כל האהבות כולן...
אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...
פוסטים אחרונים
- בחזרה למילים 6/11/10
- מסיבת יובל 7/5/10
- יומן מסע 26/3/10
- מהמרחקים 1/3/10
- תרקדי 23/2/10
- שיר נבואי קוסמי 3/2/10
ארכיון
ואז בעטתי ואמרתי לעצמי: תגידי לי את ירדת מהפסים?
רק אחרי שהבית מלא בריח השקשוקה של שבת, האוטו ריק מזבל, הכביסה כמעט נקייה לגמרי, הבית מריח נקיון, רק אחרי שסיימתי לגזום את העלים היבשים בגינה, השקייתי את הפרחים האחרונים ששתלתי...
רק אז בעטתי בעצמי ואמרתי:
תגידי לי, את ירדת מהפסים??? מה קרה לך שירדת מהמגרש? עצרת את החיים? לכבוד מי? לכבוד מה? אף אחד לא שווה את זה...
אז נכון ש... וגם נכון ש.... ואפילו מאד נכון ש....
והכל יחד תרוצים !! תמשיכי לחפש, להתלבט, לשאול שאלות, לחשוב על הכל תוך כדי תנועה....
זאת לא הפעם הראשונה ועם אחרים את אלופה... אז יאללה... לעבודה... החיים שלך יפים, זה שמשבצת הבן זוג פנויה באופן זמני אינו מבטל את מה שיש, די עם ההספדים, די עם הפינוק. מחר משימה ראשונה - חוזרים להרקדה... וגם אם לא יהיה בן זוג, יהיה בפעם הבאה...
חברים יקרים - בשדור חי - מחויבות ראשונה דקה לפני השנה החדשה...
ואתם יקירים... מה משימת האימון הראשונה שלכם לשנה החדשה?
גילה
|
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
וביום שאחרי?
היום הראשון של השנה החדשה?
הרקדת?
הפיזזת אל תוך השנה החדשה אחוזה בזרועות בן זוג ראוי?
כולי תקווה שכן
התחלה ראוייה לשנה חדשה
בהצלחה... אין לי ספק שבינואר 2009 כבר יעמוד לך בית לתפארת...
את יודעת, ענין המשימות הזה היה אצלי דרך חיים עוד לפני שידעתי אימון מהו...
3 פעמים בשנה אני עושה ריויו לחיים שלי...
בראש השנה
ביום ההולדת (יוני)
בסילבסטר..
זה כמו מקפצה...
בכל מקרה... אתמול הלכתי לרקוד ובעוד שם גמלה ההחלטה ללכת פעמיים בשבוע עד שאמצא בן זוג חדש...
יחד עם המבוכה, אי הנעימות, עצבות - חזרה לה גם השמחה מהרקוד...
תודה, גילה
כל הכבוד! לא מובן מאליו שאת מאפשרת לעצמך לבחור לעצמך!
אצלי המחויבות היא להתחיל את בנית הבית על המגרש המהמם שקנינו בישוב הכי מתאים לנו בארץ. אבל צריך להתחייב ולהתמשכן ולהגיד "זה זה" על חתיכת נייר...זו המשימה שלי - תחילת בניה ב2008! ותודה ששאלת.
כל כך נכון... הכל...
משימת אימון צריכה להיעשות באהבה ומתוך רצון לשינוי - יחד עם זאת - להתגבר על החשש והפחד והאי נעימות וכל שאר הרגשות השלילים דורש את הרגע הזה של לעבור את הנהר הסוער...
המשימה הופכת את המילים "הייתי רוצה לחלום ללא הכוונה" לאיך אני מאפשר לעצמי להגיע למקום הזה שבו אני חולם ללא הכוונה...
המשימה הופכת את הרצון למציאות קיימת... אתה יודע... אין תשובות של נכון ולא נכון... כל אחד ומה שעובד בשבילו... העיקר שאגיע רקודים היום - כרגע ההר נראה לי גבוה...
תודה,
גילה
השאלה היא:
מה אני רוצה לשנה החדש? ומה אני עושה בכדי להשיג זאת...
אני רוצה אהבה חדשה,
אני רוצה להרחיב את מעגל חברי הקרובים,
אני רוצה לחייך יותר,
אני רוצה לעשות דברים שגורמים לי אושר...
המחויבויות האישיות שלנו נבנות כתוצאה ממה שאנחנו רוצים להשיג עבור עצמנו.
תודה בובה...
גילה יקרה, שיהיה בהצלחה במשימה הראשונה לשנה החדשה !
אני דווקא לא ממש חשבתי על משימה, אבל אולי באמת אתחיל..