כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafeרומפיפיהאש לוהבתניחום אבלים בטנטורה

    אש לוהבת

    פוסטים פופולאריים

    פוסטים אחרונים

    0

    ניחום אבלים בטנטורה

    ניחום אבלים בטנטורה

    ‎127

    תכנים אישיים  

    111 תגובות   יום חמישי, 19/7/12, 18:41
    ''
    אח של פזית נגאל מייסוריו, נפטר לאחר מחלה ממארת.
    חודשים נלחמה על חייו.אך פזית סירבה לקבל את הבחנת הרופאים
    וגררה אותו בין המחלקות השונות ובתי החולים בכל רחבי הארץ.

    בלילות שוטטה בריכבה בשיטחי הרשות הפלסטינאית,
    חיזרה על פיתחי החוזים בכוכבים, בחרוזים, הקוראים בקפה ,
    בתה, בשמן, במים, באבנים ובעופרת..
    הם זיהו בה את הנואשות , מעולם לא השיבו את פניה ריקם.
    קיבלו אותה בסבר פנים יפות ותמורת  אלפי דולרים שהשאירה
    ברצון בידי כל אחד מהם, הבטיחו לה מרפא לאח החולה..
    נשבעו בילדיהם  בנשותיהם (למה לא:))) ובעיניהם, שהאח יחלים,
    הגידולים יעלמו כלא היו, וזאת רק בזכות הלחשים, הקמעות,
    מים קדושים, שמן.. ואבני חצץ עטופות בעור עיזים...

    למרות כל אלה ולצערנו הרב, לפני שבוע נפטר האח של פזית...
    איש טוב היה שנגאל מיסוריו.

    פזית, לא הסכימה שנבוא לנחם אותה בבית האח שנפטר.
    ביום האחרון לשבעה, הזמינה את כולנו לחוף טנטורה..
    לשם ביקשה שנגיע כולנו בבגדי ים ,לניחום האבלים...
    קצת הופתענו...אפילו אני ,עם כל המוזרויות של חיי.
    כזה דבר טרם חוויתי.

    בתחילה השבוע הזה.. בשעת ערב, טרם שקיעה,
    התאספנו כל החברים הוותיקים ...כולם הגיעו,
    חוץ מאלה שכבר מתו כמובן.. היתה שם אחת
    שהודיעה לנו בריש גלי שהיא מרגישה במים גם
    את בעלה שמת לא מכבר.. נו, פולניה:))))
    סוף סוף התחילה  להרגיש את בעלה..:))))

    במקום, שובר גלים, מה שהפך את המקום לבריכה
    של מים חמימים נפלאים..ללא גלים, ללא מדוזות...
    מלטפים את הגוף כקטיפה רכה נעימה.. בריזה נעימה נשבה.
    היתה מין הרגשה של סוג של משי מיוחד ומלטף שעטף אותנו .

    היינו במים שהגיעו עד צוואר,  לעיננו שקעה השמש
    בשקיעה מפוארת שצבעה את כל הים בצבעים מדהימים של 
    כתום אדום וארגמן...
    הפולניה הביאה איתה את האיטרייה העגולה, הארוכה מגומי.. מכירים? מההתעמלות בבריכה??? כל הערב שהתה עמנו כאשר האיטריה בין רגליה.. בולטת מלפנים עד סנטר ומאחור עד הראש..
     
    מה אומר,?כיאה למעמד המאד מאד מוזר והזוי..
    שהינו במים איזה שעתיים,אולי שלוש.. צוחקים מתבדחים,
    מעלים זכרונות. עד שירדה עלטה מוחלטת ורק הכוכבים
    האירו במעט את השמים האפלים.
    אחרי איזה שעתיים  שלוש, בערך,  יצאנו לחוף ושם
    חיכו לנו על שולחנות ערוכים המון  אוכל שתיה פיצוחים.
    אבטיח ופירות. מה אומר לכם? אחלה של אירוע:)))


    ברור שקינחנו בקפה... לי הכינו בנפרד כמובן,
    כי אני היחידה שותה קפה בלי חלב:))))


    חזרנו הביתה, רטובים, סוחבים טונות של חול.
    עם המקלחות אני מאמינה שנסתמו המון ביובים .

    האמת שהפיקניק לניחום אבלים, לא נעים לומר,
    אבל בחיי!! היה ממש נהדר..

    יודעים מה? אם במקרה או בכוונה אלך לעולמי בקיץ.
    אשמח מאד אם יערכו גם לי פיקניק של ניחום אבלים..
    מבטיחה לכם יהיה אחלה:))))וכן כמובן, כולם מוזמנים:))))

    ציפי
    --

    ''







    דרג את התוכן:

      תגובות (111)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/8/12 07:19:
      רעיון מעולה ובאשר לך, הים יהיה שם תמיד, אין מה למהר.שבת שלום
        2/8/12 00:56:
      נסחפתי בעיקר בזכות הכתוב, נסחפתי גם בזכות התגובות המעניינות מאוד. הדבר היחיד שעולה לי לראש הנו, "שמחה מהולה בעצב".
        31/7/12 23:57:
      איזו דרך מיוחדת לחגוג את נצחון החיים על המוות. תודה ששיתפת.
        29/7/12 15:30:
      נפלא! אני תמיד אומר למכריי, כשתרצו להזכר בי תרימו כוסית בחיוך! בדיוק כך צריך לדעתי.
        28/7/12 22:23:
      יוסי בנאי המנוח אמר במערכון ידוע שלו בו המלאך רחמים אנג'ל בא לקחת אותו למעלה, לשמים: "חכו לי, אני אגיע, עוד שלושים, שישים, תשעים שנה".....אותו דבר אני אומרת לך להגיד להוא למעלה ולכי לחגוג כמה שיותר על החוף כשאת משתתפת בפועל ולא כמשקיפה ...:)
        28/7/12 21:54:
      *******
        27/7/12 19:31:
      כל פוסט שלך -גם אם הוא אמור להיות עצוב מוציא ממני פרצי צחוק קולניים. אחלה דרך לחגוג את סיום החיים. אוהבת אותך!!! שבת שלום:)))
        26/7/12 23:35:
      אני אשמח לחגוג ככה את לכתי מהעולם...
        24/7/12 09:25:

      צטט: סאלינה 2012-07-24 09:21:03

      תודה רומפי יקרה על השיתוף בחוויה ההזוייה מעט ובכל זאת חוויה......חייכת אותי , אבל כבר אומר לך שלא אגיע אלייך (בקשר למשפט האחרון) .....כי  בעוד  70-80  שנה  לא  נראה  לי  שאהיה  כאן..חחחחח....עד  120  חמודה  באושר  ובבריאות  טובה !!...סאלינה

       

        23/7/12 17:50:
      ציפי לגבי ההזמנה אני חושבת שיש לך עוד הרבה זמן להיות איתנו. אני מאחלת לך חיים ארוכים ויפים.
        22/7/12 19:21:

      תרגעי את לא תזכי לפיקניק הזה,

      כי אנחנו לא ניתן לך, תשאלי את שריקריצה.

      אנחנו נקשור אותך חזק חזק,

      ונכריח אותך לשתות קפה עם חלב.

        22/7/12 14:45:

      הזכיר לי את דן בן אמוץ שהשתתף במסיבה טרם מותו.
      בחוף טנטורה יש משהו המייחד אותו - שלווה
      והיא בולטת לעומת הריצה ממרפא למרפא.

        22/7/12 11:02:
      דווקא במנהג הזה יש הרבה כבוד לזכרו של אחיה המנוח. אהבת אחות לאחיה מופלאה בעיני. חיבוק.
        22/7/12 09:03:

      אני מקווה שתעבורנה עוד שנים רבות עד שנידרש

      למלא את בקשתך זו, פיקניק או לא.

      תיאורך מצייר היטב ויפה את האוירה הסוריאליסטית

      משהו ששררה שם - תענוג לקרוא, כרגיל בכל ביקור

      בדף שלך.

      מעניין - האם הם גם ישבו שבעה בין הגלים? 

        22/7/12 08:15:
      תיארת מציאות קשה משולבת באווירה פסטורלית, והניגוד הזה מוסיף עוצמה לסיפור. משפט הסיום מצויין.
        22/7/12 08:04:

      ''

        21/7/12 22:18:
      מעולה :)) שבוע מקסים לך :)
        21/7/12 20:19:
      מה העניין עם האטרייה אני ממש לא מבין אבל... לך תבין פולניות אחלה שבוע
        21/7/12 20:15:

      ציפי חברתי האהובה נשיקה

      (-: כן.... ניחום האבלים הזה נישמע הזוי לחלוטין

      דווקא הרעיון מצא חן גם בעיניי,

      בהיזדמנות הקרובה אשתף את ילדיי ברעיון המגניב הזהמגניב

      ולך יקירה תודה על ההזמנה (-: אבל אני מעדיפה אותך כאן ב-50

      השנה הבאות

      * כוכב אהבה ממני

      וחיבוק אוהב ונשיקות חמות לליבך, ציפי שלי

      ושבוע ניפלא לכולנו המון בריאות ושניבדל לחיים ארוכים

        21/7/12 18:14:
      אחלה רעיון! הרבה יותר טוב מאזכרות בבתי קברות וביקורי ניחומים ב"שבעה" בבתי אבלים. גם אני רוצה שיעשו לי ככה. ושיזכרו אותי על שפת הים בשקיעה פוסעת על החול הרטוב כשהגלים מלחכים את כפות רגליי. אבל הסיכוי שאקבל את מבוקשי שואף לאפס...:) טלי*
        21/7/12 17:38:

      תודה על תשומת ה''

      יונהשבוע טוב וקריר וצונן

        21/7/12 12:04:
      אין כמו הומור במצבים הכי... כאלה:-) נ ה ד ר ת!
        21/7/12 11:32:
      האופן הכי טוב לזכור מישהו הוא בארוע מיוחד ונעים. אני כבר השארתי הנחיות....
        21/7/12 11:21:
      סחטיין ציפי...יפה כתבת..והעיקר שנהנית...
        21/7/12 11:01:
      מקסימה כתבת נפלא****************
        21/7/12 10:12:
      אהבתי כבתיבה. אני אישית חושבת שלא הייתי מסוגלת ללכת לים עם חלילה היה נפטר מישהו יקר לי... מצב רוח לא היה מתאים. אבל כל אחד ודרך שלו
        21/7/12 09:03:
      כל מילה במקומה וכל מילה כמו קטר נעים הגורר אותי קדימה אל מחוז התחושה הנעימה של הקריאה. כל הכבוד על סובלימציית המופשט....נהדרת שלי שאף פעם לא מאכזבת. מבטיחה לך למלא אחר בקשתך..וחות מזה גם אני מאד אוהבת קפה בלי סוכר ובלי חלב...
        21/7/12 08:53:
      רעיון נהדר.
      אני רוצה כזה עם יכוס האקורדיוניסט
        21/7/12 08:32:

      צטט: ky210 2012-07-21 08:30:21

      אוליי , תוסיפי קצת

      סוכר...בתוך הקפה...

       כוכב 101 , בשבילך , גברתי.

        21/7/12 08:12:
      כתיבה מתובלת בהרבה חיוכים ..
        21/7/12 07:40:

      לציפי היקרה

      תודה על הפוסט המשעשע,

      אך מסרבת לקבל את ההזמנה .חחחחחחח

      רוצה אותך פה לשנים ארוכות וטובות.

      שתזכי לנחת ואושר בחייך.

      אהבתי.

        21/7/12 06:36:
      חכי קצת עם זה, לא כל-כך מהר....
        20/7/12 23:15:
      איזה רעיון...
        20/7/12 18:44:
      מסתבר גם רגעים עצובים ניתן להנציח בדרך אחרת ומי כמוך מתאר זאת בהומור משובח רק לך ... :)))
        20/7/12 18:37:

      חיוךחחחחחח כתוב כל כך חמוד איזה יופי של ניחום אבלים בים ועם אוכל פעם הבאה תקראי גם לי אוקיי

        20/7/12 17:37:
      רעיון נפלא. כשאמות - לא רוצה שיבכו עלי. רוצה שישמחו ויזכרו שהייתי איש שמח!
        20/7/12 16:41:
      דן בן אמוץ עשה לעצמו אזכרה עוד כשהוא חי,כל אחד מאמין בדרך שלו, אני מכיר אדם שביקש בצוואה לתת את גופתו לחיות טרף כמאכל. כך שפזית עם הרעיון שלה הנו מקורי ומכובד... אני מאמין שמי שהיה, יזכור יותר את האזכרה הזאת מאחרים
        20/7/12 16:20:
      מלבד מאלה שלא ישארו בחיים..רעיון מלא הומור
        20/7/12 16:12:
      רעיון נפלא מה שנעשה בשעת דימדומים על חוף הים, [מה עוזר כול הדיכון והבכי?] עדיף כך וגם הרבה יותר נעים לבוא ולנחם. בנוגע אליך אני לא רוצה לבוא, רוצה שתשאריבריאה וחייכנית ושמחה כתמיד.:))) [גם ההזכרה שחוותה נקיטה רנא נשמעה לי נפלא חחח] שלא נדע צער, ונפגש רק בשמחות אמן:))) שב"ש
        20/7/12 15:10:
      מגניב את מזכירה לי שיום אחד הזמינו אותי ללוויה של מישהו מוכר בתל אביב וכשהגעתי הבנתי שאני בתוך בר ענק שכולם שותים ונהנים וצוחקים ככה הנפטר רצה שהייה. לא נעים לומר אך גם היה נהדר!!! מאז גם אני רוצה איזה מסיבה.
        20/7/12 12:56:
      כל מה שעושים כדי לכבד את זכר הנפטר- מקובל.
        20/7/12 12:36:
      רומפי, אני בעד...... זו דרך נהדרת להנציח את המתים בצחוק, שמחה ומאכלים טובים.... שהרי הם על משכבם נחים, ורגועים..... ואנו, כשניזכר בהם, נזכיר רק את הדברים הטובים והרגעים היפים..... ופזית, עשתה כל שיכלה לטובת אחיה, גם אם שילשלה כספים לכספי נוכלים שאת מצוקתה ניצלו..... ועל כך בעולמות של מעלה ישלמו, היא ביקשה להאחז בתקווה, ולפעמים כל קש הופך להיות מטה קסמים..... ובאשר לך רומפי, שבי פה עמנו והאריכי ימים,, אין לי כל כוונה לוותר על סיפוריך המצחיקים ומופלאים, שבת שלום, אסתי
      בנצרות יש סוג של ארוחה גדולה אחרי הלוויה, עם זאת, אירוע מוזר.
        20/7/12 11:24:
      אני מקבל את ההזמנה בברכה :) וזה לא האירוע הראשון המוזר שבו השתתפתי. לא מזמן הייתי באזכרה של אשה שבעלה היה חברי. אז שם, בבית הקברות של קיבוץ עינת, ערכו לה חברי הלהקה שלהם מופע סטנדאפ והצגת תיאטרון רחוב יפהפיה, כך על הקבר. יופי של רעיון היה לחברה שלך, אני בעד!
        20/7/12 09:17:

      אהבתי מאוד את דברייך השקולים והרגישים :-)

      צטט: דוקטורלאה 2012-07-19 21:32:37

      נכון שזה ניחום אבלים יוצא דופן. אבל אם נחשוב על הנושא מבלי שנהיה קשורים לטכסים מקובלים ביהדות, מה היה לנו? אחות ששמה את כל הנשמה שלה להציל את אחיה. והמבצע לא הצליח. עכשיו, צריך לנחם אותה, לא על מות האח, אלא על המאמצים חסרי התוחלת. אז היא אספה את כל הקרובים אליה, ובילו בים, ואכלו מעדנים, והאחות נהנתה מהאירוע ומהחברים הקרובים שלא שכחו אותה. מכובד למדי. ואת- שלא תדעי צער עוד.

       

        20/7/12 09:12:
      :)) לך*
        20/7/12 08:52:
      לבלות בחוף טנטורה זה הפרדייס בהתגלמותו כבר לכן הזמינה אתכם לסעודה עד לשם. אחת לשנה לפחות רובצת שם לשבוע לפחות תודה ציפוש' כהרגלך גורמת לנו להרגשה מרנינה.
        20/7/12 08:33:
      יפה שאת רואה את הדברים בצורה משעשעת גם ברגעים קשים :)
        20/7/12 07:37:
      כל מי שמסוגל להתנחם בדרך זאת, כייף לו.
        20/7/12 07:22:
      נו.. ומי אם לא את תכתוב ותעבור חוויה שכזו. אבל בבקשה את טקס לך דחי אחרי שיעשו לי טקס דומה בו תשתתפי ןתכתבי עליו. אחר כך אני מרשה לך להצטרף אלי שם למעלה . חחחח את יודעת אני מקיאוליסטית. אבל להפרד מחברות קשה לי . ובטח מאח. אך החיים את שלהם מכתיבים. תודה על הפסט המרניו ביום שכזה
        20/7/12 07:02:
      פיפיה,.. עצוב מאוד. עצוב. בן משחה קרוב הולך לדרכו,.. בטרם עת. כן. ממש עצוב. לצערי השתתפי שלשום בלווית חבר. בן גילי. נפטר לאחר מחלה קשה. לא ידעתי כלל שחולה. נפגשנו בלווית אחיו שנפטר חמש חודשים לפניו. עצוב. בכל מקרה, פקניק בים ? מקורי. חושב שיכול להיות ממש נפלא. כן. להתמודד כך עם האובדן. אמליץ זאת לראש העיר. אם כי לומר לך את האמת ? לא נראה לי שכאן בעיר הגברים אשקלונה ימצאו די גברים שיסכימו למות ע"מ שאנחנו החברים נחגג בפקניק על החוף. מניאקים. ובמילים אלו נפרד ממך,.. יום שישי היום. הסקס מחכה לי. צ'או, סה לה בי, ג'נטלמן אשקלוני צדיק ופלס גם.
        20/7/12 06:33:
      ואז התעוררת מהחלום... חחחחחחחחחחחחחחחחח
        20/7/12 05:20:
      רוחו של דוד שלי גם נהנתה ? פיזרו את האפר שלו שם לפני שנה וחודש
        20/7/12 04:13:
      מצידי תעשו את זה על הקבר שלי (: הרסת אותי מצחוק עם התיאורים.
        20/7/12 00:49:
      איך את מצליחה לשגע את כולנו....?! שולפת ''ארנבונים'' בקצב רצחני..... אנא, חוסי !!! תקלילי..... ומאחל לך שנות בריאות איתה....!
        20/7/12 00:11:
      בסופו של דבר החיים ממשיכים.
        20/7/12 00:05:

      מושון לא מבין, אז מה עושים בשבעה? הולכים למועדון?

        20/7/12 00:01:
      סיפור הזוי מצב הזוי אך אם לחשוב בשנית... הכי רצוי ושמחת בחגך... לא? אור וטוב ואהבה לרוב בת חן
        19/7/12 23:23:
      ציפי, שוב הפלאת לספר בהומור אירוע שאין בו צחוק - קשור במוות. אם מנהג ה"שבעה" נועד להקל על האבל, הרעיון "לחגוג" אותו על שפת הים הוא מתאים מאין כמותו למילוי הפונקציה! כל טוב, עמוס
        19/7/12 23:20:
      אני חושבת שיש לזכור את המת באופן שהכי מתאים לאבלים. לא מזמן הייתי בשיעור תורה בבית כנסה (אני!!! ואפילו עניתי לשאלות הרב בשל כבוד שחשתי לאח של הנפטרת) והייתי פעם בלוויה שלאחר הקבורה עמדנו מסביב ושרנו כמה שירים שהמת אהב במיוחד. אני חושבת שאם לאבלים חשוב להביא פן אישי לפרידה יש לכבד זאת. בעיני זה מוצא חן
        19/7/12 23:11:

      מה שאת מספרת אינו כ"כ חריג כפי שאת חושבת, ציפי. מאוד מקובל בקרב יוצאי עדות מזרח להציע כיבוד בבית השבעה ואף נוהגים לערו סעודה בתום השבעה - דבר שבכלל לא היינו מעלים על הדעת בחו"ל.


      ולגבי ביקורים אצל פותחים בקפה, קלפים, הסרת עין רע שימוש בקמיעות וכו' וכו' אני יכול להמחיש את גישה של העדות שלנו לנושא עם סיפור שמספרים לגבי אחד מגדולי הרבנים הליטאים ואחד מהפוסקים המובילים של המאה האחרונה - הרב סולוב'ציק מבריסק. מספרים שהוא ביקר בקהילה יהודית אחד וכאשר נכנס לבית כנסת, אחד מהקהל שנאסף לקבל את פניו התקרב אליו וביקש שכבוד הרב יברך אותו.


      ענה לו הרב," וכי למה שאברך אותך, אתה לא איזה ירק או פרי!"


      שבת שלום

        19/7/12 22:34:
      ציפוש יקירתי....אין עליך ולא תהיה !!!!!!!!!! במחשבה שנייה, הייתי מוכנה שגם ייפרדו ממני כך והרי אנחנו בראש אחד הקשתיות.ראשית, אנחנו צריכים אותך אתנו עוד הרבה הרבה שנים עם ההומור שלך,הפרגון החום והאהבה שבך וכשיגיע יומך (משהו לקראת גיל המאה...על העשרים הנוספות נוותר לך ) חושבת שנמצא דרך מקורית להוקיר אותך .מה שבטוח, אות, אי אפשר לשכוח !!!!!!!!
        19/7/12 22:34:
      אין חוקים .......ועובדה כתבת וסיפרת ובטוחה שתזכרי את זה עוד המון זמן....אחלה רעיון-קניתי !! אני {גם פולנייה} ערכתי טיול עם כל החברים לזכרו של בעלי בכל המקומות שאהב....מה שעושה טוב! רק בריאות
        19/7/12 22:16:

      באמת הזוי, אבל במחשבה שנייה למה לא? הרי לנפטר זה לא משנה, ולאלה שנותרו היתה חוויה נעימה של חברותא..
      אולי גם את האזכרות יקפידו לערוך בים, ובטוח שאף אחד לא ישכח להגיע...

        19/7/12 21:56:

      ציפי יקרה,

      שמח שנהנית בניחום.

      וזה מזכיר את הבדיחה החבוטה

      על אחד שביקש בבית מרקחת

      לקנות קונדום שחור...

        19/7/12 21:34:
      סיפור יפה והזוי, ונמשיך להנות מסיפורייך המשעשעים,ציפי יקרה :)
        19/7/12 21:32:
      נכון שזה ניחום אבלים יוצא דופן. אבל אם נחשוב על הנושא מבלי שנהיה קשורים לטכסים מקובלים ביהדות, מה היה לנו? אחות ששמה את כל הנשמה שלה להציל את אחיה. והמבצע לא הצליח. עכשיו, צריך לנחם אותה, לא על מות האח, אלא על המאמצים חסרי התוחלת. אז היא אספה את כל הקרובים אליה, ובילו בים, ואכלו מעדנים, והאחות נהנתה מהאירוע ומהחברים הקרובים שלא שכחו אותה. מכובד למדי. ואת- שלא תדעי צער עוד.
        19/7/12 21:26:
      הזוי , זה נשמע יותר טנטרה מאשר טנטורה, מה שלא יהיה אללה ירחמו
        19/7/12 21:17:
      שלא נדע צער.
        19/7/12 21:17:
      זה מזכיר לי סיפור אחר שסיפר לי יואל, שהיה בסן סירו במשחק כדורגל. אחד הצופים נפטר במהלך המשחק וכשהוציאו אותו, עמד כל הקהל ומחא כפיים. כנראה שבאיטליה נהוג למחוא כפיים כשאדם נפטר.
        19/7/12 21:09:
      תודי רומי שרק אני הייתי חסרה שם. !!! המוטו שלי לקחת הכל בקלות ...לצחוק גם שעצוב מאחר ואין בידינו לשנות דבר.... 
        19/7/12 21:00:

      הסיפור יפה, אבל בעניין ההזמנה יש לי כלל -
      אני לא נוהג לבוא להלוויה או ניחום אבלים של מי שלא בא תחילה בעצמו להלוויה שלי ולניחום האבלים עלי...
      חוץ ממקרים חריגים (ולצערי רבים כאלה...), אם אני חייב או מוכרח או שאין לי ברירה...

      זהו! מקווה שלא תאלצי אותי...

      קריצה

      סופשבוע טוב,

      רמי


        19/7/12 20:45:

      בהחלט אחלה חומר למחשבה.....

        19/7/12 20:39:
      האמת שלמרות שכתבת בהומור כדרכך, הנושא כאוב. כאוב האין- מרפא, וכאוב הנושא של כל המנצלים את המצוקה ועושקים.. ואשר לדרך הפרידה, מלבד המיקום, היא לא נורא שונה מהרבה אירועים של ניחום אבלים, ואולי טוב שכך. וראי גם : http://cafe.themarker.com/topic/2680176/
        19/7/12 20:38:
      ציפי יקרה , נשמה טובה שאת...סיפור יפה , עם כל הכאב שבאבדן ..צריך לנצור את רגעי האושר והשמחה אז מדוע לא לכבד את אהובינו שכבר לא בחיים בדרך כזאת ...ולך אני מאחלת אריכות ימים ושתמשיכי לספר לנו סיפורים מחויכים :))
        19/7/12 20:37:
      * סוף שבוע נפלא
        19/7/12 20:28:
      ***
        19/7/12 20:25:
      מאחלת לך מכל הלב בריאות עד 120
        19/7/12 20:22:

      *
      וואלה רעיון.
      את שתהיי בריאה, תצטרכי להמתין עוד הרבה הרבה, אני רוצה לרזות מספיק כדי ללבוש לארוע בגד ים חושפני כראוי.

      ''

        19/7/12 20:22:
      *אוי ואבוי :))))))))מה לומר באמת הזוי
        19/7/12 20:18:

      ציפי חומד,

      חייכתי ופערתי פה,

      אכן הזוי ומוזר,

      אבל - - - יודעת מה?

      אני מסכימה איתך.

      זה אחלה רעיון, מקורי, מיוחד ולא רע בכלל.

      את ה"שבעה" הזו בטוח שלא ישכחו . . .חיוך

        19/7/12 20:18:
      רעיון יפה לטקס שאמור להיות עצוב. גם לי לפעמים יש מחשבות כאלה, למה לבכות? הרי המת לא יקום לתחיה, אז לפחות להיות במצב רוח, ככה אפשר לזכור אותו ביתר קלות. ולך "ילדונת" אני מאחלת שנצטרך להמתין עוד שנים רבות להזמנה. ביי ביי.
        19/7/12 20:16:
      ת.נ.צ.ב.ה כמו שכתבת נגאל מיסוריו .... כתיבתך הכי צ'יינסו חד שאפשר :) מדהימה פשוט !!! וחיים ארוכים יקירתי. את מאוויך לאחר עזיבת העולם הזה, הכי נכון להעלות על צוואה. וזה נושא בפני עצמו...
        19/7/12 20:11:
      ציפי ,מדהימה שכמותך, איך את מגיעה לכל האירועים ההזויים האלה? הצחקת אותי כהוגן, תודה יקירה וסופ"ש קסום ♥
        19/7/12 20:07:

      נובמבר האהוב

       

      אם כבר ללכת
      אז עם הקיץ
      בעומקו של נובמבר
      אחרי הגשם הראשון
      האויר כה צלול
      העצים רגועים
      נרדמים הקוצים
      ועורגים לישון

      לויה זה נעים
      בחודש נובמבר
      לכולם יש יותר סבלנות
      לשמוע כיצד
      מספידין את הגבר
      ומגרדים לזכותו
      זכרונות של איכות

      השמש כבר אינה דוקרת
      באמצע נובמבר
      העננים מזמינים
      ומציעים הצעות
      מיתות סופיות
      לנשמה שחושקת
      אליהם משתוקקת
      בין עפאי בכי
      נוטפי דמעות

      אבל קימור מרומז ומפתה
      שנובט ממפתח חולצתך
      וצחוקך שמתופף בי
      כגשם נקי
      אומרים לי
      שירח נובמבר
      זה האהוב
      עוד לבטח ישוב

       

      כן. מוות זה  זמן טוב לחשיבה מחוץ לקופסה

      ואפשר גם על רטוב

        19/7/12 20:02:
      אולי זה נשמע הזוי אבל זה טרנדי היום... פרידות שכאלה..
        19/7/12 20:01:

      מישהו עוד יעשה הרבה כסף מהרעיון הזה:

       

      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

      יקירך כבר נפטר

      ונטמן בעפר

      בחוף של טנטורה תמצא נחמה

      שם תשכח עצמך וגם על שום מה

      ולמה בכלל הגעת הלום -

      תשחה ותשתה ושוב בשלום!

      *

      30% הנחה למספיד המתמיד!

      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

        19/7/12 20:01:
      תודה על השיתוף בחוויה שעברת...דרך אגב בתרבויות אחרות עורכים משתה לאחר המוות.בכל מקרה את ההזמנה שלך אני דוחה נדבר בעוד 40 שנה אולי בנדון.....הרבה בריאות.....
        19/7/12 19:54:

      קצת הזוי אבל כנראה סיבה למסיבה....

        19/7/12 19:52:

      ניחום אבלים של פולניות...

        19/7/12 19:48:

      ציפי... את היית בטנטורה או בטאנטרה?....

      ''

        19/7/12 19:44:

      רעיון נחמד, מאחלת לך שתשארי איתנו עוד הרבה שנים בבריאות בצחוק עד דמע
      שנמשיך להנות מסיפורייך ההזויים והמשעשעים..
      ♥♥

        19/7/12 19:44:

      ציפי יקרה,

      תודה על השיתוף בחוויה,

      אגלה לך שאת האזכרה לאבי ז"ל אייני עושה בבית הקברות

      אלא בחוף גורדון שם הוא הרגיש כמו מלך,

      (הוא היה אלוף התטקות בחוף וכולם אהבו לשחק איתו).

       

        19/7/12 19:35:
      הזוי,ולגמרי מפתיע..ולך עד 120 ..
        19/7/12 19:35:
      היי אישה. כל כך פשוט ומצחיק. מתי ניפגש בלי לוויות מארי
        19/7/12 19:34:
      תודה על ההזמנה חח... כהרגלך כתבת נפלא סופשבוע מחויך צחיתוש
        19/7/12 19:34:

      ניחום אבלים שכזה, גם אני הייתי מוכנה שיעשו לי...
      למה לבכות על מה שלא יחזור יותר? די הלכתי? הלכתי.
      לצערי יש לי נסיון, אז מדוע לא לתת להנות קצת
      מהחיים הקצרים שיש לנו?
      גם אחרי מותי, אם אמות בקיץ כמו היום
      הייתי רוצה שיקירי מוכירי ילכו לים להתרענן.

      אינני יודעת על מי מדובר

      בכל מקרה

      יהי זכרו ברוך!

        19/7/12 19:32:
      איך אמר שייקה אופיר צוחה ובוחק
        19/7/12 19:32:
      ציפי יקרה...מבטיח לארגן אחלה מסיבה על צוק המכתש...רק תני התרעה קצרה...מה את מבלבלת לי את המוח...הרבה מאיתנו עוד ילכו לפנייך.
        19/7/12 19:31:

       ציפי היקרה,

      בילבלת אותי בסיפור ההזוי .

      מאחל לך יום יום חג הללויה,

      איכות-חיים ואריכות ימים

      ושמחות אמיתיות ומסיבות

      עם סיבות יותר טובות.

         שבת שלום,

           ב ר ו ך

        19/7/12 19:30:
      בהחלט דרך לא רעה להתאבל על אדם שחוזר למקום שממנו בא. אדמה, ים, היינו הך. ואת תחכי קצת עם המסיבות שלך, אף שאת מקנאה.
        19/7/12 19:28:

      הי,תרגיעי.צריכה אותך פה לעוד הרבה שנים.:-)
      בעיני כל דרך היא טובה לזכור את היקרים לנו.הכל לגיטימי.בהחלט רעיון מעניין.נשמע יופי.

      יקרה שבעולם.

      צריך אותך כאן לכתוב לנו סיפורים יפים..

      אי לכך הינך מצוות לבריאות ואריכות שנים.

       

      אני חילוני שמאמין,

      אבל גם מאמין שאמונה עוקפת את האינטלקט..

      אמונה הינה אבסטרקט וקשה להגדרה.

      איש באמונתו יחיה.


      יפה שאת קיימת.

      .

       

        19/7/12 19:18:
      אני שבורה מצחוק. אבל כמה דברים לטובתה של פזית, היא הולכת עד הסוף בכל מצב ולא חוסכת מיל, היא יכולה לפתוח עסק לארגון מסיבות אבל בחורף ובקיץ יש לי הרגשה שזה יעבוד, כי בהמון מקרים דוגמת האח, מוצו כל הדרכים והמחלה תפסה פיקוד. הנותרים יתחילו את השבעה אחרי שהחפלה הסתיימה.
        19/7/12 19:16:
      איזה חוויה...באמת מוזר...
        19/7/12 19:16:
      יצירתי משהו. בזה אין ספק. יודעת מה ? אחלה רעיון.
        19/7/12 19:13:

      מצחיקולית

       

      אכן חוויה חד פעמית


      את כתבת:-
      יודעים מה? אם במקרה או בכוונה אלך לעולמי בקיץ.
      אשמח מאד אם יערכו גם לי פיקניק של ניחום אבלים..
      מבטיחה לכם יהיה אחלה:))))וכן כמובן, כולם מוזמנים:))))

       

      ואני מבטיחה - עוגות הבית...עלי :)

      רק בשמחות סופשבוע נעים וקריר

      * * * * *

        19/7/12 19:01:
      אני מעדיפה פיקניק בים איתך בגלגול הזה אחרת איך נהנה מחוש ההומור ההורס שלך???
        19/7/12 18:52:

      הרגת אותי . כמעט לגמרי...אטום

        19/7/12 18:52:
      ציפי, מאחל לך בריאות איתנה עד 120. *אודי.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      רומפיפיה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין
      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי