כותרות TheMarker >
    ';

    קו התפר

    ארכיון

    מה הקשר בין הנשים הצעירות בחיי, קרן נויבך וגילי המתקדם? יש קשר

    25 תגובות   יום רביעי, 25/7/12, 09:06

    מאז 1977 אני משדר במסגרת רשות השידור: עד 1998 הייתי עובד מן המניין, עיתונאי במחלקת החדשות של הטלוויזיה, עורך, מגיש, מנהל. עבדתי בתקופות פוליטיות שונות, עם כמה מנהלים, ולמעט תקופות לחץ קצרות שבהן עמדתי באופן סביר, כמעט ולא הופעל עלי לחץ. שידרתי את מה שחשוב היה לשדר, בשנים שערוץ 1 היה הערוץ היחיד באוויר, ותוכנית יומן השבוע שאותה ערכתי והגשתי זכתה לרייטינג של 60%. פשוט לא היו יותר צופים בשטח. לא שידרתי דברים שלא עמדתי מאחוריהם, ונתתי קול לכולם: גם לקולות הנשמעים פחות בויכוח הציבורי המתמשך שלנו.

     

    מיד עם פרישתי מרשות השידור  ב 1999 התחלתי לשדר טור קבוע ב 'קול ישראל', וגם כאן אני זוכה לעצמאות מלאה. הטור הוא בענייני השבוע, והוא בהחלט מגיב לאירועים בולטים מהשבוע החולף אם כי מזווית שלא הוצגה במשך כל השבוע. הטור משודר מדי סוף שבוע ברשת ב' מיד בפתיחת תוכניתו של ירון אנוש, בשעה ארבע אחר הצהרים, והוא זוכה להאזנה רבה ולעתים קרובות גם לתגובות משני עברי המתרס הפוליטי.


    אני נצרך להקדמה הזאת כדי להסביר שאף פעם לא הרגשתי צורך לירוק לבאר ממנה שתיתי במשך שנים רבות, ולא שיניתי את דעתי כי שידור ציבורי חשוב שיישמר, והוא יכול לפעול אך ורק כגוף תוסס, כשרוני, שאפתן ורב דעות, שנשמת אפו היא להביא לשידור את הקולות הבלתי נשמעים בחברה.

     

    מכאן ל "פרשת קרן נויבך". אי אפשר לעבור לסדר היום כשעובדת התחנה, אישה נטולת פניות, שמעסיקיה קמו עליה, והם מטילים בה מדי יום רפש ועושים הכל כדי לחבל בעבודתה. מעבר לכל הדברים שנאמרו ונאמרים על ידי אנשים אמיצים בעניין, מדובר כאן בשיסוי ברור של המין הגברי באישה, קרן נויבך. מנחם בן הוא הגבר האולטימטיבי: הומופוב, גס רוח, אלים, יהיר, והוא לא הוזמן לתוכנית רק כמי "שיראה לשמאל מאיפה משתין הדג" אלא בעיקר יראה לה, לאישה, מי כאן בעל הבית. מאחורי המינוי הזה והמינויים האחרים עומדים גם כן רק גברים – יושב ראש הרשות, המנכ"ל, ומנהל קול ישראל, על שלל מנהלי הביניים, שבכל המערך הזה אין ולו אישה אחת לרפואה. כל המאבק הוא על השתקת הקול הנשי, הקול האחר, זה שלא משחק את משחק מאבקי הכוח השגרתיים, לא נכנע לתככנות הפנים ארגונית הרגילה עם הפזילה לגבעת רם, ושואל את השאלות הקשות בכל בוקר. זהו קול שמחפש, תוהה, מאתגר.

     

    ''


    שתי הנכדות הגדולות שלי שלחו אלי ממקום שהותן בחוץ לארץ תמונה שלהן לכבוד יום ההולדת. המאבק הזה הוא גם על העתיד שלהן.

     

    מנחם בן התרסק על הקול הזה, אבל מאחורי המתרסים אחזו התוקפים בעוד כמה שמות. הראשון היה ד"ר קידר, מזרחן ומרצה בבר אילן המשמש גם ככתב ב"מקור ראשון". שמיד כשהגיע לאולפן והבין שהוא כלי בידי אחרים כדי לפגוע באדם אחר, התקומם על כך וביקש ללכת משם. השני הוא מאיר עוזיאל, עיתונאי ותיק וסופר, ששנים רבות היה נציג לקול המיעוט, אך משהיה לרוב הוא נקרא לדגל להשתיק קול מיעוט אחר – הקול הנשי של קרן נויבך. והיות ואני חושב שמאיר עוזיאל הוא איש הגון, מן הראוי היה שהוא עצמו יקום ויאמר – אני לא משתתף במשחק הזה. אתם רוצים לתת לי תוכנית? נחמד, אני אעשה את זה ובתנאי שלא אקח את מטה לחמה של עובדת 'קול ישראל'. אני לא לשון מאזניים ואני לא מוכן להתגייס למלחמה כזאת, להרוויח את הפופולאריות מחדש דרך הקול השביר שלה שיושתק. על פי העיתון הבוקר כך עשו אמנון לורד ואורי אליצור, באינסטינקט נכון וראוי. הישרדותה של קרן נויבך היא לא  שאלה של איזון פוליטי אלא שאלה של  ריסון הכוח, של שמירת האיזונים, של שמירה על קול נשי ייחודי שנוקט עמדה ופועל מתוך מנהיגות ושליחות. זאת שאלה של יכולת הכישרון לשרוד מול בריונות הבינוניות, ובעצם זה המשחק העתיק ביותר של כיבוש והכנעה. הוא מתרחש בכל בוקר, באולפני הרדיו הישנים והאהובים של תל אביב. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/8/12 19:07:

       

      "הישרדותה של קרן נויבך היא לא שאלה של איזון פוליטי ..."
      היא שאלה של פגיעה בדמוקרטיה, שהיום זה בקרן נויבך ומחר זה בנו.

       

      זה לעולם לא נעצר רק שם.

      זה יגיע גם אלינו אם לא נדאג להוריד את האישים האנטי-דמוקרטים האלו מעמדות הכוח שלהם.

        29/7/12 12:42:
      בדרך כלל אני לא שומע רדיו אפילו לא באוטו היחידה שגרמה לי להתחיל מזה זמן לשמוע זאת קרן נויבך, היא פשוט מדהימה העיתונאית הזו, עצוב על כל אותם אנשים קטנים ובעלי אגו מנופח המנסים לחבל בעבודת קודש אחת לרפואה, מה הם חושבים שאנחנו מטומטמים, האינטרס של בן לא מובן לי, אליעזר יקירי אתה זכור לטובה עתה אני מבין למה ישר כוח.
        28/7/12 22:32:
      אליעזר שלום, אהבתי את מה שכתבת. יותר מכך אהבתי את עמידתך האמיצה לצד קרן נויבך. את סדר יום בהנחייתה של קרן נויבך אני משתדלת לא לפספס. אני מניחה שקרן נויבך עובדת השידור שלא ניתן לפטר אותה וכל מה שמנסים לעשות זה לגרום לה להתפטר. אני קוראת לקרן להיות חזקה ולא להיכנע. ולך אליעזר תודה.
        28/7/12 21:26:
      אני מבקש רק להודות לכל אלה שטרחו וכתבו והמשיכו את השיח, כי עצם השיח והעובדה שאנשים איכפת להם הוא הדבר שבסופו של דבר עוקר הרים ומשנה מציאות. אני לא רואה וויכוח גדול שניצת כאן, במיוחד שהצד השני, מתחפר ומחכה שהגל של המחאה יתנפץ, והם יוכלו להמשיך בדרכם באין מפריע. בסוף דמוקרטיה זה סיפור של איזונים. ועל זה צריך לשמור מכל משמר. מנחם בן באולפן על אפה ועל חמתה של קרן נויבך זה לא איזון: זה אונס.
        28/7/12 17:39:
      רק הערה קטנה לירון- מירו כמו טרכטנברג כמו אחרים בשירות הציבורי - הם טייחני זרעי השלטון הפשיסטי. נדמה לי שהנכון הוא לכוון גבוה יותר, למי שמינו אותם. ומי שמינו אותם ידעו היטב מדוע הם ממנים דווקא אותם ולא אחרים. אין הרבה אמיצים כאלי גבע. אפילו שהוא בא מתחום אחר.
        28/7/12 16:42:
      הייתכן שה- "פוליטרוקים" של רדיו מוסקבה רוצים לטמטם את הציבור?
        28/7/12 16:16:
      אסור לעבור לסדר היום על סדר היום של קרן נוייבך. צריך לאפשר לה להמשיך לשדר כמו גדולה!
        28/7/12 11:25:
      מבלי להשחית מלים לריק: רדיו מוסקבה בעידן של "שמש העמים" ומעבר לכך כל המוסיף גורע.
        28/7/12 09:14:
      הוספת תגובה אליעזר היקר! כמי שזוכר אותך ואת עבודתך העיתונאית לטובה, ואולי אפילו בגעגועים, אני מרגיש צורך עז לדבר על הפחד המציף אותי בכל פעם מחדש כשקורים מקרים כמקרה נויבך. לכל מי שמכיר מעט את רשות השידור ברור לגמרי כי לעולם לא היתה ותהיה חפה מלחצים פוליטיים. זכורים ימי טומי לפיד וכמובן ימי מפא"י המפוארים. תמיד היה קשה להפנים את העובדה כי אנשי מקצוע יתגלו לפתע ככלי פוליטי- ברגע שיקבלו משרות ניהול. ראה מקרה יוני בן מנחם וכמובן מיקי מירו. ועכשיו- אני מקווה שמירו יקרא את הכתוב, או שמישהו ממחנהו יעביר לו. כשהאזנתי לתכניתך בשבת בבוקר, קיבלתי את התחושה שאתה מזדהה עם תכני התכנית. והחשוב מכולם היה המלחמה בזיהום הסביבה. האם חשבת פעם על כמות הזיהום שחוללת בשבועות האחרונים במחנה שהופקד בידיך? הלזה תקרא איכות סביבה? האם אתה חושב שיש הבדל בין השלכת אשפה מסוכנת למזבלה לבין מה שאתה מעולל לקרן נויבך ובעקיפין לי? החשבת פעם אחת לפחות על שרשרת התגובות שמעשיך מעוללים? מי ייעץ לך להכניס את הפסולת הרדיואקטיבית הקרויה מנחם בן לאולפן? מה חשבת? שכך תשמיד את המטרה? האם אתה תמים או מנוול? החשבת פעם על השפעת הפוליטיקה המצחינה והאומללה הזו על גורל השידור הציבורי? או שבלהט התפקיד אתה רואה רק מטר לפניך ושוכח את סכנת ההיבריס? החשבת פעם על האפשרות שישפכו גם אותך עם מי האמבט השידורי? בקיצור , מירו, גרמת לי להפסיק להאזין לתכניתך. החלפת צד. עברת למזהמים הסביבתיים. מקומך בין מחוללי הסכנות לחיים הפרטיים והציבוריים. אין הבדל גדול בין מעשיך לבין הזרמת ביוב ממית לנחל תמים. אותם הצבים שמתו בנחל לא שונים ממה שאתה מעולל לשידור הציבורי. בקיצור, דטרגנט עלוב- לך משם. עזוב את השידור הציבורי לנפשו. וכמה שיותר מהר יותר טוב. ואל תשכח לקחת איתך את המחנה הכוחני שלך . ירון
        28/7/12 09:14:
      זה אחד הפוסטים החשובים שקראתי. החיבור שעשית עם הנכדות שלך הוא לדעתי מהותי יותר מתחושת השליחות עבור עתיד ילדנו. הקדמת וסיפרת עד כמה התחנה הינה סוג של בית עבורך והביקורת הזאת, מזווית ראייתו של "בן משפחה" מרעננת אל מול שבבי המידע האינטרסנטים שאנחנו מקבלים דרך אמצעי התקשורת. כולי תקוה שזהו איננו עוד תרגיל ייבוש למטרת סגירה, הנהוג כל כך במחוזותינו. ובאיחור, אני מצטרפת לאיחולי המזל טוב!
        28/7/12 07:28:
      אולי אין יותר מקום וצורך בשידור ציבורי שבלווא הכי מעצם טבעו אינו מותאם למה שזיהית ברגישות כקולות שבירים ,לעיתים מהוססים,שנוטים לשאול ולחתור תחת מימסדים שכל קיומם הרי מבוסס על גסותה של חוסר יכולת ההבחנה והאבחנה,איפשהו,כנראה שבלתי אפשר שגוף מרכזי יעשה את העבודה החשובה והחיונית מול גוף מרכזי אחר,גם כי כמו שסוף סוף אנשים כאן מתחילים לזהות עצם ה"מרכזיות" היא הבעייה,הכלכלית,החברתית,המוסרית,השלטונית.יש היום רק גוף אחד שאינו מפוקח על ידי אף אחד,והוא הרשת,הקולות שעוברים דרכה לא צריכים להתכווץ ולהימתח ולהתכופף ולהיקרע בדיוק במידה שתתאים לאידיוט המגושם והרע שהסמכות מינתה לרביצה על הברזים,אפשר וצריך להגיד הכל,אמנם עולה השאלה אם יש מי שישמע,כי הרי הסמכות המרכזית גם מבטיחה כביכול שכולם יקשיבו לך כערוץ מרכזי (זה כבר מזמן כל כך לא נכון),וכאין יש כבר שאלה של קצת אמונה,האמת מטיבה לצוף ,ולא משנה מה,מילה איכותית,אמיתית,סופה להישמע,גם בלי בעלי ההון והשלטון שיקציבו ,ויתקצבו ,ויקצבו לה במה מרכזית כביכול,השוליים יכולים היום לדבר את דברם,גם בלי נציגים כמו קרן,זה הפתרום היחיד להסתאבותו הבלתי נמנעת של השלטון,של כל שלטון
        27/7/12 21:04:
      האמת העירומה צריכה להיאמר: מפלגת השלטון שלנו הולכת בדרכן של מפלגות חומות בימים אפלים ומנסה בכל דרך אפשרית להשתלט באופן כוחני על כל מרכז כוח אפשרי ולהשתיק כל ביקורת וכל קול שונה. שליטה טוטאלית במרחב הציבורי היא המטרה וכל אמצעי כשר. קרן נויבאך - קול ביקורתי ואמיץ, היא עוד שלב בדרך לפירוק של השידור הציבורי מכל ערך של תקשורת חופשית. את רוב שאר התקשורת אפשר פשוט לקנות. אני מסכים עם הנשים שהגיבו - היותה אישה לא רלוונטי, מסיט את הדיון ומקטין את הערך של הנשים במרחב הציבורי. כולנו צריכים לתמוך בקרן נויבאך כי היא עיתונאית אמיצה - מרכיב קריטי בכל דמוקרטיה. זאת סיבה מספקת.
        27/7/12 15:40:
      הבינוניות והאלימות שולטים במסד הציבורי? לאן נעלמה כרמית גיא השדרנית האינטליגנטית והמשכילה?
      מה מתכנן משרד החינוך למפמ"ר אזרחות אדר כהן האדם האיכותי שקידם את לימודי האזרחות במגוון אינסופי של השתלמויות למורים? שפעל לקירוב לבבות בין כל הפלגים בחברה שהוביל למטלות ביצוע משותפות לתלמידים דתיים וחילוניים יחדיו? מה קורה שם במשרד החינוך? במקום הערכה למי שמקדם לימודי אזרחות אמתיים ולא בוחש בקלחת פוליטית,הולכים שבי אחרי "מקור ראשון", צבי צמרת שזקנתו מביישת את בחרותו? פרופ' דיסקין הנוהג בכוחניות?
      ראו מה קרה בהונגריה בשנה האחרונה. אנו בדרך .
        27/7/12 14:00:
      קרן נוייבך מאירה את הפינות האפלות בחברה הישראלית ויש כל כך הרבה כאלה - ברור שמי שנהנה מהמצב הזה לא מרגיש בנוח כאשר נחשפת ערוותו!!!! זאת פשוט המלחלמה הנצחית בין אור לחושך - מתחת לכל הטיעונים וההסברים. חשוב שנשים לב לאיזה צד אנחנו כחברה מעניקים את הכוח!!!
        27/7/12 13:34:

      ברשות השידור החליטו שקרן נויבך "לא עוברת מסך".

      הרשימה שהקישור אליה מצורף למטה, אומרת הכל על מנהלי רשות השידור ועל העדפותיהם; מודחות ריאליטי עם הרבה תחת והרבה ציצים, ושטף של להג שלא מאיים על אף אחד ולא מאתגר אף אחד, רק מנסה לפתות את כולנו לבוא לשכשך בבריכה חמימה של פיפי "אינטלקטואלי".
      ועכשיו בריחת המוחות מהריאליטי עושה את דרכה אל הרדיו. מנחם בן הגיע לאולפן בשליחות האח הגדול כדי להדיח את קרן נויבך, בתואנה שצריך לאזן. נויבך הרי יציבה מדי. יש לאזן אותה באמצעות מישהו מעורער בנפשו.
      פעם אולי היינו וילה בג'ונגל, עכשיו אנחנו אוהל קירקס במקונדו.

       

      http://www.haaretz.co.il/gallery/television/tv-review/1.1787045

        27/7/12 00:49:
      אהבתי
        26/7/12 22:16:
      ברשותכם אבקש להציג זווית ראייה קצת שונה. קרן נויבך היא אישה דעתנית ואשת תקשורת דעתנית ולטעמי לפחות אי אפשר לומר עליה שהיא נטולת פניות. בדיוק מהסיבה הזו לא נעים להקשיב לה, לא נעים להקשיב לה חותכת את מרואייניה ומקצרת את זמנם תוך שהיא לוקחת לעצמה את המיקרופון כדי להשמיע את עצמה. לא נעים להבחין במשכי הזמן הלא שיוויוניים שהיא מקצה למרואייניה וכו'. רוצה לומר: אמנם היא רהוטה, בטוחה בעצמה, יודעת להציג נושא, יודעת להוביל דיון, אבל יחד עם זאת היא מאוד כוחנית ולעתים חד-כיוונית ובוודאי לא תמיד סימפטית. מעסיקיה קמו עליה בדיוק מהסיבה שהם כנראה ההפך הגמור ממנה. היא חזקה ועצמאית ובעלת דעה, הם נמושות סוג ב' או ג' וכנראה מינויים פוליטיים וכנראה נבחרו לתפקידיהם הרמים בדיוק למטרה שלשמה הם פועלים: פוליטיזציה של השידור הציבורי, או ימניזציה, או ביביזציה, או ברקיזציה, או כיוצ"ב. המהלך (הגובל בפיגור שכלי) להצניח ולכפות על קרן נויבך את מנחם בן הוא כוחני באותה מידה שהוא מעציב באותה מידה שהוא מגוחך. זה רק מראה מי עומד כיום בראש הפירמידה ומה מנת המשכל המשותפת של כל המנהלים גם יחד. אבל נראה לי שקרן נויבך היא לא האישיו. אופיו ומהותו של השידור הציבורי - זה האישיו. קרן נויבך רק נקלעה ללועו הפעור של ההיפופוטם הזה. לדעתי בגלל דעתנותה וביקורתיותה, ולא בגלל היותה אישה. הטיעון: "שיסוי ברור של המין הגברי באישה" - מאוד מחליש את הנשים. הוא אומר, בעצם, שלא משנה כמה תתקדמי בסולם ואפילו תדלגי מעל לתקרת הזכוכית - תמיד מחכה שם למטה הטיעון היָשָן של "השיסוי הגברי באישה הקטנה". חזרנו אל המאה ה-18 או ה-19, כאשר גברים ג'נטלמנים (או עשירים, או מבוגרים) פרשו חסותם על נשים רכרוכיות, עדינות, פאסיביות, בוכיות, חסרות ישע, רוקמות תחרה, שממחטות מבושמות תקועות להן בקצה המחוך, לקדם כל דמעה ובכי חרישי. לא נראה לי שנכון לכרוך את 'פרשת קרן נויבך' עם דימוי האישה החלשלושה. קרן נויבך השיגה לעצמה, בעבודה קשה, מעמד ועמדה במוקד כוח. המאבק על המשך מקומה בעמדה הזו צריך להתקיים כאשר בראש מעייננו מהותו של השידור הציבורי. הסטת הדיון לכיוון הנשי עושה עוול גם לקרן נויבך וגם לנושא המאבק. לא נראה לי שמדובר כאן בהשתקת הקול הנשי. מדובר בהשתקת הביקורת כלפי השלטון, כלפי הון-שלטון, כלפי פוליטיקאים סורחים, כלפי בירוקרטים טפשים ומרושעים ואטומים וכיוצ"ב. מנחם בן, יותר משהוא מייצג את הגבר האולטימטיבי, מייצג את הבהמה האולטימטיבית. וכאן מדובר בסך הכל בעוד מופע של התבהמות התקשורת הישראלית בפרט והחברה הישראלית בכלל - תהליך שלצערנו גואה ומתגבר זה כמה שנים. אתה אליעזר יערי, ומיכה שגריר שהגיב כאן, וכרמית גיא שהוזכרה כאן, ועוד אחרים וטובים מהדור שלכם-שלי - עדיין מייצגים את הגישה המקצועית הישנה והראויה. אבל הזמנים השתנו, ו"הממזרים שינו את הכללים", וכמה מחבריכם הטובים ביותר זָנוּ והפכו מעיתונאי צמרת לכתבלבים של אדונים מפוקפקים, ואנחנו עומדים משתאים ומאוכזבים מול שינוי פניה של מדינת ישראל ומול מה שאנחנו עומדים להשאיר לנכדים שלנו. עם זה אני לגמרי מסכימה. שורה תחתונה: לא מזדהה עם הפיכתה של קרן נויבך לאתרוג ולקורבן נשי. כן מודאגת מ'מצב האומה', אם אפשר לסכם את הקטסטרופה הזו בשפה מכובסת. עכשיו תגידו לי איך אני אשפר לעצמי את מצב הרוח אחרי שהכנסתי את עצמי לדיכאון עם התגובה הזו.
        26/7/12 22:11:
      קראתי את שכתבת (ואני לא מאזינה לרדיו), זוכרת קרן נויבך מימים ישנים של טלוויזיה, ומילותיך הזכירו לי את "זה לא גשם מנו" http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1784415 כי לשים את הכל על היותה אישה, זה סוג של גשם בעיני. כמו שהצהרת, אתה לא תקיא לבאר שאתה שותה ממנה. לנו, מותר לומר שזה מסריח פוליטית. חלק מתהליכים פשיסטים שמתחילים לכרסם בדמוקרטיה המתמסמסת. תוכלו לראות זאת במובאה בתגובת גלית 12:40 בפוסט http://cafe.themarker.com/post/2680745/ אחד מהסימנים המוקדמים הוא שליטה בתקשורת המונים. ויש לי הרושם, שאנחנו מסרבים לראות מה קורה לנו
        26/7/12 18:28:
      קרנית ותיקה ומנוסה . למה תמיד צריך להרוס מה שטוב
        26/7/12 12:08:
      כל מה שכתבת, אמת ויציב. אני ברשותך רוצה להתייחס אך ורק להתנהגות האצילית המדהימה כמעט של קרן נויבך,התנהגות שעולה בקנה אחד עם דעותיה והתנהלותה לאורך כל השנים. היא לא מעיפה את מנחם בן מהאולפן, הוא מעיף את עצמו. בקור רוח לא אנושי כמעט היא מתמודדת עם הגל העכור שמניעה ההנהלה שיש בו אינסוף התעללות רגשית. קרן נויבך היא מודל לחיקוי לכל מי שהוא מצוין, ובכל זאת מישהו מעליו חומד את מקומו.
        25/7/12 23:23:

      וברכות ליום-הולדתך.....

      נותרו לך "רק" 57 שנים כדי לצפות בהתמוטטותה של החברה הישראלית או שאני אופטימית מדי?

      (בקשר לחברה הישראלית)

      ומה אפשר להביא לירושלמי מתנה?

      ים שלי שחפים וראש-הנקרה באופק..(שכרגע הוא לא ברור כי לא לשכוח שזה קיץ ומה מכינים לנו?)

      אבל למה לקלקל לך את שמחת החג...

      הרבה בריאות ונחת מהמשפחה אליעזר ממני צ.

      ים שלי:

      http://cafe.themarker.com/media/t/858/746/file_0_big.jpg

        25/7/12 21:35:

      צטט: עודדאפרתי0 2012-07-25 19:37:59

      כדאי לא לשכוח איך דחקו את כרמית גיא. לעומת האלימות הפיזית זה בקטנה

      תודה שהזכרת את כרמית גיא....

      אחת הנשים היותר אינטליגנטיות שהיו בתקשורת הישראלית...

      מה היה שם? הרווח בשיניים שבגלל זה סילקו אותה מהטלביזיה?

      היא חסרה לי מאוד היה מרתק להקשיב לה ברדיו....

      פרובינציה נלעגת זה מה שאנחנו

      תמיד אמרתי שחשוב לשמור על השידור הציבורי...

      אבל מי ישמור עלינו משלטון החושך שישתרר שם?


      ו....עכשיו חזרתי מהגוגל ועל פי מה שאני קוראת בערך כרמית גיא

      חזרנו למשבצת א ברשות השידור הנה תקראו:

      בימים שקדמו למהפכה הפמיניסטית בישראל, נוהל "הערוץ הראשון" בגישה שוביניסטית שמנעה מנשים להתקדם ולתפוס עמדות בכירות (וזאת בניגוד למדינות אחרות, ובהן ארצות הברית, שבהן גברים ונשים מבוגרים מגישים את החדשות). בסוף שנות ה-80 נדחקו בסופו של דבר גיא, וקרייניות אחרות בנות דורה, אל מחוץ לאולפני "הערוץ הראשון".

      גיא המשיכה בעבודתה ב"קול ישראל", שם שימשה כקריינית ואחר כך גם כמגישה של יומני חדשות ותוכניות אקטואליה ובהן "הכל דיבורים" ברשת ב' (בחלק מהזמן ביחד עם חיים זיסוביץ'). בשנות ה-80 התחילה לערוך חדשות והייתה רכזת בחדר החדשות (במקביל לעבודת ההגשה).

      בסוף שנת 2004, על רקע קשייה הכלכליים של רשות השידור והאווירה שנוצרה ברשות בימי כהונתו של יוסף בראל כמנכ"ל הרשות, פרשה גיא מרשות השידור ויצאה לפנסיה מוקדמת (יחד עם קבוצה גדולה של מגישים ועורכים ובהם: חיים זיסוביץ', נילי אמיר, חנן נוה, צבי ישראלי, אריה שור ואסנת לנדר).

      בתוכניות האקטואליה שהגישה, ובמיוחד בעת הטיפול בנושאים פוליטיים ובסוגיית ההתנחלויות, נתנה גיא ביטוי לערכי הדמוקרטיה והשוויון שלאורם גדלה והקפידה להציג את עמדות שני הצדדים. פעילי ימין ומתנחלים ראו בה דוגמה לשלטונם של אנשי השמאל ברשות השידור, אבל הקפידו לציין את גישתה ההגונה והתרבותית גם כלפי מי שנחשבו ליריבים אידאולוגיים שלה.

       

       

        25/7/12 19:37:
      כדאי לא לשכוח איך דחקו את כרמית גיא. לעומת האלימות הפיזית זה בקטנה
        25/7/12 17:03:
      כל מילה בסלע.מזל טוב אחי היקר.
        25/7/12 15:51:
      גזר פשוט צודק. בכל מילה ומילה. אני מניח שכל מי שעוקב אחר המתרחש במה שהיה ביתנו המקצועי עשרות שנים(לעתים גם הפיזי ממש - עשינו שם ימים כלילות נעזרים בידיה החביבות והאמונות של אמא של יוני בן-מנחם המנוחה) חש שבידיו המקצועיות של המנכ"ל הנוכחי מתקלקלת מסורת עיתונאית ונחרבת מורשת מקצועית. האם אכן מותר גם לחוש חוסר אונים? מיכה לימור

      פרופיל

      אליעזר יערי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין