1) הימנעות:
לעתים, קשה לנו לקבל החלטות, בעיקר כאלה המשפיעות
על אחרים. בגלל הקושי, אנו נמנעים מקבלת החלטה
ונמנעים מהתמודדות עם קונפליקטים. ההימנעות מובילה לתסכול
וחוסר בטחון.

2) מותר להגיד "לא":
כדי לייעל את ניהול הזמן שלנו, יש לקבל החלטות מהירות לגבי
סיום משימה, קיום שיחת טלפון, החזרת מייל או השתתפות בישיבה.
אמירת "לא" למשהו חדש, כדי להשלים מחויבויות קודמות, יאפשר
לנו  לנהל את זמננו באפקטיביות. פעמים רבות, אמירת "לא", יכולה
להיות בחירה שתשפיע על עתידנו. אי יכולת לסרב לאחרים עלולה
לפגוע בנו ובצוות שלנו. הפחד מלאמר "לא" נובע לעתים מהתפיסה,
שלכל החלטה יש רק שתי אפשרויות: טובה או רעה. אולם, התוצאות
אינן בהכרח שחור/לבן.

3) איסוף מידע מוגזם:
אחת הדרכים לדחות קבלת החלטה היא איסוף מידע. במקום
להחליט על בסיס מה שאנו כבר יודעים, מרגישים או מאמינים, 
אנו לפעמים מתייעצים עם הרבה "מומחים" ואוספים את דעותיהם. 
אנו אוספים דעות מכל אחד - ידידים, חברים, עמיתים לעבודה, ואחרים -
לפני שאנו מחליטים על משהו טריוויאלי כמו להיכן לקחת לקוח לארוחה.

4) גישה ריאלית:
לעיתים אנו רוצים לעשות החלטות מושלמות, כאלה שכולם יהיו מרוצים
מהן ושהתוצאה תהיה הצלחה. זה מאט אותנו משום שהמטרה אינה
ריאלית. אין החלטה מושלמת. לא כולם יאהבו את בחירותיינו ולא כולם
מיומנים לתת לנו עצה טובה. עלינו לקבל, שלמעשה, אף פעם אין לנו
100% אינפורמציה שאנו צריכים וזה לא ריאלי לשאוף לכך.

5)  analysis paralysis :

לפעמים, גם אחרי קבלת ההחלטה, יש לנו ספקות. ניתוח יתר יכול
לעצור ואף לשתק התקדמות. כדאי לקבל החלטות על סמך
האינפורמציה שכבר יש לנו ולהמשיך הלאה להחלטה הבאה.
רצוי להסתכל לאחור רק במידה וברצונינו לבחון תהליך/תפקוד כדי לשפרו
או ללמוד ממנו לפעם הבאה.

6) החלטות מושלמות אינן ריאליות:
אפשר לקבל החלטות טובות עם מידע חלקי גם אם הוא 80%.
אם נתאמן  בקבלת החלטות מהירה כשהסיכון נמוך, כאשר יהיה עלינו
לקבל החלטה קשה/גדולה, כבר נהייה מוכנים לתפקד בלחץ ולקבל
החלטה מהירה.