כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    גם גזירות כלכליות צריך לדעת איך להטיל....

    0 תגובות   יום רביעי, 25/7/12, 23:48

     הגזירות הן עובדה מוגמרת, אך יש לקבל את ההחלטות הקשות סביב שולחנות עגולים ובשיתוף הציבור ומומחים מטעמו

     

    מן העיתונות: "נתניהו חילק ארוחות חינם, וישלם את המחיר דווקא בשנת בחירות"
    הקיצוצים והמסים שתטיל הממשלה בשבוע הבא הם רק הקדמה קטנה למה שצפוי לנו ב-2013. זה רע לציבור, ורע במיוחד לנתניהו, במיוחד ערב הבחירות.
    http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1784786

     

     תגובתי

    "נתניהו חילק ארוחות חינם"? 

    אז איך זה שהבטן שלנו לא מלאה?

    איך זה שהשכבות החלשות נאנקות תחת יוקר המחייה ושמעמד הביניים נשחק ומשעבד את עצמו, רק כדי לא להתדרדר אחורה?

     

    אה....אולי זה בגלל שצריך להסתכל איך הוא חילק את אותן "ארוחות חינם" ולמי.

     

    הגידול בפערים הכלכליים בישראל מעיד כי בעוד שכבה צרה מאוד הלכה והתעשרה, הצמיחה הכלכלית פשוט "דילגה" על כל השאר.

     

    המדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית הזו, כוונה להיטיב עם המאיון העליון ועם החברות המובילות במשק, מתוך הנחה שהשפע "יחלחל" למטה, לכל שכבות העם, בגלל שרשרת המזון הטבעית.

    אבל זה לא קרה. בעיקר בגלל שלא נלקח בחשבון הגורם האנושי, או יש לומר ה"חזירי". כתבתי על זה בהרחבה כאן:

    המודל הניאו-ליברלי עשה שמות בחברה הישראלית ובו בעת הוא הטבעי ביותר עבורנו

     

    הסתבר שמעט מאוד חילחל לשכבות החלשות ועוד קצת למעמד הביניים, אבל בסה"כ, היה זה מיעוט שבמיעוט שרתם את השיטה לטובתו, התעשר ונותר אדיש לגורלם של כל השאר.


    הדרוויניזם החברתי-כלכלי הזה שלט במחוזותנו וממש כמו בטבע – החזק שורד וכל השאר ובכן, זאת הבעייה שלהם.

    במילים בוטות, זה מה שהסתתר מאחורי סדר העדיפויות הלאומי הכלכלי והחברתי עד שהתחילה המחאה לפני כשנה.

     

    עכשיו – לנוכח התלות של ישראל בעולם, הנתון במשבר הכלכלי החמור בתולדותיו ולנוכח הירידה בהכנסות המדינה ממסים מחד גיסא והעלייה בהוצאותיה מאידך גיסא, הגיע הזמן לשלם את החשבון.

    וטוב שמתחילים שעה אחת קודם, כלומר כבר ביום ולא מחכים לתחילת 2013, כי זה עלול להיות מאוחר מדיי. המצב באמת - קשה ואם אני קורא נכון את מה שמתרחש בעולם, הוא עוד הולך להתדרדר בצורה משמעותית.


     אין הרי ברירה, היה ברור שהכפלת יעד הגירעון הממשלתי ל-3% לא תספיק ושצריכים להתלוות אליה צעדים נוספיםף כמו העלאת מסים, קיצוץ בתקציב המדינה, ביטול פטורים ממס וכדומה. גם ככה, לפני החברה והכלכלה הישראלית שנה-שנתיים קשות במיוחד, ממש חסרות תקדים.


    ושוב, שלא נסתנוור ממספרים ומשיעורי מס וכדומה. עסקינן באנשים, משפחות, בהורים שלנו, בילדינו ובנו עצמנו.

    גם האבטלה כיום גבוהה מזו המדווחת ועוד צפוייה לעלות בצורה משמעותית.
    ראו כאן: נתוני האבטלה "משופצים" כלפי מטה ומונעים היערכות להחמרה דרמטית בשוק העבודה

     

    בקיצור, על כך שאנו במשבר כלכלי ועל הצורך בגזירות כלכליות אין ויכוח.

     

    אבל גם הפעם, חשוב במיוחד הסוגייה של "איך", לא פחות ואולי אפילו יותר מ-"מה".

     

    בפני הממשלה עומדת הבחירה כיצד להטיל את הגזירות הכלכליות.

    האם ללכת לפתרונות הסטנדרטיים המוכרים, שמשמעותם הכבדה בעיקר על השכבות החלשות ומעמד הביניים שישאו ברוב הנטל, כרגיל?

     

    מרבית הפתרונות הסטנדרטיים שהממשלה שוקלת כגזירות כלכליות, הם פתרונות אנכרוניסטיים, לא יצירתיים והם מהווים המשך ישיר של המודל הניאו ליברלי, שעשה שמות בחברה הישראלית.

    גם כאן, הנפגעים העיקריים יהיו השכבות החלשות והעשירונים התחתונים, מעמד הביניים יחרוק שיניים ופשוט יצטרך להשתעבד עוד יותר לעבדות המודרנית שהפכה למציאות חייו והזוכים הגדולים, הכל יחסית כמובן,  יהיו:

    א. העשירון העליון, בדגש על המאיון העליון.

    ב. המגזר העסקי, בדגש על הקונצרנים הגדולים והעשירים במשק.

     

    דוגמאות כיצד הגזירות המוצעות יפגעו בעיקר בשכבות החלשות:

    -מי ייפגע במיוחד מהעלאת המע"מ? בעיקר השכבות החלשות ומן הסתם גם מעמד הביניים, בעוצמה מופחתת.

    מדוע? כי על רקע ההאטה הכלכלית, לא סביר שהמגזר העסקי "יספוג" על חשבונו את העלאת המע"מ ל- 17%. בפועל המחירים בחנויות פשוט יעלו, תוך חודש-חודשיים בשיעור העלאת המע"מ.

    ידוע כי חלקן של הוצאות המחייה השוטפות מתוך ההכנסה הפנוייה של משק בית גבוה בקרב השכבות החלשות, באופן משמעותי מחלקן בקרב העשירון העליון, שמוציא הרבה יותר על מותרות, מותגי יוקרה ורמת חיים גבוהה.


    לכן, העלאת המע"מ והלחצים האינפלציוניים בעקבותיה, יפגעו בעיקר במשקי הבית החלשים מבחינה סוציו-אקונומית.

     

    -אותו הדבר חל לגבי העלאת המס על הסיגריות.  עבור מי שמשתכר מתחת ל- 5,800 ₪ בחודש והסטטיסטיקה מראה שבניטרול בעלי המשכורות הגבוהות ממש, למעלה מ-50% מהישראלים מרוויחים פחות מסכום זה

    ( ראו בדה מרקר http://www.themarker.com/career/1.1785012 ), ייקור הסיגריות בכ- 3 ₪ לחבילה, משמעותו הוצאה נוספת של כ- 100 ₪ בחודש, המשול לקיצוץ ממוצע של כ 1.7% במשכורתו.

    זו בהחלט מכה קשה למי שכבר כיום מתקשה להחזיק את הראש מעל קו המים. להבדיל, 2 העשירונים העליונים לא ירגישו את זה בכלל.

     

    -גם העלאת מס ההכנסה ב-1%, למרות שהיא נראית הצעה שוויונית, משמעותה שמרבית תוספת המס תתקבל מ......ניחשתם? נכון, מהשכבות החלשות ומעמד הביניים. דה מרקר כותב על זה כאן: http://www.themarker.com/markets/1.1747108

     

    קיצוץ רוחבי של 5% בתקציבי הממשלה, למרות ההבטחות שלא לגעת בתקציב הרווחה, החינוך והביטחון, גם כן משמעותו פגיעה בעיקר בשכבות החלשות ובמעמד הביניים.

    העשירון העליון, חי הרי בבועה משל עצמו, עם חינוך פרטי, רפואה פרטית וכל מה שכסף יכול לקנות במדינה החומרנית שלנו.


    הקטנת ההוצאה הציבורית פוגעת תמיד בראש ובראשונה בשכבות החלשות.

    שווה רק להזכיר, שגם כך ההוצאה הציבורית בישראל נמוכה מאוד בקנה מידה הסטורי ( שוב, באשמת המודל הניאו-ליברלי) והיא מהנמוכות בהשוואה

    למדינות ה- OECD .

    ''
     

    וכך הלאה והלאה........

     

     

    או שמא יש פתרונות אחרים, שמטרתם לצמצם את הפערים הכלכליים ולקדם את הצדק החברתי בישראל?

     -למשל באמצעות הנהגת מס ירושה על ירושות גדולות במיוחד, כנהוג בחו"ל.

    ''

     

    ''

     

     

     

     

    - הוספת מס עשירים שיש לו חשיבות כלכלית ועוד יותר מכך חשיבות חברתית גדולה  במיוחד בימים טרופים אלה.

    ראו כאן: מס עשירים הוא Must, גם כלכלית אבל בעיקר חברתית
     

    - מלחמה במקלטי מס ובתכנוני מס אגרסיביים המאפיינים את המאיון העליון.

    - העלאת מס חברות ל- 30% בצורה דיפרנציאלית שמשמעותה שעסקים קטנים ועצמאיים לא ישלמו יותר מס וככל שהעסק גדול יותר ( מחזור, רווחיות תפעולית) שיעור המס יעלה.

    -העלאת המיסוי על שוק ההון מ-25% כיום ל- 35%, בהדרגה, נניח ב-2 מדרגות שנתיות של 5% לשנה. מה יש? מה הסיבה שמס רווחי הון יהיה נמוך יותר מהמס שאתה, אני, כולנו משלמים במשכורת שלנו?  בנוסף, הנתונים מראים שאת החלק הארי של פטורים מרווחי הון מנצלים 2 העשירונים העליונים, בעוד כל השאר משלמים מס מלא.

    -בהקשר הזה, הגיע הזמן לבטל את הפטור ממס על קרנות השתלמות. מהפטור היקר הזה, נהנים רק עובדי הוועדים החזקים, והמעמד הבינוני-גבוה. כל השאר - ירוקים מקינאה ומייחלים ליום שתהיה להם קרן השתלמות.
    מדובר בהחלטה לא פופולרית וההסתדרות צפוייה לצאת סביבה לשביתה כללית ועוד כל מיני צעדים הרסניים למשק, אבל הפעם, בניגוד לעבר, העיתוי מתאים. איך נוכל להסביר פגיעה נוספת בשכבות החלשות, כשבמקביל נותר הפטור המקומם הזה על כנו? 

     

    יש עוד הרבה הצעות לא סטנדרטיות, שלכל הפחות ראויות לדיון רציני, הלא כן?

    לכולם יש תקדימים רבים בחו"ל ואף את מהן לא הזוייה, למרות שמן הסתם כך יכנו אותה בעלי ההון ואנשיהם.

     

    אני מניח, שבשלב הזה של הקריאה, אם שרדתם, 100% מהקוראים פשוט מעוצבנים מההצעות שהצעתי, כל אחד בהתאם לפוזיצייה שלו.

    מצויין, לזה בדיוק התכוונתי.

    מדוע? 

    כי מה שבטוח, הגזירות לא תעבורנה בקלות ויהיה סביבן דיון נוקב וכנראה גם מחאה ציבורית שתלך ותצבור תאוצה ואולי אפילו תצא מכלל שליטה.

     

     ראשית, על הצורך בהן למרות שכאן לדעתי הויכוח יוכרע מהר מאוד וההגיון הכלכלי ינצח – פשוט אין ברירה. זה או תרופה מרה עכשיו, או חוקן ( = משטר צנע של ממש) אחר כך.

    ושנית, ויכוח אודות ההחלטות האופרטיביות, איזה גזירות להטיל, על מי, באיזה היקף, מה היתרונות והחסרונות של כל צעד ואיזה סדר עדיפויות לאומי כלכלי וחברתי מסתתר מאחוריהן.

     

     לכן, אני  מציע שוב, לקיים את דיוני התקציב סביב שולחנות עגולים, לשתף את הציבור מכל המגזרים והעשירונים ולאפשר השתלבות של מומחים מטעמם, בדומה לאופן בו התנהלו דיוני וועדת טרכטנברג.

     

    הייתרון כפול, הן מהותי, מבחינת הנושאים והפתרונות שיועלו

    והן פרוצידורלי, לכאורה: תהליך שקוף ופתוח כזה יגדיל את הלגיטימציה של התקציב הקרוב ושל ההחלטות הרות הגורל שיש לקבל במסגרתו, אודות דמותה וצוויונה החברתי והכלכלי של ישראל, על רקע משבר עולמי חסר תקדים.

    תקראו כאן: איך לנטרל את פצצת הזמן הכלכלית והחברתית סביב דיוני התקציב

     

     בלי זה, עוד נגיע, חס וחלילה למלחמת אחים.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין