כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    פוסט לתשעה באב שחלף

    10 תגובות   יום ראשון, 29/7/12, 23:28

    מה ראוי לזכור בתשעה באב  והאם יש הקבלות בין אז והיום? נתחיל בחורבן בית ראשון. גם אם התגלויות האלוהים בתנ"ך אינם אלא אגדות, הרי שחורבן בית ראשון מסמל לא רק את חורבן המבנה הפיזי הקרוי בית מקדש ולא רק חורבן של מקום פולחן מרכזי, אלא גם את היעלמות השכינה מישראל- היעלמות שהושלמה בראשית ימי בית שני עם היעלמות הנבואה מישראל וגם היעלמות שלטון בית דוד. גם אם במבט של ימינו משטר המלוכה היה משטר שלוב שחלף, הרי מה שחשוב כאן ובודאי אם מתחשבים בנקודת מבט של הימים ההם זה לא האם המשטר יהיה בדיוק מלוכה או משטר כוהני (שגם הוא לא בדיוק דמוקרטי) או משטר שבו בראש העם עומד נשיא. מה שחשוב זה עצם אובדן השלטון שהעם ראה בו איזשהו סמל לאומי של ריבונות – אפילו אם היו גם בתקופת בית ראשון שנים של השתעבדות למעצמות זרות.

     

    שלטון הכהנים שהיה בעם תקופה הפרסית במקום מלוכה אומנם היה לרוב מקובל על העם בימי בית שני, אלא שסמכויותיו לא היו מדיניות. עם כל הכבוד, פחה מטעם מלך פרס כמו שהיה בתקופנה הפרסית ביהודה זה לא בדיוק שלטון הכי מקובל על העם. וכמובן גם העובדה שלא מספיק שרוב תקופת המלוכה שטחה של יהודה היה מצומצם אלא שרוב ימי בית שני היה עוד יותר מצומצם. ואם נחזור להיעלמות השכינה מישראל: אז נכון, גם אם סיפורי ההתגלות הם רק אגדות, הרי שה"התיתמות" מ"אבא שבשמיים" הייתה מוקדמת מדיי אם משווים זאת לעמים אחרים. אומנם העם האמין באלוהים בימי בית שני וגם אח"כ, אבל להתגלות שכינה לא זכה ואף לא באמת האמין שאלוהים יעזור לו. וגם אם כיום העם מספיק "בוגר" בשביל להסתדר בלי אבא שבשמיים כשם שגם אדם מבוגר אמור לדעת להסתדר בלי ההורים, הרי שיתמות בגיל ילדות היא חוויה שיכולה להשפיע על אדם לרעה וכך נראה שעוצבה גם הפסיכולוגיה של העם כמי ש"התיתם" בגיל צעיר מדיי.

     

    ואילו חורבן הבית השני לא רק מסמל חורבן נוסף ולא רק חורבן של מבנה פיזי הקרוי בית המקדש ומקום פולחן מרכזי, אלא שהפעם לא נמצאו נביאי נחמה שינבאו את בנין בית המקדש מחדש כשם שנביאי ישראל ניבאו אחר חורבן הבית הראשון את בניית בית המקדש מחדש. והפעם גם החורבן היה רק הסיפתח של הגלות הארוכה והרדיפות. ובדיעבד ניתן אף לומר שחורבן בית שני הוא רק הסיפתח של תקופה שממנה והלאה אומות העולם אינן מכירות בזכות היהודים לריבונות בארצם ובמיוחד בזכותם לקיים את ירושלים כעיר בירה, בעוד שבתקופת בית שני ההתנכלות לעצמאות יהודית בארץ ישראל ובפרט עם ירושלים כעיר בירה לא נבעה בגלל סיבות דתיות כמו בנצרות ובאיסלם אלא בגלל שאיפות אימפריליסטיות גרידא מצד עמים אחרים

     

    וחשוב להמשיך לציין את תשעה באב, כי החורבן לא היה רק משהו מהעבר בעוד שכיום יש לנו מדינה עצמאית, אלא שהחורבן עלול לחזור וחשוב לציין גם בימינו את תשעה באב גם בגלל שאפילו אם יש לנו מדינה עצמאית אחרי 2000 שנות גלות ורדיפות, אז עדיין נגרמו לעם כתוצאה מהחורבנות נזקים רבים שהם בלתי הפיכים כמו אובדנים דמוגרפיים ואף מנטליות גלותית שאולי אולי רק בעתיד תיעלם במידה ומדינת ישראל תתקיים מספיק זמן. וגם אי אפשר להתעלם מכך שבכל זאת במשך שנים רבות מאד לא הייתה לנו מדינה עצמאית- ממש כשם שגם אם אדם חיכה במשך 20 שנה למשהו שכה רצה וסוף סוף השיג אותו ואפילו ב"דגם משוכלל ועדכני", אי אפשר שישכח את כל השנים שהדבר היה חסר לו.

     

    חשוב גם לזכור שאלו שגרמו נזק לעם שנלחם ברומאים לאו דווקא היו בעיקר הקנאים. היו גם יהודים שאהדו את השלטון הרומי ושהיו מוכנים לפעול נגד אחיהם היהודים אם פוליטית וצבאית ואם כלכלית וגם המרד נגד הרומאים פרץ בגלל סיבות שאפילו המתונים שבשומרי אמוני ישראל לא יכלו לקבל כגון התערבות השלטון הרומי לטובת הנוכרים שהתנכלו ליהודים ואפליה לטובה של הנוכרים , פגיעה דתית ביהודים כגון הצבת פסלים בבית המקדש ואף בזיזה כלכלית של היהודים ע"י השלטון הרומי ועושי דבריו – הנציבים וגם יהודים ששיתפו פעולה עם שלטון זה ושנהנו מהטבות שונות. בנוסף הייתה אבטלה כבדה בארץ. האבטלה ותחושת חוסר העתיד הכלכלי בארץ, הנטייה של מערכת החוק בארץ ואף הממשלות (שלמעשה מישמים אינטרסים זרים של האיחוד האירופי וארה"ב) להתנכל לעיתים קרובות ליהודים באופן שאינם מתנכלים ללא יהודים אינם יכולים שלא להעלות שאלות גם לגבי ימינו איזה עתיד יש למדינה הזאת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/8/12 22:21:
      תודה על המידע והשיתוף....
      החזרת אותי כמה ימים אחורה.. אבל היה שווה את זה. מקסים
        30/7/12 20:12:
      אמירוס קצת באיחור אבל מעניין, כתמיד. תודה ידידי.
        30/7/12 17:09:
      תודה על המידע.
        30/7/12 16:44:
      תודה על הפרשנות המשך שבוע נפלא צחיתוש
        30/7/12 14:07:
      פוסט מעניין... מה יהיה איתנו...
        30/7/12 08:38:
      גם בתשעה באב, חוץ מאמירת הקינות עצמן, ואפילו בתפילות כסדרן - יש לשמוח שמחה רבה, כבכל יום. וכל כך למה.
      "הכל לטובה", אומר תלמוד, הכל, אז תן חיוך גדול. "כל דעביד רחמנא - לטב עביד.
      ו"צריך אדם לברך על הרעה כמו על הטובה" (שולחן ערוך)
      ו"אין שום דבר נאבד, אפילו רצון בעלמא" (הזוהר)
      שאילולא נחרב - היינו ממשיכים להיות בורים ואטומים, שוחטי בהמות לכוהנים מושחתים בירושלים.
      ומשחרבו - בטל קורבנם, ועברנו לתפילה, בתי כנסת, לימוד תורה, עריכת וחתימת המשנה, ע"י ר' יהודה הנשיא בציפורי בשנת 200, תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי.
      על כן תאמר "עקיבא, ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו" ואידך זיל גמור, 
      ו"צריך אדם לחפש, ולבקש ולמצוא בעצמו איזה דבר מה לשמוח בו, ולהשתדל להיות בשמחה תמיד, אפילו במילי דישטותא (כגון קופיף זה) ולהרחיק העצבות מאד מאד." (מוהר"ן) 
      אגב, יובהר שענין השמחה בתשעה באב, למעט קינות, וזכר שואת אדריאנוס, היא לא דעת יחיד שהמצאתי, אני הקטן שבקטנים, אלא גישת ברסלב, הנבונה והנכונה מכולם, והאסמכתאות החשובות שביהדות יוכיחו, ואולי אין זו דעתם בלבד, אלא כלל החסידות ואחרים, קטונתי.
      רק בזכות החורבן והגלות שרדנו והבאנו את התלמוד, ספר הספרים, לעולם. אחרת - הכוהנים המושחתים לא היו מניחים להוציא או לקיים אותו. חן חן.
      פורסם במקור בקיר של Uri

       

      ''

        30/7/12 01:03:
      מאוד מאוד מעניין..תודה רבה על ההעשרה
        30/7/12 00:28:
      הפיתרון היחיד = משיח בן דוד !
        30/7/12 00:23:
      סקירה מעניינת שמעלה הרהורים רבים לגבי המשך דרכנו כאן....

      ארכיון

      פרופיל

      אמיר ניצן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין