עוד בטרם משה סלימן הצית את גופו שרפו ואידו ואפו את חיו לפי הכללים המאדים את הנוזלים מתבשילים עד שהם אוזלים על מנת לשרוף אדם חי באלף השלישית צריכים אנשים רבים להיות מעורבים בפרט כאלה המניחים שהם מהעלית שבחברה על אחת כמה וכמה אם זה נעשה לאורך זמן בו סוחטים את הדם ומתוכו את צלם האדם נחוצים הרבה מאוד אנשים לכשמוחצים אדם למוות או מפחלצים אותו חי ואת בשרו מניחים על גחלים וסורקים לסירוגין בכללים שמוחקים אנשים עד שהם הופכים שקופים דפים מדופדפים לאמת שכזו נחוצה חברה שלמה שדבר מהותי בה מת על מנת שיישאר מגופו של אדם אופיו והיתר יישרף ויאיר על מנת שלבסוף כלפיד יבעיר בלב העיר ויעיר את בהמתה הרובצת ומגרבצת קרציות מוצצות דם מעורקי לב האדם וינער מעט את ליבה וכברה ואת פניה המפוחמים של החברה ויותיר קווים מקווקווים ועזים לאישיותו לכשהיא אוחזת אמת נועזת של כאבים פועמים בלב התופת על מנת שתהייה שניות ספורות פועמת ורועמת מעל רף דף עתון שמעולם לא כתב על שכמותו דבר ולו בטון מתחסד לכששרף משה סלימן את גופו לפי הנוכחים והעדים נראו החושים הכהים מתחזים לאחים אלה שראו אנשים שקופים עוד ניסו אחדים עם בגדים לכבות את האש שאיתה הממסד התנקש בחייו נסו בכול כוחם להשאירו חי מת שיישאר עד יחיד להיותו שלא יוותר מת זיכרון שיכביד על מצפון הממשל וההון שיישאר משל מאיר נר דולק ודועך בביתו לבדו ער והזמן מצטרף גם הוא ואותו רומס ומועך לכשדעך הפחם והעשן התפזר גם שנותר הגוף מפוחם שרוף וחם דבר אחד נותר ברור ומואר גם שכבתה השלהבת הוער כראוי על קיר לב השלטון נכתב בדופן הכבשן באש גם שהיה חשוך ואפל ארור ושפל השלטון שיש לו ראש וירכתיים וצריך להיאמר בשיעור האמת הגפרור הזה אינו יחיד שניסה להאיר שהאיר והעיד על נמיכות הקומה שאליה החברה דעכה ללא עמימות יתר
שאמש צנחה חצתה בקווי הרפש וצללה לתהומות לאור האש והלהבות מצורעת מחוץ לחומות יש להגיד אמת עשורי שנים מתים בסתר עניים מושלכים מחוץ לבתים אם לא נשרפים חיים אזיי קופאים למוות בכול החורפים נטושים מהחיים ותלושים שקופים מונחים על ספסלים ומתים **** מזור והחלמה ורפואה שלוחה למשה סלימן שחשף את פרצופה האפל המפוחם של החברה ובפרט את שלטונה המתבהם. [לקישור] |