הרהורים
בבלוג שלי אכתוב על הרהורים שמדי פעם חולפים בראשי.
מדי פעם אני מוצאת מקומות חדשים ברשת שאני מחליטה להיכנס אליהם. ככה גם הגעתי למקום הזה.
יש אנשים שהכל פשוט להם. לוחצים על העכבר, מחליפים חלונות, רושמים את השם, שמים תמונה והופ הכל מוכן.
אצלי זה מורכב יותר. בדיוק כמו להכנס לדירה חדשה, שלוקח זמן עד שאני מצליחה לקבל מהקירות ומהחלל את תחושת הבית, כך גם פה לוקח לי זמן להבין מי נגד מי או בשפה שלי כיום: מי בעד מי ומה בעד מה.
אז לפני מספר ימים נרשמתי ומאז אני לא מצליחה להכנס לניק שלי.
אחרי יומיים נרשמתי בניק חדש. אפילו תמונה הצלחתי להכניס.
אני גם עונה כבר על הודעות.
ובאמת מתחילה לחוש פה נוח יותר ויותר.
חג שמח
באהבה
עופרה
פוסטים פופולאריים
-
מודעות עצמית
24/1/08 | 472 צפיות
-
ילד של שבת
1/4/08 | 5029 צפיות
-
הגליל חיכה לי
12/5/10 | 1421 צפיות
-
מדיטציה וצבעים
22/12/07 | 856 צפיות
-
פעם ראשונה
23/12/07 | 693 צפיות
-
מסיבת חתונה
13/7/08 | 844 צפיות
פוסטים אחרונים
- טיפה אחת קטנה 20/2/12
- אלוהים גם היה שם 16/10/10
- התחברות מחדש - תהליך של פעם בחיים 27/7/10
- צעידה 24/5/10
- הגליל חיכה לי 12/5/10
- שבת בחוף פלמחים 2/5/10
תקשור / שחזור
פיסות מילים ומחשבות עוברות בראש כתקשורים. דברים פתוחים ולא סגורים דברים יפים אך לא ברורים. מחשבות על ההווה, מחשבות על העתיד. לעיתים גם כעסים על עבר שמהדהד. בעיניים עצומות מנסה אני לראות את השיר כמו ציור הוא מופיע די ברור. כמו חצי פסי רכבת. אי אפשר להתקדם. כל הדרך מצויירת רק פסים בצד ימין והשמאל לבן בערך, חסרים בו אדנים. אין חיבור בין הצדדים. אין איזון, יש ניגודים. אז כרעתי על הברך וביקשתי את הדרך. התפללתי לבורא והשמעתי קול קורא: בוא תשלים את הציור שהכל יהיה ברור. והבנתי אז פתאום זו תמונה מנוף ישן. זה נראה כמו חלום שמוביל לתוך כבשן. זה היה סיום גלגול לא יצאנו לטיול כי הייתי בשואה וזו שעתי האחרונה. באהבה עופרה |
תגובות אחרונות
-
RONISAGIV
בתגובה על NLP לשיפור החיים
-
נ.י.ל.י
בתגובה על קידה שעירה
-
טאקילה
בתגובה על טיפה אחת קטנה
-
נ.י.ל.י
בתגובה על אלוהים גם היה שם
-
.רפאלה.
בתגובה על דבר בתוך דבר
-
רפאלה
בתגובה על לילה לבן
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אזמרה, תודה על התגובה.
מסכימה עם כל מילה.
באהבה
עופרה
יפה כתבת,
מדהים איך שהמח שלנו מנסה להגן עלינו מפני חווית קשות
על ידי זכירת חציי דברים, תמונות לא ברורות...
אבל רק התפקחות וראיית התמונה הכוללת בבהירות,
רק היא יכולה להביא מזור אמיתי.
היי אוסנת
אני מאמינה שכל אחד צריך לעשות עבודה בסביבה שלו, כדי ליצור שלום פנימי וסביבתי וזו , לדעתי, הדרך לשלום (אפשר לקרוא לזה אור).
החזון שלי הוא ליצור שלום עולמי ואני מתחילה בקטן עם בני ביתי, עם החברים שלי ועם המונחים והמטופלים שבאים אלי.
באהבה
עופרה
שוקי,
אני לא בטוחה שהבנתי את השאלה. יש לי שתי תשובות:
א. מיהי? - המוזה.
ב. זה תהליך בדמיון מודרך, שהוביל אותי לחוויה מהעבר.
באהבה
עופרה
זה נישמע כמו היהורי ליבך על מסע חייך ועל דרך התגבורתך על דברים.
שיר הוא דבר מצוין בשביל לשפוך דברים ולשתף בו את האחרים.
אך בתוך המסע של החיים אם ניבחר לעלות ניראה כל מצב אחרת.
אישית אני גם מעלה השערה לגבי שהייתי בשואה אך טרם ביצעתי שיחזור גלגולים.
נשמות שמתו בשואה לרוב באו להצמיח אנשים אחרים משום שלא רוצים שיהיה עוד פעם- כמובן איראן והקיצונים האיסלמים הם האיום של העולם היום.
לכן יש לחבור כל אנשי האור להתעצם ביחד אך לא מבינים זאת וכל גוף מיצר אור לחוד כל אדח נילם על מקומו בשביל פרנסתו ואין חיבור לכל מי שקשור להעצמת האור בעולם.
ואני מקקוה שבגלגול הזה את ואני לא נשלם את המחיר של חוסר ההעצמה הזה של האור על החושך.
נהדר
כאלו .... כתב מתוכך
מיהו?
אילנה
תודה על התגובה.
אהבתי את הפירוש שלך.
באהבה
עופרה
קובי, תודה.
באהבה
עופרה
טאקילה,
תודה שבאת לבקר. אני שמחה שנהנת.
באהבה
עופרה
תודה.
עופרה
זה נראה לי המשך להתחדשות.
באהבה
עופרה
תודה יקירה.
אמשיך
באהבה
עופרה
ב"ה
עופרה'לה יקירתי
עשית לי צמרמורת במילים האחרונות:
זה היה סיום גלגול
לא יצאנו לטיולכי הייתי בשואהוזו שעתי האחרונהנשמע כמו שיר של נערה לקראת התפכחות של הסוף הקרב..יום טוב לכולםאילנהכתיבה יפה ומרתקת.
נהנתי.
מהעבר חייבים ללכת לעתיד פורח
שמוביל לתוך כבשן.עפרה היקרה, מהחבלים - לשחזורים
ככה מעבירה לנו את הדרך....
המתקת אותי,המשיכי כך,באהבה רינת