כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    בוודאי ששערוריית זיוף הליבור יכולה להתרחש גם אצלנו

    0 תגובות   יום שני, 23/7/12, 19:08

    חוסר התחכום של ענף הפיננסים אצלנו, מגן עלינו מפני שערוריות כמו זיוף שערי הליבור. אבל לא לעולם חוסן, כי בסופו של דבר הגורם האחראי הוא אתה, אני, אנחנו, כולנו.

     

    מן העיתונות: אחרי זיוף הליבור: האם ניתן להטות את הריבית על המשכנתא בישראל?
    הטיית ריבית הליבור שנחשפה בבריטניה עירערה את אמינותה של מערכת הבנקאות בכל העולם ■ בישראל, הטיה כזאת עלולה לפגוע בנוטלי המשכנתאות ■ כך נקבעת הריבית על המשכנתא - וכך אפשר להשפיע עליה

    http://www.themarker.com/markets/1.1783157

     

    תגובתי

    תארו לעצמכם מצב בו הנכס הפיננסי מספר 1 בעולם, זה שממנו נגזרים, ישירות או בעקיפין,  מחירי כל אגרות החוב, המשכתנאות, ריבית החובה והזכות בבנק, הריבית על החסכונות שלנו, שערי המט"ח, מחירי כל הנגזרים הפיננסים מכל הסוגים, שערי כל מדדי הבורסות בעולם ושווי החיסכון הפנסיוני של אוכלוסיית כל העולם - מתגלה כמזוייף, כנתון למניפולצייה של בנקאיים וסוחרי ריבית מתוחכמים, העושים בו כבשלהם, רק כדי להעשיר את כיסם הפרטי.

    איך זה גורם לכם להרגיש? לא נעים, נכון?  


    זה מה שנחשף בחודשים האחרונים, פרשת הונאה ומניפולצייה של שער ריבית הלייבור  בבריטניה, שהיו מעורבים בה הדרגים הבכירים ביותר בעולם הבנקאות ומתחתם שרשרת שלמה של מנהלים, מנהלי השקעות וסוחרים.

     

    מדובר בשערורייה שחוללה רעידת אדמה בעוצמה אדירה והאמת היא שאת תוצאותיה אנחנו בקושי התחלנו להרגיש.

     

    ממש כמו רעידת אדמה, אם אתה שומט את הקרקע מתחת לרגליך, כל העולם שלך מתמוטט.

     

    העולם הפיננסי ומערכת הבנקאות כולה בנוייה בראש ובראשונה על אמון.

    כל עוד הוא קיים - היא יכולה להמשיך ולהתקיים, איכשהו, למרות חסרונותיה הרבים.

     

    בלי אמון - הכל מתמוטט. אנחנו, הלקוחות רוצים להאמין בשיטה ובאנשים העומדים מאחוריה, בנקים חייבים להאמין זה לזה וכולם יחד רוצים להאמין לבנק המרכזי ולרגולטרים.

     

    לא מדובר בערכים גבוהים ומנותקים מחיי היום יום שלנו. כשאני נכנס לבנק, אני רוצה להאמין שיועץ המשכנתאות או ההשקעות שלי, פועל לטובתי, חושב על האינטרסים שלי, טורח להתעדכן מקצועית כדי לתת לי שירות מקצועי ונלחם על זכותי לקבל אותו במחיר תחרותי והוגן.

     

    עזבו את הרגולטורים, את מבקרי הפנים, את החוקים והתקנות ואפילו את העיתונות החוקרת. כבודם של כל אלה במקומם מונח, הם ללא ספק רכיבים חיוניים בפאזל, אבל בסופו של דבר הכל מתחיל בצורך שלנו להאמין זה לזה, להאמין בהוגנות של השיטה ובכך שהמערכת האדירה הזו, חובקת העולם, מתנהלת בצורה נקייה, שקופה ומקצועית על ידי אנשים, כמוני וכמוך, שלא שוכחים שפרנסתם תלוייה בנו הלקוחות ובאמון שאנו רוחשים להם ולמערכת כולה. הם הרי תלויים בנו, אנחנו תלויים בהם.

     

    שערוריית זיוף שערי ריבית הליבור בלונדון, מצטרפת למספר שערוריות בקנה מידה אדיר בשנים האחרונות - פשיטת הרגל של אנרון בארה"ב, בועת הסאב-פריים בארה"ב שהציתה את המשבר העולמי ב- 2008 ושחשפה מניפולציות וזדון בתעשיית הפיננסים האמריקאית, טירוף המערכות שקדם להתפוצצות בועת הנאסדק ב- 2001  - אלו רק מספר דוגמאות לרעידות אדמה שאת הנזקים שלהם אנחנו עדיין מרגישים ומשלמים.

     

     מה משותף לכל ההונאות, הבועות והמשברים?

    מה שמשותף לכל הכשלונות המהדהדים האלה, זה לא פרצות בחוק, לא כישלון הרגולטורים ולא שיטת המיון והפיקוח על מי שעובד בענפי הבנקאות והפיננסים.

    לא ולא, הכישלון מקורו בטבע האנושי, במרכיב האנושי

     

    כל אחד מאיתנו רוצה להרוויח כמה שיותר, לא רק כדי להתפרנס, אלא גם כדי למלא צרכים גבוהים יותר בפרמידת הצרכים של מאסלו.

     

    אנשי תעשיית הפיננסים והבנקאות חיים בשביל להרוויח, הם מקבלים מזה זריקה אדירה לאגו, לדימוי העצמי שלהם, לסטטוס החברתי שלהם והוכחה לכישרונם ולתחושת העליונות שלהם על האחרים.

     

    אפשר לשאול מה פתאום להיטפל למיעוט שבמיעוט של אנשים שתאוות הבצע וההתמכרות לכסף העבירה אותם על דעתם עד שביצעו את המניפולציות שממשיכות להיחשף  ואיך זה בכלל קשור לכל אחד מאיתנו?

     

    אז זהו, שגם אנחנו רוצים יותר: יותר כסף, יותר כבוד, יותר הערכה מהסביבה, יותר סמלי סטטוס, רוצים להיות יותר מוצלחים מהאחרים, להתחרות בהם ולנצח.  

     

    נכון, שהרצון הגולמי הזה של כולנו, לדאוג לעצמי, להרוויח כמה שיותר, אם צריך - אפילו על חשבונם של האחרים, הפך למרוסן ומעודן יותר, בגלל מסגרות חברתיות, נורמות וערכים שמונעות מאיתנו למלא את הרצונות האגואיסטיים שלנו בצורה הכי גולמית וישירה שיש, אבל מתחת לכל המוסכמות החברתיות, האיסורים והחוקים - כולנו אותו הדבר.  

     

    לאותם אנשים העוסקים בבנקאות ובפיננסים, ניתנה ההזדמנות לממש את אותם רצונות בעבודתם בצורה ישירה ועוצמתית.

     

    כסף וכח הולכים יחד ואיתם באות ההזדמנויות להרוויח והרבה.

     

    מרביתם, עושים זאת ביושר - אם כי גם זו נקודת מחלוקת.

    האם אדם ישר וקשה יום העושה את עבודתו נאמנה ובו בעת עובד בתוך אירגון פיננסי דורסני ואגרסיבי, אינו שותף  לדבר עבירה?  

     

    אולי לזה מתכוונים אלו הטוענים שאין לנו להפנות אצבע מאשימה לאף אחד, אלא לעצמנו. כי אנו מאפשרים את קיומה של שיטה כזו, למרות שאנו מודעים לחסרונותיה.

     

    אין לנו זמן להיות דון-קישוט, כי אנחנו בעצמנו עסוקים בקרב הישרדות יום יומי, בעולם שמרבית המערכות שלו הפכו עויינות לנו. כל השיטה כולה מבוססת עלינו, אנחנו חלקים מאותה מציאות ובלעדינו היא לא יכולה להתקיים ולכן - במקום למהר ולהאשים חבורה מצומצמת של אנשים שחצתה את הגבול בין חוקי ללא חוקי, כדאי שנבצע, במקביל, תהליך של בדק בית.

     

    לכן, השאלה האם פרשייה דומה של זיוף ריבית ה"תלבור" הישראלית, שזו המתכונת המקומית של ריבית הלייבור, היא בכלל שאלה רטורית.

    ברור שזה יכול לקרות בישראל. זה יכול להתרחש בכל מקום בעולם בו ישנם אנשים, פשוט כי הטבע האנושי הוא כזה, באשר נלך ולאן שנפנה.

     

    חוסר התחכום של ענף הפיננסים בישראל מגן עלינו. אבל לא לעולם חוסן

    באופן פרדוכסלי, מה שעומד לזכותה של המערכת הפיננסית והבנקאית המקומית, הוא חוסר התחכום שלה ביחס למקבילות לה באירופה ובארה"ב.

    זה מה שחסך לנו את בועת הסאב-פריים ואת שערוריית הלייבור האחרונה שנחשפה.

     

    פשוט, אין בישראל מסחר מפותח בנגזרי ריבית, במוצרים פיננסים מרוכבים, במכשירי השקעה ממונפים ברמות אדירות כמקובל בחו"ל ובמוצרי משכנתא מורכבים וחדשניים.

    אבל כל אלה מתפתחים בישראל, בהדרגה ואין ספק שעם התחכום והשכלול של שוק ההון, יגיעו גם השערוריות וההונאות המתוחכמות.


    ברור שצריך להיערך רגולטורית, לשכלל את הביקורת, להקים מנגנוני אכיפה ובקרה. אבל אסור ליפול למלכודת ולהניח שזה צריך להיות המאמץ העיקרי.

     

    הכל מתחיל באמון בינינו, השחקנים השונים באותה המערכת. הקשרים בינינו, הם הבסיס להבראה אמיתית של השיטה.

     

    דמיינו לרגע מצב היפותטי, לפיו אתה, את, אני נכנסים לבנק, מתיישבים מול יועץ המשכנתאות ו...מגלים בכסא ממול את אח שלכם, או את אמא, או את הבת הגדולה שלכם.  אם נתחיל להתייחס כך אחד אל השני, כמו אל בן משפחה אהוב - יחזור האמון למערכת ואיתו היציבות וגם הרווחים.

    כל השאר - זה קוסמטיקה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין