כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    המופאס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לבי במזרח ואני בסוף מערב

    פוליטיקה, תרבות, חברה וממשל בישראל, ומדי פעם גם איזו הבלחה אישית.

    תודה לך, מר כלכלה

    2 תגובות   יום רביעי, 25/7/12, 22:46


    האמנו, עד לפני כמה ימים, שבנימין נתניהו הוא מר כלכלה.

    חשבנו שנתניהו הוא אמנם עגלה ריקה בתחום המדיני אבל עגלה מלאה בתחום הכלכלי.

    קיווינו שביבי, לפחות בכלכלה, הוא בחור רציונלי. 


    מסתבר שטעינו. מסתבר שנתניהו הוא לא רק מנהיג הססן מבחינה מדינית (שזה לא נורא) אלא שהוא גם מנהיג לחיץ מבחינה כלכלית (וזה כבר מסוכן).


    הקדנציה השניה של נתניהו כראש ממשלה וכשר-על לאסטרטגיה כלכלית עולה לנו ביוקר.

     

    הוא הרכיב ממשלה מנופחת ובזבזנית במיוחד, עם שלושים שרים שעל חצי מהם, על לשכותיהם,נהגיהם, עוזריהם ומזכירותיהם, היינו יכולים לוותר.


    הוא החליט ליישם את סעיפי דו"ח וועדת טרכטנברג הקשורים להוצאות, אך לא את אלו הקשורים בקיצוצים.


    הוא בחר להיכנע לכל דורש במו"מים עם האיגודים המקצועיים, ופתח את רגליו לשותפיו הקואליציניים והעביר תקציבים על ימין ועל שמאל (בעיקר על ימין).


    כשנפלה עליו אימת המתנחלים בפרשת גבעת האולפנה, הגדיל וחשב על הפתרון היקר ביותר, עד כדי אבסורד: ניסור הבתים והרכבתם מחדש.


    החלמאויות הללו, יחד עם עוד הוצאות רבות לא מתוכננות אחרות, מסתכמות בהתחייבויות של מיליארדים. מיליארדים שכעת צריך להוציא, פיזית ממש, מהכיסים של כולנו. 


    הבעיה היא, שבנוסף לבזבזנות הזו כדי שנועדה לרצות את אחרון העסקנים, גם כעת, מכשהגיעה עת הגזירות, לנתניהו אין את האומץ, או את החזון עדי להביא בשורה של ממש.

    הרי על סיפו של משבר במשק שעלול להביא אותנו לחלום בספרדית ולרקוד סירטאקי, כפי שטוען יועצו הבכיר של שטייניץ, לא יהא די בצעדים חלביים שכאלה.


    העלאת המע"מ היא צעד פשוט לביצוע אך רגרסיבי מבחינת חלוקת העושר בחברה- הוא מדכא צריכה ופוגע בחלשים הרבה יותר מבחזקים. 


    המסים על הסיגריות והאלכוהול גם הם פשוטים לביצוע, אך לא יכניסו לקופת המדינה יותר ממיליארד שקלים גם יחד.


    העלאת אחוז מס ההכנסה על הכנסות של מעל ל80k ברוטו בחודש, לא תביא יותר מ2 מיליארד שקלים.


    גם אם נוסיף את שאר הצעדים שמשתעשע בהם נתניהו, כמו קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה שיביא פחות ממיליארד ש"ח, או הנסיון לעודד את אינטל וטבע להוציא את הרווחים שקבורים במרתף בהר חוצבים כדי לשלם מס הכנסה גם הם לא יתקרבו אפילו להתחייבויות הממשלה ב2013, שנמצאות באיזור ה30(!) מיליארד שקלים.


    בשורה התחתונה, ביבי בוחר בדרך הקצרה להיכנס למשבר- והיא גם הדרך הארוכה לצאת ממנו.


    אין לנתניהו אומץ לבצע את הגזירות הקשות באמת:

     העלאת מס ההכנסה למעמד הביניים (כן, כן), העלאת מס החברות, קיצוצים נקודתיים ועמוקים בבורות השומן במשק כמו תקציב הביטחון (נכון) ותקציבי הישיבות (מה לעשות) והתמודדות עם הוועדים הגדולים שמושכים משכורות עתק.

    ולמה אין לביבי אומץ? כי בחירות בקרוב.


    הממשלה הנוכחית מגיעה לסוף ימיה עם התחייבויות עצומות במצב של צמיחה. ולכן לכל מי שחושב שהגזירות הנוכחיות הן קשות, מומלץ להירגע. הן רק המנה הראשונה. הממשלה הבאה תיאלץ להשית עלינו גזירות קשות הרבה יותר, באקלים כלכלי הרבה פחות אוהד. הממשלה הבאה כבר תהיה במיתון עם חובות של עשרות מיליארדים, דירוג אשראי פגיע ויעד גירעון שלא כובד. סיפור אחר לגמרי.


     תודה לך, מר כלכלה. 



     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/7/12 18:56:
      הנה הן באות, הגזירות על מעמד הביניים: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000769484 רוה"מ, אני מתנצל. יש לך אומץ.
        27/7/12 11:13:
      אין שפה אין עבודה , קשה קשה