כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    רוצים "בונקר פיננסי" עד יעבור זעם? קיבלתם.......

    2 תגובות   יום שלישי, 24/7/12, 00:26

     הבועה בשווקי אג"ח מדינה ברחבי העולם, משולה לאסטרטגיית בת יענה.

    מן העיתונות: "למה התשואות הממשלתיות בשפל של כל הזמנים? "
    התשואות של המדינות היציבות כבר שליליות - מה שאומר שמשקיעים מוכנים לשלם כסף מכיסם כדי להתחרות על הזכות לרכוש את האג"ח ■ הסיבות לכך: החשש בשווקים, הריביות הנמוכות והורדות דירוג של מדינות - שהביאו לכך שמוסדיים רבים אינם יכולים להשקיע בהן
    http://www.themarker.com/markets/1.1783124

     

     תגובתי

    המשבר הכלכלי מחריף, זה טבעי שנדאג לכסף שלנו

    קשה להתעלם בימים טרופים אלה ממבול הכותרות המאיימות בעיתונים, על משבר עולמי שהולך ומחריף, על מפולת בבורסות ועל משבר מזון חסר תקדים שמתקרב אלינו בגלל עלייה במחירי הסחורות החקלאיות ונזקי בצורת ברחבי העולם.

    חמקמק המשבר הזה ברחבי העולם, קשה להיפטר ממנו.

    חכו – זו רק ההקדמה.

     התגובה הראשונה היא לא לעשות כלום ולהמשיך הלאה במאבק הקיום היום יומי שלנו.

    סה"כ, מה כבר יש לי, לך, לנו לעשות בכל העניינים הרציניים האלה שברומו של עולם? בשביל זה יש מנהיגים, ממשלות, בנקים מרכזיים, נשיאים וארגונים בינלאומיים.

     

    אבל, נאמנים לציווי של דאגה לעצמנו, אנחנו בכל זאת חושבים על איך כל הצרות האלה ישפיעו עליי ומה אני יכול לעשות בנוגע לכך?

     

    התגובה הכמעט אוטומטית היא לדאוג לכסף, לחסכונות לכרית הביטחון שכל אחד מאיתנו מנסה ליצור לעצמו ליום סגריר.

    בכל זאת - כסף נתפס על ידנו ככרית הביטחון האוליטמטיבית: הוא קונה מזון, קונה שירותי בריאות, קונה דלק, הסקה ועזרה בתשלום בכל תחום שנצטרך.

     

    מי שיכול מגדיל קצת את החיסכון, מי שיכול  - מקצץ קצת בהוצאות ויש שעושים גם את זה וגם את זה.

     

    כשהחסכונות שלנו הופכים מנכס לנטל........

    במקביל, אנחנו מבינים שכל החדשות המאיימות האלה לא יכולות להיות טובות עבור החסכונות שלנו ולכן אנו נוטים להקטין את הסיכון עד למינימום האפשרי.

     

    בעגה המקצועית, קוראים לזה Run to safety, כלומר "ריצה לנכסים בטוחים", על חשבון מכירה של נכסים פיננסיים מסוכנים.

     

    איך זה מתבטא בפועל? אנחנו, ציבור המשקיעים בכל העולם, חלקנו ישירות, חלקנו בעצת יועץ ההשקעות שלנו וחלקנו בעקיפין באמצעות המשקיע המוסדי המנהל עבורנו את החיסכון הפנסיוני שלנו, פשוט מקטינים סיכונים.

     

    מה מוכרים?  בעיקר מניות ואג"ח קונצרני, ישירות וגם תעודות סל וקרנות נאמנות המתמחים באפיקים מסוכנים אלה.

     

    מה קונים? כאן נכנסת למסכת השיקולים גם מידת התיחכום והידע הפיננסי , משולבת בעוצמת הפחד מפני קטסטרופה פיננסית כלל עולמית.
    אבל "בגדול": מגדילים מזומן, קונים אג"ח ממשלתי, דולרים, זהב ואפילו דירות שאפשר להשכיר.

     

    איך בונים "בונקר פיננסי" שיגן עלינו מהמשבר


    - מזומנים, מזומנים, מזומנים:יש שפשוט מושכים כסף מהבנק ומגדילים את כמות המזומן שברשותם, כמו שאומרים, "אין ידיד נאמן מכסף מזומן".

    ואכן בתקופות של חשש עולה ממשבר פיננסי, ניכרת עלייה בכמות המזומן ובייתרות הזכות בחשבונות עו"ש.  אלו שלא חוששים מקריסה כוללת של מערך הבנקאות, פשוט משאירים את הכסף בחשבון העו"ש שלהם בבנק, או בפיקדון בנקאי שהריבית עליו כיום, ברחבי העולם, אפסית.

    אלה שחוששים גם לגורל הבנקים, פשוט מושכים מזומנים מהבנקים ושומרים אותם קרוב לליבם, בבית.
    הבעייה היא שיש לאלטרנטיבה הזו גם לא מעט חסרונות:
    אינפלצייה עלולה לשחוק את ערך הכסף שאינו צובר ריבית. כסף מזומן גם פגיע לגניבות, תקלות (" החתול השתין על המזרון."......) ועוד.

    -השקעה באג"ח מדינה: יש הרוכשים אג"ח מדינה, ישירות ו/או באמצעות קרנות נאמנות ותעודות סל מתמחות, של מדינות הנתפסות כ"בטוחות להשקעה", למשל ארה"ב, גרמנייה וישראל. 
    עודפי ביקוש באג"ח מדינה, כחלק  מתהליך של Run to safety מעלים את מחירי האג"ח הממשלתי ובהתאם התשואה שלהם לפדיון יורדת ( באג"ח, מתקיים יחס הפוך בין מחיר לבין תשואה שנתית לפדיון, אסביר את זה בהזדמנות אחרת).

     

    בטוח, אבל יקר מאוד: הבעייה היא שכיום, מחירי האג"ח המשלתי באותם שווקים שהציבור מחשיב כ"בטוחים" כל כך יקרים, ממש על סף בועה, שהסיכוי להמשיך ולהרוויח מהם עלול להיות נמוך מהסיכוי להפסדים בהמשך הדרך.

     

    בעצם, מי שקונה אותם כיום, עד כדי כך מודאג מהמשבר העולמי שהוא מוכן להקריב את התשואה על כספו ולהתספק בכך שפשוט יהיה מי שיחזיר לו את ההשקעה, ביום שיצטרך אותה. 

     

    בארה"ב למשל, התשואה על האג"ח ממשלתי לטווח קצר ובינוני אפסית, או אפילו שלילית והיא הנמוכה ביותר מאז שנת 1798 .

    כן – זו לא טעות, זה הנתון. בישראל אין פרספקטיבה כל כך רחבה, אבל בהתאמות המתבקשות, גם אצלנו מתרחשת תופעה דומה.

     

    יש דבר כזה "מדינה שבטוח להשקיע בה"? בנוסף לסיכון בהשקעה ב"נכסים בטוחים" שמחירם מופרז, איך אפשר לחשוב שגרמניה, ארה"ב או ישראל, לצורך הדוגמה, הן מדינות בטוחות להשקעה?

     

    המשבר העולמי הזה, לא "ידלג" על אף כלכלה, ככה זה כשבעולם הגלובלי, כולם קשורים זה לזה ותלויים זה בזה והתלות הזו מורגשת מאוד בתחומי כלכלה ופיננסים.  

     

    כל החמרה נוספת במשבר העולמי, פוגעת גם בכלכלות החזקות ביותר בעולם, או ישירות, או בעקיפין, באמצעות הרעה בתנאי הסחר הבינלאומיים, פגיעה בהשקעות פיננסיות ובאיתנות המערך הבנקאי וירידה בייצוא ( כמו שקורה לסין, ישראל ומדינות רבות ואחרות).

    אבל למה לקלקל את החגיגה? ההשקעה באג"ח מדינה, של מדינות שנחשבות כבטוחות ושהציבור מאמין שיחזירו את חובן למשקיעים עד הסנט האחרון, הופכת לפופולרית מאוד בתקופות משבר ובינתיים היא גם הוכיחה את עצמה.

     

    אבל שני סימני השאלה שהיא מעלה הם:
    1. עד מתיי זה יימשך? מה גבול הכדאיות הכלכלית ברכישת אג"ח מדינה עם תשואה לפדיון נמוכה מאוד, לפעמים אפילו אפסית או שלילית, בזמן שברור שמדובר בכל זאת בנכס פיננסי שההשקעה בו כרוכה בסיכונים רבים, כמו סיכון המנפיק, סיכון המח"מ
    (משך החיים הממוצע של איגרת החוב, Duration), סיכוני ריבית ועוד.

    2. מתי הבועה הזו באג"ח ממשלתי תתפוצץ? מה יקרה אם  אותן המדינות הנחשבות בעיני המשקיעים כבטוחות, יתדרדרו למשבר בעוצמה שלא חוו בעבר? הרי מחירי האג"ח שלהם עלולים להתדרדר למחירי האג"ח של יוון, ספרד, פורטוגל ואיטליה. האם מישהו יכול להגיד, בימים טרופים אלה, שזה לא תסריט שצריך לקחת בחשבון? או לפחות לתמחר אותו בפרמיית סיכון ראוייה ושפוייה?

     

    - מי שיותר שמרן, קונה דולר, או זהב, או שניהם.  שני הנכסים האלה נחשבים ל"מקלט בטוח" מפני קטסטרופות. 
    חלקנו רוכשים אותם בבורסה, באמצעות תעודות סל וקרנות נאמנות מתמחות וחלקנו – במיוחד השמרניים שבינינו, רוכשים אותם פיזית ושמים בבית ו/או בכספת בבנק.

     

    גם במלחמות, אנשים רוכשים דולרים וזהב. מדובר בנכסים הנחשבים לחסינים לחלוטין ושתמיד אפשר לארוז איתנו ולצאת לדרך, אם לא תהיה לנו ברירה והעניינים יחמירו בצורה דרסטית.

    לכן, אנו רואים עלייה במחירי הזהב הדולר. זה מעיד על עוצמת החשש והפחד של משקיעים בכל העולם. 

     

    כולם עושים את זה, אז גם אני רוצה

    אגב, לא מדובר על דפוסי התנהגות של משקיעים קטנים חסרי השכלה פיננסית בלבד. מדובר גם על דפוס השקעה דומה בקרב המשקיעים הגדולים והמתוחכמים בעולם, פרטיים ומוסדיים כאחד. אפילו בנקים מרכזיים של מדינות מבצעים מהלכים דומים, כדי להגן על עתודות הכסף שלהם ושל הממשלות.

    סה"כ, הקטנת סיכונים פיננסים בעיתות משבר עולמי היא בדר"כ אסטרטגיה מנצחת, אבל העיתוי הבעייתי של המשקיעים הקטנים עלול להיות בעוכריהם.

     

    אל תפחיד אותנו, בינתיים, ב"ה, אנחנו ברווח.

    מי שתוהה מדוע בסה"כ המשקיעים לא נראים מודאגים, כפי שאמורים היו להיראות בתקופה כה סבוכה ומאיימת, התשובה היא כי על כל שקל שהם הפסידו במניות ובאג"ח קונצרני מסוכן, סביר שהם הרוויחו את אותו שקל ואפילו יותר מכך, בחזרה מההשקעות ה"בטוחות" האלה באג"ח מדינה, בדולר ובזהב - 3 נכסים שמחירם עלה בצורה משמעותית לאחרונה.

    כתבתי על זה כאן: "מספרים לנו רק חצי מהאמת- מפסידים במניות ומרוויחים באג"ח מדינה"

    החישוב כאן מסובך, צריך לקחת בחשבון גם את תמהיל ההשקעות, בין האפיקים השונים ולראות מה קיזז את מה ובכמה, אבל העיקרון ברור.

     

    שלושה מסרים אחרונים, לקינוח:

    1. רוצים כדור בדולח? קיבלתם
    רוצים אינדיקטור אמין ומדוייק לרמת החשש העולמי מארמגדון פיננסי של ממש? רוצים נייר לקמוס שינבא עבורכם אם זה רק "עוד" משבר מפחיד שבא ויילך, כדרכו של כל קודמיו? פשוט תסתכלו על מחיריהם של שווקי האג"ח הממשלתי במדינות כמו גרמנייה, ארה"ב, שוייץ, קנדה, אוסטרליה ואפילו ישראל.
    אם התשואות לפדיון נמוכות מאוד וממשיכות בתהליך של ירידה נוספת - זה אומר שהמשקיעים עדיין מאמינים שיקבלו את ההשקעה שלהם באג"ח בחזרה מהמנפיקים, כלומר מהממשלות ובהתאם - הם אינם סבורים שכלו כל הקיצים ודרכנו לקטסטרופה של ממש, שתטרוף את הקלפים לחלוטין.
    אותו כנ"ל לגבי מחיריהם של הדולר והזהב, למרות שהניבוי משוק האג"ח אמין יותר.
    2. תשכחו מנכסים פיננסיים בטוחים לחלוטין:
    בעולם גלובלי -אינטגרלי, בו כולנו קשורים ותלויים זה בזה, בקשר הולך ומתהדק, אפילו בעל כורחנו, אין דבר כזה נכס פיננסי בטוח לחלוטין.  אפקט דומינו הרסני יכול לפגוע גם במדינות ובנכסים הנחשבים כיום לבטוחים לחלוטין.
     כתבה מדה מרקר: "כמה נכסים בטוחים שכדאי להיזהר מהם"

    3. במקום אסטרטגיית בת יענה, קחו כרית ביטחון אמתית:
    הנכס האמיתי שיכול להגן עלינו מפני המשבר העולמי, הוא ערבות הדדית בינינו.
    הסיבה האמתית למשבר היא הפער האדיר שנוצר בין שיטה מדינתית/כלכלית/חברתית שהלכה והקצינה והפכה לדורסנית, אגואיסטית, מניפולטיבית, אכזרית, מנופחת, בלתי יעילה ואטומה לסבל האנושי ולמצוקות של בני האדם, לבין השיטה המתבקשת מהעובדה הפשוטה שאנחנו באמת כולנו יחד באותה סירה, תלויים זה בזה בקשר שאי אפשר לנתק, גם אם ננסה.

     

    אם נצליח לתרגם את שותפות הגורלהזו בינינו, להתקשרות חדשה המבוססת על דאגה, התחשבות, איכפתיות, נכונות לוויתורים הדדיים וערבות הדדית בינינו - הפער הזה המורגש בנו כמשבר, ילך וייסגר ותהליך צימצומו יסמן הקלה מיידית במצוקות ובמשבר העולמי, בכל התחומים.

     

    מדוע? הרי יש המון נושאים לטיפול: הריכוזיות, קשרי הון שלטון, אטימות ושררה ממשלתית, פערים חברתיים אדירים, דיור בר השגה ועוד ועוד..  

     

     כל אלה נכונים ובאמת ייקח זמן להסדיר את כל הנושאים החיונים האלה , אבל בכל זאת המגמה היא שחשובה כאן.

     

    אם נתחיל להגביר את שיתופי הפעולה וההתחשבות ההדדית, נאחד כוחות מול האתגרים הרבים שלפנינו ונבין שאין לנו ברירה אלא לעבוד יחד, נגלה הקלה מיידית במשבר, כי זה משול לשחייה עם הזרם במקום נגדו.

     

    העולם הגלובלי והמקושר "דוחף" אותנו לכיוון הזה ולכן, המשבר הזה, למרות שהוא גובה ויגבה מאיתנו מחיר יקר, הוא בראש ובראשונה הזדמנות עבורנו, להתחיל מחדש והכל מתחיל באופייה של ההתקשרות בין אדם לזולתו, כיון שעל מארג הקשרים הבינאישיים מושתתות כל מערכות החיים: הפוליטית, המדינתית, הפיננסית, החינוכית, התקשורתית וכל שאר המערכות המקיפות אותנו.

     

    זאת כרית הביטחון האמיתית שלנו ולא אסטרטגיית השקעה כזו או אחרת  בנכסים "סולידיים" שעוד נבכה את היום בו רכשנו אותם.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/7/12 10:02:
      תודה על הפוסט המחכים. ועוד יותר תודה על המסקנה שהגיע הזמן להשקיע בערבות הדדית ויחסים בין אישיים במקום במתכות ובניירות.
        24/7/12 13:55:

      מסכים עם המסקנה שלך.חייבים שותפות אם מעוניינים לשרוד .

       

      אי אפשר לאכול כסף,ניירות ערך  ומתכות יקרות. כדאי להתרכז ב

      מזון

       

      חקלאות מקיימת

      "היחידים שישרדו יהיו אותם מעטים שעדיין שימרו את הידע כיצד להפיק מזון מהאדמה."


      The Power of Community: How Cuba Survived Peak Oil

       

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין