לפני יומיים שיתפתי אתכם בפוסט של "לפני שנתיים".. סיפרתי בו מה עבר עליי מהפוסט האחרון שפירסמתי פה ביוני 2010 עד בערך פברואר 2011. סיפרתי על ניו יורק.

היום.. נספר על מקום קצת אחר. בתקופה ששהיתי בארץ מפברואר עד יולי, היה לי קשה מאד להתאקלם בחזרה. איפה כל הבניינים? איפה המנטליות האמריקאית שכל כך אהבתי? איפה הנימוסים והליכות הרוח? הקור והשלג?

חזרתי לתוך בור ישראלי, מלא בחום (גם של משפחה אהבה וחברים) אבל גם מהסוג הפחות נחמד, ג'יפה של פוליטיקה והרבה מאד מהדברים שרציתי לשכוח ולהתרחק.

בארה"ב הרגשתי אמן, שהמוזיקה, האמנות והספורט הם מעל להכל. פה זה לגמרי הפוך. הפוליטיקה, השחיתות והג'יפה מעל כל היופי, המוזיקה והכיף שבחיים.

כל זה הוביל אותי להחלטה הבאה שלי או יותר נכון ליעד הבא - לונדון. קיבלתי הזמנה ממפיק מאד מאד מוכשר שחי כ-5 שנים בלונדון לבוא ולהקליט את האלבום שלי עם נגנים מהשורה הראשונה בארץ. וכך קרה. ארזתי מזוודה ממש קטנה. קניתי כרטיס טיסה הלוך-חזור של אל על. רק אל-על. פחד נוראי מטיסות. פחד אלוהים. היו הבדלי מחירים עצומים בין טיסות LOW COST לאל-על. אבל רק אל על. הפחד שלי נרגע כשאני טס עם חברה שמדברת את השפה שלי וכחול-לבן מתנופף על הכנפיים. אבל בכל זאת - לא ישראייר ולא ארקיע. רק אל על. לא יודע להסביר. וזה עדיין אחרי חצי שורה של קלונקס.

והנה הגעתי ללונדון. וההתרגשות, הבחילות, הפחד, השמחה, העצב, הגעגוע - הכל התערבב.

ואת הימים באולפן אני אשתף מחר.. אני לא רוצה להעמיס יותר מדי וגם כדי שיהיה לכם למה לצפות.

בינתיים, אני אספר לכם על פרוייקט קטן שהמצאתי. יש לי דף פייסבוק מאד פעיל. בכדי לחשוף את הקהל והמאזינים לצד אחר שבי, צד שלא מופיע באלבום הבכורה שלי שעתיד ממש לצאת בקרוב, אני מכניס אותם לאולפן הביתי שלי ולבורות הכי עמוקים. אני מקליט מדי שבוע שיר בהקלטה ביתית-אישית-אינטימית. לרוב אני והגיטרה האקוסטית שלי.

השבוע פירסמתי שיר נוסף מהפרוייקט שנקרא "זר". הוא פחות או יותר מסכם את התקופה הארוכה שלי בין מדינות ורחוק מהארץ. אז אם אתם קצת סקרניים ממה שהמשיך וקרה בלונדון ולא בא לכם לחכות עד הפוסט הבא, אתם יותר ממוזמנים להאזין לשיר הבא, ולחוות קצת אווירה אחרת.

http://www.youtube.com/watch?v=ISaACFwrsY4&feature=youtu.be

פיס,

שניר ימין.