כל השנים האלה חייתי מתוך הידיעה שידע הוא כוח,

למעשה לא רק אני הייתי בגישה הזו רבים מאוד מהחברה הסובבת אותי החזיקו ועדיין מחזיקים בדעה זו.

עם הזמן ובמיוחד בתקופה האחרונה אושיות אמונה זו החלו מתכרסמות אט אט, עד שבוקר אחד זה הכה בי (אני אומר לכם זה ממש כאב ברגע המכה).

ידע הוא לא כוח!

 ידע הוא פוטנציאל שיכול להפוך לכוח אם משתמשים בו כראוי.

אני מביא את זה מעולם החוויות וההתנסויות האישיות שלי. שאני נפלטתי למעגל העבודה למרות תארים אקדמאים שבהם התקשטתי,

בפועל מה שכולם רצו זה נ-י-ס-י-ו-ן!

במילים אחרות ידע פורמאלי לא ממש שיחק תפקיד משמעותי.

אז נכון שתואר ראשון היום זה סטנדרט אבל נחיצותו של התואר הנוסף בהחלט מוטלת בספק.

שכן אם יש לך תואר ראשון עם ניסיון זה עדיף בהרבה על תואר שני בלי ניסיון. למה ? ככה זה עובד!

זה מילא, בואו נלך  רחוק יותר, חלק נרחב מהאנשים המצליחים היום בתעשייה (ולא אלה שקיבלו ירושות אלא אותם אלה שבנו עצמם בעשר אצבעות)

 האם הם למדו משהו? האם הם מתפארים בתואר ראשון ושני? ממש לא!

חלקם בקושי סיימו בית ספר יסודי, והיום הם בעלי חברות ענק שמגלגלות מחזורי עתק. לעומתם אלה שהשקיעו את מירב שנותם באקדמיה פוצחים בשביתות שכר חדשות לבקרים, ולדידם בקושי סוגרים את החודש.

אם כך איפה הידע ואיפה הכוח? נוצר מצב בו אותם צמתים, יצרני ידע אדיר לא מתוגמלים באופן יחסי לרמת הידע שלהם ואילו ישנם אנשים שההשכלה הפורמאלית של חלקם "טעונה שיפור",

על פי אמות מידה פדגוגיות, והם אלה המובילים את עולם העסקים.

מכאן השאלה אם כבר יש ידע כיצד לנצל אותו ליצירת כוח?

שאלה נוספת אז למה אנחנו ממשיכים לצבור תארים וידע באופן סיטונאי וסיסטמתי? אז מעבר לעובדה שאנו עם הספר ואוהבים ללמוד,

 מעבר לפרדיגמה שבה כולנו שבויים שצריך ללמוד כדי להצליח.

זה יותר מכל אינטרס של בעלי ההון והפוליטיקאים. בעלי ההון מצליחים בזכות יכולתם להקיף עצמם באנשים משכילים אשר מוכנים למכור את מרכולתם היקרה ביותר – הידע תמורת שכר מוגבל (לעיתים מאוד מוגבל).

מכיוון שהון ושלטון "לא דרים ביחד" גם לפוליטיקאים יש אינטרס להחזיק ולתמוך במערכת חינוך מפותחת כי כך הם שומרים על רמת ידע מספיק גבוהה עבור בעלי ההון- ממש יד רוחצת יד.

רובנו גם מפחדים לעשות משהו אחר כי לכולנו נוח בתוך הזרם,

 לכולנו נוח שמכתיבים לנו את המציאות, לכולנו נוח עם אזור הנינוחות,לכולנו נוח להישאר עם הפוטנציאל בראש ולא עם המימוש במציאות.

כי מי שהצליח הוא מזליסט, שיחק לו קלף.

חברים כמי שפגש, היה, שמע, קרא וגם התנסה... בעסקים אולי יש מזל אבל יש יותר בחירה. אותם אנשים שבוחרים להתמודד ולתת ביטוי מלא לפוטנציאל שלהם, הם אלה בסופו של דבר אלה שקוצרים את פירות השפע.