כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    ערבות הדדית זו תוכנית כלכלית? מסתבר שכן

    0 תגובות   יום ראשון, 29/7/12, 22:33

     ערבות הדדית כאלטרנטיבה לגזירות הכלכליות

    ראיון עם עצמי.

     

    "אז מה היה לנו שם? " כמו שצוחקים הגששים?

     

    משבר עולמי חסר תקדים שמזדחל אט אט לישראל – יש.

     

    ירידה בהכנסות המדינה במסים וסימנים לחריקת בלמים בקצב בצמיחה אצלנו – יש.

     

    האבטלה אצלנו תגדל משמעותית ואין לנו תוכנית חירום לטפל בה? אין.

     

    ממשלה שניסתה, מאז טרכטנברג, להיות קצת יותר "חברתית" – בערך.

     

    גידול בהוצאות הממשלה על ביטחון, הסכמי שכר ויישום חלקי(מאוד) של המלצות טרכטנברג – יש

     

    החלטה אמיצה על הכפלת יעד הגירעון בתקציב 2013 ל-3% - יש.

     

    צורך כלכלי ברור בגזירות כלכליות, כדי למנוע קטסטרופה וצנע אחר כך – יש.

     

    ביצה פוליטית טובענית שהסיחה דעתם של מקבלי ההחלטות מענייני כלכלה וחברהיש.

     

    הגזירות שהוטלו הן "ברירת המחדל", כמו תמיד, שלפו מהמותן במקום להתאמץ – יש.

     

    למרות מס שפתיים, הנפגעים העיקריים מהגזירות הן השכבות החלשות ומעמד הביניים – יש.

     

    צפוי גידול נוסף באי השיוויון בשל המשבר והגזירות הכלכליות במתכונתן הנוכחית – בהחלט.

     

    למומחים רבים  הצעות רבות לגזירות אלטרנטיביות, יותר "חברתיות" וחכמותיש.

     

    האם הגזירות הכלכליות הנוכחיות יפגעו בצמיחה וביכולת המשק להתמודד עם המשבר – בהחלט.

     

    הגזירות החדשות יפגעו גם בעשירים ובבעלי ההון בישראלבהחלט כן.

     

    אם הממשלה היה מטילה גזירות ה"חברתיות", במקום אלה שהוטלו – זה היה עוזר?  - כנראה שלא.

     

    למה? הגזירות האלטרנטיביות יסייעו להקטין את אי השיוויון והפערים, נכון? – כן.

     

    אז למה אתה אתה נגדן? אולי כי הן לא פיתרון למשבר, אלא עוד פלסטר על פצע פתוח? – נכון.

     

    אתה בעד לשתף את הציבור ומומחים מטעמו בדיוני התקציב, כמו שעשה טרכטנברג? בטח.

     

    מה, שולחנות עגולים, שקיפות והקשבה יגדילו עת הלגיטימצייה של תקציב "לא קל"? – בדיוק.

     

    רגע, תיכף תגיד לי שכמו בעולם, גם אצלנו אין פיתרון פיסקלי ומוניטרי לבעיות? – ברור שאין.

     

    אולי זה בגלל שלא טיפלו במרכיב האנושי, בחוסר האמון, בעויינות  הבסיסית בין כולם לכולם? – נכון.

     

    אתה יודע שהכלכלנים המובילים בעולם מודים שהם אובדי עיצות, שגם מדע הכלכלה במשבר? – יודע.

     

    אז מה עושים? הרי ברור שכל השיטה הכלכלית והחברתית מבוססת עלינו, ועל היחסים בינינו – ברור.

     

    אה, הבנתי, אז אתה מציע לשנות את הקשרים בינינו. חסל סדר דרווינזם כלכלי וניאו-ליברליזם? חסל.

     

    אז בעצם לשיטה הכלכלית והחברתית הקיימת יש ייצר הרס עצמי? – כן.

     

    מה, שניפרד מהשיריון שעטינו על עצמנו, מהקרבות, מהעימותים, מהעבדות המודרנית? -ביי ביי

     

    אם הבנתי אותך נכון, המשבר "דוחף" אותנו לאחד כוחות, לשתף פעולה, לשמור זה על זה? –נכון.

     

    זה בגלל שבעולם הגלובלי, כולנו תלויים זה בזה , כולנו בסירה אחת? – ברור.

     

    והמשבר נובע מכך שלמרות שאנחנו באותה סירה, כל אחד חותר לכיוון אחר ואפילו קודר חור תחתיו? כן

     

    אז בעצם משתלם לנו לשתף פעולה, להתחבר, לדאוג אחד לשני, להתחשב זה בזה? – משתלם ובגדול.

     

    רגע, אז אם אני דואג לך, זה ישתלם גם לי, נכון? – ועוד איך.

     

    בטח הססמה שלך היא מ"אדם לאדם זאב" ל- "אדם לאדם ערב" ? – רעיון מצויין.

     

    מה, שאני אתייחס לכולם כאילו הם בני המשפחה הקרובה שלי? – תשתדל.

     

    וכלכלה שתבסס על ערבות הדדית בינינו תשתלם לנו ? – בטח תשתלם.

     

    בטח תגיד לי שתוזיל את יוקר המחייה, כי מי יפקיע מחירים מאבא או אמא שלו? – הפנמת. יפה.

     

    והפערים הכלכליים יצטמצמו, כי במשפחה כולם דואגים לכולם? ו'ואללה צודק.

     

    והכלכלה השחורה תדעך ומיליארדים יזרמו לקופת המדינה לטובת הכלל? ברור

     

    וקשרי הון שלטון? התעמרות של מונופלים? הטעייה של צרכנים? ותספורות? ביי ביי

     

    ומה עם ניגודי האינטרסים של המוסדיים, אפליית המחירים בבנקים  והלוביסטים? - יעבדו לטובתך.

     

    אתה מחליף את המצע שעליו מושתתות כל המערכות, או שתהרוס, תלאים ותפרק? – רק מצע.

     

    וכל שאר המערכות הקיימות ישתנו בהתאם, כי כולן מבוססות על יחסים בינינו?
    אכן כך.

     

    נשמע טוב, אבל די אוטופי, לא? למה לא תנסה צעדים פרקטיים? – ניסו הכל.

     

    תיכף תגיד לי שזו הפרקטיקה היחידה שלא ניסינו? אכן כך.

     

    נניח, אבל שינויים כאלה יקחו שנים, לא? – ייתכן.

     

    למה, כי זה מצריך הסברה, חינוך, שינוי ערכים וסביבה תומכת? צודק.

     

    ובינתיים – אם ננסה לתחבר בינינו בערבות הדדית, נרגיש איזשהו שיפור? – וודאי.

     

    מדוע, אולי בגלל שזה מה שמתחייב מהתלות בינינו ונתחיל לשחות עם הזרם במקום נגדו? – בדיוק.

     

    אז ערבות הדדית זה אידיאל, או שיש לה ערך כלכלי אדיר? גם וגם.

     

    לפחות אנחנו מסכימים שצריך כאן שינוי חברתי כמו אוויר לנשימה. פיקוח נפש.

     

    טוב, כמעט השתכנעתי, אני צריך רק כמה דוגמאות, שימחישו לי מה יש ומה יהיה. מוכן? – בטח.
    אה....לקרוא את הלינק "בערבות הדדית זה לא יקרה" ?  - בדיוק.

     

    אתה לא דברן גדול, אתה יודע? בטח יודע.

     

    תודה. בבקשה.

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין