שבת בצהריים...ארוחה שבישלתי...אכלנו לכולנו היה טעים.....

ואיפשהו זמן מה אחר כך כאבה לי הבטן מן תחושה שאני מלאה מדיי ...התעלמתי..אבל זה היה שם

נעזרתי בתרופת סבתא- חצי כפית אבקת כמון עם מעט וודקה ...ו הרבה זה לא הועיל המיחושים ותחושת בחילה שהזדחלה אט אט מעלה.....היו מעיקים

ובערב הקאתי את נשמתי...שלשתי הרגשתי כל כך רע.....

התקלחתי....התרעננתי...אולם הגוף טרם סיים לומר את דברו ושוב ושב חוזר חלילה......

נכנסתי לישון...הפה היה יבש...מידי פעם התעוררתי משינה טרופה ולגמתי מס' לגימות מים מהבקבוק שהיה מונח בשידה.

לפנות בוקר נגשתי שוב לאותו ריטואל ואז חשתי תחושה שהכל מסתובב...החלקתי על הרצפה....ואני לא זוכרת כלום.....לאחר זמן שאיני יודעת להגדיר חשתי בגופי המותש, התעוררתי מעילפון בקול חלוש קראתי לאישי אולם הוא לא שמע, שוב ושוב קראתי ....דמעות יבשות היו בעיני צרחתי צרחת כאב...והוא הופיע טרוט עיניים, לא הבין, גם אני לא,

סייע לי לקום הזמין אמבולנס.

הנסיעה הייתה כנצח, לחץ הדם היה 90/40, חום הגוף 36.5

ובבה"ח אחיות משמרת הלילה לא התרגשו, הרגיעו הסבירו שאני לא הראשונה וישנה התפרצות של וירוס שכזה בימים אלה.

המשמרת התחלפה והאחיות היו פחות נחמדות ופחות רגישות, קיצרות רוח ....אט אט חזרתי לעצמי, העירויים עשו את העבודה ומשהתאזן לחץ הדם שוחחרתי הביתה.

כשאני אוכלת אוכל דל כמו תפוחי אדמה שלוקים או טוסט הבטן כואבת ממשיכה בארוחת דיאט כדי לחזור לעצמי.

אבל מה שהכי מציק זה שירותי קופת חולים כללית שאינה מכסה את האמבולנס כי הוא הוזמן ללא הפנייה ואין לי גם הפנייה למיון - אינני מבינה את האיוולת הרי אם המצב היה שונה אין ספק שהייתי נוסעת עם אישי לביה"ח ולא "מבזבזת" את כספי הקופה.... מה שווים חיי אדם? הכל כסף......מאוכזבה ממדינתי - ישראל