כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת מטות-מסעי

    5 תגובות   יום חמישי, 19/7/12, 23:20

    ראש חודש מנחם אב חל ביום שישי - יחדשהו הקב"ה עלינו ועל כל ישראל לטובה !

     

            עיון במסעות בני ישראל


    בסיום ספר במדבר , ספר המסע של עם ישראל במדבר , מציינת התורה את כל ארבעים ושניים המסעות שהלכו ישראל במשך ארבעים שנות המדבר.

    העיסוק בנושא זה מתפרס על פני ארבעים ותשעה פסוקים , מה שכמובן בא לברר לנו מה רצתה התורה ללמדנו בתזכורת ארוכה של מסעות המדבר.

    עוד לפני שנביא כמה תשובות מחז"ל לכך , הלימוד העיקרי הוא שאין אות מיותרת בתורה.

    קל מאוד לדלג על פסוקים אלה ולקרוא אותם ברפרוף , כיוון שלכאורה אין בהם עניין .

    אך הנה כיוון שהתורה כתבה אותם, הרי שיש מה ללמוד מהם , גם ברמה הכללית

    - הסיבה לכתיבת המסעות האריכות , וגם ברמה הפרטית , העיסוק בשמות המקומות , בתוכנם של הפסוקים .

    עצם זה שהתורה כתבה לנו את המסעות - זה כבר יוצר את העניין , שהרי התורה היא ספר חיבור שלנו עם הקב"ה , ולעיתים אנחנו מתחברים עם הדיבור האלוקי דרך לימוד מצוות השבת , מצוות מעקה או פרה אדומה , לעיתים אנחנו מתחברים אל הדיבור האלוקי דרך העיסוק באבות , בבריאה , בנפלאות מכות מצרים או בדור המדבר , לעיתים העיסוק במסעות בני ישראל , אף שאין בהם לימוד הלכתי או סיפור מרתק - הוא שיוצר את החיבור עם הדיבור האלוקי.

    רש"י בתחילת פרשת מעיר שואל "למה נכתבו המסעות הללו?"

    ותשובתו היא להראות לנו שאמנם גזר הקב"ה על בני ישראל להיות במדבר ארבעים שנה , והיינו חושבים שכל הארבעים שנה הם היו מטולטלים ממסע למסע ולא הייתה להם מנוחה , הנה כאן כאשר המסעות באים בצורה מרוכזת אנחנו רואים שהיו רק מ"ב מסעות , כאשר ארבעה עשר מסעות היו בשנה הראשונה למדבר , שמונה מסעות היו לאחר מיתת אהרן , ואם כן כל שלושים ושמונה השנים המרכזיות של המדבר הלכו ישראל רק עשרים מסעות .

    סיבה נוספת המובאת ברש"י היא כמו מלך שלקח את בנו החולה למקום רחוק לרפאותו , בחזרתו מזכיר לו כל המקומות בהם עברו ומה אירע בכל אחד ואחד מהם. מדברי רש"י בפירוש זה נראה שההליכה במדבר הייתה בכדי לרפא את בני ישראל מטומאת מצרים ובכדי לטהרם , כפי המשל שהביא רש"י.

    רמב"ן מביא את דברי הרמב"ם שהתורה באה להזכיר את הניסים הגדולים שעשה ה' לישראל במדבר , עצם ההליכה ארבעים שנה, אכילת המן .

    עם ישראל הלכו במדבר רחוק מארץ נושבת , רחוק ממקום טבעי ליישוב אדם , ובכדי שבמהלך הזמן לא יהיו אנשים שלא יאמינו לנפלאות שעשה ה' לישראל במדבר , לכך הזכירם והראה שהלכו במקום מדבר שאין שם תבואה או בורות מים .

    הספורנו אומר שרצה ה' להראות את הסיבה בגללה ראויים ישראל להיכנס לארץ , שהלכו אחרי הקב"ה 'במדבר בארץ לא זרועה'.

    אור החיים מסביר שתפקידם של ישראל הוא לגלות את נקודת הקדושה ואת ההופעה האלוקית שבכל מקום בבריאה , וזאת הייתה עבודתם בכל מסע ומסע במדבר ולכך מפורטים כאן כל המסעות .

    דווקא העיסוק במסעות ישראל , שהסיבה ללימודו היא בגלל שזה חלק מתורת ה' , זה יוצר חיבור גדול יותר להקב"ה , כיוון שסיבת העיסוק היא לא בגלל דיון הלכתי או סיפור עלילתי , אלא בגלל שזהו דבר ה' המתגלה אלינו .

    מתוך כך אנחנו יכולים להגיע למדרגה יותר גבוהה שכל לימוד התורה הינו 'לשמה' , לא רק לשם דיון , הפעלת השכל או שכר , אלא בכדי להתחבר אל דבר ה' המתגלה אלינו דרך אותיות התורה.

     

           כל העומד בדיבורו - רוח חכמים נוחה 

     

    "וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר... איש כי ידור נדר לה'...".

    ישנם מקומות בתורה בהם יש ריכוז של מצוות , כגון בפרשת משפטים ובפרשיות העוסקות במשכן , בפרשת קדושים ועוד.

    כאשר יש מצווה הנמצאת בתוך אירועים יש לשאול מדוע בא דווקא במקום זה הציווי על המצווה . כך נשאל גם כאן , מדוע מלמד משה את ראשי המטות את פרשת נדרים דווקא כאן ?

    האם יש לזה קשר לאירועים המסופרים סביב ?

    האם יש לפרשה זאת קשר לכניסה אל ארץ ישראל ?

    האבן עזרא ממקם את פרשת נדרים לאחר מלחמת מדיין ושם היא נאמרה , בסמוך לשבועה של שניים וחצי השבטים , שם נאמר "והיוצא מפיכם תעשו" , וגם בפרשת נדרים נאמר

    "ככל היוצא מפיו יעשה" .

    כלומר יש קשר ענייני ולשוני בין נדרם של שניים וחצי השבטים בעניין בקשתם לנחול בעבר הירדן המזרחי , לבין נדרו של האדם הפרטי - על כולם חל החיוב לשמור את היוצא מהפה .

    הרמב"ן מקשר את פרשת נדרים לפרשת הקרבנות שבסוף הפרשה הקודמת :

    "ובאה הפרשה הזאת בכאן , מפני שהזכיר נדרי גבוה לבד מנדריכם ונדבותיכם לעולותיכם ולמנחותיכם ולנסכיכם ולשלמיכם (לעיל כט, לט) , אמר עוד , מלבד אלה הנדרים הנזכרים - יש עוד נדרי הדיוט וככל היוצא מפיו של אדם חייב לקיים ולעשות כל אשר אסר על נפשו , ובכולן לא יחל דברו , אבל אחרים מוחלין לו".

    גם אברבנאל מקשר את הפרשה לעניין הקרבנות אך מכיוון אחר .

    אומר אברבנאל שמשה ראה שהוא הולך למות ולא להכניס את ישראל לארץ,  וכן פרשת הקרבנות לימדה על הקרבנות שיקריבו בני ישראל בארץ , קרבנות שלא הקריבו במדבר (קרבנות המוספים) , לכך ראה משה ללמד את פרשת הנדרים לראשי המטות שהייתה קיימת ופועלת גם קודם לכן - אך רק על ידי משה רבנו , מי שהיה לו נדר היה מגיע אל משה והוא היה מפר את נדרו. אך כעת כאשר נכנסים לארץ ישראל ומשה לא נכנס איתם , היה צורך למסור לראשי המטות את פרשת הנדרים .

    לאחר שמצווה התורה על הפרת הנדר לאישה על ידי בעלה או על ידי אביה , נאמר :

    "וה' יסלח לה" .

    ויש לשאול על מה יש לסלוח אם הנדר הופר ?

    - רש"י מסביר שנדרה בנזיר והיא לא שמעה שבעלה הפר את נדרה והיא עברה על הנדר וחשבה שהיא עוברת על הנדר, למרות שבפועל בעלה הפר את נדרה, היא צריכה סליחה למרות שנדרה הופר כיוון שכאשר עברה , חשבה שנדרה לא הופר .

    ומוסיף רש"י שאם זאת שנדרה הופר אך היא לא ידעה על כך , היא צריכה סליחה , קל וחומר למי שעבר על נדרו - ונדרו היה קיים ולא הופר.

    אנחנו רגילים לומר ולהבטיח הרבה דברים בפינו ולא תמיד משתדלים לעמוד בדיבורנו .

    נכון שלא לכל הבטחה של האדם יש מעמד של נדר או שבועה , ובכל זאת אמרו חז"ל שכל העומד בדיבורו רוח חכמים נוחה הימנו , וכל החוזר מדיבורו - אין רוח חכמים נוחה הימנו ,

    וכן "מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה

    ומצרים שטבעו בים - הוא ייפרע ממי שאינו עומד בדיבורו".

    מדברי חז"ל אלו , נקבל על עצמנו לשים לב לפני שמבטיחים , וכמובן שלאחר דיבורנו נעשה הכל בכדי שרוח חכמים תהיה נוחה מאיתנו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/7/12 16:56:
      שבת שלום ....
        20/7/12 16:50:
      ראש חודש טוב ושבת שלווה:)
        20/7/12 16:32:
      גוד שאבססססס
        20/7/12 15:34:

      שבת שלום ומבורך לך ידידי
      ולכל יקירייך!

        20/7/12 08:43:
      תודה, השכלתני, שבת שלום.