פותח עיניים, לא רואה דבר גם לא שניים.
סוגר. אור של חושך.
רואה לבפנים, ריקנות של שנים

מסתכל על הידיים, ביס, שניים.
נוגס, נוגס נוגס ברגליים.
עצמות לבנות מבצבצות, כמהות לשמיים.
דם, מהשפתיים. זולג, לכיוון העיניים.

יורד למטה, מוריד בגדים,  לא מסתכלים
צועק, צורח, זועק, מתעלמים.
על 4, אין אונסים.

פונה לאדם, מבקש שיקח אותי לשם.
לבית כנסת אני מצביעתצלוב אותי  מבקש.
מחייך, מסכים, זה נראה לו נעים.

בום! דפיקה! מסמר ביד.
בום! דפיקה! מסמר בשניה

לרגליים, הוא מציע הרדמה. משיב בשלילה
הוא מחייך. על מה?
אין אפילו מזרק, זו היתה סתם הצעה.
בום! דפיקה!

מחייך באדום,
צועק "אלוהיייייםםם, מזה אין סיכוי שמבט תעלים"
נראה אותך גבר שבגברים מפנה גב כמו בכל הפעמים
סוגרים נפתחים, זרמי דם נשפכים. נשמה שחורה נמסה לעולמים.
אין תגובה, אין מילים. אכן יצא גבר שבגברים, אלוהים