מילים שלוחות
מילים - כמו חיוך, כמו מבט נוקב - יוצרות אדווה. ידיעה זו מטילה אחריות רבה, ומחדשת תדיר את האהבה לבני אדם. אל תוך הים הרוגש הזה, בו אדוות משלכם נוגעות בי, אני שולחת גם מילים משלי - סיפורים, רשמים, שאלות חיים להתבוננות ושאר פירות (-:}>
פוסטים פופולאריים
-
גם אני רק בת-אדם...
19/5/11 | 2567 צפיות
-
יותר לא אבקר שם... [ליום השואה]
29/4/11 | 2224 צפיות
-
אפודה "גם וגם" - בעיקר תמונות
7/4/12 | 4276 צפיות
-
"מה 'כפת לי, הרי מחר כבר לא אהיה כאן!"
13/4/12 | 3108 צפיות
-
ככה הם מדברים [ ב ]
20/1/12 | 2266 צפיות
-
עצמאות - ערך חשוב גם ביחסי אהבה
28/4/10 | 718 צפיות
פוסטים אחרונים
האיגרת התכלכלה - הזמנה לסיעור רעיונות
האיגרת התכלכלה מהסיפור
יחסי הורים וילדים, לאורך חייהם וגם הרבה אחרי מותם, של אלה או אלה, מהווים מאגר בלתי נדלה של אפשרויות מגוונות לכתוב עליהם.
סקרנותי לגבי האיגרת התכלכלה גדולה כשלכן/ם, אם לא יותר. שלושה שבועות אני בוחנת אפשרות כזו או אחרת בחששות נלווים, שכל אחת בה אבחר, תקפח אחרות, טובות לא פחות.
יש בסיפור פרטים גלויים וברורים, כמו יחסו של בן-דור לאחותו ולבני משפחתה ואחרים הנטועים בסיפור כרמזים וזרעים מהם ניתן להנביט סברות והשתמעויות:
1. אזכור השזיפים שאילנה הטובה נחפזה לרשום לבל תשכח - איפה עוד מוזכרים שזיפים ומה יכול להשתמע מההקשר..?
2. לאיזה פרט מתקשר תיאורו של המאג בסוף הסיפור ומה ניתן ללמוד מבחירתו להיות המאג האישי לאורך שנים?
3. אפשר להבחין שהזיכרון של בן-דור אבד בעיקר לגבי פרטים הקשורים לעולמו הרגשי.
4. מה ניתן ללמוד מהפנייה של דבורה על סף יציאתה?
5. לְמה בדבריה הקדיש הגיבור הרהור וממה התעלם?
6. יש מקום לתהות גם על טבעה של 'אילנה הטובה' ביחסה אל מעבידהּ, יחס שכבוד ויראה מהולים בו באהבה אימהית.
7. בן-דור, שאינו טיפוס "ידידותי לסביבה" מאפשר לאישה מסוימת זו, להיכנס אל ביתו באופן חופשי. האפשר שמלבד ארוחות תבשילים טעימים היא מעניקה לו משהו נוסף?
8. למה צורפו הפעמון הענבלי ושעון הכיס לחבילה ? ~~ • ~~
לאור כל אלה ודברים נוספים שאולי תגלו בעצמכם, מה כתבה הגברת בֶּנְדֶר לאמיר בן-דור בנה?
קבלו נא את הזמנתי לסיעור רעיונות כל ניסיון לכתוב את האיגרת התכלכלה יתקבל בברכה רבה! ~~ • ~~ 6 באוגוסט
|
תגובות אחרונות
-
דיוטימה
בתגובה על מול חלון ראווה לבגדי גברים...
-
מרב 1956
בתגובה על במענה לתגובות האחרונות על "שיחות עם הילה (15)"
-
מכבית- coach לכתיבה
בתגובה על הילה גאה בהישגיה בכיתה א' וסבתא גאה בהילה
-
מיכאל 1
בתגובה על שיחות עם הילה - (15) לקט אחרון כתשורה לראש השנה
-
רחלי45
בתגובה על אבן לא שואלים
-
רחלי45
בתגובה על התמונה החסרה
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אגלה לכם סוד, במקביל לתגובתי כאן אתמול כתבתי לאסתר:
אסתר יקרה,
להלכה ולא למעשה הרמתי את הכפפה במוחי היצירתי... בעבר השתתפתי בכאלה מין תחרויות סיפור ברשת.
אבל הייתי דחוק בזמן ורציתי לראות אם מישהו/הי נענה לאתגר. מסתבר שכולם עייפים.
אחד הרעיונות שעלה במוחי הקודח, כחלק מהאיגרת, היה שהאם מספרת לבנה כי כאשר נמלטה בשלהי 39 עם בנה ואביה לארץ, בעלה, אביו של אמיר, נשאר שם לחסל עניינים ונעלמו עקבותיו. אמיר היה תינוק והיא נישאה בשנית למר בינדר. מסתבר, דבוירה איננה אחותו מאותו אב... בין התמונות ישנן גם אלו של אביו הביולוגי והמשפחה שרובה נשמדה... אילנה המטפלת אולי אחיינית של האב המנוח שקבלה את מתכון כופתאות השזיפים מסבתה דרך אימה כמו שאמו של אמיר קיבלה מבעלה הראשון שקיבל מאימו ומסר לאשתו....
טוב, זה מה שיצא בחום הזה בקווים כלליים. מקווה שלא דומה למה שאת כותבת לנו...
המשיכי לספר ולהגיב. תענוג לקרוא.
כל טוב,
רמי
והיא, אסתר, ענתה לי:
קוידם כל, תודה רבה-רבה!!
חבל נורא שלא כתבת את הרעיון המעניין הזה כתגובה.
אולי-אולי זה היה מעודד עוד מישהו לנסות גם הוא את כוחו...
"שינית כל", הכיוון שהסיפור נוטה אליו, הוא הקהות הרגשית של הגיבור וקלקול ביחסים עם אימו [ראה דבריה של דבוירה טרם יציאתה]
אני מפצירה בך, בכל זאת, להעתיק את הרעיון לתגובות, כמי שבכל זאת הרים את הכפפה :-))
זה כל כך מיוחד!
אסתר
מי יכול לעמוד בפני הפצרה שכזאת?
אז זהו... נעתרתי...
רמי
אכן מסקרן... מעורר את הדמיון.
מקווה שהאיגרת כבר כתובה אצלך.
בחיכיון,
רמי
מגיבות/ים יקרות/ים - הפתעתם אותי!!
כשהשלכתי לכם את "הכפפה" הזאת,
לקחתי בחשבון את האפשרות שתהיינה צְפִיות בלבד.
אני מעריכה את העובדה שלא הסתפקתם בקריאה
ואני מודה לכן/ם על התגובות:
• אהובה • אודי • ציפי-רומפי • עמוס • קנולר • ארז • דנה •
• פינקי • אפרתי • רונית • דבי 30 • רוסיני • בייבי •
• צבי • רותי • דבא סני • ליאורה ב. •
בכל מקרה, ניסוח הפנייה אליכם תרם את שלו
ומכתבה של הגברת בנדר לאמיר בנה
כּתוֹב ייכּתֵב!
♥
כמו שהבטחתי, חזרתי, אסתר יקירתי.
אז ככה - הסיפור מושלם כפי שהוא. גדולתו היא בזה שהוא מותיר לקורא אין ספור אפשרויות פרשנות.
האם הוא יכול להיות חלק מרומן? בהחלט. על כך עלייך, הכותבת, להחליט.
אני בהחלט ערה למוטיבים החוזרים: כופתאות השזיפים, השעון והפעמון, דחיית גילוי התכולה (התכלכלה? יפה!), הצבע של המאג הזהה לצבע הסדין וכו'.
במוחי עלו אין סוף גילויים, אבל לך הפתרונים. התגאלי אותנו, תלמידייך העצלנים, מיסורינו? התתני לנו המשך?:)
אסתר יקרה,
מאז עזבתי את ספסל הלימודים
שמחתי שנפטרתי משעורי הבית.
דף עם סעיפים שמחזיר אותי
לחובות "האבודים" ששמחתי להשתחרר מהם,
מכסה את עורי החלק בפריחה....
אסתר, את מאתגרת,
אני בוחרת בצלילים,
שעון ופעמון נותנים קצב לזמן,
מעירים ומעוררים זכרונות,
יקירה, אני מאד אוהבת (לנסות לפחות)
לפתור תעלומות שהרבה מחשבה הושקעה בהן,
אך עתה לבושתי הרבה.. המוח שלי פשוט יבש
ו/או התמוסס לו בחום ובלחות של סוף יולי-אוגוסט...