כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    מפלצת הניגזרים והרובוטים חייבת ללכת. זה אנחנו, או היא

    0 תגובות   יום שלישי, 31/7/12, 19:37

    כלכלת הנייר ניצחה את הכלכלה האמיתית וכולנו מפסידים

    מן העיתונות: 1.4 קוואדריליון דולר- שוק הנגזרים העולמי כמעט שילש את עצמו ב-5 שנים
    הכלכלה הגדולה בעולם היא לא ארה"ב או סין. גם לא שוק המניות או שוק האג"ח. למעשה, היא גדולה מסכומם של כל אלה יחד ועלולה להתפוצץ בכל רגע. נא להכיר את שוק הנגזרים העולמי - הבועה המפלצתית ביותר בהיסטוריה
    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3578319,00.html

     

    תגובתי:

    שורה תחתונה:

    אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור ולעשות Undo לכל ההתפתחות של תעשיית הפיננסים. אין בזה גם צורך, לפחות לא בכל מה שקשור לתחומים המסורתיים של בנקאות, הלוואות, מטבע חוץ, מסחר בסחורות וחומרי גלם וחסכונות הציבור.

    אלה אומנם יצטרכו לשנות את אופיים, להתחיל לשרת אותנו ואת ההתפתחות האנושית, במקום לטחון אותנו עד דק ולשעבד אותנו.

    במתכונתם החדשה תהיה להם זכות קיום.

    אבל את האלכימייה המודרנית, את מפלצת הניגזרים, שהפכה ליישות בפני עצמה,  את "כלכלת הנייר" הגדולה בעולם, שניצחה את הכלכלה האמיתית, ניצחה את הרוח האנושית, יהיה צריך להמית, המתת חסד.

    זה אנחנו, או היא.

     

    יש בכלל הבדל בין כלכלה "אמיתית" לעומת הפיננסים:

    כולנו "חשים" שמשהו השתבש בשיטה הכלכלית והפיננסית. לא צריך להיות בשביל זה מומחה לכלכלה, או אפילו זוכה פרס נובל לכלכלה – למרות שאלה מודים בפה מלא כי המשבר הנוכחי, היקפו, נזקיו וחוסר היכולת לשלוט עליו ולצאת ממנו הפתיעו אותם והם עצמם אובדי עיצות.

    עצם העובדה שמודים בכך – זו כבר התחלה של שינוי עתידי.

     

     המשבר העולמי הוא כלכלי ופיננסי כאחד. קשה בכלל לנתק את הקשר בין הכלכלה האמיתית,  הריאלית, היינו המגזר העסקי, המפעלים, החנויות, הבניינים, העובדים והמכונות, מתחום הפיננסים, כלומר מעסקי ניירות הערך והבורסות.

    האמריקאים מתייחסים אליהם כ-2 עולמות מנוגדים,  Wall street

    לעומת Main street: הפיננסים והבורסות, לעומת הכלכלה המסורתית, בהתאמה.

     

    אגב, תחום הפיננסים בעצמו, כלול מ-2 הגורמים יחד. כמובן שמדובר ב"עסקי נייר", השקעות, חסכונות, הלוואות וכדומה, אבל במקביל זו גם תעשייה ענקית, המעסיקה מספר עצום של מועסקים, כ- 100 אלף רק בישראל לצורך הדוגמה, ומספרים אדירים ברחבי העולם.

    לתעשיית הפיננסים משקל לא קטן גם בתוצר הלאומי של המדינות המפותחות. בישראל מדובר על כ- 5% מהתוצר, בארה"ב כ- 8% מהתוצר של הכלכלה הגדולה בעולם ובבריטניה, שמאז ומעולם הסיטי שלה היתה דומיננטית בכלכלה העולמית, למעלה מ- 20% מהתוצר.

    מדובר בתעשייה אדירת מימדים והשפעתה הסגולית על כלכלות כל העולם – דרמטית.

     

     תאוות בצע והנדסה פיננסית : מתכון בטוח לקטסטרופה עולמית

    בשנים האחרונות, תהליך הגלובליזציה הואץ בקצב אקספוננציאלי ועימו גם הסיכויים והסיכונים הפיננסיים שהלכו וגדלו, על רקע התפתחות הידע, הטכנולוגיה, תאוות הבצע והזמינות הגבוהה של כסף זול, המשמש כלי לספקולציות ול"הנדסה פיננסית".

     

    האחרונה היא שאפשרה את בועת הסאב-פריים בארה"ב שהתפוצצה ב-2008 והאיצה מאוד את המשבר ברחבי העולם.

     

    המומחים מתקשים להעריך נכון את הסיכונים הכרוכים במערכת פיננסית מורכבת וגלובלית כזו, בעיקר בשל המרכיב האנושי והרצון להרוויח כמה שיותר, כמעט בכל מחיר.

    לתיאוריות הכלכליות הקלאסיות אין יכולת להתמודד עם הבעיות החדשות עימן מתמודד העולם במשבר הנוכחי.

     

    עסקים ופיננסיים הפכו לתאומים סיאמים, בלתי ניתנים להפרדה

    יחסי הגומלין בין השווקים הפיננסיים לכלכלה הריאלית ולפעילות של החברות, רק מסבכים את התמונה ומקשים על מציאת פיתרון מתאים מסל הפיתרונות המוכר לנו.

     

    שוק הון במשבר, מתורגם מייד לירידה בצריכה הפרטית, בגלל התערערות תחושת העושר של הצרכנים ולהיפך.  בנוסף, שוק הון תוסס ובריא, מאפשר למגזר העסקי לגייס הון במחיר סביר, להתפתח, להתרחב, לשכור עוד עובדים ולצמוח ולהיפך.

     

    מדובר בעצם בתיאומים פיננסיים, תחום הפיננסים והכלכלה האמיתית. אי אפשר להפריד אותם, בלי לפגוע אנושות, עד כדי חיסול מוחלט, בשניהם יחד.

     

    דוגמה קלאסית לנזקיה של הצריכה המוגזמת ולקשר בינה לבין המשבר הנמשך בכלכלה העולמית מאז 2008 היא בועת הנדל"ן, שהתנפחה בארה"ב ובאירופה מתחילת המילניום ועד ל-2008.

    בנקים למשכנתאות פיתו את הצרכנים, גם את אלה שלא היה להם כסף, לקנות בתים במימון של 100% וכך יצרו ביקושים אדירים בשוק הנדל"ן. הבנקים לא הסתפקו בכך, הם הציעו לרוכשי הבתים למחזר את המשכנתאות שלהם ולקבל הלוואות נוספות, כנגד הבתים שערכם עלה ולהפנות את הכסף הנוסף להגדלת הצריכה.

     

    אשראי נדיב ולא אחראי, בהיקפים עצומים, זרם לכיסו של האזרח האמריקאי, שבזבז וצרך יותר ויותר שירותים ומוצרים וחש תחושה מזויפת של אושר ועושר.

     

    הסיפוק מאורח החיים הפזרני הזה, הפך לשיטה כלכלית שעוררה הערצה והפכה מודל לחיקוי ברחבי העולם המערבי. בהתאם, הציגה הכלכלה האמריקאית ביצועים מרשימים באותם שנים, בשל הצריכה הפרטית החזקה. תחושת העושר הייתה מוחשית, אך מזויפת, פרי של שיטה כלכלית שהתנתקה מהמציאות וממחירים ריאלים של נכסי נדל"ן ושל נכסים פיננסיים.

     

    אבל כשהתהליך מיצה את עצמו, בעיקר בשל שילוב של "הנדסה פיננסית" מסוכנת מצד בנקים ומשקיעים מוסדיים, וספקולציות בשווקים הפיננסיים, הכול נעצר בחריקת בלמים וגרר את ארה"ב ואת כלכלת העולם כולו למשבר הכלכלי החמור ביותר מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת.

    בפועל, המשבר הזה עדיין מלווה אותנו היום, באמצע 2012.

     

    האלכימיה החדשה: שוק הניגזרים וההנדסה הפיננסית

    הרצון להמשיך ולצרוך יותר ויותר, להתעשר, להיותעשיר יותר מכל הסובבים אותי, מכובד יותר, שולט ולא נשלט, עיוור את עינינו האזרחים, את הרגולטורים ואת מוסדות השלטון מפני תחושת העושר המדומה.

     

    כל עוד השיטה עבדה וייצרה עושר בהיקפים חסרי תקדים, אף אחד לא עצר לחשוב שמא המציא מגזר הפיננסי אלכימיה מסוג חדש, בה הופכים ניירות, תאוות בצע ותקוות לכסף של ממש.

     

    האיגוח (סקיוריטיזציה) של אותם חלומות ותאוות בצע, הוליד את אותם "נכסים רעילים", בהיקף של מאות מיליארדי דולרים, שהממשל נאלץ לרכוש אחר כך,  ב-2009 מהמוסדות הפיננסים, כדי להציל את המערכת הבנקאית כולה מקריסה מוחלטת.

     

    כלכלת ארה"ב שילמה על החילוץ הזה מחיר כבד מאוד. בעצם, היא עדיין משלמת אותו.

    אולי היה עדיף לתת למערכת המלאכותית הזו ליפול ולעולם להתנקות מהאלכימיה המודרנית שאיחזה את עיני כולנו?  חומר למחשבה.

     

    התחלה תמימה, הווה ייצרי, עתיד שחור, אלא אם כן....

    כמו באגדות, ימיו הראשונים של שוק הנגזרים הפיננסיים היו יפים ומלאי תקווה והמטרה העיקרית שלהם היתה להגן עלינו, המשקיעים והחוסכים, מפני תנודות שערים חדשות, במחירם של סחורות, מוצרים, חומרי גלם, מזון, אנרגיה ואפילו ניירות ערך. באמצעות אותם נגזרים פיננסים, ניתן היה לגדר ( Hedge ) את הסיכונים בהשקעה בבורסות לני"ע והסחורות

     

     הניגזרים, שהינם  מוצרים פיננסיים שמחירם נגזר ממחירו של מוצר/נכס "אמיתי", סימנו קידמה פיננסית ומהפכה בתחום ניהול הסיכונים הפיננסיים.

    כך קמו בורסות למסחר באותם נגזרים.


    אלא שאז גילו המשקיעים המתוחכמים, שמדובר במכשיר השקעה המאפשר רווח קל ומהיר, ביחסי הימור גבוהים מאוד, בדר"כ של 1 ל-100 . כלומר, ניתן להשקיע  במסחר בנגזרים סכומים קטנים יחסית ומצד שני להרוויח הון עתק, או להפסיד את כל ההשקעה.
    קצת כמו להמר, או למלא מפעל הפיס, לא? אני מהמר על 50 ₪ ויכול לזכות ב- 20 מיליון, או להפסיד את כל ה-50,  הייתם הולכים על זה?

     

    בדיוק בגלל שיש כאן סיכוי להרוויח המון כסף, הזנב החל לקשקש בכלב,

    כלומר, מניעים ספקולטיביים של משקיעים בניגזרים, קובעים היום את מחירי החיטה, הנפט, הזהב, הקפה, רכז התפוזים, הכותנה ועוד כהנה וכהנה סחורות ואוצרות טבע בעולם.
    במקום שמצב ההפוך והטבעי בו ביקוש והיצע אמיתיים יקבעו את מחיר הסחורות בבורסות ושממחירן יקבע גם מחיר הנגזרים הפיננסיים.

     

    ייתכן בהחלט ששוק הנגזרים תורם להתייקרות המחירי המזון והאנרגייה, לא פחות מאשר סיבות אמיתיות של ביקוש והיצע, שטפונות ובצורת, צונאמי ושאר כוחות הטבע.

     

    תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם שותים קפה, או קונים לחם, במחירים שרק הולכים ועולים.

     

    "תעשה לנו חשבון בבקשה" :

    א. ספקולציות משפיעות חזק על מחיר הסחורות ובהתאם גם על יוקר המחייה !

    רעב ומצוקת מזון מקורם בתעשיית הניגזרים הפיננסים, לא פחות מבגורמי ביקוש והיצע אמיתיים.

    ב. רצון להרוויח מספקולציות פיננסיות, בדגש על שוק הנגזרים, משפיע על כלכלות כל העולם, דרך מחירי הסחורות המזון והאנרגייה ודרך הבורסות והחסכונות של כולנו.

    ג. תעשיית הנגזרים הגדילה את התנודתיות  של סחורות, מוצרים ובורסות בעולם, במקום להקטין אותה.  הגולם קם על יוצרו.

    ד.  מסיבות מתמטיות, המסחר בניגזרים הוא משחק סכום אפס, ממש מלחמת כל בכל, בו  הרווח של האחד הוא בהכרח ההפסד של השני.

    זהו אחד התחומים האכזריים ביותר  בתעשיית הפיננסים ובכלכלה העולמית כולה.

    ה. אינני מתנגד לשווקי ההון ולפיננסים, יש להם תפקיד חשוב בצמיחה, במימון פעילויות כלכליות וגם כזירה להשקעות ולחיסכון.

    בנוסף, ניתן לרתום את שוק ההון והפיננסים למטרות חברתיות ופרוייקטים  חשובים מאוד לצימצום פערים כלכליים, לשיפור השירות לשכבות החלשות וליוזמות שאין ידה של הממשלה משגת לממן.
    "שוק הון חברתי" הוא החזון שלי, ולא "לסגור את הבורסות".

     

    ו. אבל כרגע, שוק הנגזרים הוא פצצת מימן מאיימת שהפתיל שלה הולך ומתקצר.
    מדובר במפלצת של ממש, גדולה בהיקפה, יותר מהסכום המצרפי של כלכלות סין, ארה"ב ושווקי המניות והאג"ח בעולם המערבי, ביחד.

    במקום שיתוף פעולה – מלחמת כל הכל, באמצעות רובוטים

    בנוסף היא גם אכזרית מאוד, תכליתית, ומפילה קורבנות רבים, כיון שבהגדרה היא לא מבוססת על אפשרות של להרוויח יחד ומשיתופי פעולה, אלא על משחק סכום אפס.

    זו לא הערכה סובייקטיבית שלי, אלא תוצאה מדוייקת של אופיים המתמטי של הניגזרים הפיננסיים.


    רק שתדעו, מרבית המסחר העולמי בניגזרים, מבוצע היום על ידי רובוטים פיננסיים, שהציווי היחידי שלהם, מעשה ידי אדם כמובן, הוא להרוויח מקסימום כסף, בזמן הכי קצר ועל גבם של כל שאר השחקנים.

     

    מלחמה ללא מגע אדם – זו דמותו הנוכחית של שוק הניגזרים, אבל הטבע האנושי, האכזרי, האגואיסטי והמניפולטיבי, עדיין מכתיב בו את כללי המשחק.
    כתבתי על זה כאן: אנחנו המשקיעים, נגד רובוטים פיננסים, זה קרב הוגן? 


    פשוט, יותר קל לנו לשלוח רובוטים לנהל עבורנו את המלחמות במקום להסתכל אחד לשני בעיניים, לפני שאנחנו עוקרים אחד לשני את העיניים.

     

    הרגולצייה על תחומים רבים מאוד בעולם הנגזרים רופפת מאוד, אם בכלל.

    קחו למשל את נושא הביטוח הפיננסי מפני פשיטת רגל של מדינות, או בשמו הפיננסי CDS .מדובר בשוק אדיר מימדים, של טריליארדי דולרים, בו משקיעים מהמרים ומתמחרים את סיכויי פשיטת הרגל של יוון, ספרד, איטליה, ישראל ואפילו ארה"ב. לכאורה, אם אני כמשקיע רכשתי ביטוח כזה כנגד פשיטת רגל של ספרד ובמקביל רכשתי איגרות חוב של ספרד, אני "מכוסה" ובמקרה שלך פשיטת רגל, אקבל מהביטוח שרכשתי, את מה שהפסדתי באג"ח הספרדי.

    אבל הדוגמא של פשיטת הרגל של יוון, שביצעה שמיטת חובות, הדגימה עד כמה שוק ה- CDS אינו מסודר וכיצד אינטרסים גדולים של השחקנים העיקריים בו, קובעים מהו "אירוע אשראי" המחייב את הפעלת הביטוח.

     

    זהו המערב הפרוע החדש של תחום הפיננסים , ואנחנו הבוקרים, רוכבים בהתלהבות קדימה, כי אנחנו בטוחים שבמכרה הקרוב מחכה לנו אוצר בלום ואם לא בקרוב, אז בבא אחריו וכך הלאה, תאוות הבצע מריצה אותנו ממכרה למכרה ולפני שנשים לב – אנו רוכבים בביטחה את תהום של ממש.

     

    בלמים – אין לנו וחומר דלק יש בשפע: תאוות בצע, חיבה להימורים, רצון "לצאת צודק" ותקווה לעשות "מכה" שתסדר אותנו בחיים.

     

    אבל בעולם הגלובלי-אינטגרלי, בו כולנו תלויים וקשורים זה בזה, מפלצת הניגזרים פוגעת לא רק באלו המשתתפים בה ישירות, אלא בכל אחד מאיתנו וכשהבועה הזו תתפוצץ, היא עלולה להיות המסמר האחרון בארון הקבורה של הכלכלה העולמית.

    ארמגדון במלוא מובן המילה.

     

     

    דרושה המתת חסד לשוק הניגזרים הפיננסיים. זה אנחנו, או הוא

    אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור ולעשות Undo לכל ההתפתחות של תעשיית הפיננסים. אין בזה גם צורך, לפחות לא בכל מה שקשור לתחומים המסורתיים של בנקאות, הלוואות, מטבע חוץ, מסחר בסחורות וחומרי גלם וחסכונות הציבור.

    אלה אומנם יצטרכו לשנות את אופיים, להתחיל לשרת אותנו ואת ההתפתחות האנושית, במקום לטחון אותנו עד דק ולשעבד אותנו. במתכונתם המתוקנת, יש להם זכות קיום.

     

    אבל את האלכימייה המודרנית, את מפלצת הניגזרים, שהפכה ליישות בפני עצמה,  את "כלכלת הנייר" הגדולה בעולם, שניצחה את הכלכלה האמיתית, יהיה צריך להמית, המתת חסד.

    זה אנחנו, או היא.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין