כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    על מחטים ושאר עלילות

    43 תגובות   יום שבת, 28/7/12, 11:51

    ''

     

    כנה באוויר: מחטים נמצאו בכריכים בטיסת דלתא, ה-FBI  פתח בחקירה", קראתי ב - 17 ביולי בעתון "הארץ".

     

    עוד היה כתוב ש"חברת דלתא הודיעה כי בחמישה סנדוויצ'ים התגלו ביום ראשון מחטי תפירה. אחד הנוסעים בטיסה נפצע. שאר המחטים התגלו בשתיים מהטיסות לאטלנטה ובטיסה לסיאטל. דובר משטרת סכיפהול, רוברט ון קאפל, אמר: "כל האפשרויות פתוחות, משום שאין לנו מושג מדוע ירצו להכניס מחטים לתוך כריכים, ואת זה אנחנו צריכים לחקור".

     

    "ישראל היום" היה כהרגלו הרבה יותר דרמתי: "בתפריט: כריך אל המוות" הצהיר בכותרת.

     

    ''

     

    "גלובס" התחרה בדרמה: "סיוט בשחקים: מחטים בתוך כריכים בטיסות דלתא איירליינס".

     

    ועוד ראיתי: "דלתא מגבירה את אבטחת המזון והאף-בי-איי חוקר את מקור המחטים",  "משפחה מפלורידה במוקד משבר המחטים בתוך האוכל",  "מנהל האבטחה בתחבורה: מחטים במזון בטיסות אינן איום בטחוני" לא הייתי מציעה למנהל הזה לבלוע מחט, אולי אז היה משנה את דעתו.

     

    "דלתא הגישה כריכי הודו ומחטים ללקוחותיה הנבחרים" - כל הכותרות ניסו להשחיל כמה שיותר דרמה בקוף של מחט, ואני דקורה ודוקרת מימים ימימה, שוב נדקרתי.

    מחט.

     

    ''

     

    אמנם לכמה ממכרי יש פחד מחטים, שבו לא נדבקתי, אבל מחט, מחט חודרת אצלי   לאלו  רבדים, שכבות נדחות, תת קרקעיות, מי יודע, אולי נוגעת במתכת שבתוכי. מסתבר שאינני יחידה.

     

    "אלישבע לא ידעה מה מפחיד אותה במחטים. אולי עומק הדקירה או הרף העין של הכאב, וכבר השכחה וחטא הסחת הדעת. או אולי המתכת היא. על כל פנים פחד רב פחדה ממחטים, שאפילו בילדותה היו קטלניות: כמו למשל, דקירת מחט באצבעה של נסיכה באגדה או דקירת חוד מטרייה בלבו של סוכן חשאי בסרט על מזימות בינלאומית."

    או

    ".... היא הרגישה את הדקירה בשיפולי גבה, סמוך למותניה. כה חודרנית היתה הדקירה, עד כי אלישבע הרגילה בדקירות, חשה אותה נוגעת בציר הקפיצי של ישותה, כאילו התחככה מתכת במתכת, ברזל בברזל."

     

     מתוך  "מחט" , "שאון מותו של שימק", פרוזה אחרת, עם עובד.

     

    ''

     

    השנה היתה 1983, שלושים ושמונה שנים מתום מלחמת העולם השניה. ראש ממשלת פולין של אז הגנרל  ירוזלסקי - היה ראש הממשלה מ-1981 ונמלא אימה ופחד מהתעוררותה וצמיחתה המהירה של תנועת סולידריות בראשות  לך וולנסה -הכריז על ממשל צבאיי,

     

    ואני עמדתי,סוף סוף, על הגדה החולית של נהר הסאן, אחד משני היובלים הגדולים של נהר דונייץ, בירוסלב שבגליציה. 

     

    אמא שלי כל כך התגעגעה לגדה החולית הזאת, למעגלי המים שהיו נוצרים שם כשהיתה משליכה אליהם חלוקי נחל, לבבואתה, בבואת נערה, ולעולם שהשתקף במימי הסאן. ואני, קטנת אמונה שכמותי ואנטי אמא, לא האמנתי לה בכלל, בטח איזה נחל פישון, חשבתי לי, תמיד היא מגזימה.

     

    משהו התרכך בי אז במפגש עם תבנית הנוף של ירוסלב, העיר שבה נולדה אמי, ולא חזרה אליה, מאז שאולצה לנטוש אותה עם פרוץ המלחמה. אלו חיה בודאי היתה שמחה לדעת, שאני חזרתי לשם במקומה.

     

    אחרי שהשבעתי את עיניי ביפי הנהר, חזרתי לכיכר העיר לחפש איפה התגוררו היהודים, איפה היה בית הכנסת. נטפלתי לזקן חביב, לבוש חליפה בלויה  והפגזתי בשאלות בפולנית.

     

     "סלח לי, אדוני, איפה היה פה לפני המלחמה בית הכנסת?"

     

     " למה הגברת שואלת," ענה בשאלה, "הגברת לא מכאן, אין בית כנסת, הגברת לא יודעת שאין פה יהודים".

     

     בכלל, שאלתי, מנחשת שנכון לי כאן איזה ענין.

     

     "נו, ודאי, אין בכלל, היטלר גמר אותם, שם על הגבעה" הצביע לעבר חורשה, "יזו מרייה," הצטלב, "הרי ירו בכולם., אף אחד לא נשאר, אף אחד, נורא. אבל מגיע להם, הם צלבו אותו, הרי הגברת יודעת. על זה, על זה אלוהים העניש אותם, יזוס כריסטוס. והגברת, לא יודעת, כמה היו פה לפני המלחמה, הרוב, הרוב, אני אומר לגברת. עשירים היו, בתים, חנויות,  ולנו היה קדחת. ואיך הם התחרו, רק אחד משלנו פתח חנות, מיד היו שולחים מישהו, שיפזר מחטים בשקי הקאשה.." (בלשון הקדש, כסמת).

     

    מחטים?

    "כן, מחטים".

     

    מה שנקרא טמנו מחט באמתחת, צחקתי בלבי ושאלתי, למה  פזרו מחטים בקאשה.

     

    "נו, איך, הגברת לא מבינה, יבוא קליינט, ינבור בקאשה, יידקר, יקלל ויעזוב  את החנויות שלנו, ירוץ לחנות של היהודי. ככה, ככה הם חסלו את כל הקונקורנציה, נשארו רק חנויות של יהודים. אז מגיע להם?, מה הגברת חושבת?"

    והגברת על סף פצוץ, שאלה, אם האדון מאמין לזה.

     

    "זה לא ענין של אמונה," ענה הקשישון  "זה עובדות, גברת, כולם ידעו, כולם יגידו לך".

     

    אז, אתם מבינים עכשיו,  שאין חדש תחת השמש ולמה מחטים עושות לי את זה. 

     

    מי יודע, אולי לא ידי אל-קאעידה הם ולא ידי טרוריסטים, ניהיליסטים  או סתם ליסטים,  אלא מתחריה של "דלתא".  ואולי כמה מיהודי ירוסלב, ידיהם היו במעל, אף שחוסלו, הם שהכניסו את המחטים לסנדוויצ'ים של בשר ההודו בטיסות דלתא. ואולי צאצאיהם, בירושה בא  להם מהאבות. על כיוון כזה האף-בי-איי בטח לא חשב.

     

    ''

     

     

    בתמונות: דוקר בנהריים

    כתבה וצלמה: באבא יאגה

      

    חבר שכינויו, טיטו, הוסיף:

     

      
    בדברי חז"ל יש  דיון על שיעורם  של חומרים להריגה, אבן, עץ, מתכת.
    על מתכת נאמר ששיעורה בכל שהוא, משום שאפשר, חלילה, להרוג אדם אפילו במחט.
    דרג את התוכן:

      תגובות (43)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/9/12 01:21:
      דברים דוקרים לעומק כתבת אני זוכרת בהלת מחטים בניו יורק כשהעיתונים סיפרו על נדבקי אידס העומדים בפינת רחוב שהיה רק חמש דקות הליכה משלי ודוקרים אקרעית עוברים ושבים במחטים נגועות בדם של נשאים. חברה שלי החליטה לדחות את הביקור שלה אצלי עד אשר יעלמו המחטים מרחובות ניו יורק כן כריכי מחט או לא, משהו בי שמח על שלא ראיתי את הכתבה בטרם טסתי לקצהו השני של העולם. אמנם לא בדלתא ולא לערים בהן נקבת (ואפילו לא לפולין) אבל מי יודע, אולי זו דרך מקורית של חברה להוזיל עלויות על אוכל. כוסמת, אגב, עם או בלי מחטים, אני מאד מאד אוהבת
        2/8/12 14:59:

      צטט: ליריתוש 2012-08-02 09:21:28

      מדהים איך אירוע אחד שלא קשור אלייך בכלל, מביא אותך לרבדים עמוקים מאוד ולסיפור אמנם מאוד רחוק, אך מן הסתם היה קורה גם היום: שכן גם בפולין של היום לא חסרים אלו שיאמינו בסיפורים של שונאי היהודים למיניהם ולדורותיהם. פעמיים הייתי בפולין עם אבי ונכחתי כיצד נתקל הוא, דובר השפה, גם בהערות לא ממש חביבות, ישירות או מרומזות, על מה שהוא ובני עמו נחשבים בעיני הפולני הפשוט שאינו חוקר את האמת ההיסטורית לפרטיה. מהמקום הזה, אני יכולה להבין משהו מן החוויה שעברת את בארץ ההיא. שיהיה לנו יום טוב, בלי דקירות מחטים, בלי דקירות בלב....

      נכון, הקשר שעושים הלב והמח, בענין הפולנים, היו כמובן גם רבים שהצילו יהודים 

        2/8/12 09:21:
      מדהים איך אירוע אחד שלא קשור אלייך בכלל, מביא אותך לרבדים עמוקים מאוד ולסיפור אמנם מאוד רחוק, אך מן הסתם היה קורה גם היום: שכן גם בפולין של היום לא חסרים אלו שיאמינו בסיפורים של שונאי היהודים למיניהם ולדורותיהם. פעמיים הייתי בפולין עם אבי ונכחתי כיצד נתקל הוא, דובר השפה, גם בהערות לא ממש חביבות, ישירות או מרומזות, על מה שהוא ובני עמו נחשבים בעיני הפולני הפשוט שאינו חוקר את האמת ההיסטורית לפרטיה. מהמקום הזה, אני יכולה להבין משהו מן החוויה שעברת את בארץ ההיא. שיהיה לנו יום טוב, בלי דקירות מחטים, בלי דקירות בלב....
        30/7/12 10:36:

      צטט: שולה ניסים 2012-07-30 10:16:44

      חחח... מחטים באמת יכולות להרוג. ספרי לי על זה. בדיוק אתמול עמלתי על עבודת רקמה שאני עובדת עליה כבר כמה שנים טובות. מחטים זה באמת אישיו אצלי.

      איזה יופי, שלחי תמונה ובהצלחה. אל תידקרי

        30/7/12 10:16:
      חחח... מחטים באמת יכולות להרוג. ספרי לי על זה. בדיוק אתמול עמלתי על עבודת רקמה שאני עובדת עליה כבר כמה שנים טובות. מחטים זה באמת אישיו אצלי.
        29/7/12 12:30:

      צטט: ארזעמירן 2012-07-29 12:27:33

      תיאוריות קונספירציה תמיד עושות לי את זה :))

       Welcome,

      גם לי

        29/7/12 12:27:
      תיאוריות קונספירציה תמיד עושות לי את זה :))
        29/7/12 11:50:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2012-07-29 10:50:58

      דקירות זה כואב.

      ומה, לפעמים זה כייף, לדקור 

      דקירות זה כואב.
        28/7/12 22:58:

      צטט: Benj 2012-07-28 21:20:31

      עשית לי דקירה בלב

      מקווה, שלא לזמן רב

       

        28/7/12 22:55:

      צטט: amir_geva 2012-07-28 21:10:57

      טוב !

       תודה רבה

        28/7/12 22:53:

      צטט: shabat shalom 2012-07-28 21:05:51

      האמת בירוסלב או בדלתא לא מכבה את הפחדים הבלתי נתנים לשליטה שלנו. על סמך הנסיון שלנו - ממזמן אנחנו פאראנואידים קשים.

      אכן, פרנואידים

       

        28/7/12 21:20:
      עשית לי דקירה בלב
        28/7/12 21:10:
      טוב !
        28/7/12 21:05:
      האמת בירוסלב או בדלתא לא מכבה את הפחדים הבלתי נתנים לשליטה שלנו. על סמך הנסיון שלנו - ממזמן אנחנו פאראנואידים קשים.
        28/7/12 20:06:

      צטט: דליהו 2012-07-28 19:58:35

      מהמחטים בכריכים אמרתי מה לכל הרוחות.....הביקור בירוסלב דוקר כואב ....העץ דוקר..מחטים!

      ככה זה מחטים 

        28/7/12 20:05:

      צטט: bonbonyetta 2012-07-28 19:44:03

      *
      גם אני נרתעת מאד ממחטים, וגם אני אינני מעריכה ואוהבת את הדרמטיזיציה של הכותרות בישראל. לא לעניין, ופעמים רבות מטעה.

      הזהרי, אם כך 

        28/7/12 19:58:
      מהמחטים בכריכים אמרתי מה לכל הרוחות.....הביקור בירוסלב דוקר כואב ....העץ דוקר..מחטים!
        28/7/12 19:44:

      *
      גם אני נרתעת מאד ממחטים, וגם אני אינני מעריכה ואוהבת את הדרמטיזיציה של הכותרות בישראל. לא לעניין, ופעמים רבות מטעה.

        28/7/12 19:40:

      צטט: רומפיפיה 2012-07-28 19:27:18

      "מנהל האבטחה בתחבורה: מחטים במזון בטיסות אינן איום בטחוני" לא הייתי מציעה למנהל הזה לבלוע מחט, אולי אז היה משנה את דעתו."

      ואני בעקרון איני חוזרת למקומות האלה שבהם השמידו את עמי ומשפחתי!!!

      הצילומים שלך יקירה, פשוט מקסימים....

      תודה לך, איש בדרכו יחיה, ואשה על אחת כמה וכמה 

        28/7/12 19:39:

      צטט: esther K 2012-07-28 18:57:45

      מפחיד מאוד..כולם בריאים?

      כן , צריך לומר ברכת הגומל

       

        28/7/12 19:27:

      "מנהל האבטחה בתחבורה: מחטים במזון בטיסות אינן איום בטחוני" לא הייתי מציעה למנהל הזה לבלוע מחט, אולי אז היה משנה את דעתו."

      ואני בעקרון איני חוזרת למקומות האלה שבהם השמידו את עמי ומשפחתי!!!

      הצילומים שלך יקירה, פשוט מקסימים....

        28/7/12 18:57:
      מפחיד מאוד..כולם בריאים?
        28/7/12 15:38:

      צטט: KLGERY 2012-07-28 15:35:33

      סיפור ותמונות מדהימות תודה

      תודה רבה 

        28/7/12 15:35:
      סיפור ותמונות מדהימות תודה
        28/7/12 15:32:

      צטט: זירעונית קוסמית 2012-07-28 15:20:13

      נקווה שיגלו לנו מי השחיל את המחט:)))שבת שלום

       או שכן, או שלא יגלו, אם זו קונספירציה יהודית, יגלו גם יגלו

        28/7/12 15:31:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-07-28 15:15:34

      בני זנות אנאלפאבייתים. עיצבן אותי הפולני הזה על הבוקר.

      צחקי, צחקי, במקום להתעצבן 

        28/7/12 15:31:

      צטט: רותי ... 2012-07-28 13:55:54

      הסטוריה על חוד חודה של מחט.. וה"דוקר מנהריים" .. נשמע לי , כשם מבטיח לסרט אימה ישראלי -ארמי הבא.. ( :, להת' ושבת טובה

      רעיון נפלא, תבורכי 

        28/7/12 15:30:

      צטט: איתן ב 2012-07-28 14:25:45

      והיא
      ''

      -

      נדקרה ממחט

      וישנה 100 שנה ...

      וכשהתעוררה

      שמעון פרס עדיין היה נשיא ......

      מה שנכון, נכון ואולי דווקא ראש ממשלה, הלו החיים לפניו

        28/7/12 15:29:

      צטט: עמנב 2012-07-28 13:53:26

      יופי של סיפור, יופי של קישורים. ביררת כבר עם יוצאי ירוסלב אם ידם במעל? כל טוב,עמוס.

      יש עוד חשודה עיקרית, אני, כמובן, אל תספר לאף.בי.אי

        28/7/12 15:27:

      צטט: איציק אביב 2012-07-28 13:38:29

      תמונות מרהיבות.

      תודה, ידידי 

        28/7/12 15:26:

      צטט: face 2012-07-28 13:22:35

      ואני כל כך אוהבת את הפריחה. של העץ. לא של מה שיכול לקרות אם נדקרים לא נכון ו//או לוקחים מדי הרבה מהתרופה הבלתי נכונה :)) מחכה לעונה שלהם. כל שנה...

       

      הפריחה, הפריחה, איך זאת תבוא לנו לעת בלותינו.

       

        28/7/12 15:25:

      צטט: הלנה היפה 2012-07-28 12:42:06

      מה כל כך קשה להבין את המצאות המחטים בכריכים? זה נסיון לאחות ולתפור את החורים בגבינה! שום הודו, גבינה! לגבי הדוקר בנהריים, אמנם בנהריים אין פילךים אבל במקומות בהם הם מצויים, הדוקרנים האלה בעצים משמשים לפילים אמצעי להתגרד! אין מקריות בטבע! לכל בריאה יש מטרה! וברור כשמש שבכל, אבל ממש בכל אשמים היהודים האלה! במו אזני שמעתי את זה בשלזיה תחתית, בהיותי בת תשע מילדה בת עשר. והיא הרי מתוקף היותה "גדולה ממני בשנה" יודעת טוב ממני, נכון?

      לאה, אחרי ההערות האלה, את ישר לאף.בי.איי. אני בין הממליצים

       

      נקווה שיגלו לנו מי השחיל את המחט:)))שבת שלום
        28/7/12 15:15:
      בני זנות אנאלפאבייתים. עיצבן אותי הפולני הזה על הבוקר.
        28/7/12 14:25:

      והיא
      ''

      -

      נדקרה ממחט

      וישנה 100 שנה ...

      וכשהתעוררה

      שמעון פרס עדיין היה נשיא ......

        28/7/12 13:55:
      הסטוריה על חוד חודה של מחט.. וה"דוקר מנהריים" .. נשמע לי , כשם מבטיח לסרט אימה ישראלי -ארמי הבא.. ( :, להת' ושבת טובה
        28/7/12 13:53:
      יופי של סיפור, יופי של קישורים. ביררת כבר עם יוצאי ירוסלב אם ידם במעל? כל טוב,עמוס.
        28/7/12 13:38:
      תמונות מרהיבות.
        28/7/12 13:22:

      ואני כל כך אוהבת את הפריחה. של העץ. לא של מה שיכול לקרות אם נדקרים לא נכון ו//או לוקחים מדי הרבה מהתרופה הבלתי נכונה :)) מחכה לעונה שלהם. כל שנה...

        28/7/12 12:42:
      מה כל כך קשה להבין את המצאות המחטים בכריכים? זה נסיון לאחות ולתפור את החורים בגבינה! שום הודו, גבינה! לגבי הדוקר בנהריים, אמנם בנהריים אין פילךים אבל במקומות בהם הם מצויים, הדוקרנים האלה בעצים משמשים לפילים אמצעי להתגרד! אין מקריות בטבע! לכל בריאה יש מטרה! וברור כשמש שבכל, אבל ממש בכל אשמים היהודים האלה! במו אזני שמעתי את זה בשלזיה תחתית, בהיותי בת תשע מילדה בת עשר. והיא הרי מתוקף היותה "גדולה ממני בשנה" יודעת טוב ממני, נכון?
        28/7/12 12:15:
      צדקת, לקוחותיה הנבחרים של דלתא
        28/7/12 12:12:
      נו, ומי אוכל כריכים בטיסות???

      ארכיון

      פרופיל