא שלי מרימה אותי ומריחה לי את התחת ובודקת עם עשיתי קקי . מעניין עם מישהו היה עושה לה את אותו הדבר מה היא הייתה אומרת.

בסוף הם נותנים לי בקבוק עם אוכל. נכון שאכלתי לפני שעה , אבל מה הם חושבים שאני יודע על שעון. יש לי מזל, אני לא יודע על שעון, כך שאני יכול לבקש אוכל כל היום והם יתנו לי. ואם הם לא יתנו לי, אני אצרח להם ככה שהם ירוצו לתת לי.

ביום שישי 8.7.2012 באנו לסבתא אוסי וסבא אילן ודוד שי לאכול ארוחת צהרים. מה זה אני אוהב לבוא לשם כי יש שם גם את לואי הכלב הקבאליר קינג צ'ארלס שלהם וגם את הדגים ששטים להם באקווריום ואותם אני הכי אוהב כי הם לא מציקים ויש להם כל מיני צבעים. כסבתא אוסי רואה אותי היא מתחילה להשתגע ולנשק אותי בפנים וברגלים ועושה לי פופ פופ כזה ברגלים. טוב מה אני אגיד לה לא, אני נותן לה לעשות לי פופ ופופ כזה ברגלים וצוחק ונהנה. מה אכפת לי שתעשה מה שהיא רוצה כל עוד אני נהנה. אחר כך היא  נעמדת ומתחילה לעשות לי פרפר עם הידיים שלה. מרימה ומורידה אותם בעדינות ואת זה אני אוהב. מה אכפת לי אם היא רקדה פעם בלט וג'ז, העיקר שהיא לא מנשקת כל הזמן. מסבתא אני עובר לסבא אילן. סבא אילן לא לוקח אותי לבד על הידיים רק כשסבתא אומרת לו: "אילן קח את המתוק על הידיים". ואז הוא לוקח אותי על הידיים. אני אוהב את הידיים הגדולות שלו. כי הוא מחזיק אותי בביטחון כזה, ולא עושה לי כל הזמן פוצי מוצי שאני שונא. כשמתחילים להביא אוכל לכולם, מושיבים אותי בכיסא אוכל מיוחד לתינוקות, ואימא שלי אומרת לסבתא מה לעשות. "תני לו את זה, הוא אוהב את זה מאד, וגם אפשר חלה ואפשר טחינה הוא אוכל הכל בידיים, גם הגננת בגן נותנת לו".

וכמובן סבתא שלי, נותנת לי מה שבא לה. היא יודעת לבשל ונתנה לי קישואים במיץ עגבניות ופשטידה טעימה. הכול שמו לי על שולחן האוכל של התינוקות ואני אכלתי מה שבא לי. ברגע שסיימתי לאכול הם עדיין אכלו להם. החלטתי שאני לא נותן להם לסיים את האוכל ומתחיל לבכות, כי ככה בא לי, אני עייף! אני יודע שהם יקפצו מיד לקראתי. "הוא עייף אומרת אימא שלי וסבתא מאשרת , כן אני חושבת שהוא עייף צריך להשכיב אותו לישון. וכמובן אבא שלי הולך להשכיב אותי מיד. (איזה כייף שהם לא מחכים ומסיימים את האוכל שלהם) כשאני בוכה הם ישר נרתמים לקראתי (אני מלך). הם לוקחים אותי לסלון שמים מזגן כי חם מאד ושמים אותי על המזרון. דוד שי בא אלי. הוא ממש נחמד אני אוהב אותו ומחייך אליו. יש לו אוזניות על האוזניים שלו והוא שומע מוסיקה. גם אני רוצה לשמוע את המוסיקה שלו יש לו מוסיקה של שאנסונים צרפתיים . הוא חושב שבגלל שהוא לומד במכללת נתניה וכולם שם צרפתים, אז הוא צריך לשמוע שאנסונים צרפתיים. אבל לי לא ממש אכפת . אני מחייך אליו והוא מוציא את האוזניות מהאוזניים ונותן גם לי לשמוע. הוא אוהב לשכב לידי ולהרדים אותי. אני אוהב להירדם עם חיתול בד ביד כי זה מרגיע אותי. ובאמת אני מצליח קצת לנוח.

אני רוצה להגיד לכם שאם מושיבים אותי עם תמיכה של כרית אני יושב יפה.

אני מסתובב מהבטן לגב אבל לא אוהב ששמים אותי על הבטן. למה? ככה!

אני לא הולך לפי הספרים, מבינים?. אני מתפתח בקצב שלי ושכולם ישקו לי בתחת. לפעמים הם באמת מנשקים לי בתחת כי אני תינוק וכולם אוהבים לתת לתינוקות נשיקות בטוסיק. ממש לא אכפת לי אני אוהב את זה.

טוב אני עייף ,אחזור לספר לכם מה קורה איתי.

לילה טוב!

כל הזכויות שמורות לאסנת נחשון 2012