תתלבש יפה, בייבי,

תתכונן,

אתה הראשון,

במימד הזמן הנוכחי,

האחד שהרגיש בתוכי

שמומלץ

וכדאי

שיצא איתי פעם אחת

לטיסה

שאחלוק איתו

את קוד הכניסה

הסודי

הבלעדי

לממלכת המראה.

מוכן להמראה?

במדינה שכזאת לא ביקרת מעולם.

רק אם תנקה כל פיסת מציאות

תוכל לזהות אותי שם.

כל תדמית מנוהלת

נחשבת מקוללת

זה נטו

אני

בלי עטיפה

אף פעם לא דמיינת אותי

כל כך יפה

שקופה

מרחפת

במקום שנראה כל כך רגיל

ומעכשיו

גם אתה תוכל להבדיל...

הקירות עשויים שמיכה של פוך רכה,

ההרים מקציפה של וניל חלקה

והים כולו מילקשייק בננה קריר

וזה, בייבי,

עוד לפני שנכנסנו לעיר.

כשנגיע לשם

ישתנו הצבעים,

הפרחים כבר פורחים

כשאנחנו באים.

תכיר, אהובי,

זה החומר ממנו נוצרתי,

ה DNA הטבעי

שמבחוץ נראה לכולם

קצת הזוי

ולא אחראי...

מתנת המראה,

קיבלתי אותה

ברגע שנולדתי,

כאן בין הפרחים,

הממלכה שלי

בה לומדים לעוף

עוד לפני שהולכים.

הולמות אותך

הכנפיים הכחולות מסוכר...

שים לב איך פתאום

הכל פה מוכר...

יש באמת עננים מוקצפים

וזה אתה ואני

פוסעים

יחפים

במקום שאף פעם לא עושים בו טעות

שכל משאלה הופכת מיד למציאות,

אשתה ממך כל טיפה מענגת של צוף,

הגוף שלך ושלי מתמכרים לריחוף.

שמחה שלקחתי אותך למסע

שגיליתי לך את קוד הכניסה

ואתה יכול כרגע

להתחבר או לחדול,

הבחירה בעיני היא הפרס הכי גדול...

אז אני נשארת,

עם אותן השריטות

ואותה הבעירה,

אתה מוזמן, בייבי,

לשחרר את החגורה

נחתנו.

אחרים.

זוהרים.

לא רק יכולת לראות

כמה זכה כרגע

ההילה הקורנת ישר מגופך...

תתקרב

שיהיה לי קל יותר

לחבק אותך...