הוא: "הי"

אני: "הי חמוד"

הוא: "על מה אתה פה?" הוא שואל ומתיישב לידי על אבן השיש הלבנה

אני: "ערבוב של כדורי שינה סמים וויסקי"

הוא: " חנק, אלו שלך?"

אני: "כן"

הוא: " נראה שאכפת להם ממך, תראה כמה דמעות"

אני: " דמעות? חח, מזוייפות, יש לי שני אחים ושני הורים שבאמת עצובים, כל השאר לא מכירים אותי, רואה את ההוא, הוא מפורסם, הוא שוחד כדי לבוא"

הוא:" לפחות אתה הספקת שיהיה לך מישהו שאכפת לו ממך"

אני: "לפחות אתה לא הספקת לדעת שלאף אחד לא אכפת לך חוץ מבעלי דם זהה, מסתבר שאני חרא של בן אדם אם אני פה איתך ואתה איתי"

הוא: "אני גם חרא של בן אדם?

אני:" כן, עובדה שאתה פה, אבל לא כמוני. אתה רואה את כל האנשים פה, מעולם אף אחד מהם לא שאל לשלומי או אם אני צריך משהו, הדמעות שלהם מזוייפות, אצלך לפחות אין זיוף" אני קובע" החיים האמיתיים שלי היו חרא של חיים, מעולם אף אחד לא טרח עבורי, הציע, שאל, תמיד הייתי עצוב. עכשיו סוף סוף אני הולך לנוח קצת"

הוא: "נשמע באמת רע, תגיד מה זה כל החתכים האלו?"
אני: התעסקתי בקראטה קצת ונלחמנו בכפפות עשויות מנייר זכוכית

הוא: "תגיד מה זה הצלקות האלו?"

אני: "איפה?"

הוא: "הנה הנה, פה בנשמה שלך, כולה מצולקת, איכס"

אני: "אתה שואל הרבה שאלות בשביל ילד כל כך קטן!, אתה מתיש ונודניק אתה יודע, אף אחד לא יאהב אותך אם לא תבין לבד דברים ותהיה טיפש כזה!"

הוא: (דומע, ), "סליחה, סתם סקרנות"

אני:" לא לא אל תבכה, אני מצטער, אני מכיר עוד מישהו ששואל המון שאלות, אני יודע שזה לא בכוונה"

הוא: (מבסוט) "יופי, ! נו אז מה התשובה?
אני:" תשובה למה?"

הוא: "לצלקות בנשמה!"

אני: " אה כן, כל הזמן ניסיתי להיות אוקיי עם כולם ותמיד חטפתי סכינים מהסובבים אותי, אלו צלקות שלא רואים בחוץ אבל כנראה במצב שלי ושלך רואים הכל, שנים שניסיתי להתאפק ולהכניס אותם לבפנים כדי שלא יראו"

הוא:" אה, איזה מזל שלא חייתי הרבה"

אני: הנה, זה נגמר, בוא נלך איתם לאוטו ונשב, נסע לאמא שלי הביתה בטח יש שם שניצלים

הוא:"יללאה בוא!, אני אמנם רק בן שנה ולא יודע עדיין מה זה שניצילים אבל זה נשמע משפחתי כזה, בוא בוא !"

נכנסים ויושבים, אמא בוכה דמעות אדומות, אבא בוכה, גם אחיי. והנה המכונית נוסעת בלעדינו אע"פ שהתיישבנו בתוכה

אני: "לא חשבתי על זה שכנראה במצבנו אנחנו לא יכולים לנסוע לשום מקום, עד היום מעולם לא ננטשתי על ידי המשפחה שלי, אבל הנה עכשיו גם הם עוזבים, טוב על הזין שלי בוא נלך למדרגות ונעלה"

הוא: "מה זה זין"

אני: "עזוב, זה משהו שזורקים עליך. יללאה בוא נלך"

אנחנו עולים על המדרגות והקטן עולה את הראשונה אבל אני לא מצליח, לפני שהוא מספיק לשאול אם אני בא נפתח  חור באדמה עם מדרגות כלפי מטה וסמיילי אדום על כל מדרגה, הוא מסתכל עלי במבט תם

"אתה לא בא?" הוא שואל

אני "כנראה שלא"

הוא :" למה?"

אני: "אני הולך לגהנום כנראה, אתה עולה לגן עדן, אמרתי לך הייתי חרא של בן אדם, לא בכדי אף אחד שם לא באמת הכיר אותי או רצה בי ואל בא להביא פרחים"

הוא: "חבל, אתה הדבר הכי קרוב למשפחה עבורי"

אני: מזל שלך שלא, תשמע, בכל מקרה, כשאתה עולה למעלה תגיד לו שבגלגול הבא אתה אתה מבקש להוולד ל@#$##@# , זה אח שלי, ככה תזכה למשפחה חמה ואוהבת על בטוח"

הוא: "יש, תודה! אני מקווה שהוא יסכים, אז לאן אתה הולך"

אני: "להמשיך לסבול בעולם אחר, להשרף בגהנום, כנראה שזה העונש שלי על מי שאני, ביי חמוד"