כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    עשירים? הגזירות הכלכליות האלה רעות לכם !!

    2 תגובות   יום ראשון, 29/7/12, 14:46

    תמצית:

    אותה גישה שאיפשרה כאן את הצמיחה במחיר כבד של פערים כלכליים הולכים וגדלים, עומדת גם מאחורי הבחירה הסלקטיבית דווקא בגזירות כלכליות מסוג מאוד "מסויים".

    מתי יבינו שאי השיוויון רע לעשירים ומדכא את הצמיחה העתידית של המשק?


    עם ישראל לא מתווכח על זה שצריך להטיל גזירות כלכליות ולשמור על אחריות תקציבית.

    את זה הפנימו כולם ויש תחושה שהציבור גם מוכן לקבל הכבדה מסויימת, אם היא תהיה בנוייה על הרגשה שלממשלה "נפל האסימון" שהגזירות אינן הזדמנות עבורה לחזור בה מהמאמץ בו התחילה לצמצם את אי השיוויון הקיצוני בישראל, בין ה-1% לבין כל השאר.


    מה שכואב הוא  שהשיטה לא השתנתה.


    אותה גישה שאיפשרה כאן את הצמיחה במחיר של פערים כלכליים הולכים וגדלים,

    עומדת גם מאחורי הבחירה הסלקטיבית דווקא בגזירות כלכליות מסוג מאוד "מסויים".


    הנהגת "מס יסף" של 2% על מי שעלות שכרו מעל 1 מ' ש"ח בשנה - זה מס שפתיים.

    איך תוספת מס של 950 ש"ח, למי שמשכורתו 100,000 ש"ח בחודש תשנה משהו?

    "מס העשירים" הזה הוא החמצה.

    למה?

    א. כי התרומה הכלכלית שלו זניחה.

    ב. כי במתכונת הזו, גם האפקט ה"חברתי" של מס העשירים לא יושג.
    לא כשבמקום צעדים נוספים לשינוי בסיס המס, כפי שמציע גם פרופ' אבי בן בסט כאן: העלאת המס על סיגריות ובירה תציל את כלכלת ישראל?
    הולכים על גזירות שבהגדרה פוגעות בעיקר בשכבות החלשות ובמעמד הביניים. 


    העלאת מס הכנסה ב-1% רק עבור מי שמרוויח מעל 8,880 ש"ח בחודש - גם היא "אשלייה חברתית" .

     

    על פני זה נראה טוב. לא פוגעים בשכבות החלשות.

    אבל כשבאותה נשימה מעלים מע"מ ומקצצים בתקציבי הממשלה קיצוץ רוחבי, ברור כי הנפגעים העיקריים יהיו השכבות החלשות ומעמד הביניים.

    כתבתי על זה כאן: גם גזירות כלכליות צריך לדעת איך להטיל


    בקיצור - יש גזירות "יותר חברתיות" ויש הרבה פחות ולצערי, שוב בחרו בדרך הקלה.

     

    קפיטליסט - אי השיוויון פוגע בך:

    לפני שאני נכנס לשיקולים התנהגותיים, חברתיים ופסיכולוגיים ומסביר מדוע רק ערבות הדדית בינינו היא הפיתרון הכלכלי שיפתור לנו כאן את הבעיות, אני רוצה להישאר לרגע נאמן לשיטתו של ביבי ולהסביר מדוע גם לפי האידיאולוגיה שלו עצמו, הוא יורה לעצמו עכשיו כדור ברגל.


    מחקרים רבים מעידים כי אי שוויון ופערים כלכליים גדולים פוגעים בצמיחה הכלכלית.

    ההסבר ברור: אי השיוויון פוגע ביכולתם של השכבות החלשות ומעמד הביניים להמשיך ולצרוך, להמשיך ולהשקיע בבורסה, לקנות בתים, לגהץ כרטיסי אשראי וכדומה.

    בהתאם, נפגעת הצריכה הפרטית, שבארה"ב היא מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה ומסבירה כ- 2/3 מהתוצר!

    גם אצלנו היא משמעותית, אומנם לא בסטנדרטים של ארה"ב, שלקחה את "תרבות הצריכה" לשיאים חדשים.

     

    הירידה בצריכה הפרטית פוגעת במגזר העסקי, לכן הוא נאלץ לפטר עובדים, שבעצמם מקטינים את הצריכה כדי לשרוד ומתקבל כאן מעגל קסמים הרסני.


    בנוסף, קטנות בהתאם הכנסות המדינה ממסים עקיפים, כמו מע"מ ומסי קנייה למיניהם והירידה בהכנסות המדינה ממסים מגדילה את הגירעון התקציבי.

     

    הגדלת הגירעון פוגעת ביכולתה של הממשלה להמשיך ולתמוך בפעילות העסקית במשק ולעודד את הצמיחה. שוב - יש כאן מעגל קסמים הרסני.


    חתן פרס נובל לכלכלה, ג'וזף שטיגליץ, כתב על זה ספר שלם לאחרונה, כיצד משתלם לעשירים להקטין את אי השיוויון הכלכלי. לא לחסל אותו כמובן, חס וחלילה.

    הנה הכתבה על הספר: עשירים? אי השיוויון רע לכם

     

    כלומר,לא הקומוניזם, אלא הקפיטליזם, אם הוא רוצה להגן על עצמו מייצר ההרס העצמי שלו, אמור לנסות לייצר מערכת של איזונים ובלמים, כדי שהשיטה המטילה עבור 2 העשירונים העליונים ביצי זהב, תשרוד את המשבר הנוכחי.

    כתבתי על זה כאן: משתלם לעשירים לפעול להקטנת הפערים הכלכליים בישראל

    בהתאמה, הגזירות הנוכחיות בישראל, יפגעו בצמיחת המשק ולא יעודדו אותה, כיון שהן יגדילו את הפערים הכלכליים והחברתיים, במקום לצמצם אותם.


    יש כאן החמצה אדירה וכולנו נשלם עליה מחיר יקר.


    כך או כך, בין אם ניישם כאן מודל של "גזירות חברתיות" או נישאר במתכונת הנוכחית הבעייתית לכולם, אין לצפות שמצבו של המשק הישראלי ישתפר פלאים בעקבות הגזירות הכלכליות.

     

    המשבר הזה איננו עוד משבר, את זה כבר מתחילים להבין כולם.

    לכן, יש צורך ב"נשק שובר שיויון", ממש לא קונוונציונלי, שעוד לא ניסינו קודם.

    אם נתקשר בינינו בערבות הדדית - נגלה שלא רק שכלכלה המבוססת עליה היא צו השעה, אלא שהיא גם משתלמת לכולנו.

    אני אכתוב על זה את הפוסט הבא.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/7/12 15:32:

      עוד נתון מתוך דוח קרן המטבע העולמית שאי שוויון מדכא צמיחה ברת קיימא

      ''

        29/7/12 15:31:

      מתוך דוח קרן המטבע הבינלאומית (2011) על כך שאי שיוויון פוגע בצמיחה הכלכלית:

      ''

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין