כותרות TheMarker >
    ';

    עין לציון צופיה

    נושאים הקשורים לנעשה בישראל, בתחומי האקטואליה, ההגות, החינוך, הספרות, והמשפט.

    0

    החינוך הביתי ליצירתיות

    24 תגובות   יום חמישי, 2/8/12, 10:39

    במה לא אעסוק בפוסט זה?

     

    בלימוד מקצועות הנעשים על ידי מורים או במכונים. כלומר, נגינה , ציור , קרמיקה וכדומה.

     

    הנושא בו אעסוק הוא חינוך ביתי לפיתוח היצירתיות אצל הילדים מן הגיל הרך ואילך.

     

    גן הילדים הפרטי , ברמה טובה, הוא  נקודת ההתחלה האופטימלית לנושא זה. מספר ילדים מצומצם וגננת מיומנת יכולים לתת לילד את עידוד הפתיחה ליצירתיות. מקומו של ההורה בסיטואציה זו הוא לקבל את העבודות שמביא הילד מהגן, לא לבקר אותן, ולתת להן מקום נאות בבית , לתקופה קצובה.

     

    גן הילדים העירוני, צריך להמשיך בעידוד היצירתיות. אבל מספר תלמידים , החלפה קבועה של גננות (שיטה חדשה), מצמצם את ההשקעה ביצירתיות של כל ילד, אם כי המצב כאן טוב יותר מאשר בבית הספר.

     

    הצורך בצמצום הוצאות בבתי הספר, הביא לדחייה של מקצועות ציור ומוסיקה, שהיו נהוגים בעבר. ההורים ואולי גם המערכת הפדגוגית לא הבינו שציור אינו הכנה לציירים נוסח פיקסו. הציור שלווה במורה מיומנת, הביא לפיתוח יצירתיות בתחומים שונים. מאידך הוא שימש מכשיר טוב ואמין לבירור בעיות נפשיות של הילד. כיום, יש בתי ספר הממשיכים להעניק לתלמידים שיעורי ציור ומוסיקה ויש שוויתרו עליהם. שיעורים  אלה איפשרו להורים, בשעתו, להמשיך את הפעילות היצירתית  בבית.

     

    בבתי הספר הרגילים נושא היצירתיות מוגבל למדי. הוא מתבטא בעיקר בקישוט מחברות, יומנים ועוד. כמובן שאין מדובר בחוגים , אלא בלימודים סדירים. לפעמים , בכיתות הנמוכות, מתבקשים התלמידים להביא חנוכיות , מעשי ידיהם, וסוכות מקושטות ומלאות בריהוט וכל השאר. מה מתרחש במציאות? הילדים פונים להורים והללו מבצעים את המוטל על הילדים. בודדים יוצרים סוכות וחנוכיות בעצמם.  בבית הספר, מהללות המורות את הסוכות היפות ביותר, שהן מעשי ההורים, שאינם תלמידים רשומים בכיתה. כך נעלמת היצירתיות המעטה שיכלה להיות בכיתות הנמוכות.

     

    הרעיון המרכזי שלי בקשר ליצירות שנעשו מחוץ לבית, הוא לקבל את היצירות, לקבוע להן מקום תצוגה בבית, לזמן שנקבע עם הילד.

     

    בתוך הבית עידוד היצירתיות היא גם בהתאם לכישורי ההורים, אבל לא להימנע ממנה אם ההורים סבורים שהם נטולי כישורים. בכל גיל אפשר ללמוד. אביא כאן כמה דוגמאות :

     

    1. חריזה  עבודה זו אינה מיועדת רק לבנות, אם מישהו הקדים לחשוב על כך. החרוזים מפלאסטיק הם זולים, צבעוניים וזמינים בגדלים ובצורות שונות. נוסף על חריזה פשוטה על חוטי פלאסטיק, אפשר ליצור מהן תמונות וצורות גראפיות מגוונות. בקבוקי הפלאסטיק , מכל הגדלים, יכולים לשמש אגרטלים, לאחר שיודבקו עליהם חרוזים בסדר שיבחר הילד.

    בעזרת חרוזים מכל הגדלים אפשר ליצור אלמנטים שונים לפי דמיון הילד. ניתן להעזר בספרי ילדים כדי לבחור דוגמאות לעבודה. כל זה על קצה המזלג ממש.

     

    2.קיפולי נייר  אפשר להשתמש בכל נייר שיש בבית. אפילו נייר שבועונים. אפשר לרכוש ספרים וניירות מיוחדים לקיפולי נייר. העבודה הזאת מאד אהובה על הילדים. אפילו שהם ממהרים לפרק אותה. קיפולי הנייר הפשוטים אינם גוזלים זמן רב, ואפשר להתמודד אתם בציפיה לאירוע ביתי. כמו מסיבה וכדומה.

     

    3.מגזרות נייר.   יש מספריים מיוחדים לילדים המאפשרים גזירה בטוחה. ההורה חייב להיות כאן סבלני , ולעודד את הילד. את הגזירות הטובות אפשר להדביק על קרטון ולצבוע אותן.

     

    4. בנייה חופשית. אבני הלגו, הגדולות והקטנות, המצויות כמעט בכל בית, הן חומר מעולה ליצירתיות. לא על פי הוראות היצרן, אלא על פי דמיונו של הילד. הבנייה החופשית, הדימיונית, היא חשובה מאד במשחק זה. אם הילד מסביר את אשר יצר, חשוב מאד להאזין לדבריו ולחזק אותם. אולי להציע לו המשך בנייה הולם.

     

    5.קישוט הבית אני רואה בנושא זה חשיבות מרובה בעידוד היצירתיות של הילד במסגרת ביתית ובסיוע ההורים. האובייקט הראשון צריך להיות חדרו של הילד. אם הוא ישן עם אחיו, יש לו פינה משלו, ואותה יש לקשט. על פי הצעות הילד. ילד מצייר יתלה את תמונותיו כ"תערוכה זמנית", אפשר לקשט בסרטים צבעוניים, בכל מה שהילד בוחר. כל הקישוטים הם לזמן קצוב.

     

    הכבוד שההורים נותנים ליצירות הילד, מכל סוג שהוא, משפיעות על התפתחות היצירתיות!

     

    אפשר לבקש מהילד לקשט חדרי שירותים, מרפסות ועוד. הכל לפי רצונו, והכל לתקופה קצובה.

     

    ילדים האוהבים לסדר אובייקטים בחלל הבית, יהנו מסידור שולחן האוכל המשפחתי ועוד. לפי תנאי הבית.

     

    אלה רק רמזים לאפשרויות עידוד היצירתיות בבית ובשילוב עם מוסדות החינוך. יש חנויות מיוחדות המוכרות אביזרים נאותים לפיתוח יצירתיות. אמליץ שרק  ילד מבוגר יותר, שהוכיח יצירתיות, יבקר עם הוריו בחנות כזו.

     

    מתי צריך ההורה להפסיק את עידוד היצירתיות של ילדו?

    התשובה הרצוייה היא , אף פעם. אבל אנו יודעים כי המעמסה המוטלת על תלמידי הכיתות הגבוהות היא רבה, והילד יתקשה לפנות לעצמו זמן עבור יצירתיות. אולי בגיל מבוגר יותר, בבית ספר תיכון, יעניין אותו לצייר כרטיסי ברכה לאירועים ומועדים?  ילד יצירתי יאהב את פסק הזמן ליצירה עצמית אפילו קצרצרה.

     

    אף הורה לא יוכל להפוך ילד בלתי-יצירתי לילד יצירתי. ופוסט זה נועד לעידוד היצירתיות המצויה בילד. אבל, גם ילד שאינו יצירתי (וזה נדיר למדי)  יהנה מפעילות, מכל סוג, עם הוריו. השיתוף יסייע בהתפתחותו הרגילה. וגם זה חשוב מאד.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/8/13 10:55:
      נהדר לאה . אהבתי מאוד את ההמלצות היצירתיות שלך .
        9/12/12 08:15:
      פוסט חשוב ומושקע מאד. שבוע טוב ומלא אור של חג חנוכה שמח
        24/9/12 20:39:
      יופי של פוסט ושל רעיונות. תודה!
        19/9/12 04:18:
      בגדול - הכל נכון. במיקרו, אני באמת רואה בעיה אצל חלק מההורים שבעצמם לא פיתחו שמץ של יצירתיות ופתאום הם צריכים לדעת איך לעזור לילדיהם ולעודד אותם להיות יצירתיים. לדעתי, חובה שבתי הספר יחזירו את שיעורי המוסיקה (כולל לימוד שירים עבריים, תווים, חליליות), הציור/מלאכה ואפילו את שיעורי הריתמיקה. שיעורי האמנות האלו חשובים להרבה אפסקטים של התפתחות וגם לאספקטים של שעות הפנאי. ילד שאוהב לצייר בכיתת הציור, מן הסתם יאהב לצייר גם בבית, וילד שאוהב מוסיקה יימצא את שעות הפנאי שלו כעיסוק במוסיקה (אם בשמיעה ואם בנגינה, במידה ומתאפשר). החשוב יותר הוא שאלה הם כלי ביטוי חשובים עבור ילדים רבים, ובהיעדרם - יש פחות כלי ביטוי - מה שמוביל לאלימות, במקום פנייה למשהו שקט ויצירתי. יצירתיות בבית יכולה לבוא בעוד המון מובנים, למשל, משחקי אותיות ומילים, הצעה איך לפתור בעיה טכנית מסוימת, הפיכת חפצים שונים למשהו אחר וכו'. אין ספק שהורים שהם יצירתיים, גם מציעים ומראים את זה לילידהם. לגבי מה שכתבת על חג הסוכות ועל החנוכיות, סביר להניח שחלק מההורים מבינים שזאת משימה של הילדים, וחלק אחר לא מבין את העניין, והוא החלק שעוה עבור הילד, אבל אסור לעשות הכללות. סה"כ פוסט חשוב ומעניין.
        26/8/12 07:14:

      פוסט מאד מאד מאד חשוב בעיני.
      לא ידעתי שצמצום תקציב ביה"ס הביא ל דחיית המקצועות ציור , מוסיקה. אכל כפי שכתבת מקצועות אלו חשובים גם מהסיבות שפירטת וגם מסיבות רבות ונוספות.
      מספר האפשרויות הרבות הנוספות שעומדות לפני המורים הוא רב למיד. הרי מכשירים את המורים לאמנות במשך תקופה ומלמדים אותם מגוון של שיטות, ממש לאורך כל השנה, ובל גיל....
      בבית - ההורים לא הוכשרו כפי שהמורים למדו, ואין בידם כלים מספיקים לשבת עם ילדיהם, גם לא תמיד יש זמן מספיק, סבלנות, שאר רוח ואכן גם מבטלים זאת בהינף יד.
      חבל זה כך... סך הכל הילד כל כך מתפתח ולמד מזה...
      תודה לך על הפוסט החשוב

        23/8/12 18:01:

      מסכים עם דבריך,בציור יש הרבה דברים שנותנים לילד אפשריות להביע את עצמו ולאפשר למורים ללמוד על נפשו של הילד דרך ציוריו.

       

       

        23/8/12 17:32:
      ועידוד היצירתיות שנמצאת בהורה :)
        21/8/12 09:59:
      פוסט חשוב, חבל שלא שלחת קישור אליו באמצעות הודעה. מצאתי בכתיבה שלך שילוב של מחשבה יצירתית עם יעילות/מיומנות - שני תנאים ללמידה [גם של מה שנראה שהוא מולד ולא נרכש]. תודה, שושן
        20/8/12 09:51:
      מאמר מעורר מחשבה...
        14/8/12 19:02:
      בהחלט
        8/8/12 11:20:
      בשדה היצירה ניתן ללמוד מילדים...פיקאסו הצהיר כי העביר את כל חיו בניסיון לצייר כמו ילד
        6/8/12 12:37:
      כל הכבוד, חשוב מאד לאימהות צעירות
        6/8/12 09:31:
      לאסתי- את צודקת בעניין הבישול. אבל אני הבאתי מספר מצומצם של דוגמאות. אחרת לא יסכימו לקרוא פוסט ארוך וטרחני. בית הספר - זה אופירה אחרת. אני רציתי, הפעם, לעסוק רק בבית ובעידוד יצירתיות בתחומיו. גם זאת פרנסה לא פשוטה.
        6/8/12 07:48:
      חשוב להוסיף גם בישול- תחום יצירתי שמתפתח עם ההתבגרות וכולם נהנים ממנו :) לדעתי בבתיה"ס היה יותר חשוב להתנסות בכל הגילאים באמנות, מוסיקה וכתיבה יוצרת, במקום במתמטיקה ותנ"ך, אבל מערכת החינוך לא מנסה לגדל ילדים מאושרים אלא צייתניים...
        5/8/12 17:00:
      אהבתי וכיכבתי.
        5/8/12 07:32:
      יופי.תודה.
        5/8/12 05:40:
      יצירתיות לא תלויה במקצוע אלא במורה. יש מורים לאמנות ומוסיקה שדווקא הורסים את היצירתיות של הילדים ע"י הקפדת יתר על שיטות וכללים. לעומת זאת ראיתי מורים מיוחדים שידעו להכניס המון יצירה לתוך שיעורי מדע, תורה , אנגלית, חשבון וכו'.
        4/8/12 08:40:
      נפלא, נפלא, נפלא!
        4/8/12 08:12:

      ''

      רעיונות מצויינים!!! תודה ושבת יצירתית לכולם:-)

        3/8/12 10:12:
      לנועה- ספרת על הקייטנה שאני לא העזתי לכלול בפוסט. כל שנה, בגיל מסויים של הבנים, הייתה אצלנו קייטנה. כמובן באו גם חברים. הילדים אהבו אותה ואמרו שהיא יותר טובה מהקייטנה העירונית.. כשהפכתי לסבתא, ערכתי קייטנה לנכדים, גם הם התלהבו ואפילו בקשו שנדפיס חולצות "קייטנה סבתא לאה". כל הכבוד לבת שלך.
        3/8/12 09:28:

      אוהבת את הפוסטים שלך..זה תמיד מעניין..

      אני מגדלת שני ילדים הבת שלי תפסה יוזמה
      והחליטה להעסיק את עצמה ואת החברות שלה בסוג של
      "קיטנה" חשבתי לעצמי ..יופי תיהיה להם תעסוקה..
      ינדנדו פחות לאמא שלי..הרשתי לה לנהל את ה"הקייטנה "בבית..
      לאט לאט..
      ילדים התחילו להביא עימם כל מיני דברים מהבית,
      דפים, צבעים, משחקים מעניינים..וכו'..
      לא להאמין אבל "הקייטנה" המצומצמת הזאת תפשה תאוצה וכל יום יש עוד ילד שרוצה להיות "בחבורה"
      אתמול כשחזרתי מהעבודה..
      שאל אותי אבא של אחד מהילדים
      "תגידי כמה זה עולה הקייטנה שלכם ...." :)))

        2/8/12 14:30:
      לוורד שלום! אם שמת לב הבאתי רק כמה דוגמאות של יצירתיות. כמובן שיש עוד רבות. לא עסקתי בנושא הכתיבה כי הוא דורש פוסט שלם. תודה שקראת והתייחסת לפוסט הנראה בעיני חשוב ביותר, במיוחד בימים אלה. ישנה מגמה של הורים למנוע מהילד כל טירחה ולעשות הכל במקומו.
        2/8/12 13:57:
      בבית ספר של ילדיי (בית ספר יסודי) עדיין מלמדים מוסיקה ואומנות. מוסיפה שיצירתיות לא חייבת להתבטא בעבודות יצירה אלא גם יכולה להתבטא בדרכים אחרות כמו מחשבות יצירתיות, פתרון יצירתי של בעיות, כתיבה יצירתית. אני למשל לא יצירתית ולא כשרונית בציורים אך כן אוהבת לכתוב סיפורים להנאתי.
        2/8/12 12:42:
      לאה יקרה, הפוסט הזה מאוד אהוב עלי. בתקופה שנכדי היו תלמידים בבית הספר היסודי ולמדו ברמ-גן, העירייה המבוססת הזו, למרות שאני אוהבת לכעוס עליה בכל מיני תחומים ותקלות, באותה תקופה, בנושא אחד הסרתי את הכובע בפניהם. הנכדים שלי, שלושתם למדו גם ציור וגם מוזיקה בשעות הבוקר ולא בחוג! אין לי מושג מה קורה עכשיו. מדובר בשנות התשעים ותחילת האלפיים. אבל כן, הבית חייב להיות החממה שתפתח יצירתיות אצל הילד ובתחום הזה יש לחנך קודם את ההורים שלא יאמרו לעצמם ולשכנים, (כמה ששמעתי את זה) "מה רוצים מהילד הזה עם השטויות שמלעיטים אותו? איפה אשים את כל השטויות שהם עושים?" לרב ההורים היום אין סבלנות ולכן אני כל כך מברכת אותך על הפוסט הזה. תבורכי!!! לא כולם יצאו אמנים אבל מוח יצירתי עושה עורך דין יותר טוב ורואה חשבון יותר מיומן. אגב, כאשר קראתי אצלך את "לחרוז" חשבתי שהתכוונת לחריזה במילים. אני מכירה הורים שמלמדים את הילדים שלהם לחרוז במילים במהלך נהיגה ארוכה והתוצאות מקסימות להפליא!

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      דוקטורלאה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין