
אז זהו שמסתבר ואפילו מתבקש שלא הכל בעולמנו צריך להיות כה רציני, קשוח, מוקפד או עיקש לפעמים יש גם מקום לקליל, למחויך ולכל מה שעושה לי טוב ונעים, ולא רק בגב ... (מוזמנים לאמץ, בזמנכם החופשי :-)) כשאני מבקשת/ יעל פריאל
כשאני מבקשת ללחוש את שמך כל דקה
כשאני מרגישה שרוצה לומר לך - פשוט אוהבת כמה פעמים כל שיחה
כשאני מקשיבה שוב ושוב פעם אחר פעם, ואיני מאמינה כשאני חושבת שאולי בכל זאת יש שם מישהו או משהו למעלה שחשב גם עלי, לטובה שאני כך, וכל אלה ועוד הרבה יותר מכך ומכפי הניתן לתאר על הדף (ואולי ובעיקר בזה הפורמט) - האם יתכן שפשוט נשלח אלי מלאך :-) ?!
והפעם - -כל הזכויות שמורות לי ולזה שאחראי @ |
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אח תודה מירושק'ה, זה נעים התחושה הזו
לדעת שיש מי השומר, אבל אם המלאכים יהיו
עסוקים לפעמים או לא פנויים, תמיד יש לנו את
עצמנו שם עם המלאך הפנימי ששומר ומחבק :)
תודה יקרה. אוהבת
תודה לך צחיתוש מקסימה, רואה שאת
מגיעה לכאן פעם אחר פעם וזה נעים,
מאוד...
תשארי :))
תודה לך אבייתי האחת שתמיד כאן
בכל לבך ומאודך, ויכולת הפרגון שבך
אוהבת, כבר הרבה זמן אוהבת :)
רוניתי ... תודה יקרה... !!
ואני מאמינה דרורי שאתם שניכם
ברי מזל :)))
ותודה על התגובה הנפלאה !!
ניק קייב כתב באחד מהשירים היפים שנכתבו אי-פעם שפעם הוא לא האמין במלאכים, אבל אחרי שהיא נכנסה לחייו הוא התחיל להאמין בהם. ובמקרה גם אני מאמין עכשיו במלאכים. אחת. מלאכית. כשהיא לוחשת את שמי ואת כינויי החדשים זה מחסיר פעימה בלב ומצד שני גורם לפעימות במקומות אחרים.