כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יפוטר המפמ"ר

    9 תגובות   יום ראשון, 29/7/12, 06:34

    ביום ג' (24.7.12) הוביל שר החינוך גדעון סער את בכירי משרדו, רוצים לא-רוצים, ליום סיור וגיבוש בחברון. בתמונות הוא נראה לבוש חולצה לבנה וכל-כולו קורן מנחת. חברון היא עיר האבות אליה מפנה השר את תלמידי ישראל, למען יתחזקו בזיקתם וזהותם הלאומית. בשנה האחרונה נסעו לשם כ-4000 תלמידים, מרביתם מן הזרם הממלכתי-דתי. ומכאן חזרה לכותרת.


    לכל תחום-דעת במערכת החינוך ישנו מפמ"ר – מפקח מרכז/ראשי. שמו של המפמ"ר לאזרחות הוא אדר כהן. עכשיו רוצים להדיחו מתפקידו בשל טענות סתמיות, שהוא פוסט-ציוני (האם מדינה ללא גבולות אינה פוסט ציונית?), שהוא מינוי פוליטי של ה"שמאל" (האם ה"שמאל" הוא אותם בודדים שנותרו עדיין לתמוך במדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל?), שהוא אחראי לספר לימוד שיש בו שיבושים (באיזה ספר אין, כשהידע מתחלף שוב ושוב?) ועוד טפילויות כגון אלה. אדר כהן לא יצא כנגד החלטת השר להמליץ לבתי-הספר על ה"טיולים" לחברון, וככלל, הוא אינו משמיע אמירות פוליטיות. אז על מה באמת יוצא הקצף?


    לאדר יש חסרון גדול, ממש פגם אישיותי: יש לו מחוייבות עמוקה למקצוע שעליו הוא מופקד. אזרחות בישראל היא מקצוע מסוכן. זהו המקצוע שמנסה להתמודד – לא בטוח שבהצלחה – עם התחזקות הנטיות האנטי-דמוקרטיות בקרב הצעירים והנוער בישראל, שמקורה באווירה הפוליטית הכללית שאינה מעודדת דמוקרטיה, אם לנקוט לשון זהירה.


    במה מן-הראוי שיעסוק תחום האזרחות? אתחיל דווקא ממה שאינו ראוי:  מידע לסוגיו לצורך בחינה. סוגיות כמו "איזה מודלים של דמוקרטיה קיימים", "איך בדיוק פועלת הכנסת", "איך נחקקים חוקים", "מהי שאילתא" – מיותר ללמוד בשיעור פרונטאלי בכיתה. המידע הזה נמצא במאות אתרים באינטרנט, והתלמידים יגיעו אליו כשיצטרכו. הנחלת מידע בסיסי מפילה על התלמידים שיעמום כבד ומכחידה את הסקרנות, שגם כך צריכה סיוע רב בעידן של סף גירוי עולה ועולה.


     במקום לשפוך מידע מן-הראוי לעסוק בעיקר בדילמות; צריך ללמד את התלמידים לחשוב. הנה דוגמאות אחדות לדילמות אזרחיות: האם טוב למדינת ישראל לשלוט בעם אחר בשטחי יהודה ושומרון – או שהשליטה הזאת היא לרעתה? האם השליטה הזאת מחזקת את הדמוקרטיה הישראלית, או מחלישה? זה טוב או רע? מהם התנאים הדרושים לתקומתה של מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, והאם הם עדיין קיימים ובעלי סיכוי להתממש? האם צריך להעדיף דווקא טיולים לחברון, למה כן ולמה לא? האם כולם צריכים להיות שווים בפני החוק, או שיש לבחון זאת לגופו של כל מגזר? האם יש להחיל על חרדים כללי אזרחות שוויוניים, או לוותר להם? האם יש להחילם על ערבים, או לוותר להם? האם צריך להטמיע זרים בחברה הישראלית, או לסלקם? מדינת ישראל היא מרובת דילמות, ומקצוע האזרחות הוא שצריך  להציגן לדיון בפני התלמידים, לבקשם לחקור ולהביא מימצאים.


    זוהי כנראה האזרחות שמבקש אדר כהן לקדם, וזה בדיוק מה שמסוכן: תלמידים חושבים ומפמ"ר שדוחף אותם לעשות כן. בספרו "ארצי הזרה לי" (1944) של הנס פאלאדה – מי שכתב את "לבד בברלין" (הוא לא עסק בשואת היהודים) – מתאר הסופר כיצד הופכת גרמניה בהדרגה למדינה נטולת עקרונות ואופי דמוקרטיים עבור אזרחיה-שלה הגרמנים. חשוב למהר ולפטר את המפמ"ר לאזרחות, בכדי שלא יחבל בתהליך שקורם עור וגידים במדינה הציונית. מורי האזרחות שמתארגנים עכשיו למען אדר כהן – אתם מתבקשים להפסיק להפריע!

     

    פורסם באתר "עבודה שחורה"

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/8/12 08:28:

      צטט: דוקטורלאה 2012-07-30 15:26:43

      כתבת על כמה נושאים, וכך נראות גם התגובות. צריך להבדיל בין הטיולים לחברון. לבין נושאים עקרוניים. הטיולים למקום זה , אינם על דעת ההורים כולם. אולי משום כך עיקר המטיילים הם תלמידי בית הספר הממלכתי דתי. לא נראה לי ראוי לטייל לאיזור שאין הסכמה מלאה בדבר הטיולים אליו. באשר למקצוע האזרחות. זו הוראת מקצוע ולא מערכת ויכוחים כיתתית. נכון שהחומר מצוי גם בכלים אחרים, אבל כך הוא לגבי מקצועות נוספים. ההצעות שהועלו כאו מתאימות לחוגים של מדעי החברה במכללות ובאוניברסיטאות. אין להעמיד תלמיד תיכון לעימות אידיאולוגי מכל סוג שהוא. תלמיד כזה חייב ללמוד דטה. באופן המלא ביותר. צריך ללמד אותו את עובדות החיים בארץ. מה הוא סדר השלטון, מה הם הגופים השלטוניים. כל הוראה יכולה להיות משעממת ומעניינת. לא רק הוראת אזרחות. יש לעצור בהקניית הידע, לתת לתלמיד להתבגר, לשרת בצבא, וללמוד במוסד על-תיכוני, ואז לאתגר אותו בוויכוחים ובדיונים.

       

       

      כדי ללמוד דמוקרטיה - וכדי לשפר אותה - חייבים להתנסות בה ! 

       

       

        30/7/12 15:26:
      כתבת על כמה נושאים, וכך נראות גם התגובות. צריך להבדיל בין הטיולים לחברון. לבין נושאים עקרוניים. הטיולים למקום זה , אינם על דעת ההורים כולם. אולי משום כך עיקר המטיילים הם תלמידי בית הספר הממלכתי דתי. לא נראה לי ראוי לטייל לאיזור שאין הסכמה מלאה בדבר הטיולים אליו. באשר למקצוע האזרחות. זו הוראת מקצוע ולא מערכת ויכוחים כיתתית. נכון שהחומר מצוי גם בכלים אחרים, אבל כך הוא לגבי מקצועות נוספים. ההצעות שהועלו כאו מתאימות לחוגים של מדעי החברה במכללות ובאוניברסיטאות. אין להעמיד תלמיד תיכון לעימות אידיאולוגי מכל סוג שהוא. תלמיד כזה חייב ללמוד דטה. באופן המלא ביותר. צריך ללמד אותו את עובדות החיים בארץ. מה הוא סדר השלטון, מה הם הגופים השלטוניים. כל הוראה יכולה להיות משעממת ומעניינת. לא רק הוראת אזרחות. יש לעצור בהקניית הידע, לתת לתלמיד להתבגר, לשרת בצבא, וללמוד במוסד על-תיכוני, ואז לאתגר אותו בוויכוחים ובדיונים.
        29/7/12 21:07:

       

       

      לא משעעמם במשרד החינוך. 

       

      במקום לדאוג לתלמידים, במקום חופש: חופש בחירה וחופש לימוד (שהילדים והנוער יבחרו מה רוצים ללמוד ולא שיובילו אותם באף) -- תככים ופוליטיקה במשרד החינוך: 

       

       

      ''

      גיל ברינגר עיתונאי  |  מקור ראשון

      מהפכה אזרחית

      זה נמשך בקדנציה של גדעון סער: הדחה של המפקחת על לימודי האזרחות שגרה בשומרון; גרירת אישור לספר לימוד ציוני ואישור מהיר לספר פוסט-ציוני; ניסיון למניעת כינוס ועדת המקצוע באמתלות שווא, שכתוב פרוטוקולים של הוועדה בניגוד להחלטותיה; איסור על השתתפות בהשקת ספר לימוד ציוני; הכירו את המפמ"ר אדר כהן, צעיר בשנות השלושים לחייו ובוגר המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמוביל מהפכה פוסט-ציונית בתוכניות לימודי האזרחות של תלמידי ישראל, מתחת לאפו של שר החינוך גדעון סער

      http://www.news1.co.il/Archive/002-D-67385-00.html   

       

       

      עידן יוסף

      תקלה מקצועית חמורה

      משרד החינוך פסל ספר בעייתי באזרחות    

      מנכ"לית משרד החינוך גינתה השבוע את בכירי המשרד שהתראיינו באנונימיות לעיתון מקור ראשון ומתחו 

      ביקורת על המפקח הארצי על לימודי האזרחות * "חלק מהמבקרים הסתתרו מאחורי אנונימיות באופן לא אתי, מסתייגת ממהות הביקורת ומהאופן שבו ננקטה" * עורך במקור ראשון: התחקיר היה מבוסס על עובדות רבות, בכירים חוששים להיחשף פן יבולע להם

      http://www.news1.co.il/Archive/001-D-295151-00.html  

       

       

      ...וכו', וכו',

       

       

        29/7/12 18:43:

       

       

      "אתיקה" (ערכים) היא שיעור אשר ניסיון החיים מלמד.   

      ההצעה, שיש ללמד מוסר (ערכים) בבתי-הספר הממלכתיים שלנו, נדונה בעצמה מעל דפי העיתונות במיוחד מאז שמתפרסמות ידיעות על האלימות במדינה -- אלימות בבית, אלימות בבית-הספר, בסביבה ובחברה. לצערנו, סוגיות מורכבות אחדות התבלבלו בוויכוח זה.
       
      ראשית כל, חשוב להבין שבתי-הספר שלנו כפי שהם בנויים כיום אכן מלמדים את התלמידים מגוון שלם של ערכים, והם כלולים בדפוס התנהגות מוגדר היטב. האינדוקטרינציה היא גלויה, והמעקב ממצה. למעשה, רבות נכתב בימים אלה על הנושא, לרוב בצורה ביקורתית.

      למשל, בתי-ספר מלמדים את הערך של ציות לסמכות, ציות מוחלט וללא עוררין. הם מטיפים להתאמה ולהסתגלות (לקונפורמיות), ותומכים בזאת על ידי סוללה מדהימה של מבחנים סטנדרטיים, אשר ניתנים כמעט בכל בתי-הספר בארץ, לילדים מכל הגילים. הם מטביעים באופן שאינו ניתן למחיקה את הערך של תחרותיות הורסת, ואת הגישה הנלווית לו ש"חבר'ה בעלי מרפקים חלשים מסיימים אחרונים". הם לועגים ומבטלים את ערכי האינדיבידואליות, החופש, הסובלנות, והשוויון.

      אני יכול לשמוע את מקהלת ההתנגדויות של מחנכים ממערכת החינוך הציבורית, אשר זועקים שאין לי מושג מה באמת קורה, וכד', וכד'. אולם קוראי מסה זו, ילדים ומבוגרים, יודעים שמה שאני אומר הוא נכון, ואם אני חוטא במשהו, הוא בכך שאני נוקט בלשון המעטה. וזה מה שהיה לומר לאחד מנציגי החינוך הציבורי הטובים ביותר בארצות הברית, ג'ון גטו (John Gatto), מורה-השנה של ניו-יורק בשנת 1991, בנאום חשוב שהוא נשא בפני קהל: "האמת היא שבתי-הספר אינם מלמדים למעשה דבר מלבד כיצד לציית להוראות".

      כמובן, מה שהמבקרים ממליצים למעשה היא הוראת ערכת ערכים שונה, שהיא יותר לטעמם. מזכירים כדוגמאות, את הוראת המסורת היהודית או הוראת המוסר של קוהלברג; למבקרים אחרים, יש עדיפויות אחרות. קשה למתוח ביקורת על כל אחת מהבחירות הללו, אולם הנקודה העיקרית היא שעצם הרעיון "להורות" לילדים בבית-הספר, על פי ערכת ערכים כלשהי, הוא נטול-בסיס. האנשים אינם לומדים ערכים על ידי הוראה בכיתות. במקרה הטוב, הילדים רואים הוראה כזו כמשעממת וכבלתי שייכת; במקרה הגרוע, הם מתייחסים אליה כאל הטפה מעוררת דחייה.

      שיטת החינוך של היפנים למשל, היא הוכחה לכך. נכון ששיעורי מוסר הם חלק בלתי נפרד מהחינוך היפני, עם זאת, אנחנו תמהים על יעילותם. אכן, התנהגותם של היפנים במחצית הראשונה של המאה הזאת, במשך כל מלחמת העולם השנייה, לא הייתה מביאה איש להצביע עליהם כדגמים להתנהגות מוסרית. גם היום אינני כל כך בטוח שהייתי עושה זאת. אגב, המדינה השנייה אשר זכורה כמצטיינת במשך זמן רב, מעל מאה שנה, בהוראת הפילוסופיה והאתיקה הייתה גרמניה. ואין צורך להרחיב את הדיבור.

      דבר המביא אותי לנקודה השלישית והעיקרית: אנתרופולוגים ופילוסופים הבחינו זה זמן מה שהאופן בו מועברים ערכי מוסר לילדים הוא דרך הפעילות היומיומית, על ידי דגמים בעלי תפקיד של מבוגר ועל ידי הילדים. זו הסיבה מדוע המשפחה היא מוקד החינוך המוסרי: ילדים חשופים בקביעות להתנהגות של הוריהם ושל אחיהם ואחיותיהם, וקולטים, על ידי חיקוי ועל ידי התהליך של בנית מושגים, את המסגרת המוסרית שביסוד המעשים של "מוריהם". ובמסגרת הבית, ילדים מעורבים בקביעות במעשים אשר הם ומשפחותיהם מעריכים במונחים מוסריים.

      החינוך המוסרי שייך לבית. כמובן שהוא שייך לשם, אולם האם זה מוציא אותו מרשות בית-הספר ?

      זה בוודאי אינו מוציא את החינוך המוסרי מרשות בית-הספר !!

      הדרך היחידה שבה בתי-הספר יכולים להפוך לספקים משמעותיים של ערכים מוסריים היא במידה והם יעניקו לתלמידים ולמבוגרים ניסיונות חיים-אמתיים אשר נושאים עימם משמעות מוסרית. ניסיונות כאלה נעדרים באופן בולט מהשגרה היומיומית של בתי-הספר הציבוריים כיום. ניסיונות אלה כוללים, למשל, תלמידים אשר במסגרת בית-הספר, בוחרים בעניינים שהם בעלי חשיבות עבורם; בחירות כגון, כיצד לחנך את עצמם להיות מבוגרים פוריים. הם כוללים תלמידים אשר מפעילים שיפוט בנושאים בעלי השלכות כגון, כללי בית-הספר או משמעת. יכולתי להמשיך ולהאריך במתן דוגמאות, אולם העניין הוא פשוט, ונחוצים מעט הסברים: כדי ללמד תלמידים מוסר, חייב שתהיינה להם הזדמנויות לבחור בין נתיבי פעולה אלטרנטיביים שהם בעלי משקל מוסרי שונה, וחובה שיורשה להם להעריך ולדון בתוצאותיהן של בחירות אלו.

      בתי-הספר יפתחו את ערכי הסובלנות וכבוד האדם, את המודעות העצמית ואת האחריות של התלמידים, ויהפכו למעורבים בהוראת המוסר כאשר יהפכו לקהילות של אנשים אשר מכבדים באופן מלא והדדי את זכותם של האחרים לבחור. פירוש הדבר, שגם למורים וגם לתלמידים יינתן ייפוי-כוח במידה כזאת שעד כה מחנכים מקצועיים לא חשבו עליו. עד אשר יינתן ייפוי-כוח כזה, הערכים שבתי-ספר מלמדים, ימשיכו להיות בעימות חריף עם אלה שרוב הרפורמטורים היו רוצים לראותם נלמדים על ידי הנוער בחברה יהודית ודמוקרטית.

       

       

        29/7/12 18:42:

       

      (2:47) 

      ''

       

      שר החינוך גדעון סער, בסיור ראשון מסוגו עם תלמידי בית ספר, במסגרת פרוייקט "ביקורים בארץ האבות"

       

       

        29/7/12 17:53:

       

       

      עיצוב אזרחי העתיד ע"י שטיפת מוח ופיקוח על הצעירים ? 

       

       

        29/7/12 16:24:

       

       

      "....מוח בריא זקוק לחופש הפעולה המרבי האפשרי כדי שיוכל להתחקות אחרי קווי המחשבה שלו. ככל שהאילוצים אשר יכפו על ידי אנשים אחרים יהיו פחותים, יותר סביר שהמוח יתפתח באופן מלא, ייחודי, ויצירתי. ואם יש משהו שאנחנו זקוקים לו במאה הזאת, זו יצירתיות, בניגוד לציות דמוי-הרובוט לכללים (אשר, הניסיון ההיסטורי מלמד אותנו שהוא, עלול גם להוביל לתופעת הפשיזם, עד כדי גרירת ההמונים לביצוע פשעים נגד האנושות).

       

      ניסיונות אשר נעשים על ידי בתי ספר ללמד ילדים כיצד לחשוב הם סתירה במונחים. ברגע שהנך יוצר תכנית לימודים, מכל סוג שהוא, הנך כופה דרך מחשבה מעוכלת-מראש על מוח רענן, והנך מקטין את יכולתו לתפקד באופן עצמאי. בתי הספר להם מדינתנו זקוקה היום חייבים להיות מוסדות אשר נוטשים כל ניסיון להגביל את הרדיפה החופשית אחרי הידע שכל ילד, וכל מבוגר, נרתמים אליה באופן טבעי, ללא כל דרבון ו/או תמריץ חיצוני.

       

      בתי-הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת-קיימא של אזרחים יצירתייםבעלי יוזמהוחופשיים, הם בתי-ספר המנוהלים באופן דמוקרטי, ואשר מאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך." 

       

       

      [ מתוך: מטרות החינוך בחברה חופשית ]

       

       

        29/7/12 14:17:

      מסכים מאד.

        29/7/12 12:30:

       

      ביורוקרטיה, פוליטיקה, והוראה -- או לימוד* וחינוך ?  

       

       

      כדי ללמוד דמוקרטיה - וכדי לשפר אותה - חייבים להתנסות בה ! 


      רבות מדובר בימים אלה על החשיבות ללמד ערכים דמוקרטיים בבתי הספר הממלכתיים שלנו. נראה שבעלי טורים בעיתונים, איגודים מקצועיים למורים, ארגונים ציבוריים, ואנשים בעלי השקפה לאזרחות טובה מבחינים פתאום שהנוער שלנו גדל בור ובלתי מחויב לעקרונות הנעלים עליהם מבוססת המדינה שלנו. 

      אומנם אני מסכים לגמרי שקיימת בעיה, חוששני שהתרופה המוצעת -- יותר שיעורים באזרחות ו/או ב"דמוקרטיה", לרבות לימוד מגילת העצמאות -- היא לא יותר טובה מהמחלה. מדוע קורה שאנשים מתעקשים לחשוב שהפתרון לבעיות של החיים האמיתיים הוא לדבר עליהן? האם מישהו באמת מאמין שלכפות על ילדים לעבור עוד קורס ישיג יעדים משמעותיים אמיתיים? אנחנו איננו יכולים אפילו להביא את הילדים שלנו לקרוא או לכתוב או לעשות חשבון כהלכה, למרות אינסוף השעות של מאמץ בכיתה. האם נהפוך אותם למגני החופש והדמוקרטיה על ידי התאמת תכנית הלימודים פעם נוספת? 

      העובדה הפשוטה היא שילדים אינם מחויבים לעקרונות דמוקרטיים, או לחופש מדיני, או למגילת העצמאות, או לחוקי היסוד של המדינה, כי הם בעצמם אינם מתנסים באף אחד מהנושאים הנעלים האלה בחיי היומיום שלהם, ובייחוד, בבתי הספר שלהם. לילדים אין זכויות בבית הספר, הם אינם משתתפים בקבלת החלטות משמעותית בבית הספר (אפילו כאשר ההחלטות משפיעות במישרין על חייהם), כמו כן, אין להם חופש להגדרה עצמית בבית הספר. למעשה, בתי הספר הם דגמים של אוטוקרטיה -- לפעמים נדיבים, לפעמים אכזריים, ותמיד בהתנגשות ישירה עם העקרונות עליהם מבוססת המדינה שלנו. 

      כמה ריקים מתוכן נשמעים כל השעורים האלה באזרחות ובהיסטוריה בבתי הספר, כאשר קהל שבוי של תלמידים אשר חלק גדול מאותה מגילת העצמאות ומאותם חוקי היסוד של המדינה כלל אינו חל עליו, חוגג, בכיתה אחרי כיתה, את שנת ה-64 למדינה! 

      הדרך להבטיח שלאנשים בני כל הגילים תהייה מחויבות עמוקה ל"דרך הדמוקרטית" היא להפכם לשותפים מלאים בה. נהפוך את בתי הספר שלנו לדמוקרטיים, ניתן לילדינו את חופש הבחירה ואת זכויות האזרח הבסיסיות בבתי הספר, ולא תהיה להם בעיה להבין מה משמעותם של הסובלנות, של כבוד האדם, של המודעות העצמית, ושל האחריות.

       

      -------------

      מטרת החינוך היא לִלְמוד -- לא לְלַמֵּד.

       

       

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין