ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
פוסק הדור ומנהיג הדור זה שני דברים שונים לגמרי. ידוע מי יחליף את הרב אליישיב כמנהיג דגל התורה, אבל מי יחליף אותו כפוסק ההלכה האשכנזי הבכיר? האם בכלל יהיה פוסק אחד לדור הבא? או שיתפתח עכשיו שיח הלכתי חופשי
הרב אליישיב בשעת לימוד. צילום: חיים הרץ, ויקיפדיה
יש מנהיג. הדיונים הרבים בשאלה מי יחליף את, מי שכונה פסק הדור, הרב יוסף שלום אליישיב עוסקים רובם ככולם בשאלה, מי יחליף אותו כמנהיג הציבור הליטאי, כלומר האיש שעומד בראש סיעת דגל התורה. התשובה לשאלה הזו היא שיחליף אתו הרב אהרון לייב שטיינמן מבני ברק שנחשב (במונחים חרדיים, רק במונחים חרדיים) למתון יחסית. נושף בעורפו של שטיינמן ראש ישיבת מעלות התורה הרב שמואל אויערבאך מירושלים שנחשב קיצוני.
פוסק זה משהו אחר לגמרי. שאלה הרבה פחות פוליטית אבל לא פחות מעניינת היא מי יהיה פוסק הדור הבא, אם יהיה בכלל אדם כזה. כי פוסק הדור אינו עוד תואר למנהיג הציבור הליטאי. פוסק הוא אדם שמכריע בשאלות הלכתיות, לא בהכרח ציבוריות, ופוסק הדור הוא לכאורה הפוסק הבכיר ביותר שאין לערער אחר פסקיו. אין שום הכרח שמנהיג הדור יהיה גם פוסק הדור ואין שום הכרח שפוסק הדור יהפוך למנהיג.
מסללי קידום. למשל המנהיג הקודם דגל התורה והמייסד שלה הרב אליעזר מנחם שך היה ראש ישיבה ואיש של השקפה, כלומר אידיאולוגיה, לא פוסק הלכה. הרב שטיינמן נחשב לצדיק, אדם שמתבלט בהליכותיו והוא גם ראש ישיבה. הרב אויערבאך מגיע מעולם הישיבות. ראש ישיבה, צדיק, איש השקפה - הם כולם סיווגים שמהם יכול לצמוח מנהיג הציבור הליטאי. מהרבה בחינות פוסק הוא האיש הפחות מתאים להנהגה. למה? כי הוא מעצם טבעו רוצה כל הזמן להיות שקוע בספרי התורה ובשאלות הלכתיות. אפשר לצפות ממנהיג הדור שיוביל מהלכים ויוזמות, אבל מבחינת הפוסק זהו בזבוז זמן.
הרב אליישיב במרכז ומימינו מנהיג דגל התרה שקדם לו הרב אליעזר מנחם שך. צילום: notti jozef, ויקיפדיה
שאלה של החלטה. נכון גם פוסק וגם מנהיג מחליטים איך ינהג הציבור הליטאי, אבל סוג ההחלטות שונה. פוסק יחליט בשאלות הלכתיות מובהקות: לדוגמה: האם מותר להשתיל איברים ואיזה? האם מותר להשתמש בפאה נוכרית שיוצרה משיער שנתרם למקדשי עבודה זרה בהודו, האם מותר להשתמש במעלית שבת. מנהיג יכריע בשאלות של מדיניות: עם מי נכנסים לקואליציה, איזה תפקידים לוקחים, האם מותר להתגייס לצבא, כמה לימודים כלליים אפשר להכניס לבתי הספר.
שני פוסקי הדור. פוסק הדור הוא תואר די חדש שנוצר לפני כ-20 שנה, כחלק מתופעת אינפלציית התארים שרווחת בעולם החרדי. בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 נהגו שני הפוסקים הליטאים הבכירים הרב אליישיב והרב שלמה זלמן אויערבאך (אביו של הרב שמואל אויערבאך) לפרסם פסקי הלכה חשובים בעלי משמעות ציבורית בעיתונות החרדית בחתימת שניהם. הם זכו לכינוי שני פוסקי הדור. אחרי פטירתו של אויערבאך ב-1995 נשאר אליישיב פוסק דור יחיד.
מה עם המזרחים? כלומר הוא נשאר פוסק דור יחיד עבור אלה שמאמינים בעליונות הפסיקה האשכנזית. שכן התואר פוסק הדור מתעלם לחלוטין ממפעל הפסיקה הענק של הרב עובדיה יוסף. בציבור המזרחי מכנים את הרב יוסף "פוסק הדור". הרב יוסף הוא מי שכתב בשנות ה-70 תשובה הלכתית שבה הכריז שבניגוד לקודמיו המזרחים הוא אינו כפוף לאשכנזים. אלא שהמציאות הגזענית היתה חזקה מהרב יוסף. מאז הקמתה ש"ס התכופפה שוב ושוב והתבטלה בפני הפסיקה הקנאית של הרב אליישיב ולא העזה לתת ביטוי לפסיקה המתונה יותר של הרב יוסף. לשיא זה הגיע כשח"כ הרב חיים אמסלם הודח מש"ס משום שתמך בעמדה המקלה של הרב יוסף בנושא הגיורים בעוד ש"ס גמגמה.
 לוויית הרב אליישיב
משטרת מחשבות. בשנים האחרונות, כך מספר מקור חרדי, טיפחה מאוד חצרו של הרב אליישיב את התואר פוסק הדור. זאת, בין היתר משום שנכשלה במאמציה להבטיח לרב אלישיב בלעדיות על התואר מרן. אבל החצר לא רק דרשה בלעדיות על תארים. היא יצרה מצב שבו כל מי שחולק על פסק של הרב אלישיב נחשב למי שפוגע במנהיג הדור. כלומר, נוצר סוג של משטרת מחשבות הלכתית.
תורה שבעל-פה. הרב אליישיב היה פוסק חריג מאוד שלא כתב את פסיקותיו. הרב שלמה זלמן אויערבאך למשל יצר מפעל חשוב של התייחסות הלכתית לנושאים מודרניים, מחשמל בשבת עד הפריות מבחנה. הרב עובדיה יוסף ניסה לכתוב את השולחן ערוך של הדור, סדרת ספריו "יביע אומר". אבל הרב אליישיב ענה לאנשים בעל פה. הוא לא הותיר ספרים. בעוד כמה שנים ידעו על פסקיו רק מהתקשורת, מספרי תלמידיו ומעדויות של אנשים. איך הוא הפך לפוסק הדור בלי לכתוב? בגלל ההערכה הרבה של רבנים אחרים אליו וגם בגלל הנכונות שלו להשיב לכל שאלה בלי להירתע.
ראשונים בתור. שני המועמדים הטבעיים להוביל מעתה את הפסיקה ההלכתית הם שני ראשי בתי הדין של בני ברק הרב ניסים קרליץ, בן 86, והרב שמואל הלוי וואזנר, בן 95. וואזנר מקובל מאוד על החסידים אבל פחות על הליטאים. קרליץ אינו נחשב לאדם חזק במיוחד. הציבור החרדי מעריך מאוד את שניהם. אבל ספק אם יהיה להם מעמד הכרעה מהסוג שהיה לרב אליישיב.
הדור הצעיר. שני הבולטים בפוסקי ההלכה הליטאיים של הדור הבא הם הרבנים מרדכי גרוס, בן 62, והרב שבח רוזנבלט, בן 51. אף אחד מהם לא התבלט עד היום בהכרעות במחלוקות ציבוריות ושניהם כמעט ילדים במונחים של גדולי תורה. יעברו עוד שנים לא מעטות עד שיצברו מעמד מכריע.
 מי יותר פוסק?
מה עם הרב זילברשטיין? ביתד נאמן זכה בשנים האחרונות להבלטה רבה של רמת אלחנן בבני ברק הרב יצחק זילברשטיין, בן 78, שאשתו הראשונה היתה ביתו של הרב אליישיב. זילברשטיין מתמחה בשאלות של רפואה וביטחון, והוא פוסק ההלכה של ארגון ההחזרה בתשובה לב לאחים. אבל מקורות חרדיים עימם שוחחתי נטו לשלול את האפשרות שהוא יתפוס מקום חשוב בעולם הפסיקה. קצת הופתעתי.
סוף עידן הפחד. העידן שאחרי הרב אליישיב נפתח כבר בחייו. זה היה כשהרב שטיינמן נטל את ההנהגה וגם השתלט על העיתון יתד נאמן. יתד היה אמצעי הטרור התקשורתי שמנע שיח חופשי בחברה החרדית. המהפכה ביתד עוד לא שינתה את העיתון עצמו, כי הוא מפחד להצטייר כמתון. אבל היא מאפשרת לכלי תקשורת חרדים אחרים חופש פעולה יותר גדול.
ויכוח הלכתי. השאלה היא האם בציבור החרדי צפוי עכשיו גם יותר חופש הלכתי. לא, אין מה להתלהב. זה לא יהיה שיח ליברלי. אין סיכוי שפוסקים יתירו בזמן הקרוב השתלות לב או ריאות או יפסקו שמותר לגייר בלי שמירת מצוות. אבל בכל זאת יתכן שיהיו ויכוחים קשים בשורה של נושאים. חשיבותו של הויכוח היא שהוא מאפשר לכל אחד בציבור להחליט איזו עמדה הוא מקבל. יש פוסקים שנחשבים למקלים וסביר שעכשיו ירשו לעצמם חופש פעולה גדול יותר.
האם ש"ס תצא לעצמאות? שאלה לא פחות חשובה: האם לש"ס יהיה אומץ לנקוט עמדות מתונות יותר בענייני גיור, שמיטה ונושאים נוספים. אם כן, זו תהיה הפתעה גדולה. נראה שהרב עובדיה יוסף כבר מבוגר מדי וחלש מדי למאבקים כאלה. אין ספק ההקצנה ההלכתית של ש"ס דווקא בתקופה בה הגיע הרב יוסף לשיא מעמדו היא החמצה היסטורית.
ומה אני חושב על עידן הרב אליישיב והמנהיגות שלו? לפני שנתיים כתבתי פוסט על הנושא הזה בדיוק: הרב אליישיב - יצחק שמיר החרדי. מי שמאמין שאחרי מות קדושים, מוזמן לא להקליק. |
shabat shalom
בתגובה על 18 עצות להסברה החרדית
שלויימה
בתגובה על ההחלטה שתבטיח שלא יהיה שוויון בנטל
Dan42
בתגובה על כתם שחור גדול ובמרכזו ישראל
גילהסטחי
בתגובה על לפיד ובנט - השותפים הטבעיים באמת
שרה המכשפה
בתגובה על כך לא התחתנתי בשידוך חרדי
נירית..
בתגובה על אם כבר משקיעים בגלידה
Innovative Software Development
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הנה פוסט שעונה במידה מסויימת למה שאתה מחפש: 18 דברים טובים על חרדים.
אגב, היום כמובן לא הייתי כותב שהמפלגות החדיות באמת מייצגות את החרדים. לדעתי הן לא מייצגות את רוב הציבור החרדי שעובד או היה רוצה לצאת לעבוד.
אני רוצה יהדות אחרת, פתחה וסובלנית. הבעיה כמובן היא שבמולדת היחידה שאני מכיר משתלטת היהדות הקנאית והחשוכה.
כן, אבל אצלנו הדת מעורבת בפוליטיקה ולכן אנחנו סובלים יותר.
התרגיל הנוכחי הוא לקרב את האנשים אבל לפסול את ההנהגה שלהם. כלומר המסר הוא שלהיות חרדי עובד זה בסדר, אבל מפלגה של חרדים עובדים לא באה בחשבון.
אני חושב שיש פה דבר גדול הרבה יותר
בישראל כמובן נוטים להסתכל על כל דבר דרך הפריזמה היהודית
אבל חזרה בתשובה זו תנועה עולמית
זה התחיל במהפכה האיראנית , ותנועות האחים המוסלמיים , בשאר ארצות ערב יש התעוררות המונית לחזרה לחיק המסורת
בסינגפור אינדונזיה ומלזיהזה די ברור ובטורקיה גם רואים סימנים לכך
כאדם שחי בצפון אמריקה בשנים האחרונות זה לא שונה פה בתנועות הנוצריות וגם זה היה גל שהתחיל לשטוף את העולם המערבי בשחהי כהונתו של האפיפיור הקודם
אני בהחלט חושב שיש לכך סיבות אנושיות עמוקות בהרבה מאשר לתלות את זה בתנועה פוליטית
הכנסיות פורחות בצפון אמריקהומעולם ישו לא זכה לעדנה כזו, המסגדים במלזיה מלאים מתמיד ,
הסיקים מתחילים לחגוג את החגים שלהם בראש חוצות
זו תופעה כלל אנושית ב25 שנה האחרונות.
תראה עד כמה האמריקאים והרפובליקאים התרחקו מהערכים של אמריקה וניסו לנכס לעצמם ערכים תנכ'ים.
אתה צודק
בחילונים הם רואים מישהו שפשוט גדל בבית חסר ערכים חינוך או חשיפה לדת -
והם קוראים להם " תינוקות שנשבו "...שאילו רק יגלו את האור והערכים הם מייד יחזרו לחיק היהדות.
הבעיה עם הרפורמים היא אחרת - שהרי אי אפשר לטעון שהרפורמים לא מכירים את התורה
יש להם בעיה עם הפרשנות שהרפורמים נותנים לתורה - פרשנות שונה מהפרשנות של גדולי הדור שלהם...
א. אין ספק משבר הערכים אצלנו גדול אפילו ממשבר הערכים הנורא בציבור החרדי. אחרת היה גל אדיר של יציאה לשאלה. הציבור החילוני לא הצליח ליצור אידאולוגיה ציונית יהודית שתקנה משמעות לחיים רצופי המאבק בארץ ישראל בעידן שאחרי הקמת המדינה. לא שזה כל כל קשה, זה פשוט לא נעשה, בין היתר בגלל הממלכתיות שהנהיג בן גוריון. להרבה מאוד אנשים קשה מאוד עם הניכור והאינדיבידואליזם של החברה הכללית. חלקם פותרים את זה באמצעות הביטחון שמעניק אל דואג והחום שמעניקה קהילה דתית.
ב. זה לא סותר את העובדה שמנגנון ההחזרה בתשובה דורש כסף. המדינה מימנה ומממנת אותו במאות רבות של מיליוני שקלים בשנה. המנגנון הזה כולל ארגוני החזרה בתשובה למבוגרים כמו" ערכים" ורשתות חינוך לילדים דוגמת מעין החינוך התורני.
ג. כשמדובר בהחזרה בתשובה של ילדים יש אכן חשיבות עצומה לכך שהחינוך החרדי מציע הסעות, ארוחה חינם ושמרטף לכל היום.
ד. שים לב לאירוניה. כל כך הרבה הורים שלחו את ילדיהם לחינוך חרדי כדי שלא יסתובבו ברחוב. מעניין כמה אחוזים מהילדים האלה הפכו לשבאבניקים.
סאם, זה יקרה רק אם יגיע רגע שבו המזרחים יתנערו מהפטרונות האשכנזית.
שחר שלום,
אתה כותב בתגובה שלך לאסתי הורן "שש"ס העבירה רבבות ילדים ממסלול של השכלה כללית, צבא, עבודה למסלול של השתמטות משלושתם."
תמיד רציתי לדעת מהו ההסבר החילוני לגל הגדול של החזרה בתשובה וכל הזמן קיבלתי סיסמאות בתור תשובות. היו שניסו לתלות את הסיבה באירגוני החזרה בתשובה. בקהילה שאני משתייך אליה אף משפחה לא חזרה בתשובה דרך סמינר או מחזיר בתשובה זה או אחר. הסמינרים והארגונים למיניהם מחזקים במקרה הטוב רגשות ורצונות קיימים ולא יוצרים אמונה יש מאין. כלומר הם באים לידי ביטוי כאשר יש כבר רצון או התחבטות לחזור בתשובה . אותך למשל אין סיכוי להחזיר בתשובה כי מתוך דבריך אתה שלם לגמרי עם תפיסת העולם שלך.
היו שניסו להסביר זאת בתקציבים ובקצבאות. נו באמת. החברה החרדית היא הענייה בארץ. מי רוצה להיות עני ולהצטרף דווקא לשכבות העניות? אז הטיעון הכלכלי נופל.
כולם צעקו על השתמטות אבל רק מיעוט מבוטל ידע משהו על ההיסטוריה של העם היהודי והציונות. הבורות מפתיעה אותי כל פעם מחדש. שאלות בסיסיות ביותר כמו מה זה ראשי התיבות פלמ"ח גררו תשובות מעציבות. הכי עצוב היה לראות אותם שולפים את האייפונים ומחפשים את התשובה בגוגל...
בקיצור לא קיבלתי תשובה כי אף אחד לא רצה לדבר על משבר הערכים, על השטחיות והרדידות. אולי לך שחר יש הסבר מלומד?
בני, ככל שאני מתרשם הרב זילברשטיין מתמודד עם שאלות של חיים ומוות של העולם המודרני. ותודה על המידע
ליטאים רואים ברפורמים וקונסרבטיבים משהו יותר גרוע מהחילונים.
בש"ס הם סתם מזלזלים ומתייחסים לאנשיה כאל חרדים סוג ב (כמובן זו הכללה בעייתית ככל הכללה. סביר שיש רבים שחושבים שההתנשאות והאפליה כלפי המזרחים פסולה. אבל הקול הגזעני כרגע מכריע.)
אני מסכים איתך לגמרי שש"ס העבירה רבבות ילדים ממסלול של השכלה כללית, צבא, עבודה למסלל של השתמאות משלושתם. בכך היא גרמה נזק שלא יתואר למדינה ולילדים.
תודה שלויימה. לגבי מספר הקוראים - לא כל כך מעט. לפוסטים שלי יש כרגע בין 2000 ל-3000 כניסות. נדמה לי שזה הופך אותו לאמצעי תקשורת משמעותי בתחומי הדת והמדינה.
לגבי ש"ס, הבוחרים שלה מצביעים לה בגלל הרב עבדיה יוסף. הם לא הענישו אותו מעולם על ההתבטלות וסביר שלא יעשו זאת גם בעתיד. הוא הגאוה שלהם. כל זמן שהרב יוסף מתפקד, ש"ס לדעתי תשמור על כוחה. מבחינה זו אפשר להגיד שתומכי הרב יוסף מתבטלים בפני האשכנזים הרבה פחות ממנו.