כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    FTTH Israel

    FTTH Israel - סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל

    הסיבים האופטיים משנים את חיינו: הם יאפשרו לנו להתחבר לטלויזיה היי דפינישין , ערוצי קול,מידע ותקשורת דיגיטלית ברוחב פס של מאות מגה-ביט. נוכל ללמוד ולעבוד מהבית - לגור במצפה רמון ולהרגיש בתל-אביב.

    ארכיון

    "התספורות מממנות" את יציבות הבנקים והמשק

    4 תגובות   יום שני, 23/7/12, 08:33

    הציבור באמצעות המוסדיים מימן את היציבות הבנקאית במדינת ישראל ואת הצמיחה באמצעות "תספורות" גדולות שרק ילכו ויתעצמו. גם  חברות הביטוח שקיבלו אישור מוועדת בכר  לדמי ניהול גבוהים  יאלצו להצטמצם בקרוב בהתאם להוראות המפקח על שוק ההון באוצר. עכשיו כשגם הגרעון בתקציב גדל , המצב באירופה קשה  והיצוא הישראלי מדרדר, שר האוצר רוצה להעלות את גיל הפרישה ולוותר לחברות הבינלאומיות על מיסים מהעבר בעשרות מיליארדי שקלים . 

     

    ועדת בכר שקבעה את הכללים  להעברת כספי הפנסיה והקרנות מהבנקים לחברות הביטוח ואחרים איפשרה לממן פרויקטים מסוכנים כמעט ללא בטחונות ותחת רגולציה חלשה ובכך איפשרה למשק לצמוח.  כאשר הסיכונים וההתנהלות הלא מבוקרת והרשלנית לעיתים הכריעה את הפרויקט "התספורות " הצילו את בעלי ההון ורוב החובות האבודים נפלו על חשבון כספי הפנסיה של הציבור ולא פגעו משמעותית ביציבות הבנקים. 

    למה הדבר דומה ? אם אנחנו ממנים את גרעון המיים שלנו ממאגרי מים לשעת חירום אז בשוטף אנחנו לא נפגעים, אך כשמגיעה שנת בצורת ואנחנו צריכים להשתמש במאגרי המיים לצרכי חירום , פתאום מתברר לנו שהמאגרים ריקים למחצה ואינם מספיקים לשעת חירום.

    לפי התחזית של הרשות לניירות ערך  עד שנת 2016  יפסיד הציבור לפחות 45 מיליארד שקלים מכספי החסכונות וזו רק ההשפעה הישירה של הסדרי חוב . בנוסף צפויים הפסדים עקיפים מתשואות של מניות ואגרות חוב שלא בהסדרים , אך מושפעים מהסדרי החוב ומפשיטות רגל. 


    עכשיו כשברור שכספי הציבור משועבדים  לטובת קרנות ללא תשואה בשנים הבאות, האוצר רוצה להעלות את גיל הפרישה פעם נוספת . ראוי לציין כי גיל הפרישה לצרכי פנסיה הגבוהה ביותר בעולם המערבי פרט לקוריאה הוא 67 , ממש כמו בישראל וברוב מדינות אירופה  גיל הפרישה הוא עדיין 65. 


    אומר שמואל האוזר יו"ר הרשות לניירות ערך : 

     "אנחנו נמצאים כיום בעיצומה של תקופה סוערת בשוק ההון. שנת 2011 היתה שנת התפכחות מתחושת האופוריה בשוקי ההון לפיה המשבר הפיננסי כבר מאחורינו. בשנים 2008-2011 היו במשק הסדרי חוב בשווי של 20 מיליארד שקל, וזה עדיין לא הסוף", סיפר האוזר.

    בשנת 2012 צפויים להיפדות בשוק האג"ח הקונצרני 35 מיליארדי שקלים מתוכם 4.6 מיליארד חובות בעייתיים ששיעור התשואה לפדיון בהם גבוה מ-15%. עד סוף 2016 יהיו הפדיונות 146 מיליארד שקל מתוכם 20 מיליארד בעייתים.  

      האוזר מנה את מספר הסדרי החוב בשנים האחרונות: 2 ב-2008, 41 ב-2009, 20 ב-2010, 34 ב-2011. 

    ''

    שמואל האוזר,יו"ר הרשות לניירות ערך ,."ב-2011 התפכחנו - המשבר הפיננסי לא מאחורינו"


    בינתיים , למזלנו ראש הממשלה מקפיא את בקשת האוצר לתת הקלות מס רטרואקטיביות של עשרות מיליארדי שקלים לרווחים הכלואים של חברות בינלאומיות . בהתחלה אמרו שמדובר בהכנסות של 20 מיליארד שקל לתקציב המדינה בשנה הבאה, וזה יעזור בתקופה הקשה. אז למה לוותר? צריך לזכור שישראל כבר איננה זקוקה למטבע חוץ מהחברות הבינלאומיות וכי התחרות על כח אדם הנדסי בישראל בין החברות הבינלאומיות לבין עצמן ובינם לבין חברות ישראליות מתחיל להזיק למשק הישראלי המצוי ברוויה של כח אדם בתחומי ההייטק.  


    שטיניץ פישר ושריג יודעים כי הצמיחה במשק הישראלי והיציבות של הבנקים וחברות הביטוח הושגה על חשבון ויתור על העתיד הפנסיוני  של אזרחי  מדינת ישראל , אז מה הם עושים בנידון ? 


        

    דרג את התוכן: