כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    ארכיון

    0

    ת'פטרתי !

    78 תגובות   יום ראשון, 22/7/12, 22:22

    ''
     

    ת'פטרתי  ! 

     

    הייתי שקועה ומרוכזת במשהו, ולתוך זה פורץ ומרעים צלצול הטלפון התובעני שדורש צומי, אני מתעלמת נואשות, אך הריכוז ברח, וכאילו לא מספיק לולי (הכלב) בא להעיר תשומת לבי שהטלפון מצלצל. הוא תמיד עושה זאת במידה ואני מתעכבת לענות, כאילו אומר לי: "נו, את חרשת? הטלפון מצלצל, תזיזי את הת....", ואם יש צורך הוא גם מתחיל לנבוח עלי כמובן.......

    אז עדיין אני שקועה לגמרי במחשבות באמצע עשייה של משהו, ועונה משהו כמו: "כן"...? בטון לא הכי חברי....

    '' 

    מה זה שככה את עונה לטלפון ? נוזף בי קולה המאנפף של דודתי מהעבר השני, בטרוניה שמזכירה איך לא, פולניה במיטב שנותיה.

    לא יודעת איך זה קורה, אך יש אנשים שתמיד אתה מוצא את עצמך מתנצל להם, בין אם אתה צודק או לא, שזה בכלל לא הנקודה אצל אלה, אז אני מוצאת את עצמי פתאום מסבירה, וממש תוך כדי זה אומרת לעצמי בעצם מה קורה כאן? זה הבית שלי, הזמן שלי, ולמה עלי להסביר בכלל? ואיך היא עושה את זה?....(גם אני רוצה ללמוד, זה פטנט מעולה).

    '' 

    וזה בדיוק העניין. הבן אדם מוצא את עצמו מרוב כללי נימוס בתוקף תפקידו, בעבודה, מוסכמות, או סתם "הרגלים מגונים", עונה בסבלנות ובנימוס, מקשיב כשלא יכול, ממהר, או לא בא לו, עונה לטלפון בצורה מנומסת, גם אם הבן אדם תקוע לי כמו קוץ בישבן, ואז כשבמקרה מתפלקת תגובה אמיתית מהבטן, וכשזה :"לא בתפקיד" בבית שלו בכלל, הוא צריך להתנצל? 

     

    לא, שאני אבין, כי אני כבר לא מבינה כלום. מילא בעבודה כשאתה משרת קהל, בתוקף תפקיד מסוים וכד' זה עוד מובן, יש כללים ברורים, אבל בביתי ובזמני שלי? אז מתי אפשר להגיב כפי שאתה מרגיש חופשי ללא שום כללים? אם לא בביתך שלך ? לעולם לא? תמיד צריך להלך בזהירות ולדבר יפה ובנימוס ולהיות נחמד? זה לא טוב לבריאות ככה....

    '' 

    אז לפעמים הגוף ללא שליטה שלך בכלל מתמרד, ומתפלקות לך תגובות ככה מהבטן, ואז.....במקרה הדודה, אני, חטפתי קצת על הראש. האדם מהעבר השני של הקו הרי לא מבין מה נחת עליו, על למה, ומה הוא אשם....

    אז אני מתחילה לחשוב שאולי גם הצד השני צודק, ואם אינני יכולה תמיד לעמוד במטלה הזו של נימוס יתר, אולי עדיף שלא אענה לטלפון בזמנים כאלה?

     

    אחותי ואני בטוחה שרבים כמותה, גילו את "הפטנט" הזה לפני המון שנים, (בשביל זה יש הרי מזכירה אוטומטית), רק אני בדחף ומשום מה תחת הרושם שאם הטלפון מצלצל זו אכסיומה הכרחית וברורה שחייבים להרים את השפופרת...

    '' 

    כשאתה יודע מי מהעבר השני, זה יותר קל, כי יש אנשים שאתה יכול להרשות לעצמך להיות אתה אתם, ללא הצגות נימוס וכדומה, ויש שלא.

    האבסורד הוא שיש מי שכל הזמן נוהגים ומדברים בגסות, חוסר סובלנות, ולא "בחבריות יתרה", אליהם לא באים בטענות לעולם, פשוט מפני שהם תמיד כך.

     

    אצלי יש הרי בנוסף בעיה חמורה נוספת: הכלב שלי אינו מוכן שלא ארים את הטלפון הוא נובח מולי בקולי קולות ועד שאני לא מרימה אותו הוא לא נרגע, בעיה.....

    ''
     

     

    מי שתמיד גס רוח אף אחד אינו נוזף בו על תגובה שלו, בין אם היא בטון חברי פחות או יותר, ובאחר שתמיד בסדר ומנומס "קוראים לסדר", מי שעובד במסירות כמו חמור ואינו מחסיר ננזף ומתסכלים עליו בתימהון באם מזייף פעם בשנה, מי שמפשל ועובד כמו הצרות שלי, ולא יודע להזיז את הת....- אותו משבחים באם סוף סוף עשה משהו פעם בשנה וכמו שצריך.

     

    זה שפועל ללא הפסק שנים למען בעלי חיים פונים אליו בבקשה "לעזור" בעוד משהו קטן מפני שהוא ממילא עושה כל כך הרבה, כשאותו אחד "אין לו זמן", בחייך תעזור לי כאן....ומתפלאים שמקבלים מענה (נעים הרבה יותר ממה שמגיע לפונה כזה): הרי אתה יכול לעשות בדיוק אותו דבר....

     

    אי אפשר שלא להיזכר במדור המופלא שהיה בזמנו בעתון העיר "השער האחורי", היה שם משהו בדומה לזה:

    אדם שעבר עבירות אלימות או רצח (לא זוכרת בדיוק) מתבקש בבית המשפט לדבר עבור עצמו, ונשאל מדוע "עשה זאת" וענה משהו בדומה לזה: "כבוד השופט, אני מבקש להתחשב, אני משרת לקוחות"....

     

    הדוגמאות מתחומים שונים, אין המדובר במקרים ספציפיים, אלא על כמעט כל דבר בחיים, ככה זה בחיים, makes you wonder, ah?

    ''

    אז לפעמים כזה אני אומרת לעצמי שהגיע הזמן שאומר זאת ולו לעצמי, בשקט, בבית ת'פטרתי, ולולי הכלב המשגע שלי יכול לנבוח עלי כמה שהוא רוצה.

     

     

         ''

     

    שבוע טוב, פחות חם ויותר רגוע  חיוך

    דרג את התוכן:

      תגובות (76)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/8/12 03:07:
      נגעת בנקודה מעניינת. כנראה שככה זה, הרצף של החיים. כזה או אחר אבל קשה לשבור אותו אבל לא לא אפשרי :)
        31/7/12 23:52:

      צטט: עמיתטיברמן 2012-07-29 17:52:36

      איחולי שלווה ורוגע בעקבות ההתפטרות (את יודעת שאפשר ממש לנתק את הטלפון, ואז אפילו לולי לא ישמע את הצלצול??) :-) ובהקשר הכללי - אני את עצמי למדתי למדוד רק בהשוואה לעצמי, ולכן - מעדיפה להיות בצד שמצופה ממנו להיות מוסרי, ונחמד, ומתחשב... גם אם מדי פעם מנסים להביא לי בראש (מנסים. אני לא מרשה!)

      חייכת אותי, תגובה נחמדה לאללה. אז אם פעם הבאה מנסים "להביא לי בראש" אני שולחת אותם אלייך כן?

      '' 

        31/7/12 23:51:

      צטט: אסתי הורן 2012-07-29 07:58:08

      מזכיר לי סיפור מהחיים: סבתא שלי טיפלה באמה החולה בביתה לאורך שנים, והאם תמיד היתה מתפעלת מהבת השניה שלה שהיתה מגיעה פעם בשבוע עם פרחים ומסבירה לסבתי שהיא צריכה להיות כמוה... החיים לא הוגנים, ואנחנו צריכים את מעשי הנדיבות לעשות למען עצמנו, לא למען הכרת תודה שלרוב לא מגיעה...

      מוכר כואב לכל אחד ואחת, וכל אחד מכיר אישית מקרוב סיפור כזה....ובכל זאת זה כל כך מעוות לפעמים...

        29/7/12 17:52:
      איחולי שלווה ורוגע בעקבות ההתפטרות (את יודעת שאפשר ממש לנתק את הטלפון, ואז אפילו לולי לא ישמע את הצלצול??) :-) ובהקשר הכללי - אני את עצמי למדתי למדוד רק בהשוואה לעצמי, ולכן - מעדיפה להיות בצד שמצופה ממנו להיות מוסרי, ונחמד, ומתחשב... גם אם מדי פעם מנסים להביא לי בראש (מנסים. אני לא מרשה!)
        29/7/12 07:58:
      מזכיר לי סיפור מהחיים: סבתא שלי טיפלה באמה החולה בביתה לאורך שנים, והאם תמיד היתה מתפעלת מהבת השניה שלה שהיתה מגיעה פעם בשבוע עם פרחים ומסבירה לסבתי שהיא צריכה להיות כמוה... החיים לא הוגנים, ואנחנו צריכים את מעשי הנדיבות לעשות למען עצמנו, לא למען הכרת תודה שלרוב לא מגיעה...
        28/7/12 19:35:

      צטט: אריאלה ארדיטי 2012-07-28 02:59:09

      ימים חמים, תנו קצת שקט.. גם הכלב צריך את המנוחה שלו ♥♥ נו, תתקשרו בזמן הנכון :))) תודה ושבת שלום

      אז זהו, שאנשים מתקשרים בזמן הנכון - להם. מגניב

      תודה

        28/7/12 06:28:
      לענות לצלצול זה רפלקס גם של הכלב
        28/7/12 02:59:
      ימים חמים, תנו קצת שקט.. גם הכלב צריך את המנוחה שלו ♥♥ נו, תתקשרו בזמן הנכון :))) תודה ושבת שלום
        27/7/12 22:38:

      צטט: ציפי*** 2012-07-24 22:18:56

      השאלה היומיומית בין הצורך או הרצון לנתינה, הקשבה ויכולת הכלה. לעיתים כאשר אנחנו כל כך רוצים להיות עבור הצד השני אנחנו שוכחים לתת לעצמינו את המקום שהרי המחיר הוא לשים את סדר העדיפות של האחר אחרינו ולא בהכרח לפנינו. תודה על החומר למחשבה גם עבורי יקירה.

      תודה לך חברה שעלתה על אספקט נוסף אחר לגמרי של הפוסט הזה, שלא הייתי מודעת לו עד עתה, וכמה שאת צודקת.

      תודה לך

      ''

        27/7/12 22:32:

      צטט: מוטיש_ 2012-07-24 21:58:33

      אנחנו עוברים שינויים בהתמדה, המציאות סביבנו לא מתאימה לשינוי הפנימי ואז ?

      ואז

      לולי נובח.... 

      ''

        27/7/12 22:28:

      צטט: נגד הזרם 2012-07-24 20:19:21

      הי, אולי תתני פעם לכלב לענות לטלפון...

      סוף סוף תשובה לעניין ופתרון מקורי.

      תודה

      '' 

        27/7/12 22:27:

      צטט: debie30 2012-07-24 19:47:59

      צריך לדאוג שצלצול הטלפון יהיה נעים ודי שקט, וכך לפעמים הוא משתלב עם המוסיקה שברדיו ואפשר אפילו להתעלם, יש צילצולים שרק מלשמוע אותם הפיוזים נשרפים, ימים נעימים וקרירים.

      אז לא פלא שלולי נובח אם כך.....וואלה זה רעיון, לשים מוסיקה במקום או משהו שפחות יקפיץ.... חיוך  צוחק  מגניב

        27/7/12 22:26:

      צטט: המספרית 2012-07-23 22:30:53

      אני מבינה שהתכוונת לפוסט רציני,אבל אותי זה הצחיק...

      *

      אלומה

      מי אמר לך את זה? מופתע

        27/7/12 22:25:

      צטט: אריאל, חיפה 2012-07-23 21:15:22

      אם הרגלת את כולם שאת תמיד עונה - אז נוזפים בך כשלא.

      אם תרגילי אותם שלא - אז לא ינזפו, אבל אחרי זמן מה גם לא יתקשרו.

      אז מתפשרים.

      כשאין כח לענות - סוגרים את הטלפון. מכסימום - מתקשרים ל"שלא נענו" אחרי הפתיחה מחדש. 

      אריאל..........עוד לא למדת שאין פתרון לכל דבר ואין מוצא מושלם ? .....אפילו עם ההמצאות הטכנולוגיות של היום לא מצאו פתרון לכל הדברים הללו יחד קריצה

        27/7/12 22:23:

      צטט: לכלילדמגיע 2012-07-23 20:45:31

      בול הדודה שלי. ניסיתי להתפטר, לא אישרה לי:-(

      את מספרת לי, עוד בסוף תצטרכי להתנצל שניסית להתפטר....אני מכירה את זה.... אטום

        27/7/12 22:22:

      צטט: לקסיס10 2012-07-23 20:23:19

      בשביל זה המציאו את שרות שיחה מזוהה !!ותא קולי!!,,,אני כבר מזמןןןן לא על תקן פקידת קבלה ,לפעמים גם הצילצול מושתק שהולכת לנוח ובלילה,,אם יש משהו חשוב ודחוף שישאירו הודעה אני מיד חוזרת להודעות מהטלפון או אימייל, יש ימים שלא בא לי לדבר עם אףחד,, עונה בזמני ,וסתם קרציות ,,שיחפשו,,,,הבית שלנו זה החיים שלנו,,נראה לי ממש מטורף ובלתי אפשרי להיות זמין בכל שעה ולכל אחד,,,יש כאלו שמתלוננים שלא עונה,,,איזה אנטיפתיתתת (((-: ,,,,, שיהיה לך שבוע שקט רגוע ונעים ותעני רק עם חיוך על הפנים(:

      אבל תא קולי ושיחה מזוהה לא יכולים לראות אח"כ מבלי לצלצל, זה היתרון של מזכירה אוטומטית - את יכולה לשמוע במשך השיחה עצמה את הקול של משאיר ההודעה, מה שאי אפשר בתא קולי.....קאפיש? 

      שום פתרון אינו מושלם.מזעיף את הפה

        27/7/12 22:20:

      צטט: רומי 1 2012-07-23 18:51:47

      אין לי דודה פולניה לא צריכה להתפטר.

      אין בעיה נמצא לך סיבה אחרת. אני יכולה גם להשאיל לך את שלי.... צוחק

        27/7/12 22:19:

      צטט: * חיוש * 2012-07-23 18:23:24

      בונבוניטה יקירתי נשיקה

      ((-: טוב, זהו שיכנעת אותי, נכון! לפעמים אני בבית ולא מתאים לדבר בטלפון!

      אז מי שיחפש אותנו, יחייג שוב או שישאיר הודעה

      * כוכב אהבה ממני

      וחיבוק אוהב יקירתי

      וואלה, באמת הרבה זמן לא באת, איפה היית? נסעת לטימבקטו? מגניב

        27/7/12 22:18:

      צטט: רומפיפיה 2012-07-23 14:59:59

      תגידי מאמי,

      את סובלת מפולניות יתר????

      לפעמים אבל ממש לפעמים אני המלכה שלהן, של הפולניות, לפעמים אני לא מגיעה לקרסוליים של אחת, תלוי במצב הרוח....איך את? לשון בחוץ

        27/7/12 22:17:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2012-07-23 14:47:13

      הכי גרוע זה אחד שעובד בלשכת התעסוקה ומפטרים אותו ולמחרת הוא מגיע להחתים כרטיס

      ולא מבין איפה הכרטיס שלו.... מופתע

        27/7/12 22:17:

      צטט: ינשוף פצוע כנף ורגל 2012-07-23 13:08:18

      התפטרת... ממה, בדיוק? לא מהצורך להתנצל, כי כתבת רשימה זו... ;)

      תמיד ובכל מקרה מה שלא יהיה אתה חייב להיות הגיוני ולא להיסחף ברוח שטות ?  אה? אין סיכוי אתך מה? הסנני

        27/7/12 22:15:

      צטט: shabat shalom 2012-07-23 08:10:28

      בקיצור: יש לך בוס עריץ שיודע שמה שלא הולך בקול - הולך בקול רם יותר....

      אין לי בוס, והרי אין המדובר ביחסי עבודה או עובד מעביד, או שלא הבנת כוונת ועיקר הפוסט לשון בחוץ

        27/7/12 22:13:

      צטט: נעה אל-יגון 2012-07-23 07:41:46

      אני מצאתי שיטה ממש נהדרת.. הטלפון מכוון על פקס באופן קבוע ... עונה צפצוף מעצבן של פקסימיליה ... מי שרוצה מחפש בסלולארי ואז ... המספר מופיע על הצג ...... וחוץ מזה אני כל הזמן עובדת ... לא יכולה לענות .... :)

      אבל יש שיחות הרי שאת מצפה להן, שאינך רוצה לפספס....נכון?  מה את עושה אז?  הא? מופתע

        27/7/12 20:46:

      צטט: דוקטורלאה 2012-07-23 06:52:21

      הקשר המיידי באמצעות הטלפון נחשב כברכה. אבל כיום שסוגי הטלפונים הלכו והתרבו, זה יכול להפוך לקללה אם אדם עסוק בעבודתו ומוטרד כל העת. מה למדתי מסביבת הצעירים במשפחה? הם מכבים את המכשירים. כאשר הם מתפנים, או מעוניינים, הם מחזירים טלפון. זו השיטה אצלם. בשבילי מאוחר מדי. אני עניתי לטלפון בתור ילדה בת שלוש ומספרו היה 495. זה היה במשרד עסקי היבוא, "שיש מלבנון", של דודי.

      שום דבר לא מאוחר מדי לעולם דוקטורלאה, פשוט הרגלים קשה לשנות אך לפעמים צריך. ואפילו כדאי במקרה זה... 

      ''

        27/7/12 14:35:

      צטט: מרב 1956 2012-07-23 06:36:24

       

      כתיבתך משעשעת.

      מי מרגיז יותר לולי הנבחן או צילצול הטלפון?

      תודה רבה.

      לולי אף פעם אינו מרגיז אותי בשל נביחותיו, זו הדרך שלו לדבר, אתי ובכלל, לומר לי משהו, אם הוא רוצה משהו, אם כואב לו או טוב לו, איך אפשר להתרגז מזה?

      מה שקורה שהצילצול כנראה באיזה מפריע לו באם יש חוסר תגובה ממני, כי הוא רגיל שאם מצלצל אני מרימה, ופתאום אם לא מרימה הוא רואה בזאת הפרת סדר מבחינתו. כלבים מורגלים על הרגלים, הם אינם טובים אם הפתעות....

      אז קשה לו עם זה שאינני מרימה והוא אומר לי זאת בקול גבוה ורם וברור .

      הדברים שעברתי אתו, תאמיני לי שזה קטן עלי ועליו.

      ''

        26/7/12 22:44:
      למה שהכלב לא יענה בעצמו לטלפון וגמרנו ?
        26/7/12 19:36:
      מה רע בנימוס... ? זה תמיד טוב.... :)
        26/7/12 06:21:
      יופי של הת'פטרות!
      מבינה לגמרי. אני זוכרת את עצמי לפני כמה שנים ממש מרגישה שכול אחד רוצה לחתוך ממני חתיכה לעצמו. אבל זה דבר די מובנה באופי וקשה לשנות. משהו עמוק באופי, של איכפתיות ודאגה לזולת וכושר להשתתף במצוקתו של השני. מניחה שתצהירי עד מחר ותשובי ותעזרי...
        25/7/12 20:13:

      צטט: bonbonyetta 2012-07-25 19:39:11

      צטט: fox angel 2012-07-23 04:57:05

      הטלפונים הנייחים של היום מציגים לך את המספר של המטלפן לכן את יכולה לדעת מראש למי שיותר דחוף לענות. וכמו שאני מכירה אותך, יש לך הכשרון לתקשר עם חיות, ובפרט לדבר עם לולי ולהסביר את המצב :))

      אצלי אין והאמת לא בטוחה שבא לי לעשות. מה יקרה? אני צריכה להפסיק מה שאני עושה וללכת לראות לפני זה מי זה, ואם כבר את מפסיקה, וקמה כבר אפשר לענות. זה פשוט מוציא מהריכוז לפעמים.

      לגבי לולי....לא עוזר, טלפון מטריד גם את מנוחתו כנראה, והוא רוצה שזה יפסיק לצלצל ולמד שכשאני הולכת ומרימה אותו זה מפסיק.... 

      ''

       

       

      לולי מאוד חכם :))

      ומה עם להנמיך את הצלצול, שלא כ"כ יפריע ? האם זה יעזור ?

        25/7/12 19:58:

      צטט: החתול במסיכה 2012-07-23 05:05:00

      תמיד חלמתי על האופציה להעביר את הדודה הפולנייה שלי למצב רטט.

      פרחח, על מה את גורם לי לחשוב, אבל משום מה שתי המילים הללו לא מסתדרות ביחד, פולניה ורטט, לא הולך ושום דמיון חולני שיש לא יעזור לזה.

      לא רוצה לספר כאן את הבדיחה המופלאה על פולניה שמוכיחה זאת.

      תאמין לי שהסרטון הזה קטן על ידה...

      ''

        25/7/12 19:39:

      צטט: fox angel 2012-07-23 04:57:05

      הטלפונים הנייחים של היום מציגים לך את המספר של המטלפן לכן את יכולה לדעת מראש למי שיותר דחוף לענות. וכמו שאני מכירה אותך, יש לך הכשרון לתקשר עם חיות, ובפרט לדבר עם לולי ולהסביר את המצב :))

      אצלי אין והאמת לא בטוחה שבא לי לעשות. מה יקרה? אני צריכה להפסיק מה שאני עושה וללכת לראות לפני זה מי זה, ואם כבר את מפסיקה, וקמה כבר אפשר לענות. זה פשוט מוציא מהריכוז לפעמים.

      לגבי לולי....לא עוזר, טלפון מטריד גם את מנוחתו כנראה, והוא רוצה שזה יפסיק לצלצל ולמד שכשאני הולכת ומרימה אותו זה מפסיק.... 

      ''

        25/7/12 19:36:

      צטט: yonbir 2012-07-23 04:45:55

      גם אני כזה טיפוס- חייב להגיב במהירות לכל צלצול (גם בעת נהיגה) ואם לא הספקתי להגיב- עולמי חרב עלי...

      אוה, סוף סוף אחד שמבין אותי, ואצלי יש עוד את לולי שעומד על המשמר....שמלחיץ אותי עוד יותר....

      ''

        25/7/12 19:34:

      צטט: sbhsport 2012-07-23 01:35:50

      הנה מצאת הבדלים קטנים בין סגנון החיים בישראל וקנדה. כאן לא עונים לעולם (!!) לטלפון, לא משנה מי זה. רק רואים מי התקשר וחוזרים אליו מתי שנוח לך. ככה נמנעים ממצבי רוח לא נעימים שגורמים מבוכה לשני הצדדים. דבר שני, הרי לא אם כולם אנחנו באמת צריכים לדבר. אבל אם לציין עוד הבדל אחד. בקנדה קודם שולחים הודעת טקסט, כדי לוודא שהצד השני בכלל זמין לשיחה והוא לא בספורט או בפגישה, ורק אחרי שהוא עונה לטקסט, מותר להתקשר. הגיון בריא וכיבוד הפרטיות של האחר. עולם אחר, את יודעת.

      ספר לי עוד קצת על דברים קטנים כאלה מהחיים על קנדה, אשמח לשמוע זאת בחום זה. לא אוהבת את הארץ הזו בשל משהו שאתה יכול לתאר לעצמך, אבל אשמח לשמוע. 

      ''

        25/7/12 17:09:
      ובשירותים תפסו אותך. היה לי פעם בן זוג ששאלו אותו היכן הוא תשובתו היתה בשירותים.. חחח?
        25/7/12 11:40:
      אם טלפונים מטרידים אותך עד כדי כך שאת מרגישה צורך לכתוב על זה אז אולי תנתקי אותם בשעות מסוימות?
        25/7/12 07:33:
      יקירתי, מותר וגם לגיטימי לסנן שיחות ולהשיב רק לאלו שאת מעוניינת להשיב להן. אמנם כללי הנימוס הפולני שוללים את האופציה הזאת, אבל אנחנו צברים, דוקרניים ומחוספסים ועושים מה שבא לנו. אפילו אם זה מקפיץ ת'פיוז לאיזו דודה נודניקית (אגב, גם לי יש דודה כזאת). סדרי לך את השירות שיחה מזוהה בטלפון וסנני את הנודניקים, ופתאום חייך ייראו אחרת לגמרי. באשר לכלב הנובח כשלא מרימים את שפופרת הטלפון אין לי פיתרון. בתחום הזה אני לא מתמצאת בכלל...:) המשך שבוע קריר יותר שיהיה לך, טלי*
        24/7/12 23:03:
      כאן עולה השאלה מי הם האנשים הקרובים לנו באמת. לדעתי, אלו הם אנשים שאפשר להתנהג איתם באופן טבעי. אני לא מתכוון לגסות רוח אלא לצפות שהם יבינו את העובדה שיש לנו גם "אני" ולכבד את ה "אני" שלנו גם כשהוא לא בדיוק לפי הכתוב בספר על נימוסים והליכות. החיים בחברה מחייבים כללי התנהגות מקובלים עם הזולת אבל האדם זקוק גם למרחב פרטי משלו וחבריו האמיתיים הם אלה שהוא מרשה להם להכיר, מי יותר ומי פחות, את דמותו כפי שהיא משתקפת באותו מרחב פנימי.
        24/7/12 22:40:

      צטט: שלויימה 2012-07-22 23:39:11

      תנסי מענה קולי - נראה את הדודה נובחת על ההודעה המוקלטת...- בפולנית.

      אז זהו, שיש לי, אבל אני שוכחת את זה ועונה אוטומטית לטלפון, ואם לא עונה לולי נובח עלי ומרעיש עולמות.... 

      ''

        24/7/12 22:39:

      צטט: ~בועז22~ 2012-07-22 23:22:08

      לדודה פולניה יש פתרון: עונים יפה ואז מניחים בשקט בשקט בשקט את השפורפרת על השולחן, הדודה מדברת את עצמה למוות, חוזרת על כול הסיפורים הישנים והחדשים (שהם בעצם ישנים, אבל ממוחזרים לעייפה...), מדי פעם מרימים את השפורפרת נוהמים קריאות הסכמה מדודות ומניחים את השפורפרת על השולחן..., עד ש..., מוצאים סיבה מספיק טובה (אני צריכה להוציא את לולי למסדר פיפי, למשל...) וזהו..., קאפיש?!!!

      --

      רעיון, לא בטוחה שאעמוד בזה, או שאני מרימה את השפוף או שלא, אין סבלנות כל פעם להצטרך לחזור לשפופרת להנהן, ללכת, לחזור שוב, יאללה....לא רוצה....

      '' 

        24/7/12 22:35:

      צטט: galit sho 2012-07-22 23:01:22

      טלפון מי שמצלצל, כלב מי שנובח...(ניסית אטמי אוזניים?)

      את צריכה לראות את החיוך שעלה על הפרצוף שלי כשראיתי את התגובה שלך....תודה 

       

      ''

        24/7/12 22:18:
      השאלה היומיומית בין הצורך או הרצון לנתינה, הקשבה ויכולת הכלה. לעיתים כאשר אנחנו כל כך רוצים להיות עבור הצד השני אנחנו שוכחים לתת לעצמינו את המקום שהרי המחיר הוא לשים את סדר העדיפות של האחר אחרינו ולא בהכרח לפנינו. תודה על החומר למחשבה גם עבורי יקירה.
        24/7/12 21:58:
      אנחנו עוברים שינויים בהתמדה, המציאות סביבנו לא מתאימה לשינוי הפנימי ואז ?
        24/7/12 20:19:
      הי, אולי תתני פעם לכלב לענות לטלפון...
        24/7/12 19:47:
      צריך לדאוג שצלצול הטלפון יהיה נעים ודי שקט, וכך לפעמים הוא משתלב עם המוסיקה שברדיו ואפשר אפילו להתעלם, יש צילצולים שרק מלשמוע אותם הפיוזים נשרפים, ימים נעימים וקרירים.
        24/7/12 13:04:
      ??????>>>>>>>
        24/7/12 05:36:
      תקשורת לא תמיד פשוטה
        23/7/12 23:34:

      צטט: נ.י.ל.י 2012-07-22 22:39:41

      כשיש לולי ודודה פולניה
      ואת באמצע יקירה
      אז בך איני מקנאה
      להחליט זה דבר אחד ולקיים....חחחחחח

      אהבתי את כתיבתך המרעננת ביום קיץ חםחיוך

      ------------

      תודה חברה,

      למחמאה ומילה טובה,

      שמחה שאהבת הכתיבה,

      ושחיוך על פנייך העלתה,

      בשיר מחורז לך מחזירה,

      שבוע יותר קריר מקווה....

      ''

      פונץ קריר עם פירות העונה

      ישיב נפש עייפה וקצרה

      ירגיע יחייך גם בחמסין נורא....

        23/7/12 22:30:

      אני מבינה שהתכוונת לפוסט רציני,אבל אותי זה הצחיק...

      *

      אלומה

        23/7/12 22:15:
      אולי עדיף שלא אענה לטלפון בזמנים כאלה?- הנה ענית בעצמך. וע שקט
        23/7/12 21:15:

      אם הרגלת את כולם שאת תמיד עונה - אז נוזפים בך כשלא.

      אם תרגילי אותם שלא - אז לא ינזפו, אבל אחרי זמן מה גם לא יתקשרו.

      אז מתפשרים.

      כשאין כח לענות - סוגרים את הטלפון. מכסימום - מתקשרים ל"שלא נענו" אחרי הפתיחה מחדש. 

        23/7/12 20:45:
      בול הדודה שלי. ניסיתי להתפטר, לא אישרה לי:-(
        23/7/12 20:23:
      בשביל זה המציאו את שרות שיחה מזוהה !!ותא קולי!!,,,אני כבר מזמןןןן לא על תקן פקידת קבלה ,לפעמים גם הצילצול מושתק שהולכת לנוח ובלילה,,אם יש משהו חשוב ודחוף שישאירו הודעה אני מיד חוזרת להודעות מהטלפון או אימייל, יש ימים שלא בא לי לדבר עם אףחד,, עונה בזמני ,וסתם קרציות ,,שיחפשו,,,,הבית שלנו זה החיים שלנו,,נראה לי ממש מטורף ובלתי אפשרי להיות זמין בכל שעה ולכל אחד,,,יש כאלו שמתלוננים שלא עונה,,,איזה אנטיפתיתתת (((-: ,,,,, שיהיה לך שבוע שקט רגוע ונעים ותעני רק עם חיוך על הפנים(:
        23/7/12 18:51:
      אין לי דודה פולניה לא צריכה להתפטר.
        23/7/12 18:23:

      בונבוניטה יקירתי נשיקה

      ((-: טוב, זהו שיכנעת אותי, נכון! לפעמים אני בבית ולא מתאים לדבר בטלפון!

      אז מי שיחפש אותנו, יחייג שוב או שישאיר הודעה

      * כוכב אהבה ממני

      וחיבוק אוהב יקירתי

        23/7/12 14:59:

      תגידי מאמי,

      את סובלת מפולניות יתר????

      הכי גרוע זה אחד שעובד בלשכת התעסוקה ומפטרים אותו ולמחרת הוא מגיע להחתים כרטיס
        23/7/12 14:13:
      שמחה בשבילך! זה בוודאי מרגיש נפלא! ומוסיף בריאות ושמחה! בהצלחה גם בבאות,
        23/7/12 14:06:
      צודקת בהחלט וכששמעתי את הכלב שלך נובח . לואישלי פתאום התחיל לנבוח גם
        23/7/12 13:30:
      רעיון טוב להתפטר (כתיבה מחייכת:)
      התפטרת... ממה, בדיוק? לא מהצורך להתנצל, כי כתבת רשימה זו... ;)
        23/7/12 08:10:
      בקיצור: יש לך בוס עריץ שיודע שמה שלא הולך בקול - הולך בקול רם יותר....
        23/7/12 07:41:
      אני מצאתי שיטה ממש נהדרת.. הטלפון מכוון על פקס באופן קבוע ... עונה צפצוף מעצבן של פקסימיליה ... מי שרוצה מחפש בסלולארי ואז ... המספר מופיע על הצג ...... וחוץ מזה אני כל הזמן עובדת ... לא יכולה לענות .... :)
        23/7/12 07:39:
      כל כך מזדהה
        23/7/12 06:52:
      הקשר המיידי באמצעות הטלפון נחשב כברכה. אבל כיום שסוגי הטלפונים הלכו והתרבו, זה יכול להפוך לקללה אם אדם עסוק בעבודתו ומוטרד כל העת. מה למדתי מסביבת הצעירים במשפחה? הם מכבים את המכשירים. כאשר הם מתפנים, או מעוניינים, הם מחזירים טלפון. זו השיטה אצלם. בשבילי מאוחר מדי. אני עניתי לטלפון בתור ילדה בת שלוש ומספרו היה 495. זה היה במשרד עסקי היבוא, "שיש מלבנון", של דודי.
        23/7/12 06:36:

       

      כתיבתך משעשעת.

      מי מרגיז יותר לולי הנבחן או צילצול הטלפון?

        23/7/12 05:34:
      נהדרת כתיבתך
        23/7/12 05:05:
      תמיד חלמתי על האופציה להעביר את הדודה הפולנייה שלי למצב רטט.
        23/7/12 04:57:
      הטלפונים הנייחים של היום מציגים לך את המספר של המטלפן לכן את יכולה לדעת מראש למי שיותר דחוף לענות. וכמו שאני מכירה אותך, יש לך הכשרון לתקשר עם חיות, ובפרט לדבר עם לולי ולהסביר את המצב :))
        23/7/12 04:45:
      גם אני כזה טיפוס- חייב להגיב במהירות לכל צלצול (גם בעת נהיגה) ואם לא הספקתי להגיב- עולמי חרב עלי...
        23/7/12 01:35:
      הנה מצאת הבדלים קטנים בין סגנון החיים בישראל וקנדה. כאן לא עונים לעולם (!!) לטלפון, לא משנה מי זה. רק רואים מי התקשר וחוזרים אליו מתי שנוח לך. ככה נמנעים ממצבי רוח לא נעימים שגורמים מבוכה לשני הצדדים. דבר שני, הרי לא אם כולם אנחנו באמת צריכים לדבר. אבל אם לציין עוד הבדל אחד. בקנדה קודם שולחים הודעת טקסט, כדי לוודא שהצד השני בכלל זמין לשיחה והוא לא בספורט או בפגישה, ורק אחרי שהוא עונה לטקסט, מותר להתקשר. הגיון בריא וכיבוד הפרטיות של האחר. עולם אחר, את יודעת.
        22/7/12 23:39:
      תנסי מענה קולי - נראה את הדודה נובחת על ההודעה המוקלטת...- בפולנית.
        22/7/12 23:22:
      לדודה פולניה יש פתרון: עונים יפה ואז מניחים בשקט בשקט בשקט את השפורפרת על השולחן, הדודה מדברת את עצמה למוות, חוזרת על כול הסיפורים הישנים והחדשים (שהם בעצם ישנים, אבל ממוחזרים לעייפה...), מדי פעם מרימים את השפורפרת נוהמים קריאות הסכמה מדודות ומניחים את השפורפרת על השולחן..., עד ש..., מוצאים סיבה מספיק טובה (אני צריכה להוציא את לולי למסדר פיפי, למשל...) וזהו..., קאפיש?!!!
        22/7/12 23:01:
      טלפון מי שמצלצל, כלב מי שנובח...(ניסית אטמי אוזניים?)
        22/7/12 22:56:
      אכן... בייחוד בחום הזה
        22/7/12 22:39:

      כשיש לולי ודודה פולניה
      ואת באמצע יקירה
      אז בך איני מקנאה
      להחליט זה דבר אחד ולקיים....חחחחחח

       

      אהבתי את כתיבתך המרעננת ביום קיץ חםחיוך