כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    פקונדוס חברים, פקונדוס זהו ההסבר

    10 תגובות   יום שלישי, 24/7/12, 14:27

    בוקרו של יום שלישי. קרל מרקס לא הצליח להירדם בלילה האחרון. נכון שתמיד רגוע בלילה בחדר הפילוסופים  בגן העדן, אבל הויכוח הסוער שהיה בערבו של יום שני, עצבן אותו במיוחד. שלושה מחבריו הטובים בגן עדן, ברוך שפינוזה, צ'ארלס דרווין וזיגמונד פרוייד כמעט הלכו מכות ביניהם. פעם אחד, זה הרים את הקול פעם זולתו  ולפעמים שיסעו אחד את השני. 


    מה לכל הרוחות קורה לכם חברים טובים? שאל תהה מרקס.


    השלושה נשתתקו לרגע והביטו במרקס, ודוקא שפינוזה השקט יותר מביניהם- צעק: פקונדוס , קרל זאת השאלה. מרקס לא הבין על מה הויכוח. ניסו כל אחד מהשלושה להסביר כל אחד בדרכו, ומרקס החליף צבעים פעם היה נבוך, פעם מבולבל, פעל הרים כתפיים . לבסוף החליט -מחר בבוקרו של יום שלישי ב-9 פונקט על השעון, מכנסים את הפרלמנט של גן העדן ונעלה את הנושא לדיון של הבוקר. אתם שלושתיכם תשבו בראש השולחן- אני מעדיף בעניינים שבינו לבינה לשבת בשורות האחוריות של הפרלמנט. 


    שלושתם שמחו על הרעיון והלכו לישון , עוד מרקס נעמד במקומו , מרים גבות על כל הרעש שהיה בערב זה

     

     

    שחר יום שלישי. מרקס כבר ב-5 קם מיצועו, אחר לילה של אי-שינה ומהרהר בינו לבין עצמו איך יתגלגל הדיון הזה. הוא כבר שלח אי-מייל לכל בכירי הפרלמנט להתיצב לדיון. 

    השעה היעודה הגיעה וליד השולחן כבר ישבו , שפינוזה, לימינו דרווין ולשמאלו פרוייד . הגיעו גם עימנואל קאנט, דקארט, וולטאר, ואילו אינשטיין כדרכו, התישב באחת הקצוות של השולחן כדי לשמוע אבל לא להתבלט במיוחד.

     

    הוא תמיד טרח להתיצב כאשר שפינוזה היה אחד המתדיינים בישיבות הפרלמנט. שניהם ראו את הנושא של אלוהים, עין בעין. כל פעם שנושא זה עלה לדיון , קרצו עין זה לזה.

     

    והיום, אינשטיין בא מחוייך במיוחד. נושא ה"פקונדוס" מבטיח רגעים משעשעים. הוא יוכל להפיג קצת מהשיעמום שלא פעם נוחת על דיוני הפרלמנט השמיימי.

     

    והנה שפינוזה פותח את הדיון, לא לפני שסוקר בעיניו את המשתתפים, והוא מבחין במרקס שיושב בפינה מרוחקת. מה קרה קרל, אתה לא רוצה לקחת חלק פעיל בדיון? דעתך חשובה לנו. מה גם שאתה היושב ראש של הפרלמנט במאה השנים הבאות.

     

    מרקס מנסה להעמיד פנים שלא שומע את ברוך שפינוזה, ואחר כך הוא רק אומר -אני שמח שאתה וזיגמונד תנהלו את הנושא של היום, וגם דרווין יסייע בידכם, להעמיד את הדברים במקומם.

     

    שוב מביט ברוך עם חצי חיוך אל איינשטיין ושואל אותו- מה יש לך להגיד בעניין?


    אינשטיין:  תראה ברוך, פקונדוס (FECUNDUS) בלטינית, המעט שאני יודע בשפה זאת, היא רבייה, להקים דור חדש אחרינו, ולמען האמת איני יודע מה יש פה להבין: מבחינתי, נהנים ומתרבים. (תשאל את החרדים, הוא לוחש לאוזנו של היושב לידו). תראה כאשר הייתי צעיר ורענן, למדתי באוניברסיטת ציריך בפוליטכניון, ופגשתי שם סטודנטית סרבית [לא יהודיה-צ.ה.] ושמה מילבה.  התאהבתי בה . היא הייתה מאוד אינטליגנטית. במסגרת הפקונדוס, נולדה לי בת, ליזרל שמה, . היא נולדה בבלגרד, עיר שמעולם לא הייתי בה , וגם את ליזרל לא התמזל מזלי לראות אותה מעולם.

     

    אני אהבתי את מילבה, לא פעם דיברנו על מושגים במתמטיקה ובפיזיקה, שאפילו הפרופסור הטיפש שלי בציריך לא הבין. בגיל 23 כתבתי את הדוקטורט פעם ראשונה והמנחה הטיפש הזה פסל אותו , כי התנגש בתיאוריה אחרת של מישהו יותר מוכר. ואז מילבה אמרה לי, אלברט אם אתה רוצה לעשות דוקטורט אז אל תקרא תיגר על הרקטור של האוניברסיטה. מילבה הייתה מכוערת, אבל אני לא שמתי לב, ממשיך אינשטיין, אבל היא הבינה אותי, ולכן לעשות פקונדוס איתה הייה תענוג גדול. 

     

    אז דרווין מלמל, אלו חוקי הטבע, "החזקים מנצחים".

    אינשטיין עדיין בתוך הרעיון שהתחיל לגלגל, נעצר לרגע, הביט לעברו של דרווין, כאילו צ'ארלס היה אשם במשהו. זה נכון חלקית. חזקים בסמכות הם מנצחים לטווח קצר. אחר כך הרוח מעיפה אותם לכל עבר. בגיל 30 אני הבנתי שצריך להערים על בעלי הסמכות. כתבתי מחדש את הדוקטורט, בנושא שלא היה שנוי במחלוקת, ואפילו המנטור הטיפש שלי לא התנגד לאשר אותו. אחר כך כבר פרסמתי מאמרים שבהם הצגתי את תורת היחסות מבלי להידרש לאישור של חבורת הליצים באוניברסיטת ציריך. 

     

    דרווין יקירי, לא רק החזקים בכוח, גם החזקים ברוח לבסוף מנצחים.

     

    שפינוזה עקב בהשתאות אחרי אינשטיין והנהן בראשו אחרי דבריו.

     

    פרוייד יקירי, פנה ברוך  אל האנליסט הידוע מה אתה אומר על הפקונדוס?

    אינשטיין עקב בעיניים נוצצות למוצא פיו של ז'יגמוד ידידינו. היה לו יחס של בוז והערצה לגבי הפסיכיאטר הגדול של וינה. הם חיו בערך באותם השנים, פרוייד היה אמנם בעשרים ומשהו שנים יותר מבוגר ממנו. היה להם פעם ויכוח לוהט ב-1932, כאשר אלברט עוד היה נאיבי בענייני לאומנות ודיבר על עולם גלובאלי שהמחיצות הלאומיות יפלו בין העמים. פרוייד השיב לו , שאין סיכוי שהאנשים יוותרו על הרוע מצד אחד, ועל "כבודם הלאומי" מצד שני.

     

    הויכוח ההוא השאיר פצע פתוח בין אינשטיין לבין פרוייד.[למרות שחלפו מאז כ-80 שנה]

     

    אז על פקונדוס, אמר פרוייד שהכל מתחיל ונגמר במילה היפה "פקונדוס" - אבל המנוע של האנושות בנויה על זה. 

     

    אינשטיין לא חשב שיש כאן לבנות תיאוריה--אלא להנות מן העניין ו זהו.

     

    אצל שפינוזה שעליו לא ידוע לנו שחי אי פעם בזוגיות, וכל דבר היה "רציונלי" והרי אצל פרוייד יש במוחו של אדם חלקים אפלים לא מפוענחים שלבטח הם לא רציונליים בעליל. 

     

    למרות חילוקי הדעות התחיל להסתמן כיוון מעניין בפרלמנט. האדם נוטה להעביר את זרעו לדור הבא. חלק טענו זהו מהות הקיום. מנוע החיים. 

    אבל אינשטיין השובב שאל איך אפשר להבטיח שהאדם יהיה מעוניין בפקונדוס פרט ל"צורך התיאורטי" להוריש את הגנים שלו ליורשיו?

    אז פרוייד קפץ--בטח בטח אין שום בעיה להביא להמשך הדורות, אף אחד לא רוצה לוותר על ההנאה שבדרך. 

     

    יותר מזה מזה, אמר פרוייד, בשביל אותם שניות ספורות של התעלות - האדם עושה שגיאות קולוסאליות. כדי לבטח את הדור הבא טבוע בטבע האדם המניע לל ההתעלות הרגעית שמנקה לא את הערובות הדאגה היום-יומית של פרנסה, טרדה עם העולם הסובב , תחרות בלתי נלעית להשרדות קיומית.

     

    ואז כולם מחו כפיים ואפילו מרקס קם ממקומו ולחץ את ידיהם של שפינוזה, דרווין, פרוייד ואינשטיין.

     

    הדיון תם אבל לא נשלם.

     

     

    זכויות שמורות לצבי הרטמן

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/7/12 16:17:
      על העקרון שמעתי לראשונה בדברים שנשא בני בחגיגה לרגל הולדת בנו. אהבתי.
        27/7/12 07:00:
      הבאת כאן ממש בגאוניות את "עקרון העונג" של פרויד. אחת התאוריות החשובות בנוגע למיניות האנושית. אי אפשר שלא להסכים אי אפשר שלא להזדהות. יפה
        27/7/12 00:11:
      את הארובות היא מנקה לא את הערובות. ערובות היא דווקא מיצרת
        26/7/12 13:51:

      צטט: נועהר 2012-07-26 13:47:37

      מעניין מה יהיה ההמשך..

       

      אני חושב שגמרו נגלה- לפחות נושא זה סוכם )))

        26/7/12 13:47:
      מעניין מה יהיה ההמשך..
        25/7/12 22:21:
      יש לי הרושם שמשלימים (ד)יונים שלא הספיקו לעשות על כדור הארץ. מעלים את העניין לראש שמחתם
        25/7/12 22:17:
      זה מה שמעסיק אותם בגן עדן ? נו טוב, מכיוון שאי אפשר ליישם שם את התיאוריה הלכה למעשה, לפחות להתפלסף עליו. אני משערת שבגיהינום מדברים פחות ועושים יותר. רעיון נחמד ומשעשע. אהבתי.
        25/7/12 21:16:
      באיזה עניין לליק?
        25/7/12 21:14:
      מתי יושלם הדיון צבי ? :)
        25/7/12 16:14:
      מצפה להמשך. היהיה או לא יהיה? זאת השאלה.

      פרופיל

      Zvi Hartman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      titulic