כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    נתוני האבטלה "משופצים" כלפי מטה ומונעים היערכות להחמרה דרמטית בשוק העבודה

    2 תגובות   יום שני, 23/7/12, 21:50

     חייבים להקדים ולהנהיג תוכנית חירום לאומית לחינוך והשכלה של מובטלים 

     

    מן העיתונות: בנק ישראל- דחיפת אוכלוסיות לשוק העבודה תגדיל האבטלה
    מחקר חדש של בנק ישראל מוצא שכל עוד לא יהיה גידול במספר המשרות - יהיה גידול במספר דורשי דמי אבטלה http://www.themarker.com/markets/1.1782842 

     

    תגובתי:

    מלכוד 22

    מצד אחד רוצים לשלב יותר אוכלוסיות בשוק העבודה, למשל חרדים וערבים

     ומצד שני - צעדים כאלה עלולים להגדיל את האבטלה, כיון שיהיו יותר מחפשי עבודה על כמות נתונה ומוגבלת של משרות.

     

    העלאת גיל היציאה לפנסייה תגרום לעלייה בנתוני האבטלה

    גם ההעלאה הצפוייה בגיל הפרישה לפנסייה, שהפכה לצורך דחוף ברחבי העולם ואצלנו, בגלל חוסר היכולת הכלכלית של החיסכון הפנסיוני לממן את העלייה בתוחלת וברמת החיים, תפעל לאותו כיוון.

    עובדים לקראת גיל פרישה ימשיכו לעבוד ו"יתפסו" מקומות עבודה של צעירים המעוניינים להשתלב בשוק העבודה והתוצאה – עלייה באבטלה.

     

    שימו לב לאבטלת צעירים, ממש כואב הלב

    ובכלל, המשבר העולמי חסר התקדים הזה, מייצר עלייה דרמטית בשיעורי האבטלה.

    במדינות ה- PIIGS מדובר על אבטלה דו-ספרתית ואם מסתכלים על נתוני אבטלת צעירים – היא מגיעה בחלק מהמדינות גם ל-50%.

     

    אבטלה בקרב צעירים היא סוגייה כאובה במיוחד ומסמלת גם את אובדן הדרך הכלכלית, את המצוקה החברתית ואת חוסר התקווה לעתיד.

    בוגרי אוניברסיטאות ברחבי אירופה, חוזרים הביתה ומוצאים שם שיממון תעסוקתי, דווקא בתקופה בחייהם שהם בשיא כוחם ומרצם. זו התקופה בה הם אמורים לבנות את עצמם מבחינה כלכלית ומשפחתית, כל החיים הם הכשירו את עצמם לרגע האמת ו....פשוט אין עבודה.

     

    גם הסטטיסטיקה ה"משופצת" של שיעור האבטלה איננה מחמיאה לנו

    גם בארה"ב האבטלה גבוהה, נושקת ל-8.5%, למרות אינספור תמריצים לשוק העבודה ולכלכלה ולמרות הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה ל- 99 שבועות.

     

    בשני המקרים, באירופה, בארה"ב ובמדינות רבות נוספות בעולם, גם אצלנו, הנתונים הרשמיים של רמת האבטלה מוטים חזק מאוד כלפי מטה ואינם מייצגים עד כמה האבטלה הפכה לשכיחה ברחבי העולם.

    ההערכה היא ששיעור האבטלה האמיתי גבוה בכ- 50% עד 100% מהנתונים הרשמיים.

    לא מדובר בטעות סטטיסטית, אלא בשיטת מדידה מעוותת שכל מטרתה לצייר תמונה ורודה בהרבה מהמציאות המרה.

    איך עובדת השיטה?

    אני אדגים על ארה"ב, אך זה לא פטנט ייחודי שלה:

    -אם אתם צריכים ומחפשים משרה מלאה ונאלצים להסתפק במשרה חלקית – אתם לא נחשבים מובטלים.

    -אם אתם זקוקים ומחפשים עבודה קבועה וחוייבתם לעבוד במשרה זמנית – אתם לא נחשבים מובטלים.

    - אם התייאשתם מלחפש עבודה והצטרפתם למעגל ה"אבטלה הכרונית" – אתם לא נספרים כמובטלים לצורך הסטטיסטיקה.

     

    יש על זה סרטון משעשע ומאיר עיניים, באנגלית ( בלי תירגום) – ממליץ בחום לצפות.

     

    בארה"ב, מתפרסם בכל חודש, לצד נתון האבטלה הרשמי ה"משופץ" בצורה חוקית כלפי מטה, גם הנתון האמיתי של מספר המובטלים בארה"ב מתפרסם מדי חודש על ידי משרד העבודה בט' הנקרא U-6 והפער דרמטי.

    שיעור האבטלה הרשמי בארה"ב הוא 8.3% ואילו בפועל, הוא גבוה מ- 15%, כמעט כפול!!

    ולא לשכוח שמאחורי הסטטיסטיקה מסתתרים אנשים, משפחות  וקהילות.

     

    גם ישראל לא חפה מ"טעויות" בשיטת המדידה.

    זוכרים איך בתחילת 2012 תוקן בפתאומיות נתון המובטלים אצלנו בכמעט-1% שלם כלפי מעלה, מ- 6.4% לכמעט 7.4% מובטלים?

    פתאום נזכרו ליישר קו עם שיטת המדידה הנהוגה במערב, אבל נשארו עם העיוותים שלה.

     

    שלא תטעו – האבטלה בישראל אומנם נמוכה מבמערב, אבל היא גבוהה בהרבה מהנתון הרשמי והיא במגמת עלייה שתלך ותתעצם, ככל שנרגיש עוד ועוד את השפעתו של המשבר הכלכלי והפיננסי העולמי עלינו.

    יותר ויותר אינדיקטורים כלכליים מעידים כי ההאטה כבר אצלנו. זה עוד לא מיתון, אפילו רחוק מכך, אבל המגמה ברורה.

     

    הפיתרון הכלכלי לטיפול באבטלה - עידוד צמיחה
    כלכלנים יגידו שהפיתרון הוא בצמיחה כלכלית, שמייצרת גם יותר משרות.  

    כמה פשוט – ככה נכון.

    אבל גם זה חלום באספמיה.  העולם הולך למיתון, זו עובדה מוגמרת.

     

    צריך להפנים - האבטלה בכל העולם במגמת עלייה, גם אצלנו וזה רק יהיה יותר גרוע.

    מדובר בפצצת זמן כלכלית וחברתית וחשוב להיערך לטיפול בבעיית האבטלה הגואה.


    יש להקדים ולאמץ תוכנית חירום לאומית לטיפול בבעיית האבטלה הגואה

    כיום - משלמים למובטל דמי אבטלה לכמה חודשים  ובכך ממצה המדינה את הטיפול בו. גם מה שהמובטל עושה, בין ביקור לביקור בלשכת התעסוקה זה עניינו שלו.

    אף אחד לא ממש מתעניין כיצד הוא נערך לשינויים בחייו, איך הוא מסתדר כלכלית, משפחתית ועם בן/בת הזוג, סה"כ אבטלה זו תקופה אישית לא קלה.


    אם בתום תקופת הזכאות לדמי אבטלה, הוא לא מוצא עבודה - עליו להסדיר את תשלומיו לביטוח הלאומי ו...זהו. שיסתדר לבד. 

    רק בנסיבות חריגות, המובטל יהיה זכאי לקבל הלאה גם הבטחת הכנסה.


    -במקום זאת, אולי כדאי לנצל את תקופת הזכאות לדמי אבטלה ולהשקיע בהון האנושי של המובטל? 

    הכל מתחיל בדימוי עצמי. במקום "דמי אבטלה" המובטל יהיה זכאי ל"מילגת לימודים".

    נשמע יותר טוב, נכון?


    -תקופת הזכאות למילגה תוגדר כתקופת לימודים והכשרות. חובה.


    -מטרת הלימודים וההכשרות לשפר את יכולתו של הסטודנט להבין מה קורה בעולם, מה פשר ההתפתחויות החברתיות והכלכליות ההופכות ליותר ויותר מאיימות, איך הוא יכול לאזן את התקציב המשפחתי ולהשתלב מחדש בשוק העובדה החדש, בשינויים המתחייבים מההרעה במצב הכלכלי ברחבי העולם.  

     

    -כך יוכל הסטודנט לנתח את מצבו האישי, המשפחתי והחברתי מתוך הבנה שהקשר ההדוק והתלות ההדדית בין כולנו הולכים וגדלים ולפיכך מחייבים גם התקשרות חדשה בינינו, בערבות הדדית, שיתופי פעולה סינרגטיים, פעילות קהילתית מפותחת ושיטה כלכלית וחברתית יותר מתחשבת, אנושית ומתונה.

     

    -הוא יקבל כלים תעסוקתיים, התנהגותיים, כלכליים וחברתיים לתפקד בסביבתו הטבעית, לאזן את התקציב המשפחתי, לחפש נכון עבודה, להגדיר יעדים מציאותיים מהעבודה החדשה, לשלוט ולאזן את הצריכה, להתנהל נכון מול בן/בת הזוג והילדים ועוד.

     

    תקופה כזו של הכשרות ולימודים יכולה לסמן עבור כל אחד מאיתנו פתח לחיים חדשים ולתקווה.

    התקווה היא כח מניע אדיר, לא פחות מהייאוש.

     

    הכל טוב ויפה, אבל איך זה קשור אליי?

    אני מניח שאתם קוראים את הפוסט הזה, חלקכם מסכימים, חלקכם מתנגדים, אבל רובכם שואלים מה זה בכלל קשור אליכם?

    הרי יש לכם עבודה, חסכונות ובסה"כ – תמיד אפשר לשפר, אבל המצב "בסדר".

    לא תאמינו עד כמה דברים יכולים להשתנות, ממש כהרף עיין.


    גם היום, האבטלה הגבוהה משפיעה על המועסקים.

    היא מהווה נטל על הביטוח הלאומי ועל תקציב המדינה, היא מתבטאת גם בעלייה באלימות, פגיעה בביטחון האישי שלנו ובנטל החברתי בו נושאת מדינת הרווחה את אלה הזקוקים לשירותיה.

     

    אני מאחל לכולנו פרנסה בשפע ועבודה – כי עבודה זו דרך חיים, זה הרבה יותר מרק פרנסה.

    אבל צריך להבין שהמשבר הזה עוד יטרוף את הקלפים לרבים מאיתנו.

     

    תוכנית החינוך שהצעתי לטיפול בבעיית האבטלה ובמובטלים עצמם, חשובה מאוד, אם ברצוננו לנטרל את פצצת הזמן הכלכלית והחברתית שאבטלה גבוהה מהווה.

     

    מה יש, אם אפשר לחייב אותנו להגיע לקורס נהיגה מונעת, אי אפשר לעשות אותו דבר עם תוכנית ההכשרות והחינוך למובטלים ועוד תמורת תשלום מילגות ושיפור יכולות אישיות ותעסוקתיות?

    ברור שאפשר – זה רק עניין של מודעות למצבנו האמיתי ושל החלטה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/8/12 11:11:

      לנוכח כותרות כמו "במשרד התמ"ת נערכים לזינוק באבטלה לרמה של 9% ", מתחזק הצורך באימוץ תוכנית חירום לאומית לטיפול במובטלים.

      את הגידול באבטלה לא נצליח לעצור, כי הוא חלק ממשבר וממגמה עולמית.

      השאלה היא רק מה עושים עם המובטלים.

      לזה בדיוק התייחסתי, בהצעה מפורטת, בפוסט המקורי.

       

      כל ההתפתחויות הכלכליות מאז, תומכות בכך שהאבטלה תלך ותצבור תאוצה ושעלינו לטפל בה בדחיפות, כדי לנטרל את פצצת הזמן הכלכלית והחברתית.

        24/7/12 11:00:
      אחד הרעיונות שעלו בי למקרא הדברים הוא שהמדינה תממן תוכניות הכשרה למובטלים. המובטלים מצידם יחזירו חלק מעלות ההכשרה כאשר הם יחזרו למעגל התעסוקה. כך, המדינה תורמת אקטיבית לעידוד החזרה לעבודה ולחיזוק היכולת והמבחר התעסוקתי של המובטל בזמן שלמובטל יש זמן פנוי. מהצד השני, המובטל מחזיר חלק מההשקעה, רק כאשר הוא עובד. כך שנחסכות ממנו ההוצאות על הכשרה מקצועית בתקופה שבה ההכנסות שלו נמוכות.

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין