
| עצי התאנים של ירושלים נטועים בתוך חצרות הבתים מאחורי החומות, אבל תמיד מושיטים ענף פורה אל הרחוב. התאֵנים מוגשות בגובה היד קליפתן רכה, מתבקעת מאליה, חושפת רקמת ערווה.
חֵלְבּן יצרוב את שפתֵי התאוותן יגבּה את מחיר הטבעתן במתוק, אבל הוא לא יירתע. שנה בשנה, בעונתה, יגשש בשפתיו אל הצוּף אל הבשר, אל העסיס.
קיץ 2012 |
Eschilly
בתגובה על בוא נרים כוס
סתיו כאן
בתגובה על חינוך חינוך חינוך
המומלצים בע
בתגובה על לשנוא ערבים יותר ממה שצריך
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה